כל השאלות שנשאלנו

ש. קודם כל רציתי להגיד תודה ענקית על כל מה שאתם עושים בשביל הפרויקט הזה! יוזמה מבורכת! יש לי בת דודה שהיא קטנה ממני בחמש שנים בערך ואני ממש לא יודעת איך להגיד את זה בצורה עדינה אבל היא ממש מסכנה. אני הכי גדולה מהבני דודים והיא לא הכי קרובה אלי בגיל אבל כל פעם שאני רואה אותה עם המשפחה שלה מרגיש לי שההורים שלה לא אוהבים אותה.. או לפחות מעדיפים ילדים אחרים על פניה. כל פעם שהיא רבה עם אחד מהאחים שלה אז ההורים שלה תמיד צועקים עליה ומאשימים אותה ומענישים אותה. השבוע שמתי לב שהידיים שלה מלאות צלקות של שריטות ופצעים וכששאלתי אותה מה קרה היא אמרה לי שאחים שלה כל הזמן מרביצים לה ובגלל זה נהיה לה כאלה צלקות. אני שומעת את אמא שלה על שום דבר מקללת אותה ואומרת לה דברים מול כולם והיא ממש נעלבת ובוכה ואני ממש מבינה אותה זה ממש לא נעים אז אני תמיד מנסה לקבוע איתה ולקחת אותה אלינו הביתה אבל לאחרונה היא התחילה לומר לי שלא נעים לה כל הזמן להידחף לי לדברים (כי היא באה איתי לסניף וכו') ואמרתי לה שזה לא מפריע לי אבל היא ממש מתעקשת ובגלל זה היא התחילה להתחמק ממני אבל ממש קשה לי לראות אותה סובלת ואין לי איך לעזור.. אני ממש אשמח אם תוכלו לתת לי עצה מה אני יכולה לעשות במצב הזה..

ב"ה סגרתי שנה שלישית בהדרכה, אך הפעם עם שבט חדש.. (שבט רק של בנות) השבוע הייתה לי פעולת פתיחה איתן. חשבתי לעשות עם החניכות שיחות אישיות ולהכיר יותר. אשמח לדעת מה החשיבות של שיחות אישיות? ואם אפשר טיפים לאיך לעשות את זה בצורה טובה זה יעזור מאוד! אם אפשר שקומו'/מדריכה בעבר תוכל לענות- זה ממש יעזור(: תודה!

השנה אני עושה שירות בגן של חינוך מיוחד וחשבתי על זה שתכלס, יש ילדים שהתוחלת חיים שלהם היא נגיד 5.. איך מקבלים כוחות לגדל אותו שיודעים שבגיל 5 זהו? לגדל אותו זה אומר לתת לו תרגילים לאמן אותו להציק לו להקשות עליו כי זה יעני טוב לו לבריאות.. אבל תכלס אם הוא ימות בגיל 5, לא עדיף כבר לפנק אותו? לתת לו לשחק להנות כמה שהוא כבר יכול מהחיים הקצרים שלו?😰

הי. לפני שנה בערך יצא שאני ועוד מישהו נפגשנו ולמדנו איזהשהוא ספר לעומק. אני אציין שלפני זה כן הכרנו אחד את השני כי אנחנו גרים באותו יישוב אבל עד אותו מפגש לא היה לנו דיבור בכלל. המפגש הזה היה מדהים. מאז הוא לא יוצא לי מהראש. גיליתי כמה הוא חכם ואיזה השקפת עולם מעניינת ומיוחדת יש לו, בעזרת הלימוד מאותו ספר, ובעזרת שיחה שהייתה לנו. אחרי אותו מפגש המשכנו להתכתב לתקופה קצרה אבל לא מעבר. יצא שפה ושם נפגשנו בשבתות או בפעילויות משותפות, אבל זה הסתכם בשיחה קצרצרה שלא הובילה לכלום. אני ממש מרגישה שפספתי אותו, והייתי מאוד רוצה להעמיק איתו יותר את הקשר, לאו דווקא בקטע של זוג.. איך אפשר יותר להתקרב ? (בלי להביך את עצמי..? או שאולי זה אבוד..?) בצ 17

ש: אוקיי אז ישלי חברה שהיתה תקופה שהיא עברה לנוקיה ואני עידכנתי אותה את רוב הדברים וההודעות שהיא היתה צריכה לדעת, אבל אז אחרי תקופה היא חזרה לטלפון הרגיל מרגיש לי שחזר לה טיפה האגו, זאת אומרת מסננת הרבה ולא מעריכה כל כך את כל מה שעשו בשבילה בתקופה שהיתה עם נוקיה ושאני לדוג בלי טלפון וכזה היא לא מעדכנת אותי שום דבר, וזה קצת מעצבן אותי.. למה אני צריכה להיות נאמנה בשבילה והיא לא בשבילי? האם כדאי לי להפסיק להיות 'נאמנה' לה? תודה רבה בת 16

אשמח שבן יענה על זה:) התחלתי שמינית, עד עכשיו לא ככ יצא לי להיות בקשר מיוחד עם בנים (כן מכירה אבל במודע לא יוצרת קשרים יותר חבריים ולא מפתחת שיחות, גם כי זה האופי שלי), וגם לא חיפשתי את זה, זה לא נכון בעיניי... העניין הוא שבגלל שאין לי קשרים עם בנים אני כנראה לא מבינה איך הראש שלהם עובד ואיך הם מתנהלים מול בנות. יצא לי להכיר עכשיו מישהו בגילי, פגשתי אותו אולי 3 פעמים בתוך קבוצה גדולה של אנשים, אם היה דיבור בינינו זה היה עם עוד אנשים, ואולי גם עוד כמה דקות בודדות של שיחה יבשה... עם כל הסגר וזה לא ראיתי אותו כבר שבועיים, והאמת שהוא לא באמת עניין אותי. הבעיה היא שהוא שלח לי הודעה לפני כל חג, שלכאורה נראית תמימה ובקטע נחמד (וגם לא התפתחה מזה שיחה), אבל מאז זה לא יוצא לי מהראש- אני מנסה להבין מה גרם לו לשלוח לי הודעה, כי אני באמת לא מכירה אותו אז אולי הוא אחד ששולח לכל האנשי קשר שלו הודעת שנה טובה, אבל גם הוא לא מכיר אותי, אז מה הוא מנסה להשיג בזה? אם הוא מנסה לפתח קשר- על סמך מה? לא יצא לנו להכיר באמת... אני רק רוצה לדעת אם אני אולי מגזימה בתחושות שלי או לא, ואם לא- איך להיזהר לא להיקשר מידי ואז לא להצליח לצאת מזה. תודה ממש! וסליחה על האורך.. בת 18

ש טוב אני נקרעת!!! יש מישהו שהוא חבר ממש טוב שלי (לא בקטע של בן זוג) אבל הוא כל היום עושה מעשיים שפשוט אי אפשר לעבור על זה בשתיקה.. הוא מאיים שיבוא אליי הוא קובע לי שאני הולכת איתו וכ ואם אני ימשיך אם כל זה זה יכול להיגמר ממש רע! וזה כמעט נגמר ככה אם חברות שלי לא היו תופסות אותי! אני חייבת עזרהה! אני מרגישה שקשה לי לחסום את הבן אדם קשה לי לנתק איתו קשר אבל אם זאת הוא פוגע בי מה אפשר לעשות? די דחוף.. כי זה מדרדר משעה לשעה! בת 16 ותודה

ש. נחשבת לבן אדם פסימי במיוחד. אבל איכשהו הקורונה הכניסה אותי למציאות ורודה כזאת, באמת האמנתי שאחרי פסח נחזור ללמוד. ואווופס זה לא קרה. עכשיו ופשוב "נפלתי"באופטימיות. באמת האמנתי שמיד אחרי סוכות נצא מהסגר!! ופתאום היום נפלה לי ההבנה שזה עוד יימשך המון זמן. אני מיואשת, מתוסכלת, ובאמת החיים אבדו משמעות.. הלכה ההדרכה,עם כל החלומות, כל העבודה שלי בשנה שעברה עם החברות, סופסוף מצאתי את המקום שלי!!! החזיק אותי שזה קצר וזמני. שעד אחרי החגים הסיוט ייגמר. ופתאום זה כבר לא בטוח.. כל הזמן משכתי את היכולת סבל שלי, בראש שלי זהו הפעולת זום בסוכות זו האחרונה וירטואלית.. איך אני מחזיקה עכשיו שבט חדש בסניף כלכך מרחוק?! באמת שוקלת לעזוב תהדרכה כשאני בקושי שם.. אני סתם מתחזקת קשר עם בנות, וזה קשה, כשיכול להיות שבכל השנתיים האלה זה יהיה הקשר.. אמרו שהדרכה זה גם כיף, כרגע זה מסובך יותר מקרוב, ואין כיף. איך ממשיכים מהיאוש הזה?!

אני יחסית תמימה אבל הבעיה היא שכולם אומרים לי שאני ילדה טובה מדי וכל זה אבל פתאום באלי להוכיח להם שאני לא כזאתי ילדה טובה ואני באמת לא יודעת למה.. יש לי רצון פשוט לעשות הפוך למה זה?? וממש אשמח לעצות לשמר את התמימות שלי בת 16 ותודה רבה!!!

אהלן, קודם כל אני מאוד מעריך אותכם ואת הפרוייקט המטורף שלכם... ועכשיו לשאלה-אני לומד בכיתה יב בישיבה תיכונית, נער דתי מתפלל את כל התפילות, מקפיד על מצוות ומאמין בה' מאוד. הבעיה שלי היא שאני לא מתחבר ללימוד קודש כלשהו, לא גמרא, לא תורה, לא ממש אמונה או הלכה, פשוט לא מושך אותי לימוד התורה ובעז"ה שנה הבאה אני צריך להתחיל שיעור א' בישיבה שאבחר בה ואשמח אם יש לכם עצות בשבילי איך להתמודד עם זה, אחרי הכל אני מבין את החשיבות של לימוד תורה.

שלומות:) אשמח לרעיונות לספרים שאוכל ללמוד בהם על יישוב הדעת ושלווה, שמחה אמיתית ועקביות בעבודת ה' יתברך (ראיתי באחת התשובות שהצעתם את הכתבים של הרב קוק, ספציפי יותר?) תודה גדולה !! בת 17