ש שלום, אשמח שתענו לי בפומבי. איך אפשר לרמוז לאחיות (ובמיוחד גדולות ממני) שצריך להיות צנועות גם בבית?? אני גם בן! לא רק בחוץ יש בנים! ובבקשה מכם בנות ואחיות, לכסות יותר מהברך! קחו לתשומת ליבכן. תודה בן 16
ב"ה נכנסתי להדרכה לשבט הגדול ובאמת אחת המטרות שלי זה שהן יהיו שבט מגובש!! עכשיו אין לי מושג איך עושים את זה כי השבט שלי ממש לא מגובש ושום מדריכה שהיתה איתנו לא הצליחה לגבש. אז ממש אשמח לטיפים איך לגבש שבט תודה רבה! בת 16
מתמטיקה. אני אפילו לא יכולה לתאר את היאוש והבחילה שזה מעלה בי. לא משנה הנושא, המורה, הסיטואציה.. פיתחתי פוביה מעצם הרעיון הדבילי הזה. הימים הכי טובים שלי בשבוע, זה הימים האלה בלי הלחץ מהשיעור מתמטיקה הקרוב. אם יש לי מבחן אני במשך שבוע אהיה עם נשימות מהירות ובלי יכולת לשבת ולהתרכז מרוב לחץ. מגעיל אותי מחשבונים, לא מסוגלת כבר לשבת יותר מ10 דקות על תרגיל (ואחרי שכבר ישבתי 10 דקות אני גמורהההה כאלו מה כבר עשיתי). שתבינו רגע- אני לא טפשה, לא עם קושי לימודי לפי מה שידוע לי. אפילו עושה יותר מ3 יחל! אנשים שנהנים מזה מוזרים בעיני ומכעיסים אותי. אם זה היה מקצוע שולי הייתי מוותרת.. אבל זה מקצוע שלומדים ככ הרבה שעות, וקריטי לעתיד. אבל באמת שאני כבר לא יכולהה! בכל השיעורים, גם הכי קשים שיש, אפשר להכניס חומר מעניין- סיפור רלונטי בספרות, תקופה מעניין בהסטוריה, אפילו לכתוב קטע בנושא שאני מחוברת בלשון או לקרוא טקסט מתיש אבל מעניין באנגלית. במתמטיקה זה פשוט לא זה.. זה משעמם ואתי מדי, מפחיד מדי, והכי נורא- חסר פואנטה. זה תופס חלק משמעותי מדי מהחיים שלי, ופשוט רע לי עם זה. המנהלת תיכון שלי מדהימה, היא הסבירה לי כמה עבודות אני אוכל למצוא עם מתמטיקה נמוכה. אבל אני לא רוצה לוותר לעצמי! יש לי יכולות! ואם כולם הצליחו לשרוד למה שאני לא? איך אפשר להפוך את זה לנסבל יותר? להנות מזה? כי יש לי עוד קצת שנים עם המקצוע.. תודה לכם!:) שישיסטית
ש. כל כבוד ויישר כוח על הפרויקט הזה. אז יש לי בעיה. אני מרגיש שבלילות יש לי הרבה יותר כוחות. יותר כוחות ללמוד תורה. יותר כוחות לעשות שיעורי בית. יותר כוחות לנגן. יותר כוחות לפעול. אבל ברור שהלילה לא מספיק לי ועדיף ביום לעשות את זה. אבל ביום אני מרגיש מבוזבז ממש ממש. אשמח לעזרה:-)
ש. הי ותודה יש לי אחות שקטנה ממני בכמה שנים, וכל פעם שהיא עצבנית עליי, וזה קורה אחת ליום בערך היא פשוט אומרת לי אמן תמותי ודברים כאלה.. למרות שאנחנו אחרי כמה זמן בסדר אחת עם השניה זה פשוט לא יוצא ממני! איך אני יכולה לקבל את זה שכל יום בערך אחותי אומרת לי למות ואני בסדר עם זה? תודה רבה בת 16
איך אני יכולה לדעת אם אני בדיכאון אם אני לא יודעת להסביר את הרגשות שלי? תודה :)
ש. תודה לכם על המקום לשאול שאלות וכל זה. אז אפשר לומר שיש לי מין בעיה הפוכה (או שהיא לא הפוכה? 🤔🙈🙈) של דימוי עצמי, כאילו, אני בתכלס יודעת את האמת שאני טובה ונחמדה ומקסימה ומה שלא יהיה, אבל הסבירות שתשמעו אותי אומרת את זה בקול (ואפילו הכתיבה של זה היתה לי קצת קשה... 🙈) או אפילו מסכימה עם מישהו שאומר לי את זה היא ממש ממש נמוכה. כאילו, אני אנסה לסתור את האמירות האלה מכל וכל ובכל דרך שאפשרית, ואפילו בכאלה ממש מגוחכות. ולאי'דעת, מצד אחד אני רוצה להאמין בַּאמת ולקבל אותה, אבל מצד שני קצת קשה לי איתה וקשה לי לקבל אותה, כאילו, אני ממש מובכת כשאומרים לי מחמאות או דברים טובים עלי או אפילו סתם תודה (שבתכלס כן מגיעה לי), והנטייה שלי היא ישר להקטין את מה שעשיתי או להפוך את התודה על מי שאמר אותה ("לאלא, תודה לך", וכל מיני כאלה). אז אני ממש אשמח אם יהיו לכם כל מיני רעיונות מה אפשר לעשות עם זה (קשה לי גם קצת עם כל מיני דברים כאלה של לשבת עם עצמך ולהגיד/לכתוב כל מיני דברים 🙈)
*אם עד עכשיו קיימתי מצווה מסויימת לא נכון ואחרי שלמדתי עליה התברר ככה אז מה שווה המצווה? *איך מקבלים מוטיבציה לקיים את אותה מצווה שהסתבר שטעינו בה?
*איך זה הגיוני שיש כל כך הרבה מחלוקות בהלכה אם התורה היא תורה אחת? ואיך רבנים קובעים את הפסיקות שלהם? אם כל אחד אומר משהו אחר אז מה לעשות? זה ממש מבלבל, זה לא כמו הברית החדשה שיש לה מלא גירסאות? *באיזה עניינים בהלכה יש מחלוקות? מה אם למדתי הלכה ואני בכלל לא יודעת אם מישהו חולק עליה והאם היא לפי המוצא שלי מה לעשות? *ואם למדתי מלא הלכות מסויימות אז כשאתחתן בעז"ה הכול הולך להשתנות לפי המוצא של בעלי? ואם זה נכון אז בשביל מה ללמוד הלכות?
בשביל מה בכלל לקחת על עצמי עול תורה ומצוות וללמוד את כל ההלכות? זה ממש קטנוני, קשה ומלחיץ איך אעמוד בהכול? מה הגישה הנכונה והמרגיעה לזה?
האם לא עדיף פשוט רק להאמין ברעיונות של התורה בלי לקיים אותה?
ש אני בת שירות. וכרגע בתקופת הסגר נמצאת בבית. מרגישה חוסר משמעות.. זאת אומרת, יש אמנם דברים שאני יכולה לעשות בשביל השירות, בבית וכו׳ אבל חסר לי סדר יום ואני הולכת לישון מאוחר קמה מאוחר. מרגישה שאני מורחת את היום. איך אני יכולה להצליח לקום, להרגיש באמת שיש לי תפקיד, להקפיד על משמעת עצמית, להיות עם אנרגיות למרות הסגר וכו׳ תודה.. נקבה 18