יש מדריכת חוץ בייישוב שלי שמאוד זילזלה בקורונה, זאת אומרת, הסתובבה בלי מסכה, אמרה שהקורונה זה שטויות, לא שמרה מרחק ונגיעה וכדו'. חוץ ממנה גם השבט שלי מאוד לא שומר וזה ממש מכעיס אותי! הם מסכנים חיים! בכל אופן, עכשיו המדריכת חוץ הזאת חולה בקורונה, ואני מוצאת את עצמי אומרת שהלוואי שהשבט שלי ידבק ממנה כדי שילמדו לקח. אני מזועזעת מעצמי, איך אפשר להגיד דבר כזה?! האם זה תקין לספר על המדריכה הזאת לאחרים כדי שיבינו שמי שמזלזל בקורונה נדבק ומסכן? כולם מכירים אותה, כך שאי אפשר לספר עליה בעילום שם. האם זה תקין להוכיח את השבט שלי? איך אני יכולה לגרום להם להבין שהקורונה היא סכנת חיים? הם ממשיכים להפגש עכשיו גם בסגר, האם זה תקין להזמין פקח? בת 15
הי יש לי שאלה קצת מוזרה.. עוד מעט מתחילים להתפלל על גשמים ועל החורף, אבל יש לי בעיה שאני פשוט שנואת את החורף ממש החורף עושה לי רע ממש, אני לא מרגישה טוב כל הזמן, אני צריכה ללבוש המון המון בגדים כדי לא להיות חולה ועדין נשארת חולה, הצבע עור שלי נורא נורא חיוור ואני בקושי יכולה לצאת למקומות כדי שאני לא אהיה חולה.. ואני שואלת אם אני גם צריכה להתפלל על משהו שנורא עושה לי רע... כי כאילו אמורים להתפלל על דברים טובים שמאמינים בהם וגם להתפלל על משהו שאני לא רוצה זה מרגיש לי פיצול אישיות כזאת...
מלא פעמים שאני קוראת מדרשים של חז"ל אז מוצאים שיש כ"כ הרבה סתירות. וזה קצת מבלבל. ברור שיש 70 פנים לתורה וכדו'. אבל איך זה מסתדר עם כ"כ הרבה סתירות? סתם לדוגמא, יש את המדרש מתי מגיע המשיח. אז מגיע חודש ניסן, אומרים שזה חודש הגאולה ושמשיח יגיע. ואז לצערינו הוא לא הגיע בניסן האחרון, אז מגיע תשעה באב ואומרים שהוא בכלל לא מגיע בניסן, אלא בתשעה באב. איך מסתדרים עם כל הסתירות האלה?:) כאילו, כל הזמן מנסים לתת תקווה לכל מיני אנשים בעזרת המדרשים ואז שזה לא קורה אז "מוצאים" אחד אחר
איך אפשר להיפטר מעקיצות וירידות על משהו אחר? לאחרונה אני פשוט שמה לב שאני מדברת עם אנשים אני זורקת להם מלא עקיצות ולפעמים נראה לי שזה ממש לא נעים להם. איך אפשר להיפטר מזה? וגאווה מה איתה? איך אפשר להיפטר גם ממנה? ומההרגשה שאני יותר טובה מכולם? והקנאה? איך נפטרים גם ממנה? לא כיף לי להיות ככה! אשמח שתעזרו לי עם התשובות שלכם! תודה!
שלום אני בת 15 אני מרגישה שממש קשה לי לשתף אנשים אחרים במה שקורה לי וגם אם נפגעתי ממשהו אני לא מצליחה לספר גם אם שואלים אותי וזה יוצא ככה שגם בנות לא ממש באות לשתף אותנו בדברים... כאילו ממש קשה לי להיות פתוחה עם אנשים אשמח אם תעזרו לי תודה!:)
שלום, אני לומדת בכיתה י"ב וגרה באיזור ירושלים. לפני שלוש שנים הבנתי שאני נמשכת גם לבנות. באותה התקופה הייתי בטיפול פסיכולוגי בגלל פגיעה עצמית, ולא הייתי במצב נפשי שאפשר לי לפתוח את הנושא הזה עם הפסיכולוגית (או אם מישהו). ב"ה עברתי תהליך של השלמה עם עצמי ועם המציאות, ובתקופה האחרונה אני מרגישה שאני רוצה לחזור לליווי פסיכולוגי, בעיקר כדי לסדר את עצמי ולהבין יותר מה קורה איתי ומה באמת האפשרויות שלי. הבעיה היא שאני לא מסוגלת לדבר עם ההורים שלי ולומר להם שאני רוצה ללכת לפסיכולוג שוב. אם לא אסביר למה, הם יניחו שאני שוב במצב רע נפשית, דבר שיצער אותם מאוד, ואני בוודאי לא יכולה או רוצה לספר להם מה הסיבה - גם זה יצער אותם... בנוסף, אני לא רוצה ללכת לפסיכולוג שידחף אותי לכיוון שאני לא מעוניינת בו (כמו יציאה מהארון), ואני חוששת מאוד מכך. תוכלו להמליץ לי על מקום לפנות אליו, או דרך כלשהי ללכת בה כרגע? תודה רבה!
הי, אני יודעת שזאת שאלה קצת מוזרה ותודה רבה שאתם נותנים אופציה לשאול💕. אז זה קצת מסובך ואני מקווה שתבינו את השאלה - יש מישהו שכבר תקופה מאוד מאוד ארוכה אני חושבת עליו המון. אני חושבת שדיי התאהבתי בו, וזה לא היה משהו שתוך שניה קרה... לקח לזה זמן עד שהבנתי שאני באמת מאוהבת. הבעיה היא שאני ממש לא רוצה להיות מאוהבת בו. הוא בן אדם מאוד טוב אבל מעבר לזה שאני מרגישה שזה פשוט הופך אותי לנכה בהמון מובנים, שום דבר לא יכול להיות פוטנציאלי... קודם כל הוא גדול ממני בשלוש שנים, יש המון עקרונות שאנחנו ממש לא מסכימים עליהם, "והדובדבן" זה שבדיוק סוג של רבנו והחלטנו שעכשיו אנחנו כביכול לוקחים צעד אחורה, ואם ברגיל אנחנו רגילים לדבר המון שיחות עם עומק וכזה אז עכשיו שיחות ייבשות כזה.. אני ממש אשמח אם תעזרו לי, תודה מראש ;)
בת אולפנא דוסית. נחשבת לאחת היות דוסיות של השכבה. משתדלת לעשות כמה שאפשר.. אבל מרגישה שזה לא בא ממקום אמיתי, של לרצות לעבוד את ה', אלא כי חשוב לי ללכת עד הסוף עם הדברים שאני עושה, אז אם אני דתייה אני דתייה עד הסוף! איך אפשר להפוך את זה למניעים קצת יותר קדושים, בוגרים, אמיתיים ונכונים? בת 17
היי קודם כל אשרייכם על הפרוייקט, עוזר ממש!! אני מדריכה של השבט הכי גדול בסניף, ורציתי לשאול איך אפשר להפוך את הסניף למשו מרכזי בחיים שלהם (למרות המצב:/ ). שירימו פרוייקטים וירגישו את האווירה והסיפוק שאני הרגשתי. תווודה ממש!!
מתחילה בזה שזה פשוט מקום מטורף לכתוב מה שיושב על הלב, אז תודה לכם!! יש לי בעיה כזאת שאני מרגישה שאין לי חברות, בעצם זה המשפט שאמרתי הכי הרבה בשנה האחרונה, גם כשאני בין כל החברות שלי משהו מרגיש ריק כזה, מוזר פשוט. וכאילו מה שכל הזמן עולה לי לראש זה הלוואי ויהיה לי חבר, שם יהיה לי תמיכה, מישהו שתמיד יהיה שם בשבילי וידע איך לעודד אותי. אני יודעת ומבינה שזה טעות חבר בגיל הזה, אבל כאילו מרגיש לי שאם יהיה לי מישהו הכל הכל יסתדר.. (לא שיש איזה מישהו פוטנציאלי) אני רוצה להרגיש את אותו הדבר עם חברות שלי, שהם תמיד יהיו כאן בשבילי, שאני תמיד אהיה שם בשבילם ופשוט לא יודעת איךך פשוט מרגישה שאני צריכה דעה של מישהו שיבין, אז תודה לכם! בת 16
אני ממש בבעיה, אני מדריכה בשבט מעורב עם מדש ולאט לאט התאהבתי במדש שלי... אני בטוחה 90% שגם הוא דלוק עליי... עכשיו אני לא רוצה שייבצר מצב שניהיה זוג כי זה לא טוב בגיל שלנו וגם שהחניכים לא יראו... קיצר מסובך ואני לא יודעת מה לעשות, כי הקשר של שנינו מאוד טוב ואנחנו מדברים המון ממש אשמח שתעזרו לי מהר.
יש לי הורים שחזרו בתשובה ובעקבות זה יוצא לי הרבה שאני מוכיחה אותם, לדוגמא: הם מבקשים ממני ללכת 3/4 או אחרי הברך וכזה אז אני פשוט אומרת להם אין לכם זכות להגיד לי את זה.. וממש לא בא לי להוכיח אותם וזה תמיד קורה לי בכל דבר שקשור למצוות ודת איך אפשר להפסיק להוכיח אותם? אני גם ממש מקווה שאני לא אומרת את הדברים האלה כי אני רוצה גם תודה רבה!