אם אני התחלתי השנה תיכון (כיתה י') ולא הבנתי את המורה למתמטיקה, ואני מתביישת לבקש עזרה ולטעות בשאלות שהיא שואלת דרך הזום, יש המלצה מה אפשר לעשות? אשמח שמורה מקצועי יענה:|
שלום. תודה על הזכות להיות חלק מהקבוצה הנפלאה הזאת, כבר עכשיו רואה ישועות. אני בן 17 לומד בישיבה תיכונית כיתה י"ב, וכבר עכשיו מתחיל לחשוב על חיי הזוגיות. עם מי אתחתן,למה להתחתן, ואם כבר מחפש, אז עד כמה היא תתאים לי. מצד אחד זה יכול להישמע מוגזם שאני כבר עכשיו מחפש, מצד שני אני רוצה שיהיו לי את חיי הזוגיות הטובים ביותר. הן מבחינת השלימות שבבחירה. והן מבחינה תורנית, מציאת האישה שדובקת בתוך עבודת ה' ביומיום. אני לא באמת יודע איך לחפש אותה. הרי יש אלפי דגים בים, איך אדע למצוא דווקא את האחת שהכי תתאים לי. אז בנוסך, מסכן לשאלה המרכזית . 1. איך אוכל למצוא את הזיווג המתאים, ואלו דברים צריך לחקור או למצוא על מנת למצוא את האחת. 2. מה הן אחד מעיקרי התכונות שאני צריך למצוא באישתי לעתיד , או יותר נכון מה הן הדרכים למצוא את האחת הנכונה ביותר, ושוב.. שאחדד יותר, אלו תכונות הם מאסט שיהיו באישתי לעתיד.. תודה רבה! זכר 17
ש. חוויתי לפני שנה אובדן. ממש קשה לי לייצר קשר עמוק עם אנשים, מפחד שהם גם יעלמו לי יום אחד ויהיה לי כואב. מה אפשר לעשות כדי לשנות את זה?
היי, השאלה שלי קצת מזכירה שאלה קודמת אבל היא לא לגמרי דומה ואשמח ממש אם תוכלו לענות עליה בכל זאת. מרגיש לי הרבה יותר חופשי וטבעי לדבר על דברים רציניים עם בנים מאשר עם בנות. סתם ככה שיחות חולין ודברים לא באמת עמוקים אני בכיף מדברת עם חברות שלי , אבל גם אז אני בדרכ מאוד צינית. כשזה מגיע למשהו עמוק , שקשור אליי, לאהבה, לאמונה וכו' אני ארגיש הרבה יותר בנוח לשאול ידיד שלי מאשר חברה טובה. וגם אמרתי קודם שאני בן אדם מאוד ציני סתם ככה, אז כשאני אגיע לשיחה רצינית עם מישהו שאני מרגישה איתו בנוח (ידיד קרוב שלי) אני אפסיק עם כל הציניות והבדיחות. בקיצור, השאלה שלי היא אם זה בסדר? יש פה בעיה ? אני צריכה לשנות את זה? כי לי זה מאוד נוח , אבל לפני כמה ימים ידיד שלי שמכיר גם חברה טובה שלי סיפר לי שהיא אמרה לו שהיא אף פעם לא דיברה איתי על נושא רציני יותר מ5 דקות .. אז אולי זה מפריע לה ולשאר החברות שלי? אשמח אם תוכלו לענות על השאלה שלי:) בת 16
חברה שלי סיפרה לי שיש לה הפרעות אכילה. ההורים יודעים רק חלקית. היא הבטיחה לי שהיא בשליטה ומתחילה להסתדר עם זה. להאמין לה? לספר למישהו? היא סיפרה רק לי וממש ביקשה שאני לא אגיד. אני לא רוצה לבגוד באמון שלך אבל לא יודעת אם זה נחשב מצב מסוכן. לסמוך על זה שהיא מסתדרת או לומר למישהו? בת 16
לפני כמה ימים התפרסם סיפור על בעל שהרביץ ודקר את אשתו עשרות פעמים והיא הגיעה לבית חולים במצב אנוש... חוץ מזה שהסיפור עצמו זעזע אותי כל כך, פתאום התעורר בי פחד- ואם זה יקרה לי......??? שכנה של האישה הזו סיפרה שהיא ראתה כל הזמן שבעלה אובססיבי עליה.. אבל, אולי האישה עצמה לא שמה לב לזה... איך אני יכולה לדעת שאני בוחרת באמת בנאדם טוב, האדם שיהיה בעלי ושיאהב אותי ולא יעשה דברים כאלה מזעזעים?? ובכלל, איך יודעים שזה- זה??
תודה על עבודת הקודש😊 אני שלפיסטית השנה ובנות מהכיתה ומשפחות מהעיר מזמינות אותנו לאכול אצלהם. יש באולפנה מורה שיודעת להגיד לנו איך הכשרות אצל הבנות אבל כשהן מזמינות ספונטני אי אפשר ולא נעים להתקשר אליה לשאול איך הכשרות ואם משפחה מהעיר מזמינה אותנו היא לא מכירה אותם ולא יכולה להגיד לנו איך הכשרות אצלהם... מצד אחד- אני לא רוצה לפגוע בחברה מהאולפנה/במשפחה או לא רוצה לגרום לחברה מצב לא נעים ומצב שבו היא חושבת שהכשרות אצלה לא מספיקה. מצד שני- חשוב לי לשמור על העקרונות שלי ולשמור על הכשרות שלי. אני לא יודעת מה לעשות, אני אשמח מאד לעזרתכם (: מאמינה שמתאים גם לבנות שירות (: תודה רבה!
ש. שלום, תודה ובהצלחה! כבר די הרבה זמן שזה מציק לי, אני מרגיש שאני רך, או קר... אני אסביר. זה לא שאני נפגע בקלות, אם בכלל, או שלא אכפת לי מספיק, כשיש דיונים או דברים שאני מרגיש להוט עליהם אני לא מצליח באמת להתלהט. בעבר ניסיתי להתגבר על הכעס שלי, לא הייתה בעיה רצינית אבל התחלתי להיות מאופק. מאז אני לא מצליח לכעוס או להיכנס למכות גם כמשחק עם החבר'ה.. אז קודם כל, אני הגעתי למסקנה שאני צריך את זה ושזה רע שאני כבוי. איני? זה באמת רע? שנית, אני מרגיש שזה משקף את עבודת ה' שלי גם כן. אני רוצה להיות יותר קנאי, אחד שיותר אכפת לו כשמזלזלים ודברים כאלה, אז איך אני יכול לעשות את זה?
ש. היי! אני ככ מודה לכם על הפרויקט המהמם הזה❤️אז אני התחלתי חונכות עם ילדה בכיתה ו' עם הרבה קשיים: אחות עם צרכים מיוחדים, עודף משקל, דימוי עצמי נמוך, קושי לימודי וקושי חברתי. יש לילדה לב ענק והיא ממש מתוקה. דיברתי עם אמא שלה והיא רוצה שאני אעזור לה גם בתחום הלימודי וגם בתחום החברתי ואני ממש רוצה לעזור לה בעיקר בתחום החברתי. אני רוצה שהיא תהיה מודעת ללב הענק שלה ולכל הטוב שנמצא בא ובאמת להעלות לה את הדימוי העצמי. איך אני יכולה לעשות את זה בצורה הכי טובה?
ש. שאלה קצת כבדה.. הרבה פעמים אבא שלי מתעצבן על אמא שלי ומדבר עלייה לא יפה "מאחורי הגב". זה מרגיש לי ממש רע, ואני לא יודעת אם להגיד לה על זה משהו או לשתוק. ברור לי שזה לא מצב נורמלי בזוגיות.. אבל אנחנו, כילדים, נחשפים לזה. סתם דוגמא- אמא שלי בטעות זרקה לו משהו לפח, וכשהוא גילה את זה הוא אמר "איזה מטומטמת היא.." ,"לעזאזל איתה". ודיבר לא יפה (לא בנוכחות שלה) בת ,כיתה יב
ש. היי, יש לי שאלה (לא בקטע של התרסה, אלא כי היא ממש מציקה לי בזמן האחרון) - למה בהרבה מקומות התפילה מנוסחת בלשון זכר ואין לבנות אופציה אחרת? למה, נגיד, אני בתור בת צריכה להגיד "הנני מוכן ומזומן?" בת 16
ש. הייתה פה שאלה על זה שבנות הן לא מובנות.. בדיוק כמו שבנים מסתבכים איתנו גם אנחנו איתם.. זה מרגיש לי כאילו גם הבנים כל כך לא מובנים.. בן הזוג שלי קנאי אליי והוא לפעמים מתעצבן אם הוא חושב שיש קרבה ביני לבין מישהו אחר(זה לא קורה) הוא מתעצבן אם הוא רואה שמישהו אחר דואג לי או אכפת לו ממני הוא מתעצבן מכל דבר קטן, אם הייתה סיבה באמת שלא היה לי אכפת .. אבל זה שיש גבר אחר שדואג לי אומר משהו? יש לו בכלל ממה להתעצבן? כנראה שיש אם הוא מתעצבן, הוא בכל זאת בן ומבין את בני המין שלו יותר ממני...מישהו יכול להסביר לי בבקשה מה לעשות? אני לא יודעת מה זה אומר לחצות קו מבחינתם (הבנים), כי שהוא מתעצבן על משהו (למשל שמישהו דואג לי)אני לא מבינה מה הבעיה פה.. ממש ממש מנסה להבין מה עובר לו בראש... תודה לכם. בת 18