תודה לכל מוסיפי התשובות; שחר בן אטיה, רוני, אוריה לביא, מאור שפירא, תמר , תהילה חדד, ליהיא, יעל, גפן אוליבסטון, אלדד סופר, בת ציון, צופיה אורלב, אוריה, שחר

ש . אני כיום במכינה קדם צבאית דתית. ההתחלה הייתה נחמדה והיה ממש כיף, כמו כל התחלה היה מלא דברים חדשים להתלהב מהם וחברים חדשים להכיר. בגלל הסגר החזירו אותנו לחודש בבית ובמהלך החודש הזה מיותר לציין שלא הצלחתי לשמור על לוז תורני וכללי כמו במכינה (תפילות, שעות שינה, לימוד, התפתחות וכדו')ועכשיו לפני שחוזרים למכינה אני כבר לא יודע אם לחזור ולהקדיש שנה מהחיים שלי לדבר הזה... יש לי כבר חברים שהתגייסו והפז"ם דופק ופתאום שאני במכינה עם בחירה חופשית בהכל, המסגרת הצבאית נראית נוקשה ויותר מפחידה מבעבר. כמו כן בגלל המצב רוב היום במכינה מחולק בין התנדבות ללימוד והלימוד לא יהיה אפקטיבי כבעבר.. קשה לי לראות את עצמי עכשיו לומד במכינה שנה שלמה ומתפתח גם מבחינה תורנית בגללי ובגלל הרצון שלי להתחבר לה'. אני חושש שדבר כזה יקרה רק בגלל הסביבה ולא רק בגלל רצון אישי שלי. מה לעשות עם הרגשות הללו? תודה :-)

  •  11/16/2020 04:41 PM
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

ש. האם זה נכון להגדיר אנשים?

  •  11/16/2020 04:31 PM
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

ש. אני לא מאמינה שאני חוזרת בפעם השלישית אבל אין ברירה.. עניתם לי על 2 השאלות ששאלתי על מדריכה חברה שלי ניסיתי לעשות מה שאמרתם והבנתי שאני פגועה עדיין ממנה.. פתחתי את זה בפניה ולא הצלחנו לסדר את זה ביננו אז החלטנו שאנחנו עושות הפסקה של שבוע כדי לראות מה לעשות.. היא מבחינתה עברה את זה זה רק אני לא.. אני לא מבינה איך ממשיכים הלאה?? אני לא מבינה את המשמעות של סליחה, מה זה אומר לא להיות פגועה יותר? ואיך יודעים מתי אני אהיה מוכנה להמשיך את הקשר?? אני לא יודעת איך להתנהג עם הפגיעה הזאת זה הפעם הראשונה בשלוש שנים!

  •  11/16/2020 04:23 PM
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

ש. ראיתי סדרה שהיא לא כל כך צנועה אבל היא ממש עניינה אותי אז המשכתי לראות...זה בסדר לראות סדרות לא הכי "יפות"? מה לעשות כדי להפסיק? מה עדיף לראות? כי גם בחיים שלנו כמעט בכל סדרה יש משהו לא יפה אז מה אני לא אראה כלום?! תודה מראש

  •  11/16/2020 04:17 PM
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

שמתי לב שאני הרבה במחשבה מה אחרים חושבים, ואם הייתי בסדר בסיטואציות.. וזה קשה לחיות ברדיפה אחרי זה .. איך אפשר להשתחרר מזה?

  •  11/16/2020 11:31 AM
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

תודה לכם!! באמת כל התודות והשבחים שכותבים לכם- סופר נכונים!ולשאלה- אשמח למענה דחוף!!!!טיפים איך להירגע לפני טסט? אני מפחדת להרוס לעצמי בגלל הלחץ.. אני ממש בלחץ!בשיעורים אני נוהגת ממש טוב ובטסט פנימי הייתי בלחץ ועשיתי את כל הטעויות האפשריות🙈😬ובכללי- טיפים יועילו ממש! ראיתי את השו"ת שפירסמתם, אשמח לעוד טיפים אם יש.

  •  11/16/2020 11:28 AM
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

שלום ותודה רבה לכם אתם באמת מדהימים!אני מרגישה הרבה שאני נותנת את כל כולי באמת את הכל ובסוף לא יוצא לי מזה כלום. אני יתן דוגמא הכי בקטנה אבל נגיד אני מתאמנת מלא למבחן באמת חורשת ועושה הכי טוב שאני יכולה, ובסוף מה? מוציאה 60. וזה מתסכל באמת אבל אני יודעת שזה ההכי טוב שלי ושלא יכולתי לעשות יותר. ומבאס אותי לחשוב שזהו פה זה נגמר.תודה

  •  11/16/2020 11:23 AM
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

גן עדן מתואר כמצב האולטימטיבי לחיות בו, אבל כשחושבים על זה מה שאדם וחווה עשו בגן עדן זה כלום, לא היה להם מצוות, היה להם את כל האוכל שהם רק רצו בלי לעשות כלום כדי לקבל אותו, והם לא היו צריכים לעבוד בכלל. זה מרגיש כאילו בגן עדן לא עושים כלום, זה נשמע לי קצת משעמם או חסר משמעות ותכלית.

  •  11/16/2020 11:21 AM
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

שלום לכם(: תודה רבה על המקום לשאול שאלות!ב"ה אני יוצאת עם מישהו, והאמת הולך ממש טוב(: כמובן שהקשר מיועד לחתונה.אחד מהדברים שאני מבררת עם עצמי לגביו זה השוני בין הרצון שלי לבין המציאות איתו- פערים שאני לא יודעת אם אפשר לחיות איתם באמת. (לא בהרגשה שאני עושה לו טובה/התפשרות שתציק לי כל יום).חלמתי להיכנס לתוך משפחה נעימה ועוטפת, ובוא נגיד- זה לא התיאור של המשפחה שלו😅הם מאוד קרים באופי שלהם, כל אחד עם עצמן וכו'..הגעתי אליהם הביתה ולא ממש התייחסו לקיומי.. אני לא מרגישה שזו אהבה שתלויה בדבר(=במשפחה), אלא אחד מהרצונות שחשובים לי בבניית הזוגיות- שהמשפחה שלו תכיל ותקבל אותי ותהיה אוירה משפחתית וחמה.מצד אחד-הוא באמת מדהים ולא באלי לפספס ומצד שני- זה יושב לי כמו עצם בגרון..כמובן שזה שהנושא עלה לשיח ביננו.בת 18

  •  11/13/2020 12:49 AM
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

שלום ותודה!יש לי פחד,הפחד שאני ישאר לבד:(אני שומעת על המון אנשים שהם מבוגרים כיום בלי אישה/בעל או ילדיםזה מפחיד אותי ממשבעקבות הפחד הזה אני נכנסת להמון קבוצות סתמיות רק כי אני אומרת לעצמי אולי האחד שלי שם או כל בן שני אני מדברת איתו או פותחת שיחה:// אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות ואיך להדחיק את הפחד הזהתודה רבה! בת 16

  •  11/13/2020 12:46 AM
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

יש לי וידוי..אני לא אוהבת את שבת.איך שהיא נכנסת ניהיה לי קצת עצוב ואני רק מחכה שתצא.משעמם לי ממש, אני לא מרגישה איזה קדושה מיוחדת, ותאמת שדי מיציתי תמשפחה שלי..ברעיון, זה מדהים בעיני!! במציאות ממש ההפך.איך אפשר להפוך שבת לחויה משמעותית, כיפית, שאני אחכה לה כל השבוע?

  •  11/13/2020 12:43 AM
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

שלום! קודם כל, פרויקט מדהים!! תודה רבה לכם!אז ככה- יש לי קטע, לפעמים שאני שומעת שיעורים, אז מרגיש לי שיופי מעולה ומצוין אני מגיעה למקום גבוה, ואני שומעת דברים גבוהים, אבל אחכ זה מרגיש שזה 'סותם' לי את החיות, את השמחה הפשוטה של החיים... אני יכולה לחייך ולהראות רגילה, אבל לפעמים זה פשוט קורה, וזה מבאס שהתורה שאני רוצה לחיות דרכה ואיתה את החיים שלי, אני לא נהנית ממנה ומרגיש לי שהדיבורים הגבוהים, הרשמיים והיפים מעלים אותי מידי למעלה והחיים כבר מרגישים לי מדויקים אבל מבאסים...ככה זה גם בהתבוננות שלי עם עצמי, אני יודעת לדייק לעצמי ואני יודעת לחשוב עם עצמי הרבה, ולכתוב, אבל מרגיש לי שהחשיבה וההתבוננות פשוט חונקים אותי..... אני אחזור ואומר, אני יודעת שהתורה היא תורת חיים, והדיוק הוא נכון לי, אבל שוב.. קשה לי בעניין....אני אשמח לעזרה שלכם... תודה!

  •  11/13/2020 12:41 AM
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות