היי קודם כל תודה ממש על המיזם הזה באמת שאפו ענק!אני גרה בקיבוץ דתי(כבר לא ככ קיבוץ יותר יישוב) אני מדברת עם הרבה בנים תמיד היה לי קשר עם בנים עד היום אני כבר בשלב שכבר מציעים לי שידוך ואני ממש מפחדת לצאת לדייט כי אני לא יודעת איך להתנהג אשמח ממש לעצה:) ושוב תודה רבה על המקום לשאול;)
צוות משיב נפש שלום. תודה ענקית על האופציה לשאול, מדהים! זה ממש עוזר! אוקי, אמא שלי מדהימה!!! האמא הכי טובה שיש!!! לא יכולתי לבקש יותר טוב, תודה לה'! אבל כבר כמה פעמים קרה לי שאמא שלי התאכזבה ממני, בגלל דברים שיא רצתה שאני יחשוב עליהם, ויעשה- ולא עשיתי, או דברים שהיא רצתה שאני יכין, או יחשוב עליהם, ואני לא. למשל, הכנתי קינוח לשבת. שעה אני מכינה, (אנחנו ברוך ה' משפחה גדולה ואני הבכורה- ככה שזה כמויות גדולות להרבה קטנים-שלא עוזרים) ואז אני כמעט מכניסה לתנור ונזכרת ששמתי בכוסות חד"פ, שאי אפשר להכניס לתנור. באה לאמא, והיא כועסת עלי כי היא לא מרשה להשתמש בכוסות האלה. אז אחת אחת רוקנתי, שטפתי, יבשתי (30 כוסות+), ואז לא הספקתי בנתיים את הכביסה- ושוב כועסים עלי. אבל אני משתדלת! אני מבינה שאמא שלי צריכה לעבוד גם בימי שישי, ובאמת משתדלת לא להפריע לה, ואדבה, לעזור! אבל כשהיא יושבת ביום שישי בצהורים לעבוד, ומשאירה אותי לבד להכנות של שבת (שזה לא רק קינוחים, זה כולל את הבישולים, הניקיונות, והשמירה על אחי שלי) אז אני טועה! אני לא מספיקה הכל, אני בן אדם! איך אני יכולה "להעיר" לה על דבר כזה? היא בתכל'ס גם משתדלת מלא, ועובדת בשבילנו כל השבוע, וזה חוזר כל פעם במשהו שונה, ככה שאני לא יודעת איך להסביר...
קודם כל תודה רבה לכם על פרוייקט המדהים הזה ועל המקום לשאול שאלות שעולות ועל התשובות התומכות והעוזרות.. לאחרונה עלתה לי שאלה לגבי תמונת פרופיל בווצאפ.. מצד אחד האם זה לא רדיפה אחרי זה שאנשים יראו אותי, ורצון להראות וחוסר צניעות אולי, אולי זה יכול לגרום לבנים שרואים את התמונה מחשבות לא טובות ואז זה מכשיל אותם או שאולי זה יכול לגרום לעין הרע של אנשים אחרים שמסתכלים על התמונה..? מצד שני זה כיף שיש תמונה של מי שאתה מדבר איתו וזה נחמד שרואים, ואולי אם שומרים על הצניעות ולא מאמינים ולא חושבים יותר מדי לא קורה כלום.. אשמח לתשובה מהירה תודה רבה !
היי:) כרגע אני לא מתלבשת הכי צנוע, כלומר לא גופיות ושורטים עכשיו אבל לא חצאית עוברת ברך או חולצה אחרי המרפק.. ובזמן האחרון יצא לי להרגיש שאני קצת רוצה להתחזק בזה. אבל יש לי בעיה, אני פשוט מרגישה מכוערת עם בגדים כאלה, אני לא מצליחה להיות עם שמלה עוברת ברך בלי להרגיש דוסה רצח, או בלי להרגיש שאני צריכה להתחיל להתלבש בסגנון נורא מסוים שקיים בדכ עם בגדים כאלה.. במה שאני לובשת עכשיו (שזה לא עד כדי כך נורא, פשוט קצת מעל הברך) יש הרבה יותר חופש בסגנון שלי ואם אני מוצאת חצאית אז הרבה יותר נוח לעגל כלפי מעלה כלומר שהיא תהיה טיפה יותר קצרה. זה כאילו יש ממש סגנון מסוים של בגדים שהם צנועים ואז זה גם נורא מכניס אותי לתבנית מסוימת שאני לא רוצה להיות בה. איך אפשר להתחיל בלי לשנות לגמרי את כל הסגנון של מתלבשת בו או את הדרך שבה אני נתפסת בעיניי אחרים רק כי החצאית שלי ארוכה יותר, כי בתכלס שום דבר בי לא השתנה
יש לי בעיה ענקית. אחותי היא מורה. לפני שנתיים הייתי הולכת איתה לקייטנה. היו קצת בלגנים עם הכיתה שהייתי בה. ובעקבות זאת אחותי לא הסכימה שאבוא איתה לקייטנה השנה. ממש ממש הייתי עצובה וגם הבנות ששמעו על זה. אנחנו בקשר ממש טוב יש לנו קבוצות בווצאפ אחת עם השנייה ובכללי אנחנו עושות ממש כיף😅 מציינת שהם בכיתה ה עכשיו. רציתי מאוד לעשות חונכות בבית הספר שלה ככה שאוכל להיות איתם שוב. אבל התברר לי שאני לא יכולה בגלל שזה בית ספר שלא בתקן שלנו. זה ממש ממש מעציב אותי. אני נורא רציתי וגם הם מאוד רצו. אחותי נורא לא רוצה שאני אבוא כי היא לא רוצה שאני יהיה שם איתה. ואני די מבינה אותה אבל אין לי מה לעשות עם זה. בכללי אני נורא אוהבת ילדים קטנים. לצערי הרב לא יצא לי להיכנס למדריכה בסניף ועכשיו נותרתי אפילו בלי מחויבות אישית. ניסיתי לחפש באזור ירושלים סניפים כדי לעשות הדרכת חוץ מצאתי ממש מעטים אבל כולם רחוקים ולא מתאימים לי. כל כך עצוב לי ששום דבר לא מצליח לי.. יש לי שתי שאלות אם תוכלו לענות לי עליהם. מה לעשות עכשיו עם הבנות מהבית ספר של אחותי? הם נורא רוצות שאני יגיע וקשה לי לבאס אותם אבל מצד שני יש אחותי שלא רוצה שאני אבוא. ואולי במקרה אתם יודעים על סניף בירושלים שמחפש מדריכות? בת 15
אני אוהבת ממש את סבא וסבתא שלי, שהם באים חיבוק ונשיקה ישר אני מספרת לסבתא שלי דברים ועם סבא צוחקת ועוזרת לו על הכל אבל בקורונה וגם עכשיו.. שצריך את כל הקשר מרחוק והשיחות וידאו והשיחות טלפון ולבדוק מה שלומם אנלא מצליחה כי אני כן חושבת על זה ביום יום ואם להתקשר או לא להתקשר. ובסוף אני לא מתקשרת וכל האחים האחרים בקשר איתם ממש טוב אבל מביך לי מהם אני מתקשרת ומתחילה לבכות כואב לי לדבר איתם בשיחות טלפון האלה אני מתייבשת ומביך לי ממש... (מקווה שהבנתם) אשמח לקצת עצות.. תודה רבה! נקבה, 15
שלום לכם, תודה רבה על היוזמה המבורכת כ''כ! יש לי בעיה קטנה... לא מזמן אחותי התחתנה ב''ה עם בחור ממשפחה מצוינת, אנחנו כל המשפחה בקשר מצוין עם המשפחה השניה, הם גם גרים קרוב אלינו ואנחנו נמצאים אצלם הרבה... הקטע הוא שאחד מהאחים של החתן גדול ממני בשנתיים, ואחרי שהיינו אצלם כל כך הרבה ועברנו כל מיני חוויות ביחד שקשורות לחתונה וכו' אני מתחילה להרגיש שאנחנו מתחילים להרגיש חיבור שהוא מעבר לידידים ואח/אחות של הגיס/ה.... ואני מתלבטת אם זה בסדר בגיל הזה, כי אני יודעת שאם נסחף עם זה רחוק זה גם יכול לקחת לי מקום בלב על חשבון דברים אחרים... מה לעשות? לומר לו משהו?
השאלה שלי קצת מסובכת אז אני מקווה שנפלתי על מישהו עם סבלנות. בגדול, לפני מאה שנים היהודי היה מצויר בתור אדם כפוף, פחדן וכנוע, כיוון שהוא היה צריך לציית לגוי שאחראי עליו (בגלויות) וגם לאלוהיו. הגויים האמינו שתכונות האופי הכנוע עובר בגנים, וכל מי שיש לו גנים יהודיים הוא סוג של "לוזר". לפני שבעים שנה הוקמה הציונות שהופכת את היהודי לאדם משוחרר, שמח. החלוצים האמינו שתכונות האופי הכנועות הן לא גנים, אלא תוצאה של תרבות. הציונות הייתה בעצם פתרון לשתי הבעיות. היהודי לא יצטרך לפחד עוד מהגויים, כי הוא ריבון בארצו, ולא מאלוהיו, כי כולם נהיו חילוניים. הדת סימנה גלותיות, והחלוצים לא רצו בה. היה מי שהפך ליהודי החדש, פרק כל עול. והיה מי שנשאר "גלותי" (החרדים של ימינו). אני נולדתי לחברה הציונית - דתית, ומשהו לא מסתדר לי. אנחנו ציונים, חופשיים, או דתיים שכל צעד שלהם הוא לפי הוראה מגבוה???? נקבה, 16
יש לי ילדה בכיתה שפשוט מתנהגת לכל אחד איך שבא לה היא שמה פס על כולם ופוגעת בכולם. היא בעיקר סוחטת אותך. בשנה שעברה סיכמנו שנעשה אחת לשנייה יומולדת וזה היה פשוט אסון. והשנה היו כל מיני הערכות חלופיות והעבודות הייתה עבודה אחת בהלכה שהתחלנו לעשות ביחד.. ואז המורה אמרה שצריך לעשות לבד. אז אמרתי לה שעכשיו עושים לבד. והיא פשוט התחילה ללחוץ עלי כאילו כזה למה את לא עוזרת לי את דואגת רק לעצמך ועוד דברים קשים ולא נעימים לשמוע. דיברתי על זה עם חברה קרובה שלי שהיינו לבד. הבנתי ממנה שגם לה זה קרה מקרה דומה עם אותה ילדה. פשוט סיוט של דבר. אני לא מסוגלת יותר ליהתמודד איתה. אשמח שויוי תענה לי על השאלה נהנתי מאוד לקרוא את התשובה שלה בעניין אחר.. תודה בת 15
אני מאוהבת באחי החורג וזה משגע אותי משהו לא בסדר איתי? בת 17
הרבה פעמים אני מרגישה שאני צריכה מישהו שיהיה לידי, שיקשיב לי ויעזור לי.. אני פשוט רוצה אחד שיקשיב לי ויהיה פה בשבילי. חסר לי מישהו כזה בחיים. אני רוצה שיהיה לצידי דווקא בן ולא בת. מצד אחד אני יודעת שזה לא טוב ואני לא באמת רוצה, אני הכי רוצה לשמור על עצמי לבעלי בעז"ה ולא שהעבר שלי יכלול שלושים אלף נערים שהייתי איתם בקשר, ומצד שני זה כ"כ קורץ ונשמע הכי לגיטימי ותומך בעולם. אני יודעת שמבחינת ההלכה זה לא נושא שהוא מוחלט וקבוע.. אני לא כל כך יודעת מה לעשות עם זה, אני חושבת על זה הרבה.. השאלה כמה זה נורא אם יהיה לי חבר שבאמת אפתח מולו את הלב שלי ולאו דווקא מתכננת חתונה או משהו כזה... בת 15
הי, אז קודם כל ממש תודה רבה על הפרוייקט המיוחד הזה, אני בכללי אדם שלא משתף כל כך אז ככה לפחות יש לי מקום פה;-) אז אני ממש מתוסכלת מעצמי! מאוד! אם פעם חשבתי שאני רוצה לעשות שינוי בחיים שלי עכשיו אני מבינה שאני חייבת לעשות שינוי בחיים שלי דחוף! ואני אסביר: בזמן האחרון אין לי כח לכלום פשוט לכלום! אני ממש מתוסכלת! אני כבר תקופה ממושכת הולכת לישון בלי לשים פיג'מה, בלי לומר קריאת שמע, אני בקושי מתפללת, וגם שאני מתפללת זה תפילה קצרה, עכשיו נגיד בלמידה מרחוק יש לי מחשב אז אני כותבת בו את כל החומר של הלימודים, אתמול לא שמרתי את המסמכים למה? כי לא היה לי כח, וכצפוי הם נמחקו. אני המווון חושבת על הנהגת ה' בעולם, על כמה אנשים נפטרים וכמה רע, ואני יכולה אפילו להרגיש סוג של בגידה בה', ממש ככה! עוברות לי בראש מלא מחשבות רעות על ה'! אני רוצה להיפטר מהם! אני רוצה לאהוב את ה' באמת! אני מתוסכלת! אני לא לומדת, לא עושה עבודות, שיעורי בית, מטלות כלום! ואני בכיתה י"ב איך אני אמורה לצאת לחיים אחר כך, אני ממש מיואשת וחייבת בדחיפות עצות להשתנות כי אני התייאשתי מעצמי. אני אבדתי את השמחה, אני בסך הכל רוצה להיות טובה יותר, אבל אין לי כוחות! קורים כל כך הרבה דברים עצובים, איך אפשר להתמודד. לא שיתפתי אף אחד, אז לפחות אני יכולה פה! אשמח שתעזרו לי דחוף! תודה רבה:-)