ש. הי:)לאחרונה קיבלתי הצעה על בחור (בפעם השניה, משני אנשים שונים) אני אישית מכירה אותו ומעריכה אותו מאד וחושבת שהשידוך יכול ללכת ממש טוב. מבחינתי זה עדיין לא הזמן ברמה הטכנית (אני מרגישה מוכנה לחתונה אך קודם אני רוצה קודם לסיים שנת שירות). אני ממש מתלבטת איפה גובל פה ההשתדלות לצד הביטחון (כבר פעם שניה, זה לא איזה מסר?) והאם נכון לענות תשובה חיובית למרות הידיעה שהחתונה תחכה עוד זמן?בת 18
תודה רבה על הפרוייקט!🤩מאז ומתמיד הייתי יותר דוסה מהמשפחה המצומצמת שלי (המורחבת חצי מאוד מאוד דוסה וחצי פחות) ומאז הבת מצווה אני מתחזקת הרבה הרבה יותר ב"ה. אבל לא ישר אחרי הבת מצווה היה לי ברור שלא אחבק את דודים שלי והאמת גם לא ככ חשבתי על זה ובשנה האחרונה אני ממש מנסה לשמור מהם נגיעה אבל הם לא קולטים והם ממשיכים לנסות לחבק אותי. לא נעים לי להגיד להם אבל אני רוצה לשמור נגיעה.מה לעשות? בת 14 כיתה ט
היי רציתי להגיד שאתם אלופים ברמות ושזה מיזם כלכך טוב ואיכותי!!ולשאלה..אני מרגישה שבזמן האחרון בלי שום כוונה לכך אני מתרחקת מה' יותר מידיי ..לא בקטע של הלבוש או משהו כזה תמיד לא הייתי הולכת כלכך לפי כללי ההלכה .יותר בקשר הפנימי .אם זה בתפילות שאני כבר בקושי מתפללת או פשוט הקשר עם ה' שמאוד חסר לי.אני מרגישה שכואב לי באמת שאני מתרחקת אבל אני מרגישה שמשהו פשוט סוחף אותי!כאילו שאני מתעצלת להתפלל ופעם באמת שהייתי מתפללת עם כל הלב ומבקשת הכל וזה פשוט היה לי כלכך טוב ואני לא מצליחה לחזור!!כאילו שמישהו כל פעם שאני מנסה להתקרב מושך אותי אחורה!וזה פשוט קשה ואז גם כשאני לא מתפללת יש לי הרגשה רעה שאני כפויית טובה וזה גם עושה לי מצפון ברמות וזה מגיע אפילו לבכי שאני בוכה כי נמאס לי מעצמי ומה הבעיה שלי כאילו..דחוף!!אשמח ממש לעזרה תודה רבה!
ש.הי קודם כל תודה רבה על כל הדבר המטורף הזה! זה עוזר לי בטירוףתמיד שאני שואלת איך אפשר לדעת שה' הוא באמת זה שברא את העולם ומי שאנחנו צריכים להאמין בו יש את התשובה הזו שהאדם מורכב מהמון דברים והגוף הוא כמו מכונה שעובדת איך שצריך וכנראה יש מישהו שאחראי לזה.אני מסכימה עם זה, אבל מי אמר שזה הקב"ה?תודה מראשבת 15 וחצי
היי😊קודם כל, כל הכבוד על המיזם!! אני מרגישה שהוא תורם לי ולעוד חברות רבות! רוב החיים שלי לא הייתי ליד בנים (מלבד אחים, בני דודים, משפחה..)גם בבית ספר וגם בסניף הכל היה מופרד כך שאין לי אינטרקציה עם בנים כלל.בבית ספר ובכללי בחינוך הדתי מדברים הרבה על כך שבנים כל הזמן חושבים על בנות, אם הם רואים בנות יפות הם חושקים בהם ושבכללי יש להם יצר תאווה מאוד חזק.בגלל שלא היה לי קשר עם בנים בני גילי אני לא יודעת איך זה, אבל האם זה באמת נכון? בגלל כל מה שחינכו אותי אני מרגישה שיהיה לי קשה לסמוך על בנים כי אני מפחדת שכל מה שמניע אותם זה רק זה.אשמח לתשובה (ואם היא תהיה מבן זה יעזור) האם באמת המחשבות האלו כל הזמן והאם הם באמת לא יכולים "לשלוט" בזה?בת 17
אומרים שיש 3 שותפים לאדם, הקב"ה אביו ואימו.היום התפיסה שלי בתור נערה וגם בכללי של הנוער.. זה עצבים כשההורים מתערבים בעבודת ה' ומעירים על דברים שקשורים לזה.. אז השאלה שלי אם זה נכון, אם זה באמת נכון שזה לא התפקיד של ההורים להתערב לי בעבודת ה', ושיתנו לי לעשות את הבחירות שלי בחיים בנושא הזה, או שזה לא נכון ואנחנו סתם בטוחים שאנחנו צודקים?
ש. היי, קודם כל ממש כל הכבוד על המיזם הזה אני קוראת את השאלות ולומדת המון!! אני מאוד אוהבת לכתוב, גם סיפורים דמיוניים וגם על החיים. בשנה ומשהוא האחרונה אני סוג של כותבת ספר ובפנטזיות של גיל ההתבגרות שלי הייתי רוצה לפרסם אותו בעתיד.. אבל אני חוששת שאולי זה לא יתאים לגדר ההלכה.. אני מצד אחד לא רוצה להוציא ספר לדתיים בלבד ומצד שני רוצה שדתיים יוכלו לקרוא אותו מבלי להרגיש לא נח. אני כותבת לפי מה שאני יודעת מהחיים שלי שאסור ומותר אבל אני מניחה שאני לא יודעת את כל הדברים הבעייתים.. תוכלו להסביר לי בקצרה כדי שאני אדע אם אני בכיוון הנכון?? תודהה בת 14
שלום, תודה ובהצלחה! כבר די הרבה זמן שזה מציק לי, אני מרגיש שאני רך, או קר... אני אסביר. זה לא שאני נפגע בקלות, אם בכלל, או שלא אכפת לי מספיק, כשיש דיונים או דברים שאני מרגיש להוט עליהם אני לא מצליח באמת להתלהט. בעבר ניסיתי להתגבר על הכעס שלי, לא הייתה בעיה רצינית אבל התחלתי להיות מאופק. מאז אני לא מצליח לכעוס או להיכנס למכות גם כמשחק עם החבר'ה.. אז קודם כל, אני הגעתי למסקנה שאני צריך את זה ושזה רע שאני כבוי. איני? זה באמת רע? שנית, אני מרגיש שזה משקף את עבודת ה' שלי גם כן. אי רוצה להיות יותר קנאי, אחד שיותר אכפת לו כמזלזלים ודברים כאלה, אז איך אני יכול לעשות את זה?
היי! אני ככ מודה לכם על הפרויקט המהמם הזה❤️אז אני התחלתיל חונכות עם ילדה עם בכיתה ו' עם הרבה קשיים: אחות עם צרכילם מיוחדים, עודף משקל, דימוי עצמי נמוך, קושי לימודי וקושי חברתי. יש לילדה לב ענק והיא ממש מתוקה. דיברתי עם אמא שלה והיא רוצה שאני יעזור לה גם בתחום הלימודי וגם בתחום החברתי ואני ממש רוצה לעזור לה בעיקר בתחום החברתי. אני רוצה שהיא תהיה מודעת ללב הענק שלה ולכל הטוב שנמצא בא ובאמת להעלות לה את הדימוי העצמי. איך אני יכולה לעשות את זה בצורה הכי טובה?
ש. שלום קוראים לי *,אני בת 16-דתייה,לפני שנתיים התחיל איתי בחור בגילי מהעיר שלי ,הכרתי אותו לעומק וממש התאהבנו... ההורים שלנו לא היו בעד ,ניסו כל הזמן להפריד בנינו ותמיד בסוף חזרנו לדבר...אחרי שנה החלטנו שזה לא מתאים הקשר הזה בגלל שזה הפריע בלימודים והקשה על הריכוז שצריך להשקיע בחמישית בפנימיות שלמדנו...נפרדנו ברוח טובה חישבתי שהזמן יעשה את שלו...מאז אני מוצאת את עצמי חושבת עליו כל יום בלי יכולת לשחרר וכואב לי לחשוב שאולי הוא כבר שכח ממני והמשיך כרגיל בחיים כי אני ממש אוהבת אותו.מה לעשות?אנחנו חברה נפרדת ואין לי מושג איך זה עובד אצל בנים, יותר קל להם לשכוח?אתם חושבים שזה הגיוני שהוא שכח ממני לגמרי אחרי שנה אפילו שהוא היה ממש מאוהב בי?אני ממש רוצה להגיד לו שקשה לי בלעדיו וחוששת לצאת סתומה או שהוא כבר חושב עליי כעל סתם מישהי רגילה...אני בעייתית אם אני אוהבת מישהו אפילו שאנחנו לא מדברים כבר שנה?בת, 16
הי תודה רבה על המיזם באמת ממש עוזר לינכנסתי לפני חודש בערך להדרכה לא הספקתי לעשות כלום רק פעולת פתיחה ושבת וחזרנו לזום😔ואני והמדשית שלי לא הספקנו להתחבר לאף אחתוכולם יודעים שקשה להתחבר דרך הזום..אני מרגישה שזה ממש פוגע באווריה של השבט שעושים פעולה ואין לי מושג מי הבנות האלה חוץ מחלק מהשמות שאני זוכרת..יש מצב לרעיונות איך לגרום לקשר אישי ואווירה טובה דרך הזום?
אהלן יש לי חברה שיודעת עליי כמעט הכל היא עוזרת לי בהמון מקרים אבל, מרגיש לי שזה לא הדדי.. שהיא צריכה עזרה היא לא פונה אליי היא פונה אל מישהי אחרת.. עכשיו האם כדאי לי באמת להעזר בה למרות שזה לא הדדי? תודה!!