ש. היי, תודה רבה על כל מה שאתם עושים זה באמת גדול מאוד, רציתי לשאול מה תוכלו להסביר לי על מעמד האישה בתורה, לגבי צניעות אני לגמרי מבינה ומתחברת, אני מדברת למשל על "אל תרבה שיחה עם האישה", או על אישה סוטה, לא כל כך מבינה למה זה כביכול נותן לגבר את הכוח. בנוסף קראתי בספר המידות של רבי נחמן מברסלב התפעלתי כמובן מהכל, היה מעניין וממש מטורף, נתקלתי בשני משפטים שלא כל כך הבנתי, אשמח להסבר: "ההולך אחר עצת אשתו, נופל בגיהנום" ו "אל תשאל עצה אלא מאיש ולא מאישה" (עצה, ט, י) ומנגד "מי שאין לו אישה שרוי בלא טובה(תורה)" (לימוד, ל"ד) כמובן מדברת מתוך עניות דעת ולא מתוך תוכחה, ומנסה להבין איך המשפטים מסתדרים, אשמח להסבר, בכל מקרה תודה על כל העבודה שאתם משקיעים!!
ש. אהלן, אתחיל ואגיד שאתם עושים עבודת קודש!אז אני שמיניסטית ונכנסתי למערכת יחסים יחסית בגיל די מוקדם.. נסינו להיפרד בגלל מספר סיבות כמה פעמים ושוב ושוב חזרנו.וכרגע החלטנו שאנחנו נפרדים לתקופה של כמה חודשים ולאחר מכן נחליט אם לחזור בצורה נכונה ושקולה או להיפרד.אני עוד בהתלבטיות מה הכי נכון בשבילי , אני מאד מאד אוהבת אותו!! אני ממש מרגישה שהוא מה שעוזר לי בחיים האלו.מה אני יכולה לעשות? איך אני אצליח לעבור את התקופה הגדולה הזאת בלעדיו, במיוחד שכרגע אנחנו בסגר וכל המחשבות שלי מופנות בעיקר אליו.
ש. אהלן! תודה רבה על המיזם הזה. בטוחה שאתם מצילים הרבה מאוד נפשות.יש לי חברה, אני מגדירה אותה ב"ה חברה טובה ואני ממש שמחה שזכיתי להכיר אותה אבל לפעמים יש סיטואציות שיש בהם שתיקה מביכה ומעיקה כזאת. שמעתי פעם שכשאתה נמצא ליד מישהו ויש ביניכם שתיקה ואתה לא מרגיש מובך אז זה אדם שממש נוח לך איתו. עכשיו זה לא שלא נוח איתה, אני מתה עליה אבל אני לא יודעת מה לעשות עם השתיקות האלה. מרגישים שהם כבדות כאלה ומעיקות וזה לא כל כך נעים. אשמח שתעזרו לי. תודה רבה!בת __
ש. מי אמר שאלוקים הוא טוב? אולי הוא רע וברא אותנו בשביל להתעלל בנו??בת 15
.יישר כוח על הפרוייקט!!!!שאלה שעלתה לי, מה היחס שאמור להיות בין כיבוד הורים לכיבוד של ההורים? כלומר אם לדוגמא אבא שלי אומר בארוחה "מלח" ומתכוון שיביאו לו, אני אמורה להתעלם ממנו או להגיד לו שיבקש יפה בשביל שפעם הבאה זה יהיה כך או שפשוט אביא לו? וגם אם לפעמים ההורים מבקשים ממני דברים כי הם כנראה מתעצלים כמו ששנינו יושבים בשולחן ומבקשים ממני להביא משהו, אני אמורה לעשות את זה בלי להגיד כלום או כן להגיד משהו על זה? תודה רבה!!
ש.אהלן. קודם כל תודה ענקית! פשוט אלופים! שמעתי לא מזמן על הפרוייקט ומאז פשוט עזרתם לי ופתחתם לי כיווני חשיבה חדשים. רציתי לשתף אותכם ולשמוע מה אתם חושבים, אני בת ב"ה מאוד מקובלת ויש לי הרבה חברות, ומרגיש לי שאוהבים אותי ורוצים אותי אבל לפעמים אינלי את הביטחון שזה באמת ככה, אני מפחדת שאני סתם נתקעת, וכו'... וגם כשנגיד כמה חברות שלי נפגשות בלעדי(לא דווקא חברות קרובות) אני נעלבת ומקנאה, אני כאילו מראה פנים שמחות אבל באמת זה כואב לי. אני לא רוצה להמשיך ככה. מה אפשר לעשות?
ש לפעמים יש סתירות בין הדת לבין המצפון שלי האם אני צריכה לבטל את עצמי בשביל הדת??גם אני יכולה להבחין בין טוב לרע, האם הדת פוסלת את שיקול הדעת שלי? נקבה, 16
ש. הי אני השנה התחלתי ללמוד בתיכון והגעתי מהיסודי עם חברה הכי טובה שלי ועם עוד מישהי שהיא חברה די טובה שלי ומהרגע שהתחילה השנה הם התחילו להיות חברות ממש טובות והן די שכחו מימני אפשר לומר והתחברו להרבה בנות ודיברתי עם החברה הכי טובה שלי על זה והיא אמרה שזה ממש לא נכון והיא עדין ממש אוהבת אותי ונהנת איתי. אנחנו עדין עושות דברים יחד וכל זה אבל היא מתנהגת אלי שונה מאיך שהתנהגה פעם וזה ממש מבאס היתי שמח לכמה טיפים או עצות נ.ב ממש תודה על מה שאתם עושים זה לא מובן מאליו בכלל!
ש.היי, האמת שרשמתי את השאלה הזו לפני דקה אבל אז הרגשתי צורך לדייק אותה יותר אז אשאל שוב.אתם לא מכירים אותי אז אתן לכם קצת רקע, חברים שלי והסביבה שלי יכולים להעיד שאני תמיד כאן בשביל כולם-מקשיבה שומעת מייעצת ונותנת הרגשה שאפשר לשתף אותי בהכל ולעולם לא אשפוט!! אני אוהבת את זה וגאה בזה. אני לא אוהבת לדבר על עצמי בכלל-לא אוהבת להיות במקום הנזקק שצריך עזרה ואולי אפילו מרגישה שלא מגיע לי שיפנו לי זמן ותשומת לב. אפילו את השאלה הזו קצת קשה לי לכתוב... זה גורם לחברות שלי לקנא בי ולא לפרגן לי כי הן חושבות שהחיים שלי מושלמים (האמת היא שממש לא הן פשוט לא רואות את הצד הזה) אם קורה לי משהו עצוב או אני מרגישה רע אני בדרך כלל סוג של מדחיקה את זה משתי סיבות- 1. אני מרגישה כפויות טובה ומהר אני אומרת תגידי תודה שזה רק זה ומעבירה את זה מראשי2.אני מפחדת לשקוע בזה ולא לצאת מזה. מדחיקה הכוונה ממלאה את זמני בעשייה אחרת ולא חושבת על זה... ואם כבר יצא שאני נותנת לזה מקום אני כותבת לעצמי ופורקת לעצמי ולא משתפת אחרות...אני אוהבת את חברות שלי ויודעת שהן כאן בשבילי ורוצות לטובתי ובכל זאת משהו בי לא מאפשר לעצמי לשתף אותן... אולי אני מפחדת שאם אני אראה להן שאני גם חלשה הן לא ירגישו בנוח לשתף אותי. אני באמת לא יודעת,אני מבולבלת 😴ממש מצטערת על האורך... היה לי חשוב להבהיר את המצב בכדי שהתשובה תהיי מדוייקת יותרתודה רבה אתם עושים עבודת קודש!!שבת שלום
ש.היי!אז ככה יש לי חברה טובה, ולפני כמה שנים (כשהכרנו) היא היתה ממש דוסית מתוקה והכל, אבל בשנתיים האחרונות היא התחילה סוג של להתדרדר, והתחילה ללכת עם בגדים קצרים יותר ולדבר לא מתאים וכל מיני דברים בסגנון... פעם ניסיתי לדבר איתה על זה אבל מבחינתה היא סבבה וזה נורמלי... גם יצא שלפעמים כשהיא היתה לובשת בגדים קצרים לידי היא היתה רואה את המבט שלי ואת זה שאני טיפה מאוכזבת, ומאז היא אומרת לי כל הזמן שהיא זרקה את הבגדים הקצרים וכו ואז לפעמים אני רואה אותה עם חולצה קצרה למשל והיא נותנת לי תירוצים... אז אני ממש לא מנסה לחנך אותה או משהו כזה ואני לא רוצה שהיא תתנהג כמו שצריך בשבילי, אבל זה כן טיפה "מאכזב" כזה כי תכלס באמת ציפיתי ממנה ליותר והיא באמת מדהימה ואני לא רוצה לתת לה ליפול ככה... אבל אני גם לא רוצה לפגוע בה...סליחה ממש על האריכות והבלבול... מקווה שתוכלו לייעץ...
ש.אני אשמח לתשובה מהירה עד כמה שאפשר!! שאלה- מי זה המשיח? איך אפשר להבדיל בין משיח אמת למשיח שקר?אשמח למקורות... וממש כל הכבוד על הפרויקט! מדהים!
ש.שלוםתודה רבה ממש על הפרויקט הזה אתם ממש עוזרים!!השאלה שלי היא כזאת, האם תחרותיות היא דבר טוב וחיובי?האם אני בתור מדריך צריך לעודד תחרותיות ולדרבן חניכים שלי לנצח וכו'?וחוץ מההדרכה בתור בן אדם פרטי האם להיות תחרותי זה לא טוב?תודה רבה ממש!