ש. היי, קודם כל אני רוצה להגיד תודה רבה רבה על המיזם!!! זה מדהים! אתם אנשים מדהימים בלי שום ספק. לפני כמה זמן יצא לי להתחיל לדבר עם דתל"ש מהיישוב, דיברנו ודיברנו נוצר קשר ממש חזק ביננו, משהו קצת מעבר לסתם חברים או ידידים, אני מרגישה ממש ש"נועדנו" זה לזו. הקשר שלנו באמת פתוח ומדהים ואפילו התחלנו "לצאת" באיזשהו אופן. אני מתחילה קצת לפחד שהוא משפיע עליי "לרעה" מהבחינה של הדת... אבל אני לא רואה את עצמי מתנתקת ממנו בגלל זה ... אשמח לדרך לפתור את זה אם יש לכם... תודה
ש. אהלן (: מצטרפת לכולם ובאמת סחטיין לכל העוסקים במלאכה.. טוב, אני יודעת שעם כל הקורונה הזאת, אני במצב טוב ב"ה. יש לי משפחה, חברות ובאמת חיים טובים... אבל אני מרגישה אבודה, שאני פשוט ריקה מהכל, שאין לי משמעות לחיים במצב הזה, ושהשגרה הזאת פשוט לא טובה לי... אני קמה מבואסת והולכת לישון מבואסת ברצון כבר לסיים את השבוע וככה עוד שבוע ועוד שבוע זה לא כיף לי להרגיש מבוזבזת ועסוקה כל הזמן בלימודים ובלעבור את השנה הזאת! אני ב"ה מצליחה להקפיד להתפלל כל בוקר, אבל בלי הרבה כוונה ועומק, יותר תפילה מתוך הרגל. אני רוצה ללמוד ולשמוע שיעורים אבל אני מרגישה שבכל הפסקה שיש לי אני מרוקנת נפשית, שאין לי כוחות לפתוח ספר עכשיו אשמח לרעיונות איך לעבור ולקדם את עצמי מבחינה תורנית ופנימית תודה רבה!
ש. כולם אומרים שאני ילדה חננה אבל בקטע טוב.. אומרים שאני לא מצליחה לשלב בין ההדרכה לבין הלימודים כי הלימודים חשובים לי ואני לא אצליח לשלב בין שני הדברים גם לימודים וגם הדרכה.. אני חושבת שאני כן יכולה אבל לא יודעת אחרים מכירים אותי טוב יותר ממני.. קצת בדילמה.. עזרה?
ש. הגיוני שאני ממש לא רואה את עצמי בעתיד עם ילדים? אני לא רואה אותם כיותר מאנשים קטנים (וברור שהם מתוקים בטירוף!) שכל מה שאתה עושה כל החיים זה לדאוג להם והם כפויי טובה מטבעם... אני נשמעת טיפה כמו מפלצת אבל אני באמת רוצה להבין למה שאני ארצה להביא ילדים? בת 18
ש. שמעתי בהרבה מקומות (וגם פה) שאחת הבעיות בקשר בגיל צעיר זה שלפעמים בתור בני נוער יש התאהבות נערית כזאת, פחות מבוססת ושכלית, ואז מתפתח קשר זוגי וזה יכול גם להוביל בסוף לחתונה. אבל הבעייתיות בזה שלפעמים זה קשר שהופך להיות רק בדיעבד לחתונה ואם הם היו מכירים בגיל יותר בוגר- זה בכלל לא היה קורה ביניהם. אבל אני לא מבינה מה הבעיה בזה? גם אם הם לא היו מתחתנים אם הם לא היו מכירים בגיל צעיר, העיקר שהם עכשיו מאושרים וטוב להם ביחד, לא?! (שואלת את זה כי יש לי התלבטויות לגבי עצמי בקטע הזה...)תודה רבה!
ש. איך זה הגיוני שעדות שונות מקיימות דברים שונים? אני מבינה למה נגיד יש מנהגים ולשמור את המסורת וזה אבל יש דברים לדוגמה שהולנדים שומרים שעה אז כנראה שזה מותר אם ככה פסקו אז למה השאר שומרים שש? כי אם היה חובה שש כולם היו שומרים שש... ונגיד אם אני אוכל בשר בתשעת הימים למה שזה יהיה עבירה כי תימנים נגיד כן אוכלים בשר, לא בדיוק הבנתי איך זה מסתדר?
ש. אני לא מבינה אם אנחנו בנים של מלך מגיע לנו את הכי טוב, כאילו למה זה לא מובן מאליו שכל מה שנרצה נקבל? הרי אנחנו בנים של הקב״ה והוא רוצה שנקיים מצוות והכל אז למה זה לא מובן מאליו אם יש משו שהוא מביא לנו ומפנק אותנו...? (דוגמא- למשל כלה שרוצה שיהיה לה בית יפה והכל כמו ארמון וזה מצווה להתחתן ולהקים בית מצווה של הקב״ה אז למה אומרים שזה ממש לא מובן מאליו אם מקבלים את כל הדברים ודירה יפה... הרי בסופו של דבר זה לקב״ה) מקווה שהשאלה מובנת....
קודם כל תודה ענקית על הזכות לשאול! אני לא מבינה למה כל כך קשה לאנשים לבקש סליחה ולהתנצל על טעויות שהם עשו?אני גם לפעמים כזאת אבל ברגע שאומרים לי שנפגעו ממני אז אני מבקשת סליחה (ואני משתדלת גם להבין בלי שאומרים לי שנפגעו ממני) אבל אני לא מבינה למה אם יש מישהו או מישהי שפגעו בי והם יודעים את זה למה כל כך קשה להם להתנצל ולבקש סליחה?
שלום!אני מרגישה שממש קשה לי מבחינת הדיבור שסובב אותי- ממש לא נעים לי כשאומרים מילים כמו סתומה מפגרת וכו', ואני ממש מפחדת להיגרר גם ל"אופנה" הזאת....כשהחברות מדברות אני מרגישה שאני נסחפת ולפעמים גם מתחילה לדבר כך, ואחר כך יש לי ייסורי מצפון של למה דיברתי ככה.אני ממש רוצה להישאר מי שאני ולדבר בשפה נקייה ומכובדת כמו שצריך לדבריש לכם רעיון מה אפשר לעשות?תודה רבה רבה!בת 15
תודה על המיזם והרעיון, זה תורם כל כך הרבה, ממש תודה!!אני רק ילדה בת 14, והמצב שקורה עכשיו בארץ פשוט מכאיב לי. הכל. השנאה הבלתי פוסקת, הכישלונות, הקורונה... אנחנו לא במצב טוב בכלל, וזה כל אחד כבר מבין... בימין והשמאל, כבר שכחנו מה זה בני אדם, ומה קודם למה..ציינתי את הגיל שלי בכוונה, כי פשוט מרגיש לי שבא לי לשנות. כאילו בא לי לשנות את כל מה שקורה כאן, כל הבלאגן, להזכיר שקודם אנחנו בני אדם, אחר כך שאר הדברים.. להזכיר מה חשוב באמת. זה מגוחך, כי אני ילדה קטנה שלא מבינה כלום, אבל עם רצון מאוד גדול לשנות את מה שקורה כאן, ועכשיו. מה כבר ילדה בגילי יכולה לשנות ולהשפיע? הייתי שמחה אם תענו מהר, השאלה הזאת לא עוזבת אותי כבר משנה שעברה...
אהלן, אני מדריכת חוץ וברוך השם יש הרבה על מה לעבוד עם השבט שאני מדריכה ואני באמת לא מבינה איך אני אמורה "לחנך" אותן כשאני גם לא מושלמת...כאילו גם אני לא כל-כך מסתדרת עם ההורים שלי וגם לי קשה בצניעות, בראיית תכנים לא מתאימים לפעמים, בתפילה ובאמת שאני יכולה להמשיך עד מחר..:) אז איך אני אמורה להאיר למשהי על הדברים האלה כשגם אני לא בדיוק הולכת לפיהם... אני כן משתדלת אבל אני לא תמיד מצליחה.. אשמח לעצות! שישסטית
היי, הכרתי מישהו מאוד נחמד ומהר מאוד הבנו שיש בינינו חיבור מיוחד, אני מאוד רוצה אותו כבעלי והוא רוצה אותי כאשתו (ואנחנו מכירים קצת מאוד זמן)לשתינו ברור שחבר בגיל הזה זה לא כדאי ושזה יכול לפגוע בנו (שמירת נגיעה, התקדמות אישית..) מצד שני להיפרד זו לא אופציה מבחינתינו..קבענו לעצמנו כללים כדי לא להיפגש יותר מידי וכו' אבל הייתי שמחה אם יש לכם טיפים בשבילינו איך להצליח לשמור על הקשר קדוש ונכון, ושישאר לטווח רחוק (עד לחתונה בעזרת ה')בת 18