כל השאלות שנשאלנו

היי! כל הכבוד ממש על הפרוייקט!!!אז שיבצו אותי להדרכה של שבט חדש שלא הוקם בסניף שלי ואני והמדשית שלי צריכות לגייס את החניכות ובאמת שניסינו הרבה דרכים! פרסמנו בפייסבוק, שלחנו, הפצנו, ניסינו להתקשר להורים, ולא הצלחנו! אני ממש מבואסת מזה כי ניסיתי ולא הצלחתי וחברות אחרות שלי כבר עושות פעולות ואני מתבאסת וחושבת רק על זה כל הזמן. אני לא יודעת מה לעשות עכשיו וממש מבואסת שאין לי מה לעשות..ישמצב שמדובר רק בגישה שלי ואיך שאני מסתכלת על הדברים?

היי:):)אני עוקבת אחרי הפרויקט כבר הרבה זמן, אז נחסוך את המילים החמות על כמה שהפרויקט הזה מדהים ופשוט יוזמה אדירה, וכל המשיבים פשוט מטורפים אחד אחדדיש לי בעיה קטנה- כל בעיה שצצה לי לאחרונה בחיים (דברים מהותיים כאלה, לא שאלה במתמטיקה) אני ישר חושבת איך לנסח אותה לשאלה כזאת ששואלים פה... אירוני קצת ;-) כאילו במקום להתמודד עם הקושי אני ישר חושבת איך לפנות אליכם, שזה בעייתי גם כי אני לא מנסה להתמודד לבד, וגם כי אני לא פונה לאנשים שקרובים אליי... כאילו אני בקשר יחסית טוב עם אמא שלי, ברוך ה' יש לי כמה חברות שאני יכולה לשתף בכל מיני נושאים, אבל כאילו לא תמיד הם פנויים לשמוע את הצרות שלי כי הם עסוקים או שאני יודעת שהם יגיבו בצורה צינית או מזלזלת אז אני לא מתייעצת איתם ואוטומטית חושבת מה לשאול את המשיבים הנחמדים שפה :-)קיצר בעיה שמורכבת מהרבה בעיות ולא ניסחתי את עצמי כלכך טוב אז מקווה שהבנת :) בת 17

היייייי!טוב קודם כל תודה ענקית על המיזם! רעיון מדהים, יצא לי לקרוא כמה תשובות שלכם ובאמת אפשר לראות שאתם רציניים ורוצים לעזור. באמת שאפו.עכשיו לשאלה הקסומה שלי:בזמן האחרון שמתי לב שכל בן אדם שאני פוגשת, לא משנה מי הוא, מה הוא, בן כמה הוא, איך הוא נראה, קיצר לא משנה, אני מרגישה שאני חייבת לדעת עליו הכל.אני באמת לא יודעת למה, ואני לא יודעת אם אתם יכולים לענות על השאלה הלא שאלתית הזאת, אבל אמרתי לעצמי "יאללנ, שומדבר לא יקרה אם ננסה"קיצררר, שיהיה לכם יום קסום, וגמובן- אשרייכםבת 15כ"ג בחשוון 9.11

תודה לכם על כל העשייה המדהימה! לא מובן מאליו שאתם מקדישים זמן בשבילנו(: תודה!הארה שאשמח לעלות: יש שאלות שאתם מפנים הלאה.. למה?😅לא סתם מפנים את השאלות אליכם, זה בכוונה. למה לא לכתוב תשובה בנוסף להפנייה הלאה?אני לא מצפה לתשובה לשאלות האלו, סתם מעלה את זה לתשומת ליבכם.אני שאלתי שאלה כזו וקצת התאכזבתי שלא עניתם,רק הפנתם אותי😬 וחברה שלי גם שאלה שאלה כזאת שזכתה לתשובה+הפנייה (כמעט בטוחה שזה הצמד אליסף ושיראל כתבו, אם זכור לי נכון. על הדרך תמסרו להם תודה!)ממש תודה לכם על הכל!!!!😍 תמסרו לכל המשיבים! אתם אלופיםםםם

אני מרגישה שאני צריכה חסימה של כל מיני תכנים שאני כל הזמן נופלת אליהם אבל אני לא רוצה שידעו את זה שיש לי חסימה (כי זה קצת מביך) גם לא ההורים. אם יש לכם רעיונות לחסימה בחינם וגם שאני יכולה לשלוט ברמה שלה... תודה בת 16.

אהלן! מתחיל בתודה ענקית!!ממשיך בבעיה(:אני חורש, שבעיסט, רוצה להספיק גם לימודים וגם חברים וכמובן שגם סניף.אבל בסוף זה לא משתלם. הציונים שלי גרועים.גרועים. זה קצת מוריד את המוטבציה להמשיך ללמוד כי הרי במילא אני אקבל גרועאני יודע שהקב"ה לא מחפש ציוניום, הוא רוצה שנשתדל ואני מאמין בזה בכל ליבי, אבל מה עם אני כן מחפש ציון? וכן רוצה שיהיה לי ציון טובאיך אפשר להתקדם?בן 17

א. היי, כל הכבוד על היוזמה!! אני מדריכה שנה שנייה בסניף קטן והצוות שנכנסו השנה לצוות הדרכה מעורבים. מצד אחד אני לא רוצה להרגיש בחוץ ומצד שני אני לא בעד סניף מעורב, ואני לא רוצה לצאת הדוסה המעצבנת. ב. כמו שאמרתי אני מדריכה, אני מדריכה חניכות אתיופיות, החניכות שלי נורא חמות על הקטע בין אתיופים ופרנג'ים. ואני כבר לא יודעת מה לעשות, כל פעולה יוצא שהן יוצאות עלי שאני פרנג'ית מתנשאת שיש לה חיי נוחות.אשמח לעצה.תודה רבה! בת 17

בין אם אני לומד, קורא, רואה סרט או אפילו מתעמק במשהו שאני ממש אוהב עדיין כל כמה דקות אני מתחיל לחשוב מחשבות בעלות אופי מיני מפורש בלי שום סיבה הגיונית נראית לעין האם זה נורמלי?שומר על העיניים עם אינטרנט מסונן

איך אפשר לדעת איך רמת האינטימיות בין בני זוג כששומרים נגיעה עד החתונה?בת 17.5

אני רוצה חבר.. אני רוצה אחד שיקשיב לי ויהיה פה בשבילי. כי חסר לי מישהו כזה בחיים. אבל אני יודעת שזה לא טוב ואני לא באמת רוצה. אבל בכל זאת יש לי את החשק הזה.. זה נראה לי כל כך כיף מישהו כזה בחיים.. אבל זה לא באמת יעשה לי טוב.. אני לא כל כך יודעת מה לעשות עם זה כי אני חושבת על זה הרבה.. תודה רבה לכם!!בת 15

אומנם אנחנו צעירים , אבל זה מרגיש שזה הולך לכיוון הנכון .בין אם זה בדיבור שלנו , באווירה וגם בעניינים רוחניים , מרגיש שאנחנו באותו ראש בקטעים האלה.יש רצון משותף לקדם את הקשר , כדאי ?בת 17

השנה עברתי לאולפנה שהיא פנימייה, בגלל הקורונה הייתי שם בדיוק שבוע וזהו.מאז שאני בבית אמא שלי(סליחה על המילים)נדבקת לי לצורה, אני מבינה כל כך את הצורך שלה להיות קרובה אליי במיוחד עם הפחד שעזבתי לפנימייה.אני מסבירה לה שאני לא באמת עוזבת ושהיא פשוט עוד לא ראתה איך זה יהיה כי לא ממש יצא לי להיות שם ושתהיה בעז"ה שגרה רגילה זה לא יהיה כמו שהיא חושבת והיא עדיין תהיה קרובה אליי.כרגע, אני מתחרפנת היא כל שנייה נכנסת לי לחדר לראות מה איתי, כל מה שהיא עושה היא קוראת לי לעשות איתה וזה פשוט מחרפן! אני משתדלת להקדיש לה זמן, אני מקדישה לה זמן.אבל אני גם צריכה הרבה לבד וזמן לחשוב וללמוד, אני לא רוצה לפגוע בה אבל זה באמת נורא קשה לי...מה לעשות?בת 15