כל השאלות שנשאלנו

ש. שלום! קודם כל ישר כח על הפרויקט הזה! מקום מדהים לקבל בו תשובות או אפילו סתם לשאול בשביל עצם השאלה...אני שיעור ג בישיבה גבוהה, כרגע מתכוון לפחות לסיים את השנה בישיבה ואולי אפילו להמשיך. העניין הוא שמתחילת השנה מתחילות להציק מחשבות ב 2 נושאים עיקריים: צבא וחתונה. המשותף ל 2 המחשבות האלה הן שהרגש צועק שהוא כבר רוצה להגיע אליהן, אבל השכל אומר שזה לא הזמן, ואני אפרט:צבא -בכלל לא פוסל צבא מלא, אפילו אם אתגייס בסוף ש"ג. גם הסדר זה אופציה, כרגע לא צריך להחליט. עד כאן דברי השכל, אבל הרגש מתחיל להתעניין ולהתעסק במחשבה של גיוס למרות שברור לי שהכי נכון לי ואני באמת רוצה זה ללמוד לפחות 3 שנים לפני צבא.חתונה - ברור לי שחתונה לפני גיוס, ואפילו לפני סוף מסלול היא לא אופציה כי ככה קשה מאוד לקיים זוגיות בריאה. מבחינתי נראה לי הגיוני לחלוטין לדחות את החתונה איפשהו לקראת סוף השירות/ אחרי קורס קצינים (אם אצא). וכמו בענייני הצבא, רק חריף יותר- אני לא מסוגל להוציא מהראש את נושא חיפוש אשתי לעתיד, מה שמתבטא בזה שכל שיחה טכנית עם בת (לא שיש לי הרבה כאלה) בסביבות הגיל שלי נראית לי כמו איזה אופציה לקשר לחתונה וזה לא עוזב אותי! אני רוצה ללמוד תורה בשקט, לצאת להגן על עמ"י מתוך מסירות נפש מוחלטת ורק אז להתעסק בבניין הבית בשיא האנרגיה אבל הרגשות שלי מעסיקים אותי בלי סוף, עד כדי כך שאני לא מצליח לדמיין את עצמי סוחב אותן עוד 3 שנים!וזה נהיה רק גרוע יותר אחרי שקיבלתי בחודשים האחרונים איזה 3 הצעות להיפגש איתן וזה פשוט מבלבל אותי לחלוטין! אז לשאלה: אשמח אם תאירו את עיניי להסתכלות אחרת על המציאות שבה אני נמצא. אולי השיקולים שלי לא נכונים/ לא מאוזנים?ודבר שני, האם יש דרך טובה ופשוטה להצליח להתרכז במה שאני עושה כרגע (ללמוד בישיבה) בלי להתעסק בעניינים אחרים (צבא וחתונה) שלא רלוונטיים כרגע? תודה מראש!בן 20

ש. היי,קודם כל תודה ענקית על המקום שנתתם כדי לשאול!לא מובן מאליו בכלל בכלל.אני יודעת שלא לכל השאלות אתם עונים אבל אני ממש אשמח שתענו.אז השאלה שלי היא איך אפשר ששני הצדדים יהיו מרוצים?ההורים שלי גרושים,אני הבכורה.אחים שלי רואים ממני איזשהי דוגמא.ממש עצוב לי,כי לפעמים אני מרגישה שאני נותנת להם דוגמא אישית כמו שצריך,אני בעצמי מסתבכת.אבא שלי לא רואה אותנו הרבה.ושהוא מגיע,אני לא רוצה להשאיר את אמא שלי לבד.אני רוצה להגיע לאבא,בדיעבד אני כבר מבינה שהוא לא לבד יש לו את אחים שלי איתו.אבל אני מרגישה שאני מצערת אותו.ואני ממש לא רוצה בזה.כאן נכנס גם העיניין של כיבוד הורים.שזה בכלל ממש מתסבך אותי.אני פשוט ממש מרגישה שאני לא יכולה להשאיר את אמ לבד ואני לא יודעת מה לעשות.אשמח לעצה.תודה ענקית מראש!

ש. תגובה לשאלה 1005. הגיע הזמן לבטל צומות.מומלץ לעיין בכל הסוגייה בהרחבה, מובאת גם בפניני הלכה. ובאמת מצד האמת ראוי היה לבטל את הצומות, אך מסיבות טכניות כאלו ואחרות לא עושים זאת. וכמובן גם כדי לזכור את החורבן.כנ''ל במהר''ל על הגאולה.הסיבה העיקרית שלא מבטליםצהיא כדי לא ליצור פילוג בעם.

ש. עד כמה צריך להקפיד איזה שירים לשמוע? היי קודם כל הערכה עצומה לכל מי שעונה על השאלות- זה עוזר להמון אנשים, יישר כח עצום!!פתאום שאני יודעת שיש לי את מי לשאול ואף אחד לא יודע מי אני, ולקבל תשובה על כל דבר שאני שואלת זה מטורף!!!התחלתי השנה, ללמוד באולפנא, אני נהנת וממש כיף וטוב לי..האולפנה(הצוות, והשאיפה, והכללים) היא יחסית דוסית, אבל הבנות לא כ"כ.ואני ממש דוסית..! ויש קטע שאני לא יודעת מה לעשות איתו- השירים.עד כמה צריך להקפיד על איזה שירים אנחנו שומעים? עד כמה זה משפיעה עלינו?המון חברות שלי יושבת עם בוקסה ושירים על הדשא, ותאמת שממש בא לי לבוא, לשבת איתם, לשיר איתם, ולצחוק;-) אבל השירים שהם שמות זה לא שירים טובים, ותכלס אני מכירה את השירים האלו, ואני רוצה להצטרף אליהם, אבל אני לא רוצה לשמוע את השירים האלו, אני מרגישה ויודעת שהם לא טובים, וגם לא טוב לי כל היום לשיר ולזמזמם "אני אוהבת אותך" וכו...😏 אז החלטתי שאני פשוט הולכת לחדר, אבל זה מבאס כי אז אתה מרגיש שאתה מפסיד משהו, אבל אני באמת לא רוצה לשמוע את השירים האלו! ואני לא אבקש מהם לשנות את השירים, כי זה השירים שהם מכירות, ושומעות, ואני לא אגיד להם לשים שירים של זמרים אחרים...אבל אז אני חושבת ואומרת- " נו אולי זה סתם הגזמה??? מה הבעיה ומה זה משנה איזה שירים אני שומעת" אז אולי זה באמת סתם הגזמה?? אני באמת לא יודעת🤷‍♀️(כבר כמעט שנה אני ממש משתדלת לשמוע רק שירים של דתיים(או גם שירים טובים ספציפים של זמרים שהם לא דתים אבל הבנתם את הקטע;-)אני כן מאמינה שזה לא טוב השירים האלו אבל אולי אני לא צריכה להגזים עד כדי כך?תודה רבה רבה!!*תענו לי בבקשה בקבוצה, תודה רבה!!

ש. .אפשר להבין משהו? למה אמרו לנו לשיר "אני מאמין" בסוף התפילה לקוות לגאולה וכו אבל בתכלס עם הזמן כשגדלים יש הרגשה כזאת בחברה כאילו זה דבר לא מציאותי... פתאום מפחדים לדבר על המשיח, או לדבר בתכלס מה עושים כשבית המקדש יהיה קיים? אני לא מדברת על מה עשו אז, בימי בית שני או ראשון... אלא מה נעשה אנחנו, עם ישראל "בממשלת ביבי" שמשיח יבוא.. יש הרגשה כאילו אומרים לנו להאמין במשהו שהם עצמם לא מאמינים...ועוד משהו, נכון שהיו כמה משיחי שקר לאורך ההיסטוריה. אבל אם באמת יבוא המשיח בימינו, איך נדע אם הוא באמת המשיח או עוד משיח שקר? ואם הוא יהיה באמת המשיח ואנחנו נחשוב שהוא לא וכל זה רק בגלל שפעם היו משיחי שקר? אנחנו נפגע בכבוד ה'!

.ש.היי... קודם כל תודה! אתם עושים עבודת קודש!!השאלה שלי..איך אני יודעת מה ה' רוצה ממני? כלומר, יש לנו (לפחות לי )הרבה דילמות וקשיים בחיים. איך אני יודעת מה ה' רוצה שאני יעשה? איך אני יודעת אם אני צריכה להילחם כמה שאני יכולה או שאני צריכה להגיד מה שה' עושה זה לטובה? אני אתן דוגמא. לפני כמה שנים הייתי בכיתה ח והלכתי לבדוק אולפנות. ולצערי לא התקבלתי לאולפנה שמאוד רציתי ומאוד התלבטתי מה לעשות? להילחם,להגיש עירעור, להפעיל קשרים וכו או להבין שזה מה שה' רוצה אז זה לטובתי? היום אני מבינה שהאולפנה הזאת ממש לא מתאימה לי וממש אומרת תודה לה' שלא התקבלתי. וזה רק מעצים את השאלה איך אני אמורה להבין מה לעשות? באותו רגע אין לי מושג מה יהיה לי טוב בעתיד ואני ממש לא יודעת מה לעשות?בת 17

ש. היי, קודם תודה ענקית על הפרויקט הזה, פשוט מהנה, מחזק ומעצים לקרוא את השאלות והתשובות הניתנות פה. אשרייכם!!יש משהו שמאוד מציק לי בתקופה האחרונה.. אני כל היום סביב לימודים, לימודים ועוד לימודים, אני לא גאונה ולא חכמה אבל אני כל היום לומדת ויותר מזה, אני מנסה לנצל כל שנייה ללמידה למבחן, לשיעורי בית, לעבודות וכו' ואני מרגישה לפעמים שנמאס לי, פשוט ככה. שלהיות כל היום סביב למידה במקום לעשות את רצון ה', להוסיף טוב, לעשות מעשים טובים, לקרוא תהילים זה לא מה שאני רוצה. אני לפעמים עוצרת את עצמי באמצע למידה ואומרת לעצמי הרי למה את לומדת? חורשת כל כל הרבה? הציונים האלו לא מגיעים לשמיים בכלל, לכי תוסיפי טוב בעולם הזה במקום לשבת וללמוד לאזרחות לדוגמה.. אשמח מאוד לקבל ייעוץ בנושא, תודה רבה רבה !! :)

ש.הי, תודה על הדבר המדהים הזה!אז ככה- יש ילד שנה מתחתי שההיכרות שלי איתו די בסיסית.. כמה משפטים ושלום שלום.כבר כמה זמן שהוא שולח לי הודעות של מה שלומך/בוקר טוב/שבת שלום/שבוע טוב וכו.. ממש על בסיס יומיומי, וזה מציק. אני תמיד משתדלת לענות.. אבל הוא נראה לי די רגיש.. מה גם שאני לא יודעת למה הוא שולח את ההודעות מתמימות או יותר מזה..(הוא קטן ממני..)מה עושים כדי לא לפגוע בו?

ש. שלום!! יש לי שאלה שאני שואל את עצמי כבר תקופה, וסוף סוף יש מקום לשאול תודה רבה לכם!!סבא שלי מבוגר ולא מבין עיברית כל כך טוב, מה שאומר שהוא צריך לא מעט עזרה. ובאמת אני משתדל מאוד לעזור בכל מה שאני יכול ולהיות לידו כשהוא צריך ומודה לה' על הזכות לקיים מצווה גדולה כל כך. אבל השאלה שלי היא עד כמה? יוצא לא מעט פעמים שאני צריך לבטל תוכניות כדי לעזור לסבא או אבא שלי, ואני מוצא את עצמי בסוף היום כשלא היה לי זמן ללמוד או להתקדם במה שרציתי לעשות באותו היום, אז איפה עובר הגבול? כל פעם שהם יצטרכו עזרה אני אצטרך לבטל הכל???תודה רבה ומקווה שהשאלה רלוונטית לעוד אנשים כדי שכולנו נחכים...בן 18

ש. שלום,ב"ה אני בחורה מאמינה.אבל מדי פעם עולה לי השאלה, יש הרבה דתות בעולם, לנו זה ברור שהיהדות זאת הדרך הנכונה והאמיתית ואנחנו מאמינים בה בלב שלם, אבל אם זה כל כך פשוט להבין את זה איך זה שיש עוד דתות ולא כל האנשים מבינים שהיהדות זאת דרך האמת?

ש.אני אדם שברוך ה' די נהנה מכל התהליך הזה של תפילה. ולפעמים יוצא לי באמת להרגיש את האהבה של ה' אלי. ולהודות לו על כל הטוב.אבל גם כשאני מודה לו, אני מרגיש מן קול קטן כזה בתוכי שאומר: "אוקיי סבבה, צודק, הוא עשה בשבילך המון דברים טובים. אבל אל תשכח שגם כל הרע ממנו" מרגיש לי לפעמים כאילו אנשים שוכחים את זה, שגם דברים רעים קורים בעולם וגם הם באחריותו של אלוקים. ובכלל אני מרגיש כאילו בעצם יכול להיות שזה חובתו של ה' שיהיה לי טוב. כי הרי הוא הביא אותי לעולם. אז זה הכי צודק שיהיה אכפת לו ממני.מצטער אם יצאתי קצת אפס.

ש. שלום וברכה! קודם כל באמת ממש תודה על הפרוייקט המדהים הזה!! טוב אז אני זכר, בן 14 ובכור למשפחה בת 7 ילדים( כולם בנים).אני ואח שלי כל הזמן רבים. אני מציק גם בכללי הרבה כי זאת הדרך שלי לקבל צומי.. זה ממש מציק כי כל הזמן ההורים ואחים שלי מעירים לי על זה.. סתם לדוגמא לפני כמה שבועות כשהתחלתי את הישיבה כשיצאתי מהבית אחים שלי אמרו איזה כיף!!! זהו הוא הולך לישיבה!! לא יציקו לנו יותר!!וגם כשחזרתי לבית עכשיו בגלל הקורונה כל הזמן אח שלי שמתחתי מסנן אליי כזה יאללה לך לך כבר לישיבה לא רוצים אותך בבית וכדומה.. כבר ניסיתי כמה פעמים ממש להפסיק עם הצקות אבל אני לא מצליח! אם יש לכם עצה איך להפסיק עם זה אני מאד אשמח! תודה רבה!