ש. איך זה הגיוני שעדות שונות מקיימות דברים שונים? אני מבינה למה נגיד יש מנהגים ולשמור את המסורת וזה אבל יש דברים לדוגמה שהולנדים שומרים שעה אז כנראה שזה מותר אם ככה פסקו אז למה השאר שומרים שש? כי אם היה חובה שש כולם היו שומרים שש... ונגיד אם אני אוכל בשר בתשעת הימים למה שזה יהיה עבירה כי תימנים נגיד כן אוכלים בשר, לא בדיוק הבנתי איך זה מסתדר?
ש. אני לא מבינה אם אנחנו בנים של מלך מגיע לנו את הכי טוב, כאילו למה זה לא מובן מאליו שכל מה שנרצה נקבל? הרי אנחנו בנים של הקב״ה והוא רוצה שנקיים מצוות והכל אז למה זה לא מובן מאליו אם יש משו שהוא מביא לנו ומפנק אותנו...? (דוגמא- למשל כלה שרוצה שיהיה לה בית יפה והכל כמו ארמון וזה מצווה להתחתן ולהקים בית מצווה של הקב״ה אז למה אומרים שזה ממש לא מובן מאליו אם מקבלים את כל הדברים ודירה יפה... הרי בסופו של דבר זה לקב״ה) מקווה שהשאלה מובנת....
קודם כל תודה ענקית על הזכות לשאול! אני לא מבינה למה כל כך קשה לאנשים לבקש סליחה ולהתנצל על טעויות שהם עשו?אני גם לפעמים כזאת אבל ברגע שאומרים לי שנפגעו ממני אז אני מבקשת סליחה (ואני משתדלת גם להבין בלי שאומרים לי שנפגעו ממני) אבל אני לא מבינה למה אם יש מישהו או מישהי שפגעו בי והם יודעים את זה למה כל כך קשה להם להתנצל ולבקש סליחה?
שלום!אני מרגישה שממש קשה לי מבחינת הדיבור שסובב אותי- ממש לא נעים לי כשאומרים מילים כמו סתומה מפגרת וכו', ואני ממש מפחדת להיגרר גם ל"אופנה" הזאת....כשהחברות מדברות אני מרגישה שאני נסחפת ולפעמים גם מתחילה לדבר כך, ואחר כך יש לי ייסורי מצפון של למה דיברתי ככה.אני ממש רוצה להישאר מי שאני ולדבר בשפה נקייה ומכובדת כמו שצריך לדבריש לכם רעיון מה אפשר לעשות?תודה רבה רבה!בת 15
תודה על המיזם והרעיון, זה תורם כל כך הרבה, ממש תודה!!אני רק ילדה בת 14, והמצב שקורה עכשיו בארץ פשוט מכאיב לי. הכל. השנאה הבלתי פוסקת, הכישלונות, הקורונה... אנחנו לא במצב טוב בכלל, וזה כל אחד כבר מבין... בימין והשמאל, כבר שכחנו מה זה בני אדם, ומה קודם למה..ציינתי את הגיל שלי בכוונה, כי פשוט מרגיש לי שבא לי לשנות. כאילו בא לי לשנות את כל מה שקורה כאן, כל הבלאגן, להזכיר שקודם אנחנו בני אדם, אחר כך שאר הדברים.. להזכיר מה חשוב באמת. זה מגוחך, כי אני ילדה קטנה שלא מבינה כלום, אבל עם רצון מאוד גדול לשנות את מה שקורה כאן, ועכשיו. מה כבר ילדה בגילי יכולה לשנות ולהשפיע? הייתי שמחה אם תענו מהר, השאלה הזאת לא עוזבת אותי כבר משנה שעברה...
אהלן, אני מדריכת חוץ וברוך השם יש הרבה על מה לעבוד עם השבט שאני מדריכה ואני באמת לא מבינה איך אני אמורה "לחנך" אותן כשאני גם לא מושלמת...כאילו גם אני לא כל-כך מסתדרת עם ההורים שלי וגם לי קשה בצניעות, בראיית תכנים לא מתאימים לפעמים, בתפילה ובאמת שאני יכולה להמשיך עד מחר..:) אז איך אני אמורה להאיר למשהי על הדברים האלה כשגם אני לא בדיוק הולכת לפיהם... אני כן משתדלת אבל אני לא תמיד מצליחה.. אשמח לעצות! שישסטית
היי, הכרתי מישהו מאוד נחמד ומהר מאוד הבנו שיש בינינו חיבור מיוחד, אני מאוד רוצה אותו כבעלי והוא רוצה אותי כאשתו (ואנחנו מכירים קצת מאוד זמן)לשתינו ברור שחבר בגיל הזה זה לא כדאי ושזה יכול לפגוע בנו (שמירת נגיעה, התקדמות אישית..) מצד שני להיפרד זו לא אופציה מבחינתינו..קבענו לעצמנו כללים כדי לא להיפגש יותר מידי וכו' אבל הייתי שמחה אם יש לכם טיפים בשבילינו איך להצליח לשמור על הקשר קדוש ונכון, ושישאר לטווח רחוק (עד לחתונה בעזרת ה')בת 18
פשוט נמאס לי מההורים שלי!!!ההורים שלי אנשים שלא מאמינים לאף אחד!!הם אף פעם לא מאמינים לי ותמיד אומרים שאני אשמה בכל דבר שקורה נגיד שאם מישהו עשה משהו בבית ולא יודעים מי האשמה תמיד נופלת אלי למרות שאני מתרה בהם תמיד שזה לא אני נמאס לי.אני אגיד לכם למה זה קורה.אני הילדה הכי קטנה בבית לא משנה מה ייקרה אני הכי סתומה ואני הכי אשמה.ולא יעזור כל דבר שאני אגיד כדי להוכיח את חפותי.ולי זה פשוט נמאס אני הכבשה השחורה בבית הזה ואני לא רוצה להיות אחת כזאת.אני רוצה להיות אני ממילא אני עוברת תקופה קשה בלי קשר לזה אבל זה פשוט סיוט.זה רק מכביד עליולא מקל עלי בתקופה שאני עוברת.
היי:) חייבת להגיד שהפרויקט מטורף ואתם עושים עבודת קודש!!ככה... בעוד משהו כמו חודשיים אני אמורה לעבור ניתוח. צינתור בלב. ממה שהבנתי בניתוח אין סכנת חיים ויש לו סיכויי הצלחה גבוהים מאוד. אני עדיין בלחץ נוראי למרות שאני יודעת וסומכת על הקב"ה והרופאים שיהיה טוב.. אז אני אשמח לקבל עצה איך להירגע..דבר שני רציתי לשאול, איך היהדות (ובכללי בתור אדם דתי) אמורים להתייחס לדברים מהסוג הזה. אני אסביר, אם יש דבר שהוא נחשב מסוכן (ניתוח), אני אמורה לסמוך על הקב"ה שיהיה טוב ושיציל אותי וככה לשמור על השקט ולהמשיך כרגיל, או להבדיל להיפרד ח"ו מהקרובים כי יש סכנה כלשהי? אני משווה את זה קצת ללחצות כביש- זה דבר שיכול להיות מאוד מסוכן ולהיגמר בתאונת דרכים, אבל אנחנו לא נכתוב מכתבי פרידה כל פעם שחוצים את הכביש בדרך לסניף. מצד אחד. מצד שני הסכנה בחציית כביש תלויה גם בי, לא להתפרץ לכביש וכו' ואז יש לי את העניין של ההשתדלות שלי ביחד עם האמונה שהקב"ה ישמור עליי מנהגים שיכורים וכדו'. מצד שלישי אי אפשר להשוות נהגים שהם אנשים שאמנם למדו לנהוג, אבל לא כמו רופאים שלמדו המון שנים והם המומחים בתחום, ואז אולי אפשר לסמוך עליהם כמו ההשתדלות שאני עושה בעצמי? אני קצת מבולבלת וחוששת.. מקווה שזה לא היה מבולבל מידי השאלה.. אני אשמח שמישהו שעבר משהו דומה או מכיר את הנושא יענה לי (אבל הגיוני שלא, כל תשובה תתקבל בברכה..), ואם אפשר תשובה בהקדם... תודה רבה בת 16 וחצי
היי! כל הכבוד ממש על הפרוייקט!!!אז שיבצו אותי להדרכה של שבט חדש שלא הוקם בסניף שלי ואני והמדשית שלי צריכות לגייס את החניכות ובאמת שניסינו הרבה דרכים! פרסמנו בפייסבוק, שלחנו, הפצנו, ניסינו להתקשר להורים, ולא הצלחנו! אני ממש מבואסת מזה כי ניסיתי ולא הצלחתי וחברות אחרות שלי כבר עושות פעולות ואני מתבאסת וחושבת רק על זה כל הזמן. אני לא יודעת מה לעשות עכשיו וממש מבואסת שאין לי מה לעשות..ישמצב שמדובר רק בגישה שלי ואיך שאני מסתכלת על הדברים?
היי:):)אני עוקבת אחרי הפרויקט כבר הרבה זמן, אז נחסוך את המילים החמות על כמה שהפרויקט הזה מדהים ופשוט יוזמה אדירה, וכל המשיבים פשוט מטורפים אחד אחדדיש לי בעיה קטנה- כל בעיה שצצה לי לאחרונה בחיים (דברים מהותיים כאלה, לא שאלה במתמטיקה) אני ישר חושבת איך לנסח אותה לשאלה כזאת ששואלים פה... אירוני קצת ;-) כאילו במקום להתמודד עם הקושי אני ישר חושבת איך לפנות אליכם, שזה בעייתי גם כי אני לא מנסה להתמודד לבד, וגם כי אני לא פונה לאנשים שקרובים אליי... כאילו אני בקשר יחסית טוב עם אמא שלי, ברוך ה' יש לי כמה חברות שאני יכולה לשתף בכל מיני נושאים, אבל כאילו לא תמיד הם פנויים לשמוע את הצרות שלי כי הם עסוקים או שאני יודעת שהם יגיבו בצורה צינית או מזלזלת אז אני לא מתייעצת איתם ואוטומטית חושבת מה לשאול את המשיבים הנחמדים שפה :-)קיצר בעיה שמורכבת מהרבה בעיות ולא ניסחתי את עצמי כלכך טוב אז מקווה שהבנת :) בת 17
היייייי!טוב קודם כל תודה ענקית על המיזם! רעיון מדהים, יצא לי לקרוא כמה תשובות שלכם ובאמת אפשר לראות שאתם רציניים ורוצים לעזור. באמת שאפו.עכשיו לשאלה הקסומה שלי:בזמן האחרון שמתי לב שכל בן אדם שאני פוגשת, לא משנה מי הוא, מה הוא, בן כמה הוא, איך הוא נראה, קיצר לא משנה, אני מרגישה שאני חייבת לדעת עליו הכל.אני באמת לא יודעת למה, ואני לא יודעת אם אתם יכולים לענות על השאלה הלא שאלתית הזאת, אבל אמרתי לעצמי "יאללנ, שומדבר לא יקרה אם ננסה"קיצררר, שיהיה לכם יום קסום, וגמובן- אשרייכםבת 15כ"ג בחשוון 9.11