כל השאלות שנשאלנו

ש.הי קודם כל תודה רבה על כל הדבר המטורף הזה! זה עוזר לי בטירוףתמיד שאני שואלת איך אפשר לדעת שה' הוא באמת זה שברא את העולם ומי שאנחנו צריכים להאמין בו יש את התשובה הזו שהאדם מורכב מהמון דברים והגוף הוא כמו מכונה שעובדת איך שצריך וכנראה יש מישהו שאחראי לזה.אני מסכימה עם זה, אבל מי אמר שזה הקב"ה?תודה מראשבת 15 וחצי

היי😊קודם כל, כל הכבוד על המיזם!! אני מרגישה שהוא תורם לי ולעוד חברות רבות! רוב החיים שלי לא הייתי ליד בנים (מלבד אחים, בני דודים, משפחה..)גם בבית ספר וגם בסניף הכל היה מופרד כך שאין לי אינטרקציה עם בנים כלל.בבית ספר ובכללי בחינוך הדתי מדברים הרבה על כך שבנים כל הזמן חושבים על בנות, אם הם רואים בנות יפות הם חושקים בהם ושבכללי יש להם יצר תאווה מאוד חזק.בגלל שלא היה לי קשר עם בנים בני גילי אני לא יודעת איך זה, אבל האם זה באמת נכון? בגלל כל מה שחינכו אותי אני מרגישה שיהיה לי קשה לסמוך על בנים כי אני מפחדת שכל מה שמניע אותם זה רק זה.אשמח לתשובה (ואם היא תהיה מבן זה יעזור) האם באמת המחשבות האלו כל הזמן והאם הם באמת לא יכולים "לשלוט" בזה?בת 17

אומרים שיש 3 שותפים לאדם, הקב"ה אביו ואימו.היום התפיסה שלי בתור נערה וגם בכללי של הנוער.. זה עצבים כשההורים מתערבים בעבודת ה' ומעירים על דברים שקשורים לזה.. אז השאלה שלי אם זה נכון, אם זה באמת נכון שזה לא התפקיד של ההורים להתערב לי בעבודת ה', ושיתנו לי לעשות את הבחירות שלי בחיים בנושא הזה, או שזה לא נכון ואנחנו סתם בטוחים שאנחנו צודקים?

ש. היי, קודם כל ממש כל הכבוד על המיזם הזה אני קוראת את השאלות ולומדת המון!! אני מאוד אוהבת לכתוב, גם סיפורים דמיוניים וגם על החיים. בשנה ומשהוא האחרונה אני סוג של כותבת ספר ובפנטזיות של גיל ההתבגרות שלי הייתי רוצה לפרסם אותו בעתיד.. אבל אני חוששת שאולי זה לא יתאים לגדר ההלכה.. אני מצד אחד לא רוצה להוציא ספר לדתיים בלבד ומצד שני רוצה שדתיים יוכלו לקרוא אותו מבלי להרגיש לא נח. אני כותבת לפי מה שאני יודעת מהחיים שלי שאסור ומותר אבל אני מניחה שאני לא יודעת את כל הדברים הבעייתים.. תוכלו להסביר לי בקצרה כדי שאני אדע אם אני בכיוון הנכון?? תודהה בת 14

שלום, תודה ובהצלחה! כבר די הרבה זמן שזה מציק לי, אני מרגיש שאני רך, או קר... אני אסביר. זה לא שאני נפגע בקלות, אם בכלל, או שלא אכפת לי מספיק, כשיש דיונים או דברים שאני מרגיש להוט עליהם אני לא מצליח באמת להתלהט. בעבר ניסיתי להתגבר על הכעס שלי, לא הייתה בעיה רצינית אבל התחלתי להיות מאופק. מאז אני לא מצליח לכעוס או להיכנס למכות גם כמשחק עם החבר'ה.. אז קודם כל, אני הגעתי למסקנה שאני צריך את זה ושזה רע שאני כבוי. איני? זה באמת רע? שנית, אני מרגיש שזה משקף את עבודת ה' שלי גם כן. אי רוצה להיות יותר קנאי, אחד שיותר אכפת לו כמזלזלים ודברים כאלה, אז איך אני יכול לעשות את זה?

היי! אני ככ מודה לכם על הפרויקט המהמם הזה⁦❤️⁩אז אני התחלתיל חונכות עם ילדה עם בכיתה ו' עם הרבה קשיים: אחות עם צרכילם מיוחדים, עודף משקל, דימוי עצמי נמוך, קושי לימודי וקושי חברתי. יש לילדה לב ענק והיא ממש מתוקה. דיברתי עם אמא שלה והיא רוצה שאני יעזור לה גם בתחום הלימודי וגם בתחום החברתי ואני ממש רוצה לעזור לה בעיקר בתחום החברתי. אני רוצה שהיא תהיה מודעת ללב הענק שלה ולכל הטוב שנמצא בא ובאמת להעלות לה את הדימוי העצמי. איך אני יכולה לעשות את זה בצורה הכי טובה?

ש. שלום קוראים לי *,אני בת 16-דתייה,לפני שנתיים התחיל איתי בחור בגילי מהעיר שלי ,הכרתי אותו לעומק וממש התאהבנו... ההורים שלנו לא היו בעד ,ניסו כל הזמן להפריד בנינו ותמיד בסוף חזרנו לדבר...אחרי שנה החלטנו שזה לא מתאים הקשר הזה בגלל שזה הפריע בלימודים והקשה על הריכוז שצריך להשקיע בחמישית בפנימיות שלמדנו...נפרדנו ברוח טובה חישבתי שהזמן יעשה את שלו...מאז אני מוצאת את עצמי חושבת עליו כל יום בלי יכולת לשחרר וכואב לי לחשוב שאולי הוא כבר שכח ממני והמשיך כרגיל בחיים כי אני ממש אוהבת אותו.מה לעשות?אנחנו חברה נפרדת ואין לי מושג איך זה עובד אצל בנים, יותר קל להם לשכוח?אתם חושבים שזה הגיוני שהוא שכח ממני לגמרי אחרי שנה אפילו שהוא היה ממש מאוהב בי?אני ממש רוצה להגיד לו שקשה לי בלעדיו וחוששת לצאת סתומה או שהוא כבר חושב עליי כעל סתם מישהי רגילה...אני בעייתית אם אני אוהבת מישהו אפילו שאנחנו לא מדברים כבר שנה?בת, 16

הי תודה רבה על המיזם באמת ממש עוזר לינכנסתי לפני חודש בערך להדרכה לא הספקתי לעשות כלום רק פעולת פתיחה ושבת וחזרנו לזום😔ואני והמדשית שלי לא הספקנו להתחבר לאף אחתוכולם יודעים שקשה להתחבר דרך הזום..אני מרגישה שזה ממש פוגע באווריה של השבט שעושים פעולה ואין לי מושג מי הבנות האלה חוץ מחלק מהשמות שאני זוכרת..יש מצב לרעיונות איך לגרום לקשר אישי ואווירה טובה דרך הזום?

אהלן יש לי חברה שיודעת עליי כמעט הכל היא עוזרת לי בהמון מקרים אבל, מרגיש לי שזה לא הדדי.. שהיא צריכה עזרה היא לא פונה אליי היא פונה אל מישהי אחרת.. עכשיו האם כדאי לי באמת להעזר בה למרות שזה לא הדדי? תודה!!

שלום ! לפני כ3 שנים, היתה לי תקופה לא כל כך טובה, ועזר לי מאוד באותה תקופה לדבר עם בחור מהסניף בגילי. דברנו על החיים, משמעותם גם כשלא עושים עד הסוף. היו תקופות שהרגשתי חסרת תועלת , לא קריטית, והשאלות מול עצמי היו מאוד נוקבות. לעמוד מולן לבד היה בלתי נסבל. בירורים קשים עם עצמי, עם ה' , על המשימות, על השליחות, על ערך החיים בעצמם כחיים עוד לפני הכמות וההספקים. מה קורה כשלא הכל מושלם, וכשמגלים עוד ועוד מה שצריך לתקן ולשפר. ואין לזה סוף, איך עומדים מול זה חזקים.. ולא מעט נשברתי אז.מולו הצלחתי להעלות את השאלות, היה מותר לכעוס ולהתעצבן ולהיות חלשים. ואמיתיים. הוא היה המקום הזה שאפשר לשאול, וזה בסדר. מצליח בעין טובה לראות אותי "גדולה" , ולא מלאת חסרונות ונכשלת. אלא מה היופי כאן. ואיזה מעלה איפה שאני נמצאת. על אמת, לא בכאילו..המקום שלא נבהל מהמקומות היותר חלשים שלי, אלא מוצא בהם טוב, ומצליח לעודד בצורה אמיתית שיוצאים מזה גדולים, אבל מצד שני, לא רק סיסמאתי. מקשיב מאוד, מקום שלא מצאתי בהרבה סביבי. לצערי. אולי לא הייתי מסתבכת ככה. חשוב לציין שזה היה קשר חד צדדי. כלומר, אני הייתי מדברת , והוא היה עונה. זה הסדר. מעולם לא פנה אליי , צדיק שרצה לעזור לי, חשב שזה עוזר, וזה אכן עזר. הוא לא מהאלה שסתם ידבר עם בנות.אבל מאז זה הבחור לא עוזב לי את הראש. כלומר, זה כבר כמה שנים, שזה מדי פעם כשאני נדחקת לפינה, או שאני בתקופה לא משהו, אני יוצרת קשר איתו. בורחת למקום המוכר והידוע.דרכנו נפרדו מאז פיזית, אבל מדי פעם זה עולה, ואני רוצה להתחתן בע"ה וכל פעם הוא מופיע לי מול העיניים, ואף אחד לא דומה לו. ולא נותן לי להתקדם בהשתדלות האנושית.. הוא כמובן לא בעניין לצאת עדיין, שאלתי בשביל "מישהי" אבל זה לא מספיק לי. אני רוצה לקבל "לא" עליי. שאיתי הוא לא יצא.ולהגיד לו - תגיד, רוצה לצאת איתי, זה לא אפשרי.. אין סיכוי שעושה את זה. כי אז אאבד אותו. לא אוכל להחזיר את הדברים אחורה.וגם לצאת ולשכוח, זה קשה.. בלי כוונה כל הדיבורים האלה קישרו אותי אליו, ואני כעת תקועה בתוך דמיונות ורצונות שלי שאין להם שום בסיס.איך הסתבכתי (: אשמח לעזרה או כיוון מחשבה. אולי מכאן תבוא הישועה (:בת, 20

רימיתי במבחן. תודה על המקום הזה לשאול שאלות. אשריכם. היה לנו מבחן כבוד. ורימיתי. אני מרגישה רע עם עצמי אבל אני יודעת שלא יכולתי לעבור את המבחן בדרך אחרת. מה אני עושה עם זה? להגיד למורה שלי שרימיתי? היא לא תסמוך עלי לעולם. בת 15

היי:) קודם כל הכבוד על הפרויקט המדהים שלכם!! אתם עושים עבודת קודש. התחלתי הליך של חזרה בתשובה לפני 3 חודשים, ויוצא לי שמתעוררות בי שאלות שאנשים מגחכים כשאני שואלת אותם וזה מבאס... בנוסף המשפחה שלי מעולם לא היו קרובים באיזה שהיא צורה לדת אז באמת שהידע שלי הוא פחות מבסיסי... אז זה ממש פורום מדהים בשבילי:) השאלה שלי היא, אם אכלתי עוף במזלג חלבי (ייצא לי) אני חלבית עכשיו?בת 19