כל השאלות שנשאלנו

אני מאוהבת באחי החורג וזה משגע אותי משהו לא בסדר איתי? בת 17

הרבה פעמים אני מרגישה שאני צריכה מישהו שיהיה לידי, שיקשיב לי ויעזור לי.. אני פשוט רוצה אחד שיקשיב לי ויהיה פה בשבילי. חסר לי מישהו כזה בחיים. אני רוצה שיהיה לצידי דווקא בן ולא בת. מצד אחד אני יודעת שזה לא טוב ואני לא באמת רוצה, אני הכי רוצה לשמור על עצמי לבעלי בעז"ה ולא שהעבר שלי יכלול שלושים אלף נערים שהייתי איתם בקשר, ומצד שני זה כ"כ קורץ ונשמע הכי לגיטימי ותומך בעולם. אני יודעת שמבחינת ההלכה זה לא נושא שהוא מוחלט וקבוע.. אני לא כל כך יודעת מה לעשות עם זה, אני חושבת על זה הרבה.. השאלה כמה זה נורא אם יהיה לי חבר שבאמת אפתח מולו את הלב שלי ולאו דווקא מתכננת חתונה או משהו כזה... בת 15

הי, אז קודם כל ממש תודה רבה על הפרוייקט המיוחד הזה, אני בכללי אדם שלא משתף כל כך אז ככה לפחות יש לי מקום פה;-) אז אני ממש מתוסכלת מעצמי! מאוד! אם פעם חשבתי שאני רוצה לעשות שינוי בחיים שלי עכשיו אני מבינה שאני חייבת לעשות שינוי בחיים שלי דחוף! ואני אסביר: בזמן האחרון אין לי כח לכלום פשוט לכלום! אני ממש מתוסכלת! אני כבר תקופה ממושכת הולכת לישון בלי לשים פיג'מה, בלי לומר קריאת שמע, אני בקושי מתפללת, וגם שאני מתפללת זה תפילה קצרה, עכשיו נגיד בלמידה מרחוק יש לי מחשב אז אני כותבת בו את כל החומר של הלימודים, אתמול לא שמרתי את המסמכים למה? כי לא היה לי כח, וכצפוי הם נמחקו. אני המווון חושבת על הנהגת ה' בעולם, על כמה אנשים נפטרים וכמה רע, ואני יכולה אפילו להרגיש סוג של בגידה בה', ממש ככה! עוברות לי בראש מלא מחשבות רעות על ה'! אני רוצה להיפטר מהם! אני רוצה לאהוב את ה' באמת! אני מתוסכלת! אני לא לומדת, לא עושה עבודות, שיעורי בית, מטלות כלום! ואני בכיתה י"ב איך אני אמורה לצאת לחיים אחר כך, אני ממש מיואשת וחייבת בדחיפות עצות להשתנות כי אני התייאשתי מעצמי. אני אבדתי את השמחה, אני בסך הכל רוצה להיות טובה יותר, אבל אין לי כוחות! קורים כל כך הרבה דברים עצובים, איך אפשר להתמודד. לא שיתפתי אף אחד, אז לפחות אני יכולה פה! אשמח שתעזרו לי דחוף! תודה רבה:-)

אני אשמע הכי סתומה בעולם.. אבל זו האמת. אחותי לא התקבלה לאולפנא מסוימת. אני כן יצאתי בהגרלה ב"ה והחלטתי ללכת לשם רק כי כולם הרימו גבה שאני התקבלתי ואחותי לא. אני יודעת שזה ילדותי ומטומטם. אבל התקבלתי לכל המקומות שבדקתי ושום מקום לא אהבתי, אז לפחות שם היה את ה"להוכיח לעולם שאני מתאימה לשם" ולא טוב לי... מכל כך הרבה סיבות. ואני פשוט מפחדת להגיד את זה כי אני מפחדת להודות בטעות. גם זה לא שיש לי מקום לעבור אליו.. אני כן חושבת שאני מתאימה. פשוט לא טוב לי.

אני בת שירות שעברה המון בשביל למצוא תקן נורמלי שהרגשתי בו טוב, ממש מסכת קשיים. (פעמיים סגרתי וביטלתי, רק בפעם השלישית זה ההווה), ועכשיו התחילה השנה או כבר קצת אחריה (25/10) ואני פשוט מיואשת. השנת שירות שלי, כולה(!) היא קשר עם תלמידים, עם אנשים עם המון שמחת חיים. בהתחלה עוד הייתי אופטימית אבל עכשיו כל פרויקט שאני מציעה או משהו שאני רוצה לעשות אמרו לי - מצטערים יש קורונה. זה פשוט גרם לזה שבשבועיים האחרונים אני נשארת במיטה בבוקר, לא רוצה לקום ותכלס לא עושה הרבה עד שאיכשהו יש לי שיעור עם תלמיד או משהו שהצליחו להתאים. ואני בכלל בדירה שזה עוד יותר קשה להיות עם 12 בנות בדירה כל הזמן. כל כל כל הזמן. הצילוווו. ניסיתי להזיז את עצמי לעשות אבל כבר התייאשתי. אין לי כוח , אין לי רצון אני כל כך מבואסת כועסת שקיבלתי כזו שנה עם כל כך הרבה קשיים לפני תחילתה ועכשיו גם בשנה עצמה.. אוףף!!! כל בת שירות אפשרית אומרת שזו השנה הכי טובה שלה והכי כיפית והכי משמעותית. ומה אני? עציץ בדירה או המקסימום במרכז נוער שיש ילד וחצי. אוף

אופטימיות ושמחה לעומת ריאליות- איך משלבים בין השניים בשביל להישאר מציאותיים ובנוסף שמחים ואופטימיים?

יש לי קצת בעיה של להתמיד בדברים.. אני מתחילה משהו בהתלהבות וסקרנות אבל אח"כ אין לי כוח לסיים וזה פתאום משעמם אותי, איך אפשר להתמיד בלי לפרוש באמצע? בת 18

טוב אולי זה קצת הזוי אבל כל הזמן סתם אנשים שאני לא מכירה (מגיעים אליי מקבוצות משותפות) שולחים לי הודעות, עכשיו רוב הזמן אני חוסמת או מסננת אבל אז אני שואלת את עצמי ואם אני יענה מה יקרה? אולי יהיה משהו? *זה אנשים שאני לא מכירה בכלל. מה אפשר לעשות? תודה רבה

יצא לי לחשוב לא מזמן על מה בדיוק מבדיל את היהדות משאר הדתות אם לוקחים רגע ומסתכלים מהצד על היהדות לא רואים הבדל משמעותי בין כל שאר הטקסים והדברים המוזרים האחרים כלומר ביהדות יש לנו את הדברים מוזרים שלנו למשל סוכות אם מסתכלים מהצד זה בעצם חבורה של אנשים שמתקבצים במקום הקדוש שלהם(בית כנסת) ומנענעים קבוצה של צמחים מיוחדים, עכשיו, אני לא שואל באופן פרטי על כל מצווה ומצווה אלא על כל היהדות כולה.

היי :) בהמשך לשאלה 957 על ספרים, תוכל בבקשה לתת גם רעיונות לספרים באנגלית? תודה רבה 😅🙏 בת 16

אוף כבר ממש קשה לי😔 אוומרים כל הזמן שהכל לטובה ובכל דבר יש טוב רק צריך להתבונן... ובאמת שתמיד אני משתדלת גם אם הדברים לא מסתדרים או שקורים דברים פחות נעימים.. אבל כבר ממש קשה לי. לאחרונה כל כך הרבה בעיות צצות לי כל הזמן, שום דבר לא הולך וכמובן שהקורונה לא מוסיפה (שבעקבותה התבטלו לי ככ הרבה תכנונים) זה כל כך מאכזב, אני באמת על סף יאוש! ממש ממש קשה לכתוב את זה אבל לפעמים זה מרגיש כאילו אני לבד בתוך כל הסיפור הזה. איך אפשר באמת להאמין שהכל לטובה כשהכל הולך לא טוב???😖 תודה רבה רבה מראש!

אהלן! תודה על הכול (: אני נמצאת בדילמה. אני בת 17 וחצי כמעט, ויש לי חבר הכי טוב. התחלנו לדבר איפשהו בשבט מעלות, והוא תמיד היה שם. אפילו יותר מחברות שלי. הוא באמת היה החבר הכי טוב שיש. אף פעם לא חשבנו אחד על השנייה יותר מחבר טוב. אבל באמת לאחרונה הבנתי שקשר עם בן בגיל שלי, לא משנה מה הוא, הוא באמת לא טוב. ואז הבנתי שגם הקשר שלנו הוא לא משהו.מצד אחד, נקייה כבר לא אגיע לבעלי, אבל אולי כן אשתדל בשנים המעטות שנשארו לי. אבל מצד שני, הוא באמת היה כאן תמיד, ואני נהנת לדבר איתו מאוד. מה אני כן יכולה לעשות? 17 נקבה