מדריכה של שבט חמוד וקטן (בגיל) יש לי ב"ה המווןןן חניכות. השאלה שלי היא על אחת מהן. ילדה חמודה ואנרגטית, שמורעלת על הסניף, והבעיה הקשה- מאוהבת בנו (המדריכות) קשותתת. רואה בנו מעבר לחברות, ומצפה שניהיה שם בשבילה קצת יותר מדי. היא חופרת לנו!!! עכשיו שלא תבינו לא נכון, אני אוהבת קשר אישי, וזה מהמם והיא באמת מתוקה. אבל וואלה מוגזם לי... היא מתקשרת כמה פעמים ביום, לא מבינה שיש לנו חיים, מתעצבנת כשאנחנו לא עונות, לא באלי שהיא תפסיק את הקשר. רק טיפה תרפה.. יש לי עוד חניכות להיות איתן.
היי.. קודם כל תודה על המיזם המדהים! למדתי המון ועזרתם לי המון אז תודה!! דבר שני רציתי לשאול..אני ילדה שמאוד מחוברת לקב"ה (ברוך ה) אני מאמינה בו ואוהבת אותו ומדברת איתו ושואלת אותו כול היום וכל הלילה:) ( חח לצערי הרב זה מונולוג ולא לגמרי דו שיח..) אני מרגישה את הקבה בחיים שלי ולגמרי נחשבת בחורה מאמינה... אבל הרבה הרבה פעמים אני ממש לא מצליחה להתחבר לכול הפן הטכני שבעבודת ה . אני מאוד מתחברת לשיעורי אמונה אבל קשה לי מאוד שצריך כול היום לשבת וללמוד ולחקור גמרות ומשניות כול היום ? למה עבודת ה כזאת כבדה? למה צריך כל היום לשבת וללמוד ? למה כול רגע שאני לא שוברת את הראש על משניות מעירים לי שזה ביטול תורה? איך אפשר לחיות ככה? מאוד קשה לי עם זה ובערב הושענא רבה פתאום הבנתי שאני לא בנויה לזה.. לא בנויה ללשבת ולהקשיב וללמוד כול היום. אז איך אני יכולה באמת להתקדם בעבודת ה שלי כשאני נחנקת ככה? אשמח מאוד עם תעזרו לי..תודה!
אהלן:) תודה רבה על הפרויקט המדהים הזה!! השאלה שלי היא שאלה דומה לשאלות שנשאלו בעבר אבל לא בדיוק, מקווה שתענו עליה ותבינו למה אני מתכוונת. קשה לי להפתח לאנשים חדשים. אני כבר 13 שנה עם פחות או יותר אותם בנות מהגן עד שמינית, וממש קשה לי להיפתח לבנות או אנשים חדשים בכללי, שזה גם מדריכות ואפילו קומונרית שהיתי לי לשנתיים כשהדרכתי שממש אהבתי אני לא נפתחתי אליהה. אני ילדה ממש חברותית אבל יש לי ממש איזה 4 חברות טובות שמכירות אותי מאז הגן שאני מספרת להם דברים. ב''ה זה ממש נחמד וטוב אבל שנה הבאה אני אצא בעז''ה לשירות ואני מפחדת שאני לא אפתח לבנות וזה כל כך חבל לי כי אני מפסידה כל כך הרבה קשרים עם אנשים כל כך טובים באמת! אשמח שתעזור לי, זה מאוד מתסכל אותי כי אני בנאדם חברותי עם ביטחון עצמי ב''ה אבל אני מתפחדת ולא יודעת איך לבנות קשר טוב עם אנשים שאני לא מכירה שנים! תודה רבה!! מקוה שתעזור לי.
אוקיי אז היי ובהזדמנות זו רציתי להגיד שהפורייקט הזה מדהים והוא סופר עוזר לי בחיי היום היום! אז יש לי התלבטות ממש קשה.. השנה החלטתי שאני רוצה יותר להתחזק בדת ולהיות יותר דוסה.. וכל העניין שלצאת מאיזור הנוחות ממש קשה לי! לדוגמא: ישלי רשתות חברתיות כמו אינסטגרם וטיקטוק והן עושות לי ממש טוב אבל אני רוצה למחוק אותן כי מבחינה דתית הן מורידות אותי. עוד דוגמא:ישלי בגדים שהם ממש יפים אבל הם לא צנועים וצמודים וקצרים.. ואני ממש אוהבת אותם והם יפים אבל הם הופכים אותי לפרחה.. חשוב לי לציין שעד לא מזמן הרצון שלי היה ההפך מלהיות דוסה ורק לאחרונה בזכות המדריכה שלי.. הבנתי את החשיבות לדת.. אני ממש רוצה להשתנות אבל קשה לי.. מה לעשות?
היי שמעתי כל כך הרבה שיחות על זה שאחרי החטא אסור ליפול לייאוש, ולתחושה של ה"אני רשע'' והכל, אבל זה לא עוזר לי... מה אם אני לא יכול לומר לעצמי ''זו נפילה חד פעמית, זה לא מגדיר אותי'' כי זה קורה כל כך הרבה פעמים? מה אם אחרי החטא אני לא מסוגל להתמודד עם הרגשות של ה''אני לא שווה כלום עכשיו'' כי אני פשוט לא מרגיש ככה? כי אין שום הרגשה של חרטה אחרי החטא? שאחרי החטא אני פשוט ממשיך בחיים כאילו לא קרה כלום? פשוט כי אולי איבדתי את הרגישות הזאת? מה אפשר לעשות? איך אפשר להתמודד עם זה כשאני אפילו לא מרגיש הרגשה רעה אחרי החטא? מה לעשות?!
היי וממש תודה על המידע הזה!! רציתי לשאול איך אפשר להיות קשובה לעצמי. כי אני יכולה למשל לראות משהו לא טוב, אבל אני לא אקשיב לעצמי ואמשיך לראות אותו. כל דבר בחיים שלי זה ככה, אני רוצה ללכת לישון ולהפסיק להיות כבר בטלפון, ואני לא מקשיבה לעצמי ואני פשוט ממשיכה. וזה לא רק בדברים האלה, זה בכל דבר בחיים שלי, בעוד מלא דברים, שאני יודעת מה נכון ובכל זאת עושה ההפך. איך גורמים לי להקשיב לעצמי ולא לעשות מה שהצד הרע בי אומר??? אני ממש אשמח אם תענו, אני עם זה כבר הרבה זמן וזה חשוב לי...
היי אם העולם הוא אינסופי ואנחנו לא יכולים להרוס אותו כי אנחנו רק חלק קטן ממנו אז איך זה מסתדר עם ההתחממות הגלובלית שאומרים שאם לא נעשה שינוי משמעותי בעשר השנים הקרובות אנחנו נגיע למצב שהרסנו את כדור הארץ?
אני לא אוהב את ה'. לא באמת. איך אפשר לאהוב מישהו שאתה לא מכיר? אז נכון הוא עושה המון דברים טובים למעננו אבל בוא לא נשכח שגם כל הרע ממנו. ובכל זאת, נניח ואתה מתרכז רק בטוב, אז אתה אוהב את הטוב שהוא מביא לך. אתה לא באמת אוהב אותו, אם כבר אתה סתם מכיר לו טובה. ויש הרבה הבדל בין הכרת טובה לאהבה. אני מבין שייתכן שהוא אוהב אותי, אבל זה לא פלא, הוא מסוגל לראות אותי לפחות (אפילו שאין בי באמת מה לאהוב) אז אני מסוגל לאהוב אנשים, אבל איך אפשר לאהוב את אלוקים?
יש לי תחושה מעיקה ממש שהתורה יוצרת אצלי. לפעמים אני פשוט לא מבין למה היא חייבת להידחף לכל דבר שקיים. אני מרגיש כאילו לפני כל דבר שאני לומד או לוקח לחיים שלי היא תמיד חייבת לבוא לפני זה ולגרום לי לשאול את עצמי: "רגע, אבל למה? מה התורה חושבת על זה?" וגם על כל רגע פנוי שבו אני מרשה לעצמי לבזבז את הזמן אני ישר מרגיש תחושות אשם. אני בישיבה שבה לכולם נורא אכפת מה' ולי פשוט קצת נמאס. האם זה רע? איפה אני יכול לתת לעצמי להתפתח גם בלי התורה? האם אני רק בתחילת הדרך להיות דתל"ש? בן 16
רוצה להיות יותר "צדיקה או "דוסה" מה שתחליטו עכשיו אני מרגישה שהחברה שלי לא נותנת לי להיות ככה.. ברוך ה' ישלי חברה דוסית מהצד אבל החברה העיקרית שלי היא ממש לא מתאימה למה שאני רוצה (להתחזק בדת) וזה ממש מציק לי שאני לא מסוכרנת עם שני המקומות שאני נמצאת בהם אבל מצד אחד החברה "שמקלקלת" אותי ממש טובה לי כאילו הן תמיד פה בשבילי והכל.. ואני מרגישה ממש פתוחה איתם.. מצד שני היא מקלקלת אותי מה כדאי לי לעשות? בת 13
ש. הי שלחתי לכם שאלה לפני כמה ימים על זה שאני נופלת באינטרנט.. אני מבינה שיש לכם מלא פניות אבל מתחננת שתענו לי הכי מהר שאתם יכולים!! הגעתי לפורנו!! מתחננת אליכם! אני צריכה את העזרה שלכם דחוף!!! תודה מראש! אתם עושים עבודת קודש❤
היי שבוע טוב, התחלתי השנה שירות לאומי, הגעתי למקום באמת טוב מכל הבחינות ומעל למה שציפיתי, אבל מרגיש לי שאני לא מספיק תורמת ומוציאה את הכוח אל הפועל. אני שומעת מחברות שלי שאצלם אינטנסיבי ממש והן עושות שליחות מדהימה. ואני לא יודעת לגבי עצמי, אני מרגישה שאולי השנה תהיה לי פספוס.. אמרו לי שזה רק תחילת שנה וקורונה אז הגיוני אבל עדיין זה מטריד אותי כי אני רוצה לעשות יותר.. האם זה באמת המקום שלי? תודה מראש:)