כל השאלות שנשאלנו

שלום יש לי בטחון עצמי ממש נמוך וכאילו כשאני מנסה משהו חדש ואני לא מצליחה וסתם מישהי זורקת הערה אני ממש נפגעת ובאמת אני יכולה לצאת לטיול שלם וסתם מישהי תעליב אותי אני אזכור רק את זה וזה יהרוס לי את כל הטיול ואני לא יודעת מה לעשות כי זה ממש משפיע עליי

ש. היי, ממש קשה לי לא לשמוע מוזיקה בשלושת השבועות, המוזיקה פשוט גורמת לי לשכוח מדברים רעים שקרו לי והיא מעלה לי חיוך על הפנים, היא משחררת אותי, אני ממש משתדלת אבל זה ממש קשה... יש לכם אולי עצות מה אפשר לעשות?

שלום וממש תודה על הפרויקט המהמם הזה באמת! נכנסתי להדרכה למרות ששיבצו אותי לשבט שממש לא רציתי וגם מדשית שאני לא כל כך מתחברת וידעתי שאני לא יסתדר איתה. אבל למרות זאת נכנסתי כי חשבתי שזה בקטנה ואני אוכל להסתדר עם הדברים האלה, ועכשיו אני מרגישה שאני אומרת למדשית שלי מה לעשות כל הזמן ושאני עושה הרבה יותר ממנה ושהיא לא כל כך מחוברת לשבט אבל אני לא רוצה להגיד לה את זה כי אני יודעת שהיא תעלב, ובגלל זה גם כל החניכות באות אליי ומדברות איתי ולפעמים זה קצת מעצבן כי אני גם לא כל כך מתחברת לחניכות, אבל מצד שני אני לא רוצה לעזוב את ההדרכה עכשיו כי רק נכנסו ודברים יכולים להשתנות אבל כרגע לא כל כך כיף לי. אשמח לעצות מה לעשות, ושוב תודה רבה! בת 16

אני יודעת ששלחו לא מזמן שאלה דומה אבל עדיין אשמח אם תענו לי. משגע אותי ממש למה אני תלויה באדם וחווה? לא משנה לי שזה היה לפני 5000 שנה אבל למה אני צריכה לסבול בגללם? בסופו של דבר אם הם לא היו חוטאים היה עולם טוב ומתוקן. אנחנו ממש תלויים בהם! ובגלל רק 2 אנשים! אשכרה שני אנשים אנשים ששינו את כל העולם! הכל יכל להיות הרבה יותר טוב! אני לא יודעת אם אני "מאשימה" אותם שהם לא היו בסדר, אבל למה שהכל לא יחזור להיות איך שהיה אז ויביאו לנו עוד אפשרות לתיקון?? תודה רבה בת 16

היי, בת 18. דוסית. מכורה לסדרה friends-חברים. זה באמת משמח אותי, מצחיק אותי ועושה לי טוב ב"ה! (סדרה אמריקאית) יש עם זה בעיה? 18 . בת.

הייתה לי מדריכה שנה שעברה שפשוט הערצתי!! היא כלכך אהבה אותי, ולמדתי ממנה כלכך הרבה. שתפתי אותה מלא, והיא עזרה לי בכלכך הרבה דברים. פשוט בנאדם מיוחד. אין לי מושג איך הייתי עוברת את השישית בלעדיה. בסוף שנה היא אמרה לי שהיא נשארת עוד שנה. איך שמחתיייייי ואוו. זהו הולכת להיות אחלה שנה כשהיא איתנו. ואז התחילה השנה, ואחרי שבוע היא אמרה שהיא מצאה תקן שצריך אותה יותר ומסתדר לה יותר אז שעם הרבה צער היא עוזבת. אז הביאו לנו מדריכה אחרת. אבל זה פשוט לא זה.. אני מתגעגעת אליה ממש, וצריכה אותה. היא כמעט לא זמינה להתייעצוית. אני לא מצליחה לפתוח את הלב למדריכה החדשה, ועוד בכלל לא סיימתי ללמוד מהקודמת. איך מתמודדים עם געגעוע? ואיך ממשיכים הלאה מכאן עם המדריכה החדשה? זה כבר אבוד.. טוב לה בתקן. היא לא תחזור.

אוקיי,אני בחודשיים האחרונים פשוט עושה כל דבר כדי שיזכרו אותי לא עלינו אחרי המוות🥴 אני כל הזמן חושבת רק על זה ואני לא יודעת מה לעשות!! אני פשוט מרגישה שאני מנסה כל דבר כמה שיותר טוב רק שיזכרו אותי כזאת וכזאת.. מה אפשר לעשות? בת 16

שאלתי כזאת, לפעמים אני קולט שיש פגיעה בהתקדמות האישית שלי בגלל שאני עסוק בלענות לאנשים אחרים. אני נמצא היום בישיבה ויש את המימד הזה שצריך להבנות, להשתכלל מבחינה אישית, כדי שבעז"ה שאני אסיים את הישיבה אני אוכל להשפיע. אפשר להגיד שאין פגיעה וזה משלים וחלק מהבניה וכו' וכו'. אבל אני יודע שבפועל אני מתעסק במה לענות לאחרים, ואיך להגדיר את השאלה שלי, במקום להתעסק בלימוד בספרים שיש לי בהם קביעות, והם הבניין האמיתי שלי בצאתי מהישיבה. א. מה היחס בין פיתוח אישי לנתינה? ב. האם באמת זה כדאי בגיל שלנו? ג. כלים מעשיים איך לצמצם את הפגיעה שיש

שלום ותודה! אני לא כל כך מבינה למה צריך להודות לקב"ה כל כך הרבה? למה לדוגמא בנים צריכים להודות לו שלוש תפילות ביום ועוד כל הברכות שאנחנו מברכים.. למה אני לדוגמא לא יכולה להגיד רק מודה אני בבוקר? למה אני צריכה להתפלל ולהודות כל כך הרבה? וגם למה לפני כל דבר שאני אוכלת ואחרי אני צריכה לברך? זה די משגע אותי.. אשמח לתשובה!

מדריכה של שבט חמוד וקטן (בגיל) יש לי ב"ה המווןןן חניכות. השאלה שלי היא על אחת מהן. ילדה חמודה ואנרגטית, שמורעלת על הסניף, והבעיה הקשה- מאוהבת בנו (המדריכות) קשותתת. רואה בנו מעבר לחברות, ומצפה שניהיה שם בשבילה קצת יותר מדי. היא חופרת לנו!!! עכשיו שלא תבינו לא נכון, אני אוהבת קשר אישי, וזה מהמם והיא באמת מתוקה. אבל וואלה מוגזם לי... היא מתקשרת כמה פעמים ביום, לא מבינה שיש לנו חיים, מתעצבנת כשאנחנו לא עונות, לא באלי שהיא תפסיק את הקשר. רק טיפה תרפה.. יש לי עוד חניכות להיות איתן.

היי.. קודם כל תודה על המיזם המדהים! למדתי המון ועזרתם לי המון אז תודה!! דבר שני רציתי לשאול..אני ילדה שמאוד מחוברת לקב"ה (ברוך ה) אני מאמינה בו ואוהבת אותו ומדברת איתו ושואלת אותו כול היום וכל הלילה:) ( חח לצערי הרב זה מונולוג ולא לגמרי דו שיח..) אני מרגישה את הקבה בחיים שלי ולגמרי נחשבת בחורה מאמינה... אבל הרבה הרבה פעמים אני ממש לא מצליחה להתחבר לכול הפן הטכני שבעבודת ה . אני מאוד מתחברת לשיעורי אמונה אבל קשה לי מאוד שצריך כול היום לשבת וללמוד ולחקור גמרות ומשניות כול היום ? למה עבודת ה כזאת כבדה? למה צריך כל היום לשבת וללמוד ? למה כול רגע שאני לא שוברת את הראש על משניות מעירים לי שזה ביטול תורה? איך אפשר לחיות ככה? מאוד קשה לי עם זה ובערב הושענא רבה פתאום הבנתי שאני לא בנויה לזה.. לא בנויה ללשבת ולהקשיב וללמוד כול היום. אז איך אני יכולה באמת להתקדם בעבודת ה שלי כשאני נחנקת ככה? אשמח מאוד עם תעזרו לי..תודה!

אהלן:) תודה רבה על הפרויקט המדהים הזה!! השאלה שלי היא שאלה דומה לשאלות שנשאלו בעבר אבל לא בדיוק, מקווה שתענו עליה ותבינו למה אני מתכוונת. קשה לי להפתח לאנשים חדשים. אני כבר 13 שנה עם פחות או יותר אותם בנות מהגן עד שמינית, וממש קשה לי להיפתח לבנות או אנשים חדשים בכללי, שזה גם מדריכות ואפילו קומונרית שהיתי לי לשנתיים כשהדרכתי שממש אהבתי אני לא נפתחתי אליהה. אני ילדה ממש חברותית אבל יש לי ממש איזה 4 חברות טובות שמכירות אותי מאז הגן שאני מספרת להם דברים. ב''ה זה ממש נחמד וטוב אבל שנה הבאה אני אצא בעז''ה לשירות ואני מפחדת שאני לא אפתח לבנות וזה כל כך חבל לי כי אני מפסידה כל כך הרבה קשרים עם אנשים כל כך טובים באמת! אשמח שתעזור לי, זה מאוד מתסכל אותי כי אני בנאדם חברותי עם ביטחון עצמי ב''ה אבל אני מתפחדת ולא יודעת איך לבנות קשר טוב עם אנשים שאני לא מכירה שנים! תודה רבה!! מקוה שתעזור לי.