כל השאלות שנשאלנו

שלום, אני באה מבית קשה מבחינת התקשורת וההתנהלות המשפחתית, יש הרבה דברים שאני חושבת שהם נעשים בצורה גרועה מאוד, כל תקופת התיכון השתדלתי לבנות את עצמי ואת האישיות שלי בדיוק הפוך ממה שאני רואה בבית אבל עכשיו אני רואה שזה גורם לפיצוצים הרבה יותר חמורים ביני לבין המשפחה שלי, איך אפשר להתמודד עם זה בלי לאבד את הקשר? איך אפשר לגדול מזה ולא לאבד את עצמי? איך לא לאבד את מה שבניתי עד עכשיו? חשוב לי לציין שהרבה פעמים אני מרגישה שהקשר עם המשפחה הגרעינית דווקא מוריד אותי ומונע ממני לגדול ולהתפתח בהרבה תחומים, בת 18.

שלום וברכה! כל אדם מגיע לעולם לתקופה מסויימת שמתאימה לתפקיד המיוחד שלו, וכשהוא מסיים את התפקיד הזה הוא ממשיך הלאה. אז למה כלכך קשה לנו עם מוות? נכון שקשה להיפרד מאדם קרוב, ועצוב שאנחנו מאבדים נשמות גדולות, אבל אנשים לא בוכים רק על הפרידה מהבנאדם או על החוסר שלו בעולם, הם בוכים על עצם המוות. תמיד אומרים על צעירים שהם נפטרו "טרם זמנם", למרות שהם נפטרו בדיוק בזמן שלהם ולא דקה לפני כן. אין ערך לחיות סתם חיים ארוכים בעולם הזה אחרי שסיימת את התפקיד שלך, אז אנחנו אמורים לשמוח בשבילם שהם ממשיכים... אפילו התורה מציגה את המוות כדבר רע למרות שזה פשוט חלק מהמסלול שלנו. אשמח לקצת הסברים,תודה רבה:) בת 17

אני מרגישה שאני לא אני. אני מרגישה שאני לא מנצלת את מה שיש לי ואני פוחדת שזה ימשיך ככה גם בהמשך החיים שלי. אני מאמינה שרוב האנשים סביבי חושבים שאני בן אדם שקט. ותכלס, זה נכון. בדרך כלל אני לא מדברת יותר מידי, אני לא דומיננטית, אני לא ביישנית- אבל הגיוני שזה מה שאנשים יחשבו עלי. אבל זה לא אני! אני פשוט לא מרגישה בנוח בהרבה סיטואציות. כולם נורא נחמדים אלי, אבל אני לא מצליחה לבטא את עצמי. כשאני במקום שנוח לי בו, אני לא בן אדם שקט. זה לא אני. אבל בהרבה מקומות (כנראה ברוב המקומות) כבר מכירים אותי כבן אדם מסוים, וקשה לשנות את זה. זה כבר נדבק ביחס של אנשים אלי. לאט לאט זה נדבק יותר ויותר ויהיה לי יותר קשה לשנות את זה. אני פוחדת שאני שזה ישאר ככה. אני פוחדת להישאר בן אדם שקט כל החיים שלי למרות שאני יודעת שבאמת אני לא. אני לא רוצה לבזבז את החיים שלי. אני רוצה לממש את עצמי. בת 16.

הי:) ממש תודה על הפלטפורמה המדהימה הזו! יש לי קצת בלאגן במושגי בסיס אז אשמח שתעזרו לי להבין מה זה טוב? וביחס לרע- רע זה בריאה בפני עצמה או העדר הטוב? שאלה נוספת- אם החיים מכילים בתוכם גם טוב וגם רע- מדוע אנחנו מגדירים אותם כטוב? כנל לגבי אלוקים. תודה מראש!

יש מישהי שאני מאמינה שפגעתי בה לפני שנים, אבל היא לא יודעת שזאת הייתה אני. אני לא ממש בקשר איתה אבל אני כן צריכה לבקש ממנה סליחה ואני חושבת שהדרך הכי נכונה לעשות את זה היא פנים אל פנים. גם בגלל הזמן וגם בגלל הקורונה, אני לא אוכל לבקש ממנה סליחה כמו שרציתי. זה יהיה בסדר לבקש ממנה סליחה אחרי יום כיפור כדי שיהיה מכובד יותר? תודה רבה וגמר חתימה טובה. בת 14

למה כשמתפללים מברכים תמיד שתזכה לבן זכר?

אהלן! דבר ראשון , כל הכבוד לכם! חד משמעית אתם עושים עבודת קודש. דבר שני, יש לי מין קטע כזה שהאמונה באה לי בתקופות. יום אחד אני כ"כ מאמינה בקב"ה וזה נראה לי הדבר הכי נכון ואמיתי באמת לעבוד אותו, ויום אח"כ אני יכולה כל היום רק לחשוב האם הקב"ה באמת קיים. האם יש איזושהי דרך להפתר מזה, ולהאמין בק"בה יום יום ולעבוד אותו?

היי אשריכם על הפרויקט! כשאני נמצאת הרבה זמן עם חברה אני מרגישה שאני צריכה קצת מרחק ממנה וקשה לי לראות אותה אחר כך כמה זמן (אני מרגישה שאני צריכה זמן לעצמי ואז אני מרגישה ממש רע עם עצמי בגלל שאני מתרחקת ממנה ובאמת שהיא לא עשתה לי כלום..) וככה זה עם כל בן אדם (אפילו עם אח שלי.. אני מרגישה שמציק לי לפעמים הנוכחות שלו בגלל שאנחנו הרבה זמן בבית ביחד..) ואני ממש מפחדת שח"ו זה יהיה ככה עם בעלי לעתיד (שימאס לי ממנו או שהנוכחות שלו תפריע לי אחרי שנהיה הרבה זמן ביחד) אני יודעת שזה בעייתי ושזה ממש רע ואני ממש מפחדת מזה לעתיד... הבעיה היא שאלו הרגשות שלי ואני לא יודעת איך אני יכולה לשנות את מה שאני מרגישה.. תוכלו לתת לי טיפים איך אני יכולה לשנות את זה ולהתגבר על ההרגשה הזו?🙏... תודה רבה ⁦♥️⁩בת 17

היי:) שמיניסטית. אשתדל שזה ייצא הכי צנוע שאפשר, מקווה שיש איך ומעולה שזה אנונימי. ב"ה התברכתי במראה חיצוני מצויין בעיני ובעיני הסביבה שלי.. עיניים יפות, גוף מחוטב, שיער מטופח:) בגדול- הרבה היו רוצות להתחלף איתי. היו משברים איתו, אבל ב"ה השלמתי איתו יחסית, ומודה לקב"ה על מה שנתן לי. יש לי חברה שהיא די ההפך ממני. מלאה בגוף, שיער רגיל ונפוח, עיניים חומות רגילות, והיא ממש לא אוהבת את עצמה. קודם, אשמח לעזרה איך לעזור לה בזה בלי קשר אלי. היא לא מכוערת, ולא שמנה, פשוט לא מצליחה לאהוב את עצמה... עסוקה כל היום בדיאטות, מול המראה כל היום וזורקת משפטים שנותנים תחושה שהיא הייתה ממש שמחה להוולד אחרת. הבעיה העקרית- שהאחרת שהיא הייתה רוצה להוולד זו אני. מה עושים עם זה? זה נותן לי ממש תחושות אשמה חזקות..

שלום! קודם כל, פרויקט מדהים! זה מדהים לראות לכמה לבבות לכמה אנשים נתתם תשובות, ופשוט הייתם שם וכל כך הועלתם.. פשוט אשריכם! זכינו שיש לנו כאלה אנשים בעם ישראל.. יצא לי בזמן האחרון להתעסק ממש בשאלה הזאת, האם הקב"ה הוא טוב גמור..? קשה לי לפעמים לראות את זה, ב"ה אני שמחה בחיים שלי, ואני רואה איך הקב"ה הוליך אותי לדרך הנכונה והמדויקת לי, ועל כך כל הרבה דברים טובים שיש לי וב"ה זכיתי להם, אבל לפעמים ממש קשה לי לראות את זה.. קשה לי להתעלם מהם.. לפחות ללב שלי קשה להתעלם מהם.. אני שמה לב לזה בעיקר בדברים קשים שאני שומעת, חלק קרובים אלי וחלק פחות.. אני שומעת על פיגועים, על אסונות כל כך כבדים וקשים, שואה איומה.. וקשה, קשה לי לראות בזה לגמרי טוב.. ברור לי שאני לא יכולה להבין את הדרך של הקב"ה, וברור לי שהוא טוב, זה ברור לגמרי, אבל יש דברים שפשוט קשה לי לראות את זה.. אני רוצה לאהוב את הקב"ה עד הסוף, אבל באמת, אבל העניין הזה לא מרפה ומקשה.. תודה רבה לכם!

שלום בזמן האחרון יש לי חלומות ממש רעים ואני לא יודעת מה לעשות? אני בת 14

היי! תודה על המצווה המדהימה הזאת! יש לי חברה שלפני כמה שנים רבנו ממש, נותק בינינו הקשר ויצא שגם סחפתי כמה בנות אחריי, אחרי כמה חודשים דיברנו ופתרנו את זה וברוך ה חזרנו להיות חברות והאי הבנות בינינו נפתרו, אבל יש בעיה... אני מרגישה שכל מה שאני אומרת, כל מה שאני עושה היא ישר שופטת אותי וגם אומרת את זה בקול (זורקת כל מיני עקיצות כאלה), כל החברות מסביבי שמות לב לזה גם שהיא כל הזמן "יורדת" עליי, זה לא מעליב אותי רק מעצבן בטירוף שלכל צעד שאני עושה יש לה הערה להגיד לי. ועוד משהו, יש איתה בעיות אמון ונאמנות קשות מאוד, לצערי יוצא לי לחטוא ולרכל הרבה על אנשים, אבל כלל ברזל מבחינתי זה שאני לא מדברת על חברות טובות שלי, וכרגע אני מחשיבה אותה חברה טובה שלי ואני לא מפסיקה לשמוע כמה היא מרכלת עליי מאחורי הגב, וכאן זה לא רק עליי, זה על כל חברה שלה היא מרכלת לפעמים גם איתי עד שאני עוצרת אותה מה אני יכולה לעשות? היא לא בן אדם שאני אדבר איתו על הנושא הזה כי היא פשוט לא תבין (בת 17)