שלום! קודם כל, פרויקט מדהים! זה מדהים לראות לכמה לבבות לכמה אנשים נתתם תשובות, ופשוט הייתם שם וכל כך הועלתם.. פשוט אשריכם! זכינו שיש לנו כאלה אנשים בעם ישראל.. יצא לי בזמן האחרון להתעסק ממש בשאלה הזאת, האם הקב"ה הוא טוב גמור..? קשה לי לפעמים לראות את זה, ב"ה אני שמחה בחיים שלי, ואני רואה איך הקב"ה הוליך אותי לדרך הנכונה והמדויקת לי, ועל כך כל הרבה דברים טובים שיש לי וב"ה זכיתי להם, אבל לפעמים ממש קשה לי לראות את זה.. קשה לי להתעלם מהם.. לפחות ללב שלי קשה להתעלם מהם.. אני שמה לב לזה בעיקר בדברים קשים שאני שומעת, חלק קרובים אלי וחלק פחות.. אני שומעת על פיגועים, על אסונות כל כך כבדים וקשים, שואה איומה.. וקשה, קשה לי לראות בזה לגמרי טוב.. ברור לי שאני לא יכולה להבין את הדרך של הקב"ה, וברור לי שהוא טוב, זה ברור לגמרי, אבל יש דברים שפשוט קשה לי לראות את זה.. אני רוצה לאהוב את הקב"ה עד הסוף, אבל באמת, אבל העניין הזה לא מרפה ומקשה.. תודה רבה לכם!
לאחרונה הייתה לי בחירה מאוד קשה, אחת החברות שלי השפיעה עלי לבחור בצורה מסוימת ודי הקשבתי לה כי חשבתי שהיא צודקת, למרות שהרבה מאוד פעמים התלבטתי והחלטתי הרבה פעמים ההפך עד שהקשבתי לחברה שלי ובחרתי לפי מה שהיא חשבה שיהיה לי טוב. עכשיו אני מתחרטת מאוד, אני מרגישה כל כך הרבה כעס וכאב ושאף אחד לא יבין למה אני מצטערת על זה כל כך כי זו תכלס אשמתי שבכלל הקשבתי לה, ואני עושה דברים רק כדי להפסיק לחשוב כי ברגע שאני אחשוב על הבחירה המוטעת שלי אני או אתחיל לשנוא את חברה שלי למרות שזאת אשמתי או שאני אאשים את עצמי ואתחיל לפגוע בעצמי (בצורה פיזית). לפעמים אני ממש רוצה לפגוע בעצמי ומייחלת שיקרו לי דברים רעים אפילו רק כדי שאנשים אחרים בכלל יראו שכואב לי.. אני רוצה גם שאנשים ידעו כמה כואב לי או אפילו יסבלו כדי שירגישו גם את הכאב הזה, אני יודעת שזו חשיבה ילדותית ונוראית ואני אמורה להתעלות מעל הרגשות האלה ולהיות בוגרת ולחשוב בצורה רציונלית כי היא לא משפיע לי על כל החיים אבל קשה לי ואני לא יודעת איך להמשיך.. נמאס לי כבר להעמיד פנים שהכל בסדר וכשאני לבד לבכות את החיים! איך אני מתגברת על זה? אני יודעת שכנראה מה שה' עושה זה לטובה אבל קשה לי לחשוב ככה, וכשאני מנסה לחשוב על לקח שה' מנסה ללמד אותי אני רק חושבת שאני צריכה להפסיק לסמוך על אנשים ולהפסיק לשתף ממקומות רגישים ולא לתת לאף אחד להשפיע לי על הבחירות, אבל אני לא יודעת... מצטערת שזה יצא ככה ארוך, ותודה על המקום הזה שבו אני יכולה לשתף כשכואב לי.
היי מקריאה פשוטה בתורה, היא נראית נורא אכזרית! על כ"כ הרבה דברים יש עונש מוות. אז רציתי לשאול, למה? אין דרך לתקן..? או עונש פחות רציני.. ולמה בצורה כזו אכזרית?(סקילה שריפה הרג חנק...) תודה רבה!
הי. כל הכבוד על המיזם המדהים הזה!! אהבתי ממש!❤️ קצת קשה לי עם אמא שלי. כן, גם לי זה נשמע הזוי אבל אני פשוט לא מתחבר בשום צורה אליה. מצד אחד, זאת אמא. אבל מצד שני , מה הערך בכלל של אמא?? למה זה דבר כל-כך חשוב? היא כל הזמן מעירה לי ואני מרגיש שהיא גם פחות אוהבת אותי כמו שאני ואני כבר לא יודע מה לעשות. אשמח ממש ממש לחיזוק!
אהלןן לכם! קודם כל רוצה להגיד שזה מטורף מה שהקמתם פה שאתם עוזרים לככ הרבה אנשים ונוער! עם אמת ורצון אמיתיים לעזור! אני בת 17, בעקרון החיים שלי תותים:) יש לי משפחה טובה, חברות, אני סבבה בלימודים... הבעיה מתחילה שבחצי שנה האחרונה אני מרגישה שהכל נהרס לאט לאט. עם החברות- יש לי, אבל אני מרגישה שכבר לא דיבור אמיתי ועמוק כמו שהייתי רוצה וכנל גם עם החניכות, יש לי מדשית מטורפת שכולם אוהבים אותה והיא באמת נשמה אבל אני מרגישה שלא משנה כמה שאני אעשה אף פעם אני לא אצליח וילך לי טוב כמוה... עם המשפחה אני מרגישה לאחרונה המון כעס ועצבים סתם, וגם אין את האווירה שהייתי רוצה שיהיה במשפחה שלי. וכנל גם לגבי המצב הרוחני,שאני באמת מנסה אפילו בקטע של להתפלל כל בוקר, או פתאום אני מתחילה סתם לבזבז את היום שלי בפלאפון או בסדרות... כנל גם לגבי המון דברים שאני רוצה להתקדם בהם וללמוד אותם ופשוט לא הולך לי ולא מצליחה להתקדם... אני לא יודעת לשים את האצבע בדיוק על מה הנקודה הבעייתית ומה אני אעשה שיעזור לי לצאת מהמצב, אבל הייתי רוצה להגיע למקום שבו אני שמחה במה שאני עושה, טוב לי במשפחה, עם החברות ועם החניכות, הייתי רוצה להגיע לדיבור טוב ועמוק, ולשמחה אמיתית בחיים! תודה:)
אני אדם מחושב, שיודע מה לומר לאחרים ומה להשאיר אצלי. הבעייה היא שיש מישהי (ספציפית) שכשאני מדברת איתה, אני חושבת אם מתאים לשתף אותה במשהו, כל פעם משהו אחר. אחרי שאני מתלבטת ומחליטה לשתף, אני מרגישה שהייתי צריכה להשאיר את הדברים אצלי. ואני כועסת על עצמי שאמרתי לה את זה... אבל איך אני יכולה לדעת שאתחרט אם אשתף אותה? כי לפעמים אני משתפת ומרגישה שכן עשיתי את הדבר הנכון? תודה! (בת 16)
קראתי את הספר של הרב שלום ארוש על הרצון ועוד הרבה דברים על זה שמה שה' רוצה מאיתנו זה את הרצון אבל זה לא מסתדר לי עם כמה דברים. דבר ראשון אם ככה יש תפילות שאם הן ללא כוונה אין להן שום משמעות. נגיד אני מתפללת לשנות אצלי משהו ללא שום כוונה ומבלי לרצות את זה אז איך ה' יספק בידי לעשות את זה? דבר שני נגיד יש פעמים שלא בא לי ללמוד מתמטיקה אז סבבה, אבל יש פעמים שכן בא לי והבאתי את כל הרצון שלי אבל אני לא מסוגלת לקלוט מה אני עושה וזה רק מתסכל אז איפה פה ההשפעה של הרצון? אני יודעת שלא הכל בחיים אמור להיות קל ושאני ארצה ופוף זה יהיה אבל ה' אוהב אותי ואני יודעת שהכל לטובה אבל איך זה מסתדר לי?
שלום, קודם כל תודה רבה לכם. אני פשוט מרגישה שנמאס לי נמאס לי כאילו לאיודעת לא מרגישה שום צורך. אני לא מעניינת אף אחד וכאילו לאיודעת לא מרגישה ששווה את זה. כאילו למה היא יותר ככה וככה . וכן יש לי חברות לא חסר אבל לאיןדעת לא מרגיש לי שאני חסרה להם לא מתעניינות בי לא משתפות ומרגיש לי חוסר. ואני לא מרכישה בנוח לדבר ולשתף. במיוחד שקשה עם ההורים ורבים כל היום. אומללה, בת לא משנה כמה . החברות שלי צופות בזה אז שלא תהיי בטעות שידעו שזה אני. תןדה רבה לכם ואשמח אם תוכלו להעלות כמה שיותר מהר. א אלול
לפני הכל רציתי להגיד באמת תודה! יש לפחות שלוש שאלות ששלחתם והרגשתי ממש כאילו אני כתבתי אותן (ואני לא) וזה ממש עזר לי! יש לי חברה טובה. אנחנו הרבה ביחד, ובבית ספר אנחנו רוב הזמן יחד. המדריכה שלי באולפנה אמרה שלדעתה אנחנו יותר מדי ביחד ושהיא חושבת שכדאי לנו קצת להתרחק כדי שנהיה פתוחות להכיר בנות חדשות, ולי היא אמרה גם שלדעתה החברות הזאת לא כל כך מתאימה בשבילי. אז קודם כל, שתינו הבנו שצריך לשנות משהו, אבל אנחנו לא יודעות איך ומה, ואני אשמח לעוד כיוון חוץ מהמדריכה שלי (היא ממש עוזרת פשוט היא מאוד מקובעת בעניין הזה שנפסיק קצת את החברות אז אני רוצה לשמוע דעה ניטרלית). דבר שני, איך אני יכולה לדעת אם החברות טובה בשבילי או לא? תודה מראש:)
מדריכת שבט ניצנים:) זה השבט שהתפללתי אליו! חברה שלי נכנסה להראה, שזה השבט שהכי פחות רציתי.. הן בכלל לא רוצות אותה, ובאמת שהן שבט פשוט לא טוב. אבל היא נותנת לי תחושה כאלו אני פחות.. כי בזמן שאני אגזור צ'ופרים היא תנהל שחנשים עמוקים, ותכוון אותן בחיים. וכי "שמים את ההכי איכותיים בהראה" (בעיני זה חארטה.. הקומו בכלל רצתה לשים אותי שם וממש התחננתי שלא) היא באמת מורידה לי בטירווףף. איך אפשר לשכנע את עצמי שאני במקום טוב? ולגרום לה להבין שהיא לא מעלי?
היי קצת מוזר לי לשאול את זה אבל אני גם קצת אבוד אני בגיל שכבר כל החברים שלי מהישיבה (הסדר) יוצאים לדייטים וגם קיבלתי הצעות הבעיה שאני לא ממש דיברתי עם בנות וכשמישהי שואלת אותי מה השעה אני מסמיק ואני ממש מפחד ובגלל זה אני לא יוצא לדייטים עכשיו חברים שלי הציעו לי להצטרף אליהם לבירה עם בנות לא כדייט אלא סתם כדי שאוכל להכיר בנות ולדבר איתם ולהיות פחות מובך אבל אני יודע שאסור להגיע לקלות ראש עם האישה ואני ממש מתבייש לשאול את הראש ישיבה שלי בעניין אז אשמח לעצתכם
אהלן! אוסיף על כולם ואומר גם אני תודה רבה על הפרוייקט היפה הזה! ולשאלה שלי.. תמיד אומרים שהכי הכי חשוב זה שלבני זוג יהיה מטרות משותפות וזה קצת מבלבל אותי כי.. מה בעצם אמורים לחפש? מטרות משותפות זה הכללה גדולה מידי.. אשמח שתכוונו ותדייקו אותי תודה מראש!! בת 18