שלום:) יש נושא אחד שעלה לי בזמן האחרון, ואני פשוט מרגישה שצריכה חידוד במחשבה, קצת עזרה לקבל כיוון לגישה שאני יבחר. ברוך ה, אנחנו משפחה שיש לנו כסף. אנחנו על רמת חיים גבוהה, וכל כמה זמן אני מקבלת מאבא שלי דמי כיס ברוך ה. וזה גרם לי קצת לא לרצות לעבוד נגיד בביייביסיטר כי יש לי כסף לכל מה שאני צריכה... אבל אני מתחילה לחשוב על מוסר עבודה וזה באמת חשוב לי! כאילו מה המקום של הכסף בחיים שלי? ונגיד שאני יהיה גדולה בעזה, בעלי יעבוד כדי לספק רמת חיים שאני רגילה אליה או שילמד כי זה באמת התכלית... בקיצור אשמח לקריאת כיוון ורעיונות בנושא:) על תורה כסף ומה שביניהם. תודה רבה!
היוש:) עוד מעט שישיסטית. עברתי שנה ממש ממש קשה בחמישית. עבדתי על עצמי ממש בחופש הזה, להגיע לשישית אופטימית, להנות, להצליח.. והרגשתי שאני מצליחה!! הצלחתי להבין עד כמה האולפנא שבחרתי מתאימה לי, גילתי עד כמה החברות שלי פשוט מדהימות!! התחברתי לבנות מעוד שכבות, והרגשתי שהחופש ב"ה מצויין לי ושאולי החמישית הייתה סיוט, אבל השלוש שנים הקרובות יהיו פשוט בונות ומדהימות ושאני רק רוצה שהן יבואו. ואזז זה הגיע. קבלתי הודעה שאחת המורות העלתה חומר לקלאסרום (ככה למדנו בקורונה), הסתכלתי על התאריך וקלטתי שעוד 10 ימים זה מתחיל. בחיים שלי לא קרה שלא התרגשתי ורציתי להתחיל שנה. אבל פתאום אני פשוט מתה מפחד, מדחיקה ומתפללת שלא יגיע. אני בלחץ מטורף שהשישית תראה כמו החמישית. מרגישה לא בנויה אחרי כל הזמן הזה ללחץ הלימודי הזה, לעומס, לנסיעות. ועוד בלי כיף ובלי פנימיה. הולך להיות סיוטטט. איך דואגים שזה לא יקרה?? ואיך אני יכולה להגיע לשישית רגועה, לצפות לזה ולא רק לקוות להכנס לבידוד ולדחות את זה עוד קצת.
היי:) אני נכנס להדרכה לשבט נבטים, ובחיים לא יצא לי לעבוד עם הגיל הזה, אז קצת מסובך לי להבין איך בדיוק לתקשר איתם. אז אשמח עם תוכלו לכוון אותי באיזו גישה לבוא/ איך בדיוק לפנות אליהם, או סתם טיפים להדרכה של הגיל הזה תודה רבה!!
הי:) אשמח לעזרה.. ברוך השם יש לי מעמד חברתי טוב בכיתה, והכל טוב, אבל יוצא לי המון פעמים למצוא את עצמי עומדת בין 2 בנות מסוכסכות... קורה לי כל פעם שאחת רוצה ש'אשנא' איתה את השניה, וכנל לגבי השניה... וזה יוצר סיטואציות מחייבות ולא נעימות... אני מרגישה מצד אחד שיש לי חובה לגשר בניהן, ומצד שני שאני רוצה לעזוב את העסק. מה לעשות?
שלום! אני נמצאת בדילמה כבר שנתיים בנוגע לנזם באף. מצד אחד אני חושבת שזה יפה, אין לזה בעיה הלכתית מובהקת, וזה מאוד מקובל גם בקרב בנות דתיות. אך מצד שני אני מפחדת שזה יפגע לי בדייטים ושזה עדיין ישדר משהו פרוץ בעוד שאני משתדלת להיות תורנית וצנועה! דרך אגב... אני בת 18.
למה כ"כ משבחים את פנחס? אני מבינה שזה אסור ושזה היה חמור מה שקרה שם, אבל להרוג בגלל זה- זה לא קצת מוגזם? גם לפי אתה צריך לקוות שאנשים יחזרו בתשובה אז לא הבנתי איך זה מסתדר.... תודה
שלום, אני גומר עכשיו שנה ראשונה של הדרכה והמרכזת שלנו עוזבת😔 מרכזת מדהימה שפשוט דאגה לכל דבר ולכל אחד באופן אישי. שיחות, עזרה, עד השעות הכי מאוחרות שיש, בלי שנה בכלל ובאמת כל דבר. המרכזת הכי טובה שהייתה בסניף, גם בוגרים אומרים את זה. היה לי קשר מאוד טוב איתה והיא עזרה לי המון, גם בהדרכה וגם בדברים אחרים בחיים. מאוד קָשַה עליי הפרידה עד שאפילו קצת בכיתי בתפילה לה' שיעזור לי להתמודד ויעזור שמרכזת החדשה תמלא לפחות קצת את מקומה. אני יודע שהיא לא הסטנדרט הרגיל של מרכזת אלא הרבה מעבר אבל עדיין היה ויש לי קשר אליה של הערכה עצומה אז קשה להיפרד. ח"ו לא מזלזל במרכזות אחרות אלא כותב מהלב. אשמח מאוד לעצות מה לעשות ואיך לעבור את זה. ב. חשבתי לכתוב לה גם מכתב אישי של תודה ממני אבל אני לא בטוח אם זה בסדר ולא אישי מידיי. (היא עוזבת בתחילת אלול אז ממש אשמח אם תוכלו לתת תשובה לפני. אם אתם לא רוצים לענות על זה בקבוצה הכללית למרות שלדעתי זה יכול לעזור לאחרים, אשמח שתשלחו בקבוצה חמש או שלוש שאתם מעדיפים מייל ואכתוב. אפשר לכתוב ברמז אבין בע"ה.)
שלום , אני מוציאה אנשים מהר מדי מהחיים שלי אם הם מאכזבים אותי אפילו קצת לא משנה אם הם משמעותיים עבורי ואני לא רוצה שזה יהיה ככה.. מה לעשות ?
היי: -) ממש תודה על המקום, יש לי שאלה שאני חושבת עליה כבר יחסית הרבה זמן ולא ידעתי את מי לשאול.. אז ככה, לגבי סוף השמינית- מעבר לזה שאני מתלבטת אם לעשות שירות או צבא ראיתי תשובות קודמות שממש עזרו לי, אבל הבנתי מהן שבכל מקרה עדיף לי קודם לחזק את עצמי מבחינה תורנית, לספוג עוד קצת ערכים ויהדות לפני שאני יוצאת אל העולם.. הבעיה היא שהמשפחה שלי לא ממש בקטע הזה, ומעבר לזה שיצחקו עלי אם אני אלך למדרשה, אני לא בטוחה שההורים שלי יקבלו את זה בעין יפה שאני אוציא כלכך הרבה כסף שנה הבאה נטו על ללמוד תורה וכו.. ואם אני כן אלך, יהיה עליי כל הזמן לחץ להראות שאני לומדת ומתקדמת שם, וזה פחות מתאים לי.. מקווה שמי שיקרא את זה מבין אותיי
היה לי חבר ונפרדנו, אחת הסיבות בעיניי היא שלא האמנתי לו שהוא אוהב אותי, וזה לא רק איתו, אני לא מאמינה לאנשים שאומרים לי שהם אוהבים אותי, איכשהו הם יוכיחו אחרת... עובדה שלמרות שהוא אמר לי שהוא אוהב אותי ושהוא לא יכול לראות את עצמו בלעדיי עדיין נפרדנו.. מה אני יכולה לעשות עם זה? (בדר"כ אני לא אחת כזאת, אני מאמינה לאנשים ולדברים שהם אומרים.. זה רק זה..)
היי, אני בת 15. וב"ה הקב"ה נתן לי את הכישרון לציור. לפעמים יוצא לי לצייר בנות שלובשות בגדים לא הכי צנועים (למשל עם מכנסיים או לדוגמא עם גופיה. לא משהו יותר מדי מוקצן) ואני, בתור דתייה מתחילה לשאול את עצמי אם בכלל מותר לי לצייר את התוכן הזה? בסופו של דבר לא כל ציור עם אישה אני אתחיל לכסות לה את הידיים ורגליים..- וגם אם אני כן מנסה, זה לא מסתדר לי. לרוב זה לא יוצא יפה ואני בכלל לא מתחברת לציור שיצרתי.. הקטע הוא שאני בכלל לא יודעת אם זה איסור. הרי אם זה איסור כמובן שאני אשתדל בכל כוחי לא לפעול כך.. (לא היה לי איזה רב שיכולתי לבקש אז אמרתי שאני אפנה אליכם..) אשמח לתשובה ומקווה שהבנתם את מה שאני מנסה להעביר.. ותודה רבה על מקום לפנות אליו:)
שלום, יש לי משהו ממש מפריע לי - אני לוקח דברים קטנים לפעמים ממש קשה ולא יוצא מזה כמה שעות... אשמח לדעת מה אפשר לעשות כדי שזה לא יקרה...