כל השאלות שנשאלנו

היי! ממש עוד כמה ימים יש לי יום הולדת ב"ה ואני תוהה לעצמי למה בעצם חוגגים ומציינים את יום ההולדת שלנו? פעם לא הייתה לזה חשיבות בכלל איך פתאום זה השתנה וביום הזה אנחנו הופכים לאנשים מברכים ומבורכים,מה מיוחד ביום הזה חוץ מהרעיון שנולדתי בו ואיך אפשר להפוך אותו למעבר לזה?

שלום:) קודם כל תודה על הפרויקט המדהים הזה!! אני ממש רוצה להתקדם מבחינה רוחנית. אבל אנלא מצליחה, גם אם אני מנסה להתעמק ולשאול שאלות אני פשוט נשארת באותו מצב ולפעמים אני יורדת לתהומות הכי גדולים מבחינתי. יש לכם טיפים בשבילי מה כדאי לעשות? ושוב תודה!!!

שלום! יש שאלה שמעסיקה אותי הרבה זמן.. מה העניין שלנו פה בעולם הזה? אנחנו צריכים לעבוד את השם, נכון, אבל מה קורה עם זה? דור אחרי דור אחרי דור עובד את השם, ואז מה? עוד דור מגיע? וגם הוא עושה את זה, ואחריו מגיע עוד דור וגם הוא עושה את זה.. אז נכון, אנחנו שואפים לתיקון עולם ולגאולה שלמה בע"ה, אבל אחרי הגאולה, זה נראה שזה אותו גלגל.. עובדים את השם, אבל מה עם זה? לשם מה זה? לעשות הרבה מצוות, ולקדם את העולם, לתת ולעזור, אבל מה עם זה ולמה כל זה? אני יודעת שאנחנו לא יכולים להבין ממש את החשיבה של הקב"ה, הרי הוא אינסופי ויש לו חשיבה עצומה יותר משלנו, אבל בכל זאת, אני חושבת שאפשר למצוא תשובה לזה.. אני מרגישה שחסר לי פה איזה עניין או הבנה מסויימים שישלימו לי את התמונה השלמה.. אשמח לעזרה! תודה רבה!

שלום ותודה מראש. אם יש לאדם חופש בחירה מוחלט, איך ה' מנהל את העולם?

"רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הַלּוֹמֵד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמֵּד, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד. וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת…" אני משתדל להכניס הרבה לימוד תורה לחיי היומיום שלי. אני מתחבר מאוד לדברים ורואה בהם ערך עליון ורוצה להוציא את הדברים לפועל. הבעיה היא - שזה פשוט לא קורה. אני ממשיך את היום כרגיל כאילו לא למדתי כלום. איך אני מוציא לפועל את הלימוד?

קשה לי עם הקטע הזה שבגלל שאני דתייה אני שונה, בהרבה סיטואציות אני לא נמצאת בחברה דתית ואני בסדר עם זה, אבל מתייחסים אלי כאל שונה בגלל שאני שומרת נגיעה ומסתובבת עם חצאית, אוטומטית אנשים מסמנים אותי וזה מציק, שלא תבינו לא נכון אני מאמינה בדרך שלי ובאיך שאני מתלבשת ומתנהגת וכו אבל עדיין קשה לי עם זה ממש מה אפשר לעשות?

היי, אני בן 17 ומעבר ללימודים בישיבה אני גם לומד עם כיתה חילונית במסגרת של הטכניון. אני יחסית מחשיב את עצמי כדוס - מתפלל שלוש תפילות ביום במניין ומשתדל ללמוד דף יומי בקביעות. אבל כשאני בלימודים מחוץ לישיבה עם חבר'ה חילונים אני פשוט מובך. אף אחד מעולם לא העיר לי משהו פוגע על הדתיות שלי ולהיפך, אנשים סופר מכבדים וגם לי אין בעיה לענות על שאלות שלהם על הדת, אבל כשאני מסתובב איתם בלימודים קשה לי למשל להתפלל מנחה או לברך ברכת המזון, פשוט כי זה גורם לי להרגיש חריג... איך להתמודד עם זה ולהפסיק להתבייש ''להיות דתי" בפומבי?

אני בן אדם שמצפון יכול לשבת אצלי המון זמן, אם הרגשתי שעשיתי משהו לא בסדר מבחינה דתית זה יישב עליי ויעסיק אותי ויכביד לי על הלב ממש. לפני כמה שנים עשיתי משהו שלהשתחרר ממנו אחר כך, לקח לי 5 שנים. מצד אחד, אני מרגישה לא בסדר, אם אני לא אני, אם אני עושה דברים שלא הייתי צריכה לעשות ... מצד שני זה עושה לי רע!! ממש! איך אני מצד אחד משתפרת ומצד שני לא מקבלת חרדות ומצפונים על הכל?

שלום האם יש לכם טיפים איך להיות רגועים ולא להקפיד ולכעוס על אנשים? כמו למשל בדוגמה מאוד שכיחה - אומרים לאחי הקטן לעזור בבית אבל הוא לא עושה את זה כמו שצריך ואז או שאני מעיר לו ומתפתח דיון לא נחמד או שאני מבליג אבל הכעס נאגר בבטן תודה רבה!

היי, שאפו על היוזמה! בתחילת שנה התחלתי לצאת עם מישהו מהצוות שלי בסניף. נפגשנו , דיברנו וכו׳ והייתה אווירה ממש טובה בינינו.מעבר לחברים טובים. בזמן האחרון נפתח בינינו כאסח די גדול וכל דבר קטן שהוא עשה , פגע בי. הפסקנו לדבר ודי התעלמתי ממנו אז התחיל לדבר עם מישהי אחרת. כאילו שהוא מחפש למלא משהו שחסר לו. דיברנו על מה הכאסח שהיה וכשחשבנו מה אנחנו עושים הלאה הוא אמר שהוא לא הולך להתעלם ממני ולדבר איתי ושהוא מוכן לתת לי זמן.ברור שאני רוצה שייתן לי זמן לכן אישרתי את זה.אבל אני באמת לא יודעת.עד כמה שאני אוהבת אותו אני לא מצליחה לסלוח לו .במיוחד לא על זה שהוא התחיל פרינציפ קשר עם מישהי אחרת. מה אני אמורה לעשות?כמה שאני מנסה אני לא מצליחה לסלוח לו וגם לא להתעלם ממנו ולהתייחס אליו רע..

אהלן! אני לומדת באולפנא, ואני נחשבת בשכונה שלי דוסית. במחשבה, בלבוש ובמעשים שלי. ב"ה בקורונה ובתקופת בגרויות זכיתי להתחזק עוד יותר בתפילות וברכות וממש להקפיד גם שקשה. בימים האחרונים שיש נחת יותר מהבגרויות התחלתי להשתעמם, ואיך לא, להיכנס לנטפליקס ולראות סדרות. אני באמת רוצה להפסיק את זה, אני באמת ובתמים רוצה להיות "דוסית" אבל מה לעשות, כשמשעמם משעמם... אשמח לעזרה!

קשה לי עם כל הקטע של הצניעות וכל זה, מה הבעיה במכנס? למה חייב חצאית? גם אחותי הגדולה הולכת עם מכנס ההורים שלי לא אוהבים את זה אבל הם מכבדים את ההחלטה שלה, אני לא יודעת מה לעשות.