ש. כאילו אני לוקחת דברים ממש קשה, כל הערה שאומרים לי או אפילו המבט הקטן ביותר יכול לגרום לי למחשבות של עד כדי כך שהבנאדם לא אוהב אותי. מה אפשר לעשות כדי לא לחשוב כ"כ הרבה או לעשות נגיד שלום עם עצמי? תודה רבה!
ש. חשבתי על זה וכל הבנים שאני מכירה שהם יותר "דוסים" הם מאוד מאוד שוביניסטים. אני ממש לא מבינה את זה! דווקא בתורה האישה היא מאוד מורמת ומאוד מכובדת. דווקא הדוסים אמורים הכי לכבד נשים. "בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ובזכותן ניגאל"- לא נראה לי שאם כל הנשים יהיו במטבח כל היום הפסוק הזה יתקיים. זה גם מאוד מציק כל היום שיורדים עלייך ומנחיתים אותך רק כי נולדת בת ולא בן. אני מאוד אשמח לתשובה מכם.
ש. נכשלתי היום בטסט ואני מרגישה כאילו זה הדבר הכי נורא שקרה לי ולא יודעת איך להתאושש מזה
ש. היי אני בת אולפנה, יש לי כישרון שירה והחלום שלי הוא בעיקר לשיר .. אני מאוד רוצה להבין ולדעת באמת את הסיבה מדוע חל איסור על נשים לשיר בפני גברים, אני יודעת ששירת נשים יכולה לגרום למשיכה מהצד השני אבל זה גם יכול להיות ההפך גם בנות יכולות מאוד להתלהב וכו' משירת גברים. אשמח להסבר מפורט יותר. בת 16
ש. שלום בזמן האחרון ראיתי סרטים שהם לא משהו אבל הבנתי שאני ממש לא רוצה להיות בן אדם כזה אני רוצה להתחזק.. איך אפשר? איך אפשר להפסיק לראות אותם בלי להרגיש חוסר? בת 15
ש. שלום!! תבורכו על כל מה שאתם עושים!! אני קצת מתביישת במה שאני הולכת לשאול.. אני באמת אדם טוב.. אכפתי, עוזר, חברותי, טוב לב, עם עשייה, כיבוד הורים.. ובזמן האחרון.. כשאני צריכה לחשוב על שנת השירות הבאה, אני צריכה לראות את עצמי: במה אני טובה ובמה לא.. הייתי יושבת עם עצמי ופשוט לא מוצאת דברים שלא טובים בי... זה משגע אותי!! אמרתי לעצמי, איך זה הגיוני שאין לך חסרונות? אתמול שאלתי את אחותי הגדולה במה אני לא טובה.. והיא אמרה לי 2 דברים בסך הכל וגם בהם היא אמרה שזה לא ממש קורה.. ושאני באמת אדם טוב. אני ממש מתביישת בעצמי שאני לא רואה את החסרונות שלי.. האם זו גאווה? כי אני לא מרגישה שאני מתגאה בזה.. הייתי רוצה לקבל מכם טיפים איך לראות את החסרונות שלי..? אני יודעת שאני לא מושלמת, אבל אני באמת לא מצליחה לראות את הדברים הפחות טובים בי.. בת 18
ש. אני חניכה שרופה. היה לי ממש קשה בסגר במיוחד מהסיבה הזאת. רציני, פעולה טובה יכולה לתת לי כוח לכל השבוע. אבל בזמן האחרון הבנים בשבט שלנו מתחילים לדבר מגעיל... טוב, זה לא נכון. פעם זאת הייתה קבוצה קטנה של בנים אבל עכשיו זה כבר חצי מהבנים. אנחנו שבט גדול, וזה אומר המון בנים. פעם היינו אומרות להם שיפסיקו או יוצאות מהקבוצה כולנו ביחד ואז חוזרות או פשוט פונות למדריכים שידברו איתם. (גם הקבוצה של הבנים שלא דיברו ככה הרבה פעמים עזרו לנו עם הקטע של להגיד להם להפסיק) אבל בדיוק החליפו לנו מדריכים (כאילו ממעפילים להראה) חוץ מאחד, ולא נעים לי להפיל עליו את התפקיד של השוטר הרע וגם תמיד הוא היה המדריך היותר זורם והפחות מעיר, זה היה התפקיד יותר של אלא שעזבו את ההדרכה כבר. נמאס לנו לצאת ולהעיר להם כי אז הם מתחילים לצאת עלינו וממש ממש לא בא לי לעזוב את הקבוצה, כי למרות הכל זאת הקבוצה של השבט. מה אני יכולה לעשות?? בת 13
ש. היי שכוייחח על הפרוייקט!! לאחרונה גילו שיש לי סוג של מחלה.. אבל כל הזמן אומרים לי לחשוב חיובי ושהכל יהיה בסדר אבל קשה לי גם בגלל הכאבים וגם בגלל שנפשי זה כבר מעיק עליי.. אני לא כל כך אוהבת לדבר על זה וחברות שלי לא יודעות.. אז כשאני עם חברות אני מנסה להתנהג כרגיל למרות שקשה לי.. מה אתם ממליצים לי לעשות?
ש. שלום, אני בת 18 ויש שאלה שממש מציקה לי: חברה טובה שלי מאוהבת במישהו כבר תקופה ארוכה ולאחרונה יצא לי לדבר איתו יותר ואיכשהו יצא שהתאהבתי בו ומסתבר שגם הוא בי. ממש לא התכוונתי שזה יקרה! אבל זה קרה ואני לא יודעת מה לעשות כי אני לא רוצה לפגוע בחברה שלי.
ש. טוב אז זה הדבר הכי מוזר שאי פעם נתקלתם בו ולא חשבתם שמישהי תבוא עם דבר כזה אבל בואו ננסה.. אז ככה- ביסודי שלי עברתי חרם, הייתי נורא נודה ולא היה לי חברות, זה היה מאמצע כיתה ב' עד סוף ו' כשעזבתי.. אני חושבת שבהתחלה זה ממש השפיע עלי אבל בעזרת מדריכה שלי בכיתה ח' יצאתי מזה והפכתי להיות אדם שמח יותר.. עכשיו כשאני כבר בכיתה י' אני מסתכלת אחורה על החיים שלי ואני לא מצליחה להבין למה הייתי אמורה לעבור את כל זה? מה המטרה של החרם הזה?? שאני אסבול? אני לא מבינה את ה', איך זה יכול להיות שדווקא אני מכל הבנות שבעולם צריכה לעבור דבר כזה? אשמח לתשובה. תודה.
ש. אהלן, בבקשה תענו לי זה באמת חשוב לי... קודם כל באמת תודה רבה על המיזם הזה!! יש לי כבר כמה שנים משהו שמאוד מאוד מפריע לי. הלחץ.. באמת אני מאוד מרגישה שאני נלחצת, נגיד אני צריכה לדבר בכיתה או צריכה לקרוא משהו מול כולם.. הלב שלי דופק על 200! פעם היה לי ממבחנים אבל עכשיו כבר פחות.. יש לי לחץ מבנות יותר גדולות ממני שמדברות איתי באולפנה, וזה מה שהכי מוזר... כאילו אני אומרת לעצמי תמיד ממה יש לך להילחץ וכאלה או- תנשמי הכל בסדר.. אבל אין זה פשוט לא עוזר! אם כבר מלחיץ יותר.. גם שאני רואה בנים מהשבט שלי יש לי לחץ יותר גדול.. כנ"ל החניכים- אני צריכה לקרוא להם משהו או להסביר אז פשוט הלב שלי על 200 ואני כל כך בלחץ.. וזה פשוט כל כך מפריע לי הדבר הזה.. אני מנסה להגיד לעצמי להירגע וממה יש לי להילחץ.. אבל זה פשוט לא עוזר!!!! ומה שהכייי מבאס אותי... שכשאני צריכה לקרוא משהו ואני פתאום נלחצת או תמיד שאני לחוצה אז אני מגמגמת ובולעת מילים.. וזה משהו שכל כך מפריע לי בחיים.. וחשוב לי להגיד.. שלפעמים אני פשוט מעדיפה לשתוק.. לא לדבר, כי אם אדבר הלב שלי שוב יעלה על 200 וכשאדבר אז אני אגמגם וזה פשוט מבאס כי יש לי מה להגיד ולדבר.. והדבר הזה פשוט חוסם אותי! ועצוב לי שאם יש משהו שחייב לדבר אז אני מכינה לי מה להגיד מראש שלא אתקע... ואז בסוף הלחץ מנצח ואני פשוט מתחרטת על הרגע שדיברתי ואז כל הביטחון של פשוט יורד! באמת לפעמים שאני מדברת אפילו עם החברות הכי קרובות אז לפעמים יוצא לי גם גמגום כשאני לא בלחץ.. אז באמת לראות ת'עיניים המרחמות האלה שלהן זה פשוט גומר אותי.. באמת אני יכולה לבכות על זה שעות!!!! באמת זה משו שמאוד חוסם אותי ואני באמת מרגישה שזה מוריד לי ת'ביטחון!! אם זה עם חברות או החניכים.. אפילו עם המשפחה!! באמת הדבר הזה כל כך מוריד אותי בחיים.. ודייי אני לא רוצה את זה יותר!! באלי פשוט לדבר רגיל וברור ונורמלי.. אני לא רוצה את כל זה יותר! אני באמת מתפללת לקב"ה שיעזור לי!! באמת שירגיע אותי ושיוציא אותי מהבעיה הזאת! אבל כנראה שזה לוקח זמן.. בבקשה תענו זה ממש ממש חשוב לי.. אשמח לעזרהה🙏🏼 בת 16
אם צריך למסור את הנפש על א"י למה זה (מסירת שטחים וכדו') לא נחשב יהרג ובל יעבור?(תודה עצומה. על הכל)