1 דקות קריאה
אם לאום הילד (אם הוא יהודי או לא) נקבע לפי אמא שלו, למה הוא מקבל את השם משפחה של האבא?
5 דקות קריאה
הי:) אז ככה חברות שלי בטוחות כבר מי החתן שלהם ומדברות על זה כל הזמן, וכאילו הם חיות הסרט, שזה ממש מעצבן אותי.. אחת עם חבר ואחת סתם.. כאילו כל פעם כשמדברים על זה זה ממש מעצבן אותי כי די אנחנו עדיין לא מתחתנות ויש לנו עוד כמה שנים מה אפשר לעשות?
2 דקות קריאה
היי(: ותודה גדולה!! בזמן האחרון גיליתי את הדרך הטבעית. לאכול בריא ולהשתמש במוצרי צריכה טבעיים. הכנתי והתנסתי בכמה דברים כאלה ואני מרוצה מאוד!! זה עושה הרגשה כל כך טובה והמוצרים הטבעיים באמת הרבה יותר טובים. אבל הבעיה שאני עדיין נערה, ותלויה בהורים שלי. אני חולמת שהבית שלי יהיה יותר בריא (חשוב לציין שאנחנו בית ממש בסדר ולא אוכלים דברים ממש לא בריאים) אבל לא יכולה לשנות עכשיו את ההורים שלי וגם אני לא אחראית על הבית.. אני קצת לא יודעת מה לעשות עם זה ואשמח אם תוכלו לעזור.
3 דקות קריאה
אוף אבל למה זה תמיד חייב להיות ככה ביום שישי? למה תמיד כולם חייבים להתעצבן ולכעוס כל יום שישי מחדש? זה ממש כאילו מפספס את כל הרעיון של שבתת זה גם מעצבן כי בכללי בחיים אני משתדלת להיות אדם טוב וכאילו ביום שישי איכשהו תמיד מישהו מצליח לעצבן אותי וזה מעצבן אותי ממששש
6 דקות קריאה
התייאשתי. החיים איבדו משמעות. כל יום אותו דבר. אני קמה בבוקר לכלום. ללהיות עוד קוביה בכיתה. נמאס לי. צריכה לראות אנשים. שמשהו יקרההה סופסוף. אין לי שום סיבה להתלבש או לטפח את עצמי.. בשביל מה בעצם אם בערך עוד חודש (במקרה הטוב) נצא מהבית. ומי אמר שזה בכלל יגמר? וכל פעם מחזיק אותי היעד שאומרים לסוף, אבל דיי מתחו לי תנפש יותר מדי. צריכה תבני דודים שלי. תחברות. את האוכל של סבתא. את הפנימיה. את הכיתה שלא ראיתי השנה בכלל. את הסניף. את השגרה ואת השפויות שלי. ודחוף אם אפשר כי אני לא אחזיק עוד יותר מדי זמן.
5 דקות קריאה
אוקיי ככה קודם כל רוצה לומר שאתם פשוט טובים ממש! עונים לככ הרבה אנשים ומצליחים לשלב את כל זה עם החיים שלכם! ממש עבודת קודש מה שאתם עושים (: השאלה שלי היא כזאת- איך מחליטים איזה מקצוע ללמוד? הריי בסופו של דבר אני רוצה להיות כמה שיותר מדוייקת וכמה שיותר להצליח להשפיע ולעשות את השליחות שהקב'ה נתן לי בצורה הכי טובה.. זה מלחיץ לבחור מקום שבסוף עלול לא להתאים לי או לייעוד שלי אשמח ממש לעזרה! שוב תודה ואין עליכםםם😄👑
4 דקות קריאה
וואו כמה זכויות יש לכם אשריכם תותחים אחד אחד . אני יתחיל אני מרגישה שיש בי 2 אנשים שונים , אני אחד זה ללכת לגבעות להיות נגד המשטרה וכזה, ואני שתיים זה ללכת לשרת בצבא לתרום למדינה ולהיות ידידה של מישהו ספציפי ואני לא יודעת מה הדרך הנכונה כי בשתיהם אני אני ובשתיהם יש הרבה דברים טובים ואין אפשרות לערבב את שתי הדרכים ואז יוצא מצב שאני מתהלכת בין הקצוות בין שתי האנשים שבי בקיצור מבולבלת מקווה שהבנתם בת 14
5 דקות קריאה
היי.. ואי אני לא יודעת מה לעשות. ברוך ה אני ילדה חכמה ולא בקטע גאוותני.. אני משקיעה מלא בלימודים, הציונים שלי במבחנים ממש טובים ברוך ה' עבודות מגישה בזמן וכו' ואני משקיעה ברמות אחרות בלימודים.. עכשיו קיבלתי תעודה אבל הציונים שלי ממש נמוכים ! ( באופן יחסי כן?) אני חושבת שהמורות שלי לא מבינות את ההשקעה שלי! איך זה הגיוני שהציונים שלי טובים אבל בתעודה הכול דפוק?? אוףף מה לעשות? זה פשוט מוריד את כל המוטיבציה!! בת 16
3 דקות קריאה
תסלחו לי על הבוטות שבשאלה.. אני חייבת מענה. ופליז אל תפנו אותי הלאה.... אבא שלי עושה דברים שהשתיקה יפה להם והצניעות גם. דברים דוחים שבאלי להקיא.. אני פשוט נגעלת מלהסתכל עליו. לאדעת כבר מה לעשות! וכן, דיברתי עם אמא שלי...
2 דקות קריאה
טוב כותבת שאלה בעקבות שאלה ששלחתם. השאלה ששאלו- "איך לדבר עם בנות בלי שזה יראה הטרדה" אז קודם כל, לבחור החמודד ששאל, אתה פשוט מתוקק!! באמת שיירבו כמותך!! והשאלה שלי בדיוק על זה. רוב הפעמים כשאני מדברת עם בן מעבר לטכני (נגיד מוכרים בחנויות) ישר מתעורר אצלי איזה אינסטינקט לקטוע תשיחה. ממש מרגישה שפוגעים לי בפרטיות. חשוב לי להגיד- אני בבנע.. חיה עם בנים. אבל כשזה בא מבן לא מוכר, או לא בקשר תדיר, ישר מרגיש לי כאלו הוא מתחיל איתי אם הוא מדבר מעבר. וזה גורם לי ממש ממש לאי נוחות.. זה סבבה? אמורים להרגיש ככה? או שאני סתם מגזימה? טיפים?
4 דקות קריאה
שלום. ותודה רבה על הפרויקט אמנם זה ידוע אבל אני רוצה להגיד שוב שזה מדהים בעיניי. אז בסה"כ הסביבה שלי מאוד טובה ואנשים באמת מיוחדים אבל לפעמים אני נתפסת לדברים קטנים שמעצבנים אותי ואז הכול נהפך להיות דפוק ואני רואה את כולם בשליליות, וכל דבר קטן משגע אותי מבפנים.. אבל מה קורה, במקום להגיד אני פשוט בולעת ואוגרת ואני מודעת לזה. הבעיה שאני באמת לא מסוגלת להגיד מיוזמתי מה מפריע לי אין לי אומץ אולי או שאני גם מפחדת מה יגידו, למרות שבשכל אני יודעת שזה הכי נכון אבל משהו חוסם אותי מלהגיד פשוט וחלק. אני גם מפחדת שבהמשך התכונה הזאת תישאר ותחסום אותי בדברים אחרים בחיים. איך אפשר להתגבר על זה? רק אציין שאני בדר"כ בשמחה וטוב גם כשמעצבן אותי אני משדרת שהכול בסדר... אנשים אפילו לא יודעים שזה משגע אותי וגם אז אני חושבת לעצמי למה את כזאת קטנונית? מה בסכה היא עשתה? וגם לך קורה שאת ככה.. אז שחררי, אבל בפנים כנראה זה לא משתחרר.
4 דקות קריאה
אני אמורה להחליט בעתיד (הממש לא רחוק) על מגמות, הדרכה, לימודים וכו' ונראה שכולן יודעות מה הן רוצות ורק אני בכלל לא חושבת על זה וזה מלחיץ אותי...זה טוב או לא?! ממש אשמח לתשובה, עצה!!