מי אמר שדתות אחרות לא מאמינות גם באלוקים שלנו? הרי הרבה דתות מאמינות שיש מישהו שברא את העולם ועובדות אותו.. אז מי אמר שאת מי שהם עובדים זה לא מי שאנחנו עובדים כאילו אנחנו מתכוונים למישהו שבשמיים וגם הם אז תכלס זה אותו אחד (אנחנו לא יודעים איך הוא נראה פשוט מכוונים למי שבשמיים). הרבה מצוות הם גם מצוות בין אדם לחברו והתנהגות טובה שהרבה אנשים עושים גם ללא קשר לדת אז מי אמר שדתות אחרות זה לא כמו היהדות ומה ששונה זה בעצם השם שלנו ואולי קצת דברים שונים (לא מתכוון לעניין שאנחנו העם הנבחר)
דחוף דחוף אני רוצה לכתוב מכתב למישהו, ואני פשוט לא מצליחה לשבת ולכתוב. איך כותבים? ממש לשפוך את הלב..
רציתי לשאול איך אני יודעת מה היא האישיות שלי והאופי שלי מה הכוונה לזה שאומרים האני האמיתי שלי ?
ש. היי תודה רבה על הכול אתם מדהימים וראויים להערכה גדולהה!! אני מרגישה שיש מישי, או בעצם יש עוד כמה, שמתרחקות ממני בזמן האחרון. אני מרגישה שהן לא עושות את זה בכוונה רעה ודווקא ובכוונה לפגוע ולעשות לי לא טוב אלא עושות זאת באלגנטיות.. לדוגמא אני אומרת להן שכבר דיי באלי לצאת מהבית ולעשות דברים כזה כיפיים וזה והן אומרות לי "ואי צודקת נכון" והן מסכימות איתי לגמריי בדעה הזאת , אבל לא עושות עם זה משו אלא באותו הערב אני יכולה לראות אותן ניפגשות עם עצמן ועושות עם עצמן דברים בלי לשתף אותי.. וזה לא נעים.. וזה כבר תקופה ככה.. ובגלל שזו לא בת אחת אני יודעת שיש משו שאני עושה פה לא נכון השאלה מה.. אני לא יודעת אם זה יהיה נכון לדבר איתן על זה באמת. (עם אחת כן דיברתי, שאלתי אותה כזה למה בזמן האחרון את מתרחקת וזה הכי בקטע סחבק ונעים שבעולם והיא אמרה ש"לא, מה קשור?" וזה..) אז אני יודעת שיש משו שאני צריכה לשנות עם עצמי, השאלה מה? מה אני יכולה לשנות בעצמי כדי שהמצב הזה ישתפר? שהן ירצו להיות איתי, לדבר איתי, יציעו לי לצאת איתן לדברים, יציעו מעצמן לדבר ולעשות דברים כיפיים שפשוט ייהנו להיות איתי ולדבר איתייי! אשמח מאוד לעזרה ועצה , תודה רבה!
ש הוא נפרד ממני אחרי שנתיים שהיינו לא סגורים על עצמנו, לקראת הסוף הייתה ממש תחושה טובה שזה הולך למקום טוב ואז הוא חתך. החלטנו שאנחנו לא ממשיכים לדבר אבל אנחנו לא מצליחים, אכשהו בסוף תמיד יוצא שניפגש ונדבר ואני לא מצליחה ככה להמשיך הלאה אבל אני גם לא מצליחה לעצור את עצמי מלדבר איתו. מה עושים? בת 18
ש. היי, קודם כל תודה רבה על היוזמה המדהימה הזאת! לאחרונה התחלתי להקפיד יותר בכל מיני דברים, לעומת זאת הסביבה שלי לא מקפידה כל כך בדברים שאני מקפידה בהם ופעמים רבות אני מרגישה שאני כופה עליהן והן צריכות לוותר על כל מיני דברים רק בגלל שאני מקפידה עליהם (למשל: הן רוצות לשמוע שיר מסויים ובגלל שאני לא שומעת שירים מהסוג הזה אז הן לא שומעות אותו). איך אני יכולה לשלב את זה שמצד אחד אני מקפידה על ההלכות ומצד שני לא כופה אליהן?
ש. היי. :) אני ממש אשמח לטיפים איך לשמור על סדר וארגון בלימודים- גם בדפים והמחברות וכו', וגם בראש- איך לא ללכת לאיבוד, איך להשלים הרבה פערים, איך לשמור על קצב למידה טוב בלי לאבד את הרצון לחיות (...). תודה
ש הייי,מה נשמע?🙃 תודה רבה על הפרוייקט המדהים הזה :) אשרייכם!!!❤ טוב אז ככה אני מרגישה פשוט לא קשורה לשבט אני בשבט סיני..שזה אומר שאנחנו כבר בצוות של הסניף אבל עדיין יש שבט אז הבעיה היא שאני פשוט לא קשורה עליהם וזה לא רק אני גם חברות שלי מרגישות ככה וזה פשוט לא כיף לי להגיע לסניף או אפילו סתם לכתוב משהו בקבוצה של השבט כי אני סתם יוצאת לא קשורה וזה סתם מבאס..ודיברתי על זה כבר עם המדריכות שלי ואני שמה לב שהם פשוט לא מבינות את הסיטואציה כאילו כמה שאני מסבירה הם רק חושבות שזאת הבעיה שלי ושאני צריכה לנסות לבוא יותר לפעולות או לדבר יותר בוואצפ ולהפתח עליהן. אז פעם אחת יצאתי מהקבוצה כי היה לי נמאס..ופתאום חצי שבט התעורר למה עזבת למה עזבת...ואוף ממש מבאס אותי שיש את כל הפילוג הזה השבט ושיש כל מיני "דרגות" וכזה בשבט ואני במעמד ה"נמוך" והבנות מהמעמד ה"עליון" סתם חיות בסרט עלי וחושבות שמגיע להם הכלללל😭 סליחה על האורך🙈❤
ש אהלן חברים אשריכם שזיכיתם אותי במיזם המדהים הזה. אוקיי השאלה שלי היא ככה: יש לי אח שגדול ממני בשלוש שנים, אני והוא קרובים והוא חשוב לי מאוד. הוא שינה לא מזמן את הסטטוס מביניש למלש"ב ויש לו עוד קצת יותר מחודשיים עד הגיוס. הבעיה היא שהוא פשוט לא עושה כלום, הוא לא עובד, הוא לא לומד או עושה משהו, הוא נפגש עם חברים פעם בשבועיים בערך כי אף אחד מהחברים שלו לא בבית. המצב הזה באמת משפיע עליו והוא מבואס מכל המצב הזה ומשעמם לו ממש והוא כל היום בערך בטלפון.. ניסיתי לדבר איתו ולהסביר לו את המצב ושברגע שיקום ויתחיל לעשות דברים כל המצב המבאס הזה ישתנה, הוא הסכים איתי ואמר שצריך לעשות שינוי אבל שבועיים מהשיחה הזאת הוא נשאר באותו מצב. יש לכם אולי רעיונות אולי לתת לו שיוכל להעסיק את עצמו בעשייה? ואיך אני יכולה לתת בשבילו מוטיבציה גבוהה? (אגב הצעתי לו אולי שילך להתנדב בשומר החדש אבל זה פחות מדבר אליו..) אשמח אם תעזרו לי לעזור לו תודה!! בת 16 וחצי.
שלוםם שלום רק להגיד שהפרוייקט שלכם מדהים. אז ככה, פעם הקשר שלי עם אבא שלי היה מדהים, הייתי משתפת אותו בהכל ואהבתי אותו מאוד. לפני בערך שנה התחלתי להרגיש שכל המגע שלו לא נעים לי. (כמובן שזה לא מגע מטריד או משהו חס וחלילה, פשוט בשבילי זה הרגיש קצת יותר מידי) אבא שלי מאוד אוהב מגע (לא בקטע מיני) ולי קצת קשה עם זה. בעקבות זה התחלתי לפתח כל מיני פוביות (הרגשה שהוא מסתכל על האיברים שלי וכו) הסברתי את זה גם לאמא שלי, אבל היא אמרה שאני מגזימה, בכל זאת היא ביקשה ממנו להפסיק עם המגע והסבירה לו שזה לא נעים לי. אבל אני מרגישה שזה לא מפסיק ואני לא יודעת מה לעשות. התרחקנו מאוד בגלל זה והוא כל הזמן מזכיר לי כמה הוא רוצה לדבר איתי וכו׳ אני מרגישה שאני כבר לא אוהבת אותו יותר ושזה רק מעיק עליי. מה אני אמורה לעשות?
חוסר תעסוקה:) תודה רבה:) אני ממש שמחה שהגעתי לקבוצה הזו אתם ממש עוזרים:) אז ככה בקרוב נגמרות הבגרויות.. וזה מצד אחד מרגש ומשמח כי אני לקראת זה שאני מסיימת יב.מצד שני אני מאוד אהבתי ללמוד לחלק מהבגרויות .אבל אני מממש בזמן האחרון משועממת אני לא מוצאת תחום שבו אני טובה / תחום שמעניין אותי ואני לא יודעת מה לעשות כי אני לא רוצה להיות כל היןם יותר מידי על המסך . ואני רוצה ללמוד אולי משהו אבל אין לי רעיון איפה אפשר למצוא קורסים לנוער בחינם.מרגישה אבודה:(
ש שלום(: תודה רבה על הכל! אני בת שירות, אני עושה שירות באולפנה מסויימת. ומרגיש לי שהרבה פעמים אני עושה דברים כדי "להרשים" במידה מסויימת כל מיני אנשים אחראיים עלי, או שאני צריכה לקבל אישורים ופידבקים מכל מיני אנשים שמעליי. זה מתסכל, למה אני חייבת לפעול ולהיות בעשייה רק כדי שאנשים ישימו לב לזה ויפרגנו לי? חשוב לי להגיד שאני ממש אוהבת את התפקיד ונהנת ממנו, בגלל זה זה גורם לי עוד יותר להיות מתוסכלת..