ש. היי, יש לי שאלה בנוגע לחיפוש בת זוג מצד אחד שמעתי שבני הזוג הם כמו שני חלקים בפאזל-אי אפשר לחבר שני חלקים זהים,רק שני חלקים שונים יתחברו. מצד שני קראתי גם שלבני הזוג צריך להיות אותה(או לפחות דומה) השקפת עולם,דעות וכו וכאילו, אני גם לא רוצה לחיות עם מישהי ששונה ממני בתכלית...עזרה? מין וגיל: בן 19 תאריך: 6 בפבואר
ש. השאלה: פייסבוק או אינסטגרם? מה ההבדל? למה פייסבוק כן ואנסטגרם לא? אני באמת לא מבינה את ההבדל מין וגיל: * בת 16 תאריך: * כ״ו שבט
היי! ב"ה הגעתי לגיל שאני רוצה להשלים את עצמי. אני חושבת שאני מוכנה להקים בית. לא בדיוק עכשיו, עוד חצי שנה, שנה. אני באמת רוצה! אני עוצרת את עצמי עוד קצת ועוד קצת כי אני לא מרגישה שבגיל הזה זה חכם, אבל בשלה אני כן. הדבר היחידי שעוצר אותי מלהתקדם עם הרצון הזה, זו המשפחה שלי. הם לא מתנגדים וכו', אבל הבית שלנו לא באמת מתפקד. אחים שלי כלום קטנים ויש לי אח אחד בגיל ההתבגרות, וכאן סוף סוף סיימתי את החפירה והגעתי לפאנצ', הכל נופל עליי. אני סופר אוהבת את המשפחה שלי, והכי רוצה שיהיה להם טוב ומושלם. לכן אני עוזרת ומנקה ומעדיפה משפחה על חברות ומנצלת כל דקה בבית. הכל בשביל שיהיה יותר טוב בבית. אני לא צריכה עצות על מה לעשות בנידון, כי אין עם מי לדבר. אבל איך אני מנתקת את זה ממני? אני רוצה להתקדם בחיים ולהתחתן בשנה הקרובה. אני לא מסוגלת להתחיל לצאת כשהבית שלי יתפרק. איך מנתקים??? איך עושים את ההפרדה??
היי תודה על המקום לשאול ועל השאלות והתשובות היפות(: יש לי שאלה קצת לא קשורה🙃 מה המטרה של ימים כמו יום השואה ויום הזיכרון? כאילו לזכירה יש משמעות בפני עצמה? מה הערך של לזכור ? לאן הזכירה הזאת אמורה להוביל אותנו?
למה הקב"ה ברא אותנו שאנחנו נהיה צריכים לאכול ולישון? אחרי הכל אנחנו פה בעולם הזה כדי לקיים את השליחות שלנו, את רצון ה', וכשאנחנו ישנים ואוכלים זה מבזבז זמן שהיינו יכולים להקדיש אותו למקומות טובים יותר, לא?
אני לא יודעת איך לדבר עם בנים🤷♀️ אני תמיד מתפדחת ושותקת ומתביישת לדבר. זה אפילו יכול לבוא לידי ביטוי בזה שאני אשב רגע ביחד עם חברות אצחק ואזרום ואז שנייה אחרי שבנים יגיעו אני פתאום משתתקת ואז חושבים עליי ושופטים מראש שאני ביישנית ומופנמת אבל זה ממש לא ככה. אולי זה בגלל שאין לי אחים בנים שגדולים ממני?אולי זה בגלל שאני כמעט ולא בקשר ובסביבה עם בנים? אני יודעת שזה לא דבר רע ושזה לגיטימי להרגיש ככה אבל באלי כבר שזה יעבור את השלב ההתחלתי הזה והכל יהיה יותר פתוח. חברות שלי באות ומדברות איתם רגיל כמו שהם מדברות איתי אבל לי לוקח זמן להיפתח לאנשים. איך אוכל להיות יותר פתוחה?
מי אמר שדתות אחרות לא מאמינות גם באלוקים שלנו? הרי הרבה דתות מאמינות שיש מישהו שברא את העולם ועובדות אותו.. אז מי אמר שאת מי שהם עובדים זה לא מי שאנחנו עובדים כאילו אנחנו מתכוונים למישהו שבשמיים וגם הם אז תכלס זה אותו אחד (אנחנו לא יודעים איך הוא נראה פשוט מכוונים למי שבשמיים). הרבה מצוות הם גם מצוות בין אדם לחברו והתנהגות טובה שהרבה אנשים עושים גם ללא קשר לדת אז מי אמר שדתות אחרות זה לא כמו היהדות ומה ששונה זה בעצם השם שלנו ואולי קצת דברים שונים (לא מתכוון לעניין שאנחנו העם הנבחר)
דחוף דחוף אני רוצה לכתוב מכתב למישהו, ואני פשוט לא מצליחה לשבת ולכתוב. איך כותבים? ממש לשפוך את הלב..
רציתי לשאול איך אני יודעת מה היא האישיות שלי והאופי שלי מה הכוונה לזה שאומרים האני האמיתי שלי ?
ש. היי תודה רבה על הכול אתם מדהימים וראויים להערכה גדולהה!! אני מרגישה שיש מישי, או בעצם יש עוד כמה, שמתרחקות ממני בזמן האחרון. אני מרגישה שהן לא עושות את זה בכוונה רעה ודווקא ובכוונה לפגוע ולעשות לי לא טוב אלא עושות זאת באלגנטיות.. לדוגמא אני אומרת להן שכבר דיי באלי לצאת מהבית ולעשות דברים כזה כיפיים וזה והן אומרות לי "ואי צודקת נכון" והן מסכימות איתי לגמריי בדעה הזאת , אבל לא עושות עם זה משו אלא באותו הערב אני יכולה לראות אותן ניפגשות עם עצמן ועושות עם עצמן דברים בלי לשתף אותי.. וזה לא נעים.. וזה כבר תקופה ככה.. ובגלל שזו לא בת אחת אני יודעת שיש משו שאני עושה פה לא נכון השאלה מה.. אני לא יודעת אם זה יהיה נכון לדבר איתן על זה באמת. (עם אחת כן דיברתי, שאלתי אותה כזה למה בזמן האחרון את מתרחקת וזה הכי בקטע סחבק ונעים שבעולם והיא אמרה ש"לא, מה קשור?" וזה..) אז אני יודעת שיש משו שאני צריכה לשנות עם עצמי, השאלה מה? מה אני יכולה לשנות בעצמי כדי שהמצב הזה ישתפר? שהן ירצו להיות איתי, לדבר איתי, יציעו לי לצאת איתן לדברים, יציעו מעצמן לדבר ולעשות דברים כיפיים שפשוט ייהנו להיות איתי ולדבר איתייי! אשמח מאוד לעזרה ועצה , תודה רבה!
ש הוא נפרד ממני אחרי שנתיים שהיינו לא סגורים על עצמנו, לקראת הסוף הייתה ממש תחושה טובה שזה הולך למקום טוב ואז הוא חתך. החלטנו שאנחנו לא ממשיכים לדבר אבל אנחנו לא מצליחים, אכשהו בסוף תמיד יוצא שניפגש ונדבר ואני לא מצליחה ככה להמשיך הלאה אבל אני גם לא מצליחה לעצור את עצמי מלדבר איתו. מה עושים? בת 18
ש. היי, קודם כל תודה רבה על היוזמה המדהימה הזאת! לאחרונה התחלתי להקפיד יותר בכל מיני דברים, לעומת זאת הסביבה שלי לא מקפידה כל כך בדברים שאני מקפידה בהם ופעמים רבות אני מרגישה שאני כופה עליהן והן צריכות לוותר על כל מיני דברים רק בגלל שאני מקפידה עליהם (למשל: הן רוצות לשמוע שיר מסויים ובגלל שאני לא שומעת שירים מהסוג הזה אז הן לא שומעות אותו). איך אני יכולה לשלב את זה שמצד אחד אני מקפידה על ההלכות ומצד שני לא כופה אליהן?