בת שלא עושה מדרשה אחרי/לפני שירות- זה אומר עלייה משהו..?
אני מרגישה הרבה פעמים שיש פער ממש גדול בחיים שלי בקטע הרוחני. אני אסביר את עצמי.. זאת אומרת נגיד שאני מתפללת בבוקר ומרגישה מחוברת לקב"ה ואז דקה אחרי זה יש לי שיעור אנגלית בזום. זה נראה לי מאוד מוזר שאנחנו חיים ככה. אנחנו אמורים לחיות חיים שמלאים בקב"ה ובתורה ומצוות, אז איך זה הגיוני שאני דקה אחת מחוברת וחושבת מחשבות עמוקות ורוחניות ודקה אחר כך רואה סרט בלי ככ תוכן? זה מרגיש לי שאני נמצאית למעלה ואז נוחתת למטה בבת אחת.
אם לאום הילד (אם הוא יהודי או לא) נקבע לפי אמא שלו, למה הוא מקבל את השם משפחה של האבא?
תודה רבה על כל הדבר המדהים הזה!! מעריכה מאוד את כל המשיבים באמת אתם מדהימים אתם עושים עבודת קודש! שאלה קצת מוזרה😅 אם אתגרים הם מקדמים ומשפרים אותנו, אז למה בכל זאת מתפללים שיהיה קל וטוב ונוח וחלק? צריך לרצות אתגרים? ובקשר לזה עוד שאלה, אני עכשיו בשירות לאומי וברוך ה טוב לי באמת בכל הדברים, יש טיפה דברים מבאסים פה ושם אבל ברוך ה אני שמחה וטוב לי מאוד בכל החלקים והמקומות אם זה הגרעין והדירה והתקן והכל.. ועכשיו כשמדברים על שנה שניה אני מתלבטת כי אני רוצה להישאר כי כל כך טוב לי ומצד שני אולי אני צריכה מקום שיאתגר אותי? אולי אם לא קשה לי אז זה לא המקום שלי? אולי ה' רוצה אותי במקום אחר? מקווה שמובןן ותודה רבה על הכל❤
הי:) אז ככה חברות שלי בטוחות כבר מי החתן שלהם ומדברות על זה כל הזמן, וכאילו הם חיות הסרט, שזה ממש מעצבן אותי.. אחת עם חבר ואחת סתם.. כאילו כל פעם כשמדברים על זה זה ממש מעצבן אותי כי די אנחנו עדיין לא מתחתנות ויש לנו עוד כמה שנים מה אפשר לעשות?
אני מחפשת עכשיו שירות, ואני מפחדת שהשנה הבאה תהיה לי משעממת או לא תמצה את היכולות שלי. קשה לי המעבר משמיניסטית שלומדת מלא דברים ומשקיעה (5-5-5) ועושה מלא דברים אחרים הזמנה החופשי, לבת שירות שרק עומדת ליד המציאות ומסייעת במקום ללכת לעבוד ולהיות הדבר עצמו. אני חושבת שאם אלך לתקן שאדע שמקדם אותי, נותן לי כלים ועוזר לי בקורות חיים אני אהיה יותר רגועה, כי אני לא בקטע של ללכת להיות מורה/גננת/עו''ס (עבודות קודש! פשוט לא כל כך בשבילי..) ואני מרגישה שהשירות לאומי מהסוג הרגיל בעיקר מכווין לשם. אשמח אם תוכלו לעשות לי סדר בראש:)
לפני תקופת זמן פירסמתם קובץ פידבקים, אשמח לכתוב גם כאן.. מקווה שזה יועיל ולא יפגע.❤❤❤
היי ותודה רבה על כל הפרוייקט, אז ככה ב"ה אחותי הגדול התחתנה לפני כמה חודשים ולבעלה יש אח שככה עם כל ההכנות והשבע ברכות והכל יצא לנו ממש להתקרב, גם פעם אחת הלכתי לאיבוד בעיר שבו הם גרים והוא פשט עזב הכל ובא . לפני כמה זמן אחרי שלא התכתבנו או נפגשנו הוא כתב לי שהוא רוצה שניפגש ונדבר וזה.. נפגשנו והוא אמר לי שיש לו רגשות כלפי ושהוא רוצה שנהפוך את זה לקשר יותר רציני מסתם חברים/ידידים ות'אמת שגם לי יש רגשות כלפיו וגם אני חשבתי על זה אבל אני חושבת שזה מוקדם לשנינו ( הוא בשיעור א' ואני בשביעית) ואני גם לא בטוחה שבסוף יצא מזה משהו, איך אפשר להגיד לו מבלי יותר מדי לפגוע בו ושאולי בכל זאת נצליח להישאר חברים כזה כמו עכשיו?
היי תודה רבה על הפרויקט לאחרונה התחלתי להתנדב באיזשהי עמותה ואני ממש נהנית שם אבל יש לי בעיה לכל התנדבות אני צריכה לבא עם חולצה של העמותה ואני ממש מבינה למה אבל מרגיש לי לא בנוח ללכת איתה ולהחצין כביכול את המעשים הטובים שאני עושה אני לא יודעת מה לעשות אשמח לעצה תודה
וואי אתם נדירים! תודה!! בזמן האחרון לקחתי על עצמי להתפלל תפילה ביום (יודעת שזה חובה אבל לא הצלחתי) בשביל משהו אישי שלי שאני מקווה שיקרה (משהו לא חומרי), ולקחתי על עצמי להתפלל עוד תפילה ביום לרפואת מישהו. הקטע הוא שמאז שלקחתי על עצמי את זה אני מצליחה ברוך ה' לעמוד בזה וזה כל כך משמח אןתי. אבל אני מרגישה באיזשהו מקום שאני עושה לה' תנאים. כאילו אני אתפלל בתנאי שתרפא אותו. ואני לא רוצה שזה יהיה ככה. איך אני יכולה להתפלל לרפואתו בלי להרגיש כאילו ה' חייב לי משהו על התפילה שלי? תודה רבה לכם!! תודה תודה תודה♡♡♡♡
היי, אני שמיניסטית.. אוטוטו מתחילה את החיים. אשמח לטיפים להתנהלות כלכלית טובה(: