שאלה מוזרה. מי אני באמת? כלומר, אתם לא באמת מכירים אותי אבל תמיד אנשים אומרים "תהיה מי שאתה באמת". אבל איך אני יכולה לדעת 'מי אני באמת?'. אני לדוגמא מתנהגת שונה כשאני עם המשפחה לעומת איך שאני מתנהגת עם החברות. וגם בחברה. אני מתנהגת שונה אם אני בסביבה של הסניף או עם החברות מהכיתה. אני לא יודעת אם זה מוזר/טבעי/שיש לי פיצול אישיות..? בשום מקום אני לא מרגישה שאני מבטאת את ה"אני" האמיתי שלי. אז איפה אני? כאילו, הסתבכתי עם הניסוח... בקיצור- מה זה ה"אני" הזה? זה הנשמה? האופי? החיצוניות? ומה קורה כשהאופי (ויש אנשים שגם החיצוניות משתנה מסביבה לסביבה, סגנון לבוש וכדו') משתנה בין מקומות ואנשים? מה זה האופי והנשמה האמיתיים שלי? אני מקווה שהבנתם את השאלה שלי וסליחה על ההשתפכות והסיבוך עם המילים🙈🙈 תודה רבה בכללי על הפרויקט ולמי שעונה לי במיוחד😊
תודה ממש על הפרוייקט !!! משמח ממש לדעת שיש מישהו שמנסה לעזור כמו שצריך! אני לומד בישיבה תיכונית כבר שנה ויותר (כולל הקורונה) ועדיין לא בטוח במקום שלי ולא יודע מה אני צריך להרגיש ואיך בדיוק. זה מתבטא בזה שכל אבל כל פעם! שאני חוזר לישיבה אני מזיל דמעות ולא מצליח לעשות וללמוד (מבחינה נפשית) ואפילו לא יודע ממה- בין אם זה געגוע הביתה ולחברים איתם גדלתי או סתם שלא טוב לי שם. כי אני לא ילד של בית, ומצד שני אחרי יומיים אני כבר מתרגל.. אני לא מבין למה זה קורה לי?! ,איך להמשיך מכאן?! ולמה דרוש אומץ (שאין לי) כדי לצאת למקום אחר?!/ אם בכלל צריך?!
הי, רציתי לשאול האם זה נכון שבנים מחפשים ורוצים (לחתונה) בנות יפות ורזות?
הי , אז השאלה שלי היא כזאת.. קרו לאחרונה מלא דברים ממש לא נחמדים הרצח של אסתר הורגן הי"ג הרצח/ ההריגה של אהוביה סגר נוסף ובחירות רביעיות.. אני מנסה להבין בתור נערה לאיפה עוד אנחנו יכולים להדרדר כעם? לאיזה מקומות שפלים אנחנו יכולים להגיע..? ואני גם מנסה להבין מה ה' רוצה שנעשה כדי שעוד חמש עשר שנים המצב יהיה יותר טוב ולא יותר גרוע(לא מצליחה לדמיין מצב יותר גרוע ממה שאנחנו).. ואני אשמח שתענו לי במה נירלאכם הנוער יכול להשפיע ולעזור..?
היי, קודם רציתי להגיד ממש תודה על הקבוצה המדהימה הזאת היא עוזרת לי ממש!! אני תלמידה בכיתה י''א בחמש יח''ל מתמטיקה, אני בהקבצה הזו כבר כמה שנים ואף פעם לא הרגשתי שזה באמת המקום שלי, תמיד אמרתי שאני עוברת לארבע אבל למי יש אומץ, אני מפחדת ממה שיגידו ויחשבו עליי, שמצפים ממני ואני אאכזב - כן זה מטופש אני יודעת. אני רק חייבת להגיד שהמשפחה אין עליי לחץ להיות שם, הדרישה להיות שם היא באה ממני. אני דורשת מעצמי להיות שם ולהצליח. אם שמו אותי שם= בהקבצה של חמש יחידות כנראה שזה המקום שלי. אני ממש טובה בטכני, כמובן שזה דורש השקעה- שיעורי בית באופן קבוע. השאלה שתמיד קופצת לי בראש ומטרידה אותי בלי הפסקה היא אם אני באמת מתאימה, אני לא וזה דורש ממני להשקיע כפול ואני אפילו לא משקיעה את המינימום כמו השאר ואני לא ברמה של השאר אז בעצם האחריות היא עליי, זה תלוי רק בי. ממש חפרתי, הנושא הזה מעסיק אותי כל הזמן, יש ימים שאני מרגישה בטוחה לגבי זה יש ימים שזה שובר אותי אני כבר לא יודעת מה לעשות, אשמח ממש לעצתכם!
היי, אז ישלי בעיה שממש מציקה לי.. קודם כל אני ממש מודה לכם כל הפורייקט כבר הרבה זמן שהוא מציל אותי. אז לבעייתי, אמנם אני קטנה אבל אני יחסית בוגרת ומודעת למצב שבו אני נמצאת.. לפני שנתיים בערך נכנסה אליי מדריכה ממש מדהימה! באמת באמת! מעולם לא נקשרתי ככה לבן אדם והיא באמת בן אדם ממש טוב.. היא כ"כ מצחיקה ומכילה.. בן אדם נפלא! אבל בתום כל שנתיים של הדרכה בסניף מגיע גם הסיום.. היה לי מאד קשה לקבל את זה שלא אראה אותה בסניף. כמובן שלכל חניכה זה לא פשוט אבל לי באמת זה הכאיב.. בנתיים התחברתי אחלה למדריכות החדשות אבל אני לא מפסיקה לחשוב עליה, לא בקטע שאני מאוהבת או משו אלא בקטע שבאמת קשה לי בלעדיה.. כל פעם שאני מגיעה לסניף אני נזכרת בה ובחוויות המשותפות שלנו, וגם בחיי היומיום היא הייתה מאד נמצאת ועזרה לי בהמון דברים! ופתאום אני קולטת שאני בלעדיה.. באמת שאהבתי אותה ופתאום זה נגמר, מה שהיא גם חברה של אחותי אז אני לא יכולה לדבר בבית ולספר על המעוקה שנמצאת בלב שלי... אני כ"כ במצוקה ואני לא יודעת גם אם לדבר איתה כי אני ממש מפחדת שאני מעיקה לה, הריי כבר נגמרה ההדרכה שלה.. תודה!
אני עם אייפון מתקדם חדש. וכבר תקופה יושבת עליי המחשבה של נוקיה. אני לא רואה סיבה לעבור כי האייפון לא מפיל אותי למקומות לא טובים ואני לא מכורה. היש טעם לעבור לנוקיה? בת 16.
דחוף דחוף דחוףף אני לא יודעת איך לעשול חברותא ואני רוצה להרים בסניף שלנו חברותא של מסל״ש הבעיה שבשביל זה צריך לדעת איך עושים את זה! אז רציתי לשאול איך אפשר להרים חברותא/לימוד הרבה חברה (15), וגם אני רוצה לעשות חברותא עם חברה על ספר בנושא צניעות (אשמח להצעות) ולא יודעת איך לעשוך את החברותא. בהסתכלות על שתי הדברים שאני רוצה להרים ולעשות- תמיד אני מרגישה שכשעושים חברותא אז אחד מדבר ופעם ב.. אם אחד לא מבין אז שואלים איך עושים את זה יותר מזה, איך לא רק קוראים ואחד מסביר אני שואלת גם לגבי חברותא אחד על אחד או כזה 3 חברות ולגבי לימוד/חברותא גדולה בת 17
אם אני מתפללת על חברה שלי כי 'כל המתפלל על חברו נענה תחילה' אז בעצם אני מתפללת על עצמי, לא? זה די משפט שסותר את עצמו(:
דבר ראשון תודה על כל התשובות המחכימות! אני נהנה מאוד לקרוא אותן, ולשאלה: למה היהדות מהללת יין כל כך? בגלל פסוקים כמו "אין שמחה אלא בבשר ויין" אבא שלי מכריח אותי לשתות יין בכל ארוחה כדי ש"אשמח" למרות שאני מתחת ל18, וגם בברכות על הנחלות רשום "חכלילי עיניים מיין" ורש"י מפרש שיהיה כל כך הרבה יין שהעיניים של אנשים יאדימו משכרות, וזה ברכה אז נראה שזה דבר רצוי... ואם תגידו שיין לא מזיק כשהוא במידה אז גם סמים קלים אחרים... (כן, יין הוא סם קל לדעתי, ומהגרועים ביותר מביניהם) וגם חובה לקדש על יין או שיכר מדינה וכו' לא נראה לי מאוד אופייני ליהדות להגיד שרעל זה בסדר כל עוד הוא במידה... או שאולי זה לפי מה שהיה הכי אהוב באותה תקופה? אם זה היה נכתב היום היה רשום שאין שמחה אלא במילקשייק ושוקולד? אשריכם! ת.
רוצה להגיד קודם כל שאתם פשוט חבורה של מדהימים!!!! אז ככה ערב ראש חודש אדר עכשיו ואני מרגישה כל כך רע, כאילו אני מאלה שבכל הזדמנות הולכות לרקוד איפה שרק אפשר ואני אשכרה יושבת עכשיו בבית..?? אם זה המצברוח כל כך ירוד עכשיו אז מה יהיה בערב פורים??? אשמח לענות איך אפשר לשפר את המצב רוח בכל זאת.. תודה רבה!!
היי, אני מרגישה לאחרונה כאילו אני מלאה במסיכות, מוקפת במיליון חומות מול העולם. אני לא מסוגלת להיות עצמי, לבטא אותי, אני חושבת שאני גם מפחדת מזה באיזשהו מקום. איך משתחררים מזה? איך נפתחים לעולם? איך אפשר להיות אני עצמי וזהו? נקבה, 15