היי אני די ממוצעת , לא שמנה ולא הכי רזה , סבבה כזה וטוב לי... המשפחה שלי ספורטיבית ורזים כל הזמן דוחפת אותי לעשות ספורט לא לאכול פחמימות ולא באלי באמת, הם קוראים לי פדלאה וכל הזמן רומזים לי. אני לא שמנה ואפילו לא מלאה, תמיד יש בי רצון להיות בריאה יותר אבל ההערות האלה רק מורידות לי, לא להראות להם שהם צודקים. מה אני יכולה לעשות?😞
היי אני תמיד בסניף יש לי שם מלא חברות אני אוהבת להיות שם אבל באולפנה קשה לי להתחבר לבנות כולם שם לא הסגנון שלי ניסיתי לעבור וזה לא הלך אני מרגישה שבסניף אני מקובלת ויש לי הרבה חברות ובאולפנה אין הבנות באולפנה הם לא כמוני חוץ מכמה שאני לא אוהבת את איך שהם מתנהגות וקשה לי להתחבר עליהם . בת 15
שלום, דבר ראשון תודה רבה לכם על הפרויקט המדהים הזה!!!! החלמתי מקורונה לפני חודש, חיכיתי כך כך להחלים כדי להתנדב במקומות שצריכים עזרה ממחלימי קורונה תמיד שלחו בקבוצות וואטצאפ אבל אחרי שהחלמתי וכנראה עם כל הסגר לא ממש קיבלתי הודעות שמחפשים מתנדבים אשמח ממש אם יש לכם רעיונות למקומות ששמעתם שצריכים מתנדבים שהחלימו
אני מחפשת שירות לשנה הבאה, ואני רוצה שירות שיגדיל אותי. עכשיו אני עושה שירות במקום פשוט מושלם וטוב לי בו, ויש עוד משהו לשנה הבאה שאני מתלבטת לגביו. אני מרגישה שכבר השנה אני מפתחת בי תכונות חדשות, אבל יש עוד תכונות שהייתי רוצה לפתח בעצמי, שהמקום החדש דורש. בעיקרון אנשים מבחוץ אומרים שהמקום מאוד מתאים לי, אבל אני מרגישה שיהיה לי קשה שם ואני מפחדת להרוס אם אני לא אהיה טובה. השאלה שלי היא אם פשוט "ללכת על זה", ואני ארכוש את התכונות תוך כדי תנועה, או לא ללכת לשם בכלל, בגלל הפחד להיכשל... ולהישאר שנה שנייה ולשכלל את מה שלמדתי השנה.זה המון דיוק עצמי, אבל אני מרגישה שכבר התחרבשתי בתוך עצמי ואני לא מצליחה להסביר את עצמי לאנשים אחרים, שיוכלו לעזור לי אם יש בי את התכונות האלו ובדיוק ממה אני מפחדת.. אז לכן אני שואלת בכללי תאורטית, מה עדיף. מקווה שזה היה ברור... תודה רבה לכם!
אהלןן ממש מעניין אותי איך הראש של בנים עובד.. .. האם הראש שלהם עובד כמו שלנו? למה אני צריכה לעשות גבולות לעצמי בצניעות ובשירה אם היצר הוא של הבנים שיעבדו על עצמם?? אני לא מדברת על ההלכה ולשמור על עצמי לחתונה.. וממש ממש תודה על הכל.
קודם כל תודה רבה על הפרוייקט ותודה לכל המשיבים אין כמוכם!!! לשאלתי, עשיתי את כל ההשתדלות שלי לא להידבק בקורונה, שמרתי מרחק שמתי מסיכות שטפתי ידיים הכל!! ונדבקתי. יש לי הרבה מהתסמינים אבל הדבר שהכי שבר אותי זה שאני לא יכולה להריח ולטעום. אין לי חשק לאכול כי מה הטעם אם אין טעם.. אני יודעת שזה מהקב"ה ושיש סיבה ושזה אמור לקרב אותי יותר אבל זה קשה, כל כך! מקווה שהבנתם את השאלה/ בעיה... תודה!
שישיסטית. עוד מעט בעזרת ה' בשעה טובה ומוצלחת מתחילה ביצפר חדש!🎊 אשמח לטיפים איך לצלוח את המעבר, במיוחד שאמצע שנה וגם בכלל הכל בזומים וזה... קיצור אני קצת בחששות ועצות ממש יכולות לעזור:) תודה לכם ממש!♡
הי, ישלי בעיה. כבר תקופה די ארוכה ישלי בעיות גדולות עם אמונה (אני באה מבית דתי) ובתקופה האחרונה אני חושבת שאני כבר לא ככ מאמינה בה.... מזה אומר שאני חושבת? שיש דברים שאני אומרת וואלה אין סיכוי שזה סתם מזל, וכשקשה לי אני מרגישה שמישו עוזר לי, אבל זה לא עוזר לכל שאר הפעמים שפשוט אני לא רואה את ה' בחיים שלי, ותאמת שחשבתי על זה קצת ונראה לי הבעיה העיקרית שלי היא שאני לא רוצה להאמין... וקשה לי עם זה כי מצד אחד אני מרגישה לא שייכת וגם אני מפחדת לעזוב הכל ואחר כך להיענש בגיהנום אם כל זה אמיתי, אבל מצד שני קשה לי ממש לקיים מצוות וזה מכביד עלי בטירוף ולא באלי עלזה.... איך אפשר לגרום לעצמי בכללי להחליט משהו וללכת איתו עד הסוף?
2381 ב. אני בחורה אנרגטית וחופרת ש אני בן אדם מאוד אנרגטי, חברותי ,נקשרת לאנשים בשניות,טובה לכולם,דואגת שאף אחד לא ירגיש לבד. אבל יש בי מין אנרגיות כאלה ,שאני יכולה להיכנס ללופ של חפירה. זה קצת מצחיק,אבל אני מרגישה פשוט חופרת רוב הזמן, עם אנשים קרובים אליי זה לא באמת משנה אבל באופן כללי, יכולים לזרוק לי הערות חצי ציניות ואני מודעת לזה-אני פשוט בן אדם חופר. פשוט לא יודעת איך לקחת את זה כלפיי עצמי,איך עובדים על זה? לא תמיד בא לי לצאת חופרת בת 17 ת שלום לך! שמחתי מאוד לראות את השאלה שלך, כי גם אני באופן אישי ממש דומה לאופי שלך וגם אני מתמודד עם התחושות שלך, ואולי אוכל לעזור לך ע"י שאשתף אותך במחשבות שלי בעניין הזה (ועל הדרך גם אעזור קצת לעצמי 😉) אופי מיוחד לפעול בעולם הדבר הראשון שחשוב לי להגיד לך הוא שזכית באופי מדהים! לכל אחד יש יעוד בעולם. היעוד שלך הוא השביל המיוחד לך אל המטרה שלך פה בעולם ודרכו את צריכה לפעול בעולם, השביל הזה נוצר לאור הנתונים שה' העניק לך. המשפחה שאליה נולדת, בתקופה הזו, במקום המסוים הזה, עם הסיבוכים האלו והאלו ונסיבות החיים שלך וכל מה שהביא אותך לאיפה שאת כיום. כל אלו נקבעו בהשגחה אלוקית מדויקת להפליא כדי שאת תוכלי לקיים את המטרה שלך בעולם הזה. אני לא יודע איך בדיוק נוצר האופי הזה אצלך, וזה פחות העניין שלנו. העניין החשוב הוא שזהו האופי שלך כרגע. זה נתון, ועם הנתון הזה ה' מצפה ממך לפעול בעולם. ויותר מזה! לעניות דעתי אם יש לך אופי כזה ואת ממש פעלתנית- אז ה' מצפה ממך לפעול הרבה יותר בעולם משאר האנשים! לכן לדעתי אסור לך לדכא את האופי הזה בשום צורה! תשמחי בו! תאהבי אותו! כי זו את (ואין אחרות כמוך) וזו המתנה שה' נתן לך. חברה אחת מוכשרת, חברה אחת עמוקה, חברה אחת חכמה, ואת עם אנרגיות (ואני בטוח שיש לך עוד הרבה מעלות טובות בלי קשר). אל תתני לחברה להוציא לך את הרוח מהמפרשים בגלל כמה הערות ציניות... את לא סתם חופרת, את חופרת כי יש לך מלא אנרגיות, ובעולם שבו לצערנו רבים נופלים לדיכאון, להיות עם אנרגיות תמידיות זו מתנה אדירה! ובינינו, גם אם תנסי לדכא את האופי הזה, את פשוט לא תצליחי. זה חלק שטבוע בך עמוק מאוד, בדיוק בשביל מימוש המטרה שלך בעולם. לאזן את עצמי אבל...... מצד שני באמת חשוב להיות מאוזנים ולא להגיע לקיצוניות. כל מידה בצורה הקיצוניות שלה היא לא טובה. אפילו ענווה שהיא ראש המידות הטובות, עלולה בקיצוניות שלה להגיע לענווה פסולה... ולכן אם את מרגישה שאת חופרת יותר מידי, אז חשוב לתת מקום לתחושות שלך ולעבוד לעדן את העניין (שימי לב, לא לדכא אלא לעדן!!). לפעמים כשאת מרגישה חופרת תנסי לחשוב לאחר מעשה: מה היה בסיטואציה הזו? האם אמרתי דברים לא חשובים? האם התפרצתי לדברים של אנשים? האם באמת היה נצרך שאני אהיה הדוברת הראשית? האם היה קריטי שאעיר את ההערה הזו? אני מאמין שלאחר מחשבה קצרה תוכלי לשים אצבע על הנקודות שהיית בהם דיברת קצת יותר מידי ולהבא תוכלי להגיע לסיטואציה דומה בצורה מודעת כיצד נכון יותר להתנהג בה. במקום שיש אנשים- השתדלי להיות אישה הר"מ שלי בישיבה פעם אמר לי: "באמת נאמר 'במקום שאין אנשים השתדל להיות איש', אם צריך אותך- תמיד תהייה נוכח ותפעל. אבל לפעמים יש אנשים לא פחות טובים מאיתנו שכבר נוכחים עושים את העבודה, ואז מה? התשובה היא 'במקום שיש אנשים- השתדל להיות אישה' " כמובן לא בקטע שוביניסטי או משהו כזה, אלא במהות של משפיע ומקבל. במקום שאין אנשים וצריך אותך באמת ראוי להיות בבחינת 'איש', כלומר בצד היותר משפיע, נוכח ומדבר. אבל במקום שיש אנשים והם כבר משפיעים ונוכחים- תשתדלי להיות 'אישה', כלומר להיות יותר מקבלת ופחות לתת מעצמך. זה לא תמיד פשוט, אבל זה ממש אפשרי, באופן מודע לשים את עצמי בצד לכמה דקות, לא לנסות להיות "מסמר הערב". (אם את נוכחת ומדברת זה לא אומר שאת גבר אלא זה רק משל של מהות גברית ונשית שמשתנה כל הזמן אצל כולם) מבחינה מעשית פשוט תמשיכי את חייך כרגיל, רק עם מודעות. מודעות למה שאת אומרת, מתי את אומרת, כמה את אומרת. ואם את מרגישה שאת מדברת יותר מידי אז תעדני את זה. אולי כדאי גם לקחת לעצמך כמה דקות בשקט לפני שאת נכנסת לשיחה ומתחילה לדבר, תנסי לא תמיד להיות הראשונה שמדברת. אל תדאגי, גם אם לא תדברי מיד העולם לא יקרוס. תשקיעי בלהקשיב לאחרים, לפעמים יש להם הרבה מה לומר לא פחות טוב ממך. תסמכי על התחושות שלך ותשני את מינון הדיבורים לפי זה. בנוסף, אולי כדאי לבקש מחברה טובה שתעיר לך בנחמדות כל פעם שלדעתה את מדברת יותר מידי. ככה גם תהיה לך אינדיקציה מבחוץ לסיכום: 👍🏼 האנרגיות שלך הם מתנה אדירה למימוש תפקידך בעולם, אל תדכאי אותם! 👍🏼 חשוב לא להגזים ופה ושם לעדן את כמות הדיבורים. 👍🏼 תבואי למפגשים חברתיים מתוך מודעות על כמות הדיבור שלך 👍🏼 במקום שיש אנשים- השתדלי להיות אישה (במהות של המקבלת ולא המשפיעה) בהצלחה! מאמין בך! 💪🏼 אלעד
הי תודה רבה על הפרוייקט אשמח שתענו לי כמה שיותר מהר-אני ממש בדילמה אוקי אני בכיתה י לומדת באולפנא כלשהי בארץ. ההורים שלי נורא מתחזקים לאחרונה, והאמת שגם אני רוצה. הם מחפשים להעביר את אחותי בית ספר, למקום יותר תורני ואני, מצד אחד רוצה לעבור כי זה מקום יותר תורני שרק יעשה לי טוב ומצד שני כרגע יש לי את החברות שלי, ואני גם עוד מעט מתחילה בגרויות ואני מפחדת שאם אני אעבור אני אתעסק במקום החברתי ולא אתרכז בלימודים בנוסף כרגע אני מדריכה אבל אני יודעת שאם אני אעבור כנראה אצטרך להפסיק עם ההדרכה. בקיצור אני ממש צריכה עזרה, כי אני לא יודעת מה לעשות לבחור במקום רוחני ותורני יותר שכנראה יעשה לי טוב או לבחור בשאר הדברים תודה
שלום, דבר ראשון תודה רבה! אני בת 18, ילדה יפה ב"ה, מאירת פנים ,מדברת בנעימות וחברותית.. בכל מסגרת שהלכתי אליה ב"ה אהבו אותי מאוד, המורות, החברות, הצוות וכולם.. אני מרגישה שבכל מקום שאני מגיעה אליו אני כובשת את כולם.. אולי בגלל מאור הפנים, אולי בגלל התכונות הטובות והיופי.. אני לא יודעת, עד כאן זה נשמע מקסים ואני באמת מודה לה' על כל המתנות האלו.. אבל אני מרגישה שאני כובשת גם אנשים שאני לא אמורה "לכבוש" בלי לרצות ולהתאמץ.. לפעמים יוצאים מצבים לא נעימים שלמשל מורה נהיגה נדלק עלי או שאני מרגישה לא בנוח עם גברים אחרים שאוהבים אותי.. יצא לי לחשוב גם בע"ה על העתיד - חיפוש בן זוג, איך אני אדע כשירצו לצאת איתי בגלל התכונות שלי ולא רק בגלל שאני יפה וכובשת? שאלה נוספת, המראה החיצוני של לא ישתנה, ואני גם לא רוצה לשנות את הארת הפנים שלי או הדיבור בנועם אז כנראה שהמצב ימשיך להיות.. אבל מה צריכה להיות התודעה שלי? אני מכשילה אנשים? מה אני אעשה בסיטואציות שאני מרגישה לא בנוח שנדלקים עלי?.. (במיוחד לפני השירות שיש המון סיפורים כאלו.. משפחות מאמצות, סניף, תיכון ונוער וכו..).. יותר מפריע לי האי נעימות במפגש עם גברים גדולים שמחבבים אותי ופחות עם חברה בגיל שלי.. אבל עדין אשמח שתתייחסו לשני המקרים.. תודה מראש!
הי אני בכיתה י"א ומדריכה של כיתה ה' כבר שנה שנייה איתם. התחילה לנו עכשיו התקופה של הבגרויות ויצא לי להתלבט כבר כמה פעמים עד כמה אני משקיעה בסניף ובחניכות שלי ועד כמה בלימודים.... ב"ה אני יחסית טובה בלימודים וכשאני לומדת אני מצליחה. הבעיה היא שאני יודעת שההדרכה באה על חשבון הלימודים ולהפך... אשמח לדעת אם יש לכם טיפים איך לדעת לאזן בין הדברים.... מצד אחד אני אוהבת את החניכות שלי ורוצה להשקיע בהן אבל מצד שני אני גם רוצה להוציא תעודת בגרות טובה ואני יודעת שיש לי את היכולת הזאת... עכשיו גם בתקופת הקורונה זה עוד יותר מורכב כי כשיש פעולות פנים אל פנים זה בכמה קפסולות והרבה יותר זמן...