שלום :) לפני הכל- תודה!! אני מחפשת שירות לשנה הבאה והתקבלתי ב"ה ביחד עם חברה למקום שהכי רציתי... היא סוגרת שם ואני ממש ממש מתלבטת אם ללכת איתה כי חושבת שיהיה לי יותר טוב ללכת לבד ולפתוח סוג של דף חדש ומצד שני אני לא יודעת עד כמה לקחת את זה כשיקול בבחירת שירות ואולי לוותר על מקום שהכי רציתי בגלל זה.. (התקן זה הדרכה באולפנית וגרעין)
היי, קודם כל תודה על הפרויקט, באמת אחד הפרויקטים הטובים. מודה שלצערי אני לא כל כך מספיקה וקוראת את התשובות כאן, אבל כשאני כן מתיישבת על שאלה אז זה ממש שווה את זה. יש לי 2 שאלות, שבעיקרון כל שאלה לעצמה. אבל חשבתי שאולי יש קשר ביניהן, אז שולחת את שתיהן. ואשמח שאם אתם לא מוצאים קשר, אז תענו לי על כל שאלה בנפרד. בזמן האחרון אני זוכרת יחסית הרבה חלומות שלי (פעם לא הייתי זוכרת כלום) וכמעט תמיד החלומות שאני זוכרת הם חלומות לא טובים, התאבדות, מוות, אנשים שנפצעים, תאונות דרכים, אנשים שמאושפזים בבית חולים וכו'... ותמיד האנשים בחלום, זה אנשים שאני מכירה, לאו דווקא שיש לי קשר איתם. עכשיו יש איזה משהו שיש משמעות לחלומות אבל פעם למדתי שבתקופה שלנו זה כבר לא כל כך משמעותי. אז מה זה אומר? יש משמעות למה שאני חולמת? ומה המשמעות של זה? זה טבעי שכל החלומות כאלו לא טובים? ועוד דבר, יש לי המון חרדות. פעם היו לי ממש כל הזמן ברמה שזה היה מפריע לי לעשות דברים. אבל על חלק ב"ה הצלחתי להתגבר. היום זה נוגע ב2 דברים מרכזיים שממש מפריעים לי: 1. כשאני הולכת ברחוב, כמעט כל אדם שאני רואה יהיה לי לרגע את הפחד הזה שחס וחלילה הוא יעשה לי משהו., ידקור אותי וכו'... כבר התרגלתי אז זה לא משתק אותי, אבל בעצם יש לי פחד מכל אדם שאני רואה ברחוב לכמה שניות. ואז זה עובר ... (אני גרה במרכז הארץ, לא בסביבה שיש בה מלא פיגועים) 2. כשאני הולכת לישון, אני ממש מפחדת שחס וחלילה אני לא אקום בבוקר. אני מנסה להכניס לעצמי לראש שהכל בסדר חדרים שום סיבה שזה יקרה. אבל זה פשוט לא עוזר. כמעט כל לילה לפני שאני הולכת לישון יש בו את הפחד הזה. וזה ברמות שיש לילות שאני כבר מפחדת להירדם, כי אם אני ארדם יכול חס וחלילה לקרות לי משהו. עכשיו, זה מפריע לי והייתי רוצה לחיות בצורה הרבה יותר רגועה, בלי לפחד כל הזמן שיקרו דברים לאנשים. יש לכן עצות מה יכול לעזור לי? באמת שאני מתוסכלת מזה.
האם אלוקים יכול לברוא אלוקים? טכנית שאלה טיפשית. אלוקים כל יכול. אבל אם יש אפשרות כזאת זה אומר שאפשר להגדיר מה זה לאלוקים וממש ליצור אותו וגם זה בלתי אפשרי. והמשך שאלה האם אלוקים יכול ליצור משהו יותר ממנו? שוב זו הגבלת המציאות שאנחנו מבינים מול הגבלת יכולתו של ה׳. רק אומר אני מאמין בלב שלם. תמיד הבנתי שלשאול ולברר מעיד על אמונה. אני לא חושב שאני כופר כי שאלתי שאלה כפרנית בין אם תהיה או לא תהיה תשובה אלוקים קיים. אני אשמח אבל לברור כי זה כשל לוגי שיושב עלי הרבה. תודה תותחים!
קודם כל - זה פשוט מדהים כמות הזמן שאתם משקיעים, לא מובן מאליו! ולענייננו: אני מרגישה לחץ לימודים ממש גדול מהאולפנה, מצד אחד באמת חשוב לי להשקיע אבל אני לא רוצה כל הזמן כי אז ייגמר לי החשק להשקיע... איך לאזן? איך להרגיש שכיף לי ללמוד?
קודם כל תודה עמקית על עבודת הקודש שלכם! אשריכםם!! טוב אז ככה אני מרגישה שמפריע לי שאחרים " לוקחים" לי דברין שלי, למשל אחותי הקטנה התחילה כל דבר לעשות כמוני, אני הולכת עם קוקס אז גם היא, אני מתחילה לאכול משו מסוים ואז גם היא, אני לובשת משו ואז גם היא, אני חשבתי על רעיון לתחפושת וגם היא אותו דבר רוצה.. זה נורמלי שזה מפריע לי? ודי מעצבן אותי?
לפני כמה זמן שאלתי למה פייסבוק כן ואינסטגרם לא. והאדם שכתב מאוד שכנע אותי לחשוב שלא. יש בי גם משהו שממש יושב עליי שלא יהיה לי פייסבוק.. אבל אני פשוט לא מצליחה להגיע לזה.. ומלא אנשים אומרים לי מה הבעיה עם פייסבוק? ואני לא יודעת להסביר ואני גם לא יודעת איך למצוא את עצמי סוגרת אותו?!?
היי מה נשמע? תודה רבה על הפרויקט המדהים הזה אתם אלופיםםם👑 טוב אז ככה אני מרגישה שלפעמים אני לא אני ליד כל מיני אנשים. נגיד ליד הקומונרית שלי או ליד החניכות וכו וכו כי אני מפחדת שהם ישפטו אותי ונגיד לגבי הקומונרית היא גם ככה לא סובלת אותייי אז אני מפחדת שאם היא תראה את הצד הפחות "יפה" שלי היא תעיף אותי מההדרכה או משהו חס וחלילה או אם זה עם החניכות אז אני לפעמים צוחקת מבדיחות שהם אומרות אפילו שזה לא תמיד מצחיק אותי כי פשוט לא נעים לי להגיד לילדה בכיתה ג שהיא לא מצחיקה ולהוריד לה את האוויר מהמפרשים מה שנקרא... וזה סתם מבאס אותי לפעמים לא להיות אני האמיתית בגלל שאני מפחדת מהשיפוטיות של האנשים סביבי שלא בהכרח אוהבים אותי(הקומו,החניכות,לפעמים גם הצוות...) סליחה אם יצא קצת ארוך ומקווה שהבנתן! שיהיה רק בשורות טובות בעזרת ה😊
איך מנהלים זוגיות בצורה בריאה וטובה? גם בלב החברות וגם וכנשואים?
שלום! תודה על כל המיזם! היו כל כך הרבה שאלות שלא עניתי שאלתי מהפרוייקט שכל כך פתחו לי עולם אז תודה❤ אני מרגישה שבגלל הקורונה אני בשלב שהכל הוא זמני. מבחינת לימודים הכל בסדר כי זה רק זמני. מבחינת לחבק את החברות שלי הכל בסדר כי זה זמני. מבחינת התנדבויות הכל בסדר כי זה פשוט זמני. אני גם מפחדת שזה ישבור אותי (וכן היו ימים שהרגשתי שבורה והגיוני שבעיקר בגלל המצב) וגם כי שמעתי אנשים שאמרו שבתקופות קשות אנשים ששרדו הם אלו שידעו שזה לא זמני אלא התמודדו עם המצב. הגישה שלי לחיים היא יותר של הכל בסדר (אני מנתבת ליתרונות שבזה) ופשוט אני שומעת אנשים שבודקים שירות או ישיבה לשנה הבאה וכל הזמן מדברים על זה שאי אפשר לדעת איך יהיה, אבל כן אפשר לדעת כי בינתיים המציאות היא מציאות קורונה. אז איך להסתכל על המצב? זה זמני? יש רק את היום? איך יהיה כשנחזור?
היי :) ב"ה יצא לי לאחרונה לקבל ציונים ממש טובים, והשאלה שלי היא האם מותר וכדאי לשתף את החברות בציונים.. מצד אחד אולי זו סתם גאווה ושחצנות מיותרת, מצד שני הן חברות שלי ואני משתפת אותן כמעט בכל דבר משמח שקרה לי- אז למה בציונים לא? תודה רבה לכםם! בת 15
משיב נפש! היי מה קורה?? תקשיבו אני כותבת לכם גם שאלה וגם טענה כזו שכבר מלא זמן אני חושבת לעצמי.. זה בעניין היחסים בינו לבינה... אני פשוט חייבת לומר שיש פה הגזמה מטורפת.. ! אני יכולה להבין שיש אנשים שמחמירים והעניין אצלם הוא שונה ורגיש יותר ולכן הם לוקחים על עצמם כל מיני דברים.. אבל בעיני, זו עדיין הגזמה.
היי אני די ממוצעת , לא שמנה ולא הכי רזה , סבבה כזה וטוב לי... המשפחה שלי ספורטיבית ורזים כל הזמן דוחפת אותי לעשות ספורט לא לאכול פחמימות ולא באלי באמת, הם קוראים לי פדלאה וכל הזמן רומזים לי. אני לא שמנה ואפילו לא מלאה, תמיד יש בי רצון להיות בריאה יותר אבל ההערות האלה רק מורידות לי, לא להראות להם שהם צודקים. מה אני יכולה לעשות?😞