אתם פשוט מטורפיםם! תודה על הכל! איך מאמינים באמת שיבוא המשיח? כבר 2000 שנה בערך אנחנו מחכים לגאולה, כל פעם יש איזה אירוע (לדוג 3 החטופים, הקורונה) שגורם לנו להרגיש שהנה סופסוף הגאולה באה ואז שוב פעם מתאכזבים וזה די מייאש.. איך ממשיכים להאמין למרות העולם המבולבל שאנחנו חיים בו שיום יבוא וזה יקרה?
ש. בעל הפיתקא. פתק שנמצא על ידי הרב ישראל אודסר שטוען שנכתב על ידי רבי נחמן זצ"ל בשבילו (כמעט 200 שנה אחרי שרבי נחמן נפטר הפתק נמצא). מה העמדה? מותר לייחס לזה חשיבות? מצד אחד יש המון מפקפקים בזה, מצד שני, רב צדיק טען את זה- למה שימציא? ואיפה הגבול באמונה שלנו ברבנים?
אני מרגישה תסכול הרבה פעמים אני מדברת עם חברות שלי ולפעמיים מרגיש לי הכי קשור שבעולם אבל הרבה פעמים מרגיש לי כאילו אני אוויר כאילו אני מנותקת וממש קשה להתמודד עם זה הרבה פעמים אני וכמה חברות חוזרות ביחד מהסניף ואנחנו גרות באותו אזור בעיר והן ממש מתעלמות ממני ברמה שאני הולכת כאילו לבד
אני מרגישה כל הזמן שאני יכולה לעשות טוב יותר מאנשים אחרים, לדוגמא אני קוראת ספר והמחשבה העיקרית שלי היא "איך אני הייתי כותבת אותו לו הייתי הסופרת," או בין עם זה בפעולות בסניף ובדברים טיפה יותר רציניים. אני יודעת שהמחשבות האלו לא בריאות בכלל, אני מניחה שהן נובעות מקנאה, כי אני טיפוס קנאי... בכל מקרה, אשמח ממש אם תעזרו לי! תודה!!! מין וגיל(: * בת 15
אז ככה זה לא ממש שאלה אבל בכל אופן , אני מקובלת פשוט חברה של כולם ויוזמת מלא דברים זה האופי שלי . היו לי פעם 2 חברות טובות ושתיהם פשוט תקעו לי סכין בגב , ככה שאני לא רוצה עכשיו להיות בקשר קרוב של חברה טובה , יש לי ידיד נפש וזה באמת מספיק לי וגם כמו שאמרתי אני חברה של כולם ... עכשיו יש כמה בנות שמנסות להיות חברות שלי ובאמת שלא בקטע רע אליהן פשוט אני לא רוצה עכשיו קשר כזה אמרתי להם את זה והן לא משחררות וזה נהיה כבר ממש מציק לא יודעת מה לעשות בת 14
היי:) בשאלה 1563 כתבתם לילדה על המסע שהיא הולכת לעבור. הזדהתי ממש עם הילדה חוץ מהקטע שאני יותר גדולה ממנה.. רציתי לשאול אם הגיוני שאני נמצאת במסע הזה כבר יותר משנתיים?? זה פשוט סיוט ומבלבל כל כך.. וחוץ מזה אני יותר גדולה ממנה בכמה שנים.. בדרך כלל זה משהו שקורה בגיל מוקדם יותר מהגיל שלי?🙈
אני מפחד שאני לא אצליח להגיע למצב שבו יהיה לי את האומץ לגשת לבחורה ובסוף לא אתחתן. אשמח לתשובה
מה מחזיק את הזוגיות בשנים המתקדמות? אחרי 30 שנות נישואים...זה לא נהיה כבר "שותפות טכנית" לחיים?
שלום שלום. דבר ראשון אתחיל ואומר שאתם עושים עבודת קודש! ב"ה אני בחורה עם לא מעט קשרים עם בנים (ולא רואה בזה שום בעיה), אם רק ארצה יכול להיות לי אותו בן הזוג שרובנו מייחלות לו לבוא, וכן, אני רוצה בן זוג! אני מרגישה ויודעת שאני מסוגלת לתחזק קשר רציני לטווח ארוך ויציב אך זו לא הבעיה. אני לא יוצרת קשר רומנטי עם אף בן, כי יש בי הפחד לפספס בן אחר.. כל החיים שלי הורגלתי לשאוף לטוב ביותר, איך אני יכולה להיות עם בן זוג אחד ואז יבוא בן אחר שיהיה יותר מוצא חן בעיני? איך אני יכולה לעזוב מישהו לטובת מישהו אחר? זה דבר לא מוסרי ולא נכון לדעתי. אז איך אוכל להיות בטוחה שהוא האחד ושאני צריכה להפסיק לחפש? אני בהתלבטויות האלה כבר תקופה ארוכה ומתפספסים לי קשרים בין האצבעות, אני פוגעת בבנים וכבר חסרת אונים, מה לעשות? תודה ענקית מראש♡ בת 17
נשמע קצת תינוקי.. אבל לפעמים אין לי כוח להתמודד יותר עם החיים האלה. אני רואה שיש המון טוב. אבל קשה... ולפעמים נמאס. כל הזמן קורים אסונות. כל הזמן אני נופלת, עושה פדיחות, לא מספיק טובה. אין לי כוח יותר. אפשר באמת לחיות את החיים בשמחה בקלילות ובטוב? אני לא שואלת מה הסיבה לחיים כי זה פחות משנה... עדין נמאס לי תודה לכם!!! בת 18
קודם כל סחטיין עליכן! באמת אתם עוזרים לכל כך הרבה בני נוער שזקוקים להיענות הזאת! השאלה שלי קצת מוזרה.. תמיד היה לי את החשק הזה ואת הפרפרים האלה כשאני רואה בנים, מצד אחד אני יודעת שזה לא טוב עכשיו קשר עם בנים וממש יש לי רשימה של למה זה לא טוב אבל איכשהו כל פעם כשאני רואה בנים חמודים דוסים כאלו אני ישר קופצת, אולי זה גם נובע מהסיבה שבחיים לא היה לי קשר עם בנים חוץ מהמעגל המשפחתי... מה אפשר לעשות? אי אפשר לשלוט ברגשות..
שלום, בבית ספר אני מרגישה קצת כלואה ושזה גובה ממני מחיר נפשי מסוים (כמו דיכאון). אני חושבת על לנשור אבל הסביבה אומרת לי שלא כדאי. מה לעשות? ותודה