כל השאלות שנשאלנו

ש. מאז הקורונה אני מרגישה שהגעתי למקומות לא טובים הייתי פעם דוסית חמודה היום פותחת את היום בצהרים (אם הצלחתי לקום) ומסיימת לפנות בוקר אחרי לילה מלא באלכוהול, כבר שנה שאני לא לומדת ואני רשומה בעיקרון לאולפנא ממש דוסית ועם שם טוב שבנות נלחמות להיכנס אלייה, התחברתי לאנשים שאני אוהבת אבל לא משפיעים עלי לטובה, איבדתי את העקרונות שלי חוץ משמירת נגיעה אין לי שום גבולות... מבלה כל היום בזולות, ההורים שלי פשוט מסכנים לא יודעים איך לאכול אותי למרות שהקשר שלנו עכשיו ממש התחזק. מה עושים כדי לחזור לעצמי??

הי. גיליתי לאחרונה שאנחנו בחובות. את אמא שלי פיטרו לפני שנה בערך והיא לא מצאה עבודה חדשה, ולאבא שלי ב''ה יש שתי עבודות אבל כנראה שזה לא מספיק.. אני אשמח לעזרה.. מה אני בתור ילדה יכולה לעזור חוץ מכמובן לחסוך? ואם יש לי הכנסה קטנה איך אני יכולה לגרום להורים שלי לקבל את הכסף ממני?

היי ,קודם כל פרוייקט מדהים,באמת! ואוו. אתם עוזרים בטירוףף! לא מובן מאליו בכלל. אז ככה, רציתי ממש לדעת. מה הקטע של צניעות לנשים? באמת אני לא מבינה. למה אסור להתלבש ככה, לשיר ככה, לדבר ככה, לשבת ככה? באמת אני לא מבינה את זה, למה אי אפשר לתת קצת חופש? בנים עושים מה שהם רוצים, שרים, רוקדים.. למה בנות צריכות כל הזמן להישמר לחשוב, איך יראו אותי, זה מכבד או לא? וגם, אף פעם לא הבנתי מה עובר על בנים שהם יראו אותי ככה, כי הם רואים נשים חילוניות כל הזמן ברחוב, אז מה ההבדל? אשמח אם מישהו יענה לי, תודה. אני מנסה ממש לחפש תשובות לזה ולא מוצאת..לאף אחד אין תשובה שמספיק מספקת אותי..

באחת השאלות שעניתם שמתם שאלה למחשבה: איפה את מרגישה שהעשייה וההתחדשות שלך באמת יוכלו להשפיע? (כתבתם את זה בקשר לחורים באוזניים וצבע בשיער) והשאלה שלי זה למה כל דבר צריך להשפיע? למה אני לא יכולה לעשות חור או כל דבר אחר פשוט כי באלי!!! בלי שיהיה לזה הסבר. למה בחיים האלה כל דבר צריך לתרץ לכל אחד וכל שניה צריך לחשוב שמסתכלים עלייך וכל מיני דברים כאלה? למה?? פשוט למה?

כאשר אני קמה בבוקר, למי אני מתפללת? איפה ה' נמצא בדיוק?

ש. היושש ותודה על הפרוייקט הזה! אני שמיניסטית.. וכבר הדיבורים על שנה הבאה וזה.. בחברה שאני נמצאת, רוב רובן של הבנות הולכות לשירות, ואני סגורה על דבר אחר.. (מעדיפה לא לפרט.. אבל בכיוון של לימודים, מדרשה, שנת חופש וכו..) אני יודעת למה אני הולכת למקום הזה ובטוחה בעצמי לגמרי למה אני לא עושה שירות.. הבעיה מתחילה כששואלים אותי מה מה אני עושה שנה הבאה, ובכללי שיש דיבור על זה בין הבנות.. אני ממש מתפדחת להגיד שזה מה שאני הולכת לעשות שנה הבאה, ושאני לא עושה שירות, למרות שאני לגמרי יודעת למה, ומאמינה בזה! אני מרגישה שאני צריכה להתנצל על זה, וזה מבאס..

אני מרגישה ממש צבועה קורה מלא פעמים שאני עושה דברים סתם בשביל להרשים וזה ממש מעצבן כי זה ממש מרגיש צביעות כאילו אני כבר לא יודעת מה אם אני עושה את זה בשביל עצמי או בשביל להרשים סתם לדוגמא חברה מבקשת עזרה במשהו ואני עוזרת אבל באמת סתם בשביל שיגידו איזה חמודה שהיא עוזרת..מה אני יכולה לעשות איך אני יכולה לרצות לעזור בשביל לעזור ולא כדי להרשים?

היי, אני לומדת באולפנה. וטוב לי שם מבחינת חברות ואני מרגישה באמת שייכת לשכבה והכל ושאני מוצאת את החברות שלי.. אבל שמגיעים לבית או דברים כאלה אז כאלו החברויות האלה לא ממשיכות לווצאפ ודברים כאלה.. עכשיו אני יודעת שהכי הכי טוב זה בסוף הקשר במציאות, פנים אל פנים.. אבל עדיין אני לא רוצה שאני אדבר בסופו של דבר רק עם בנות מהיישוב שלי.. זה משו שמאוד מפריע לי.. מה אני יכולה לעשות?

כמובן בהמשך לשאר חברי הקבוצה, אין בפי מילים אתם פשוט אנשי חסד. תודה. אשמח אם תעזרו לי לטפל בבעיה כמה שיותר בהקדם. ברוך ה' בחצי שנה האחרונה יוצא לי להקפיד על שמירת הלשון המון, ומשתדל להתחמק מלשון הרע על אדם הקרוב אליו, וגם שלא , כמה שיותר. משתדל ללמוד את ההלכות מדי יום, מקבל כתזכור יומי הלכה. יוצא המון פעמים שאני עוצר אנשים מלהמשיך את הדיבור המגעיל והדוחה על אותו האדם עליו מדברים. וגם יוצא פעמים שאני נופל, וזה מבאס. נגיע לפואנטת השאלה. כשאני נמצא עם חברים מגילי, חברים ממש קרובים מהיישוב.. אני מרגיש משום מה שזה בסדר כל הדיבור הרע על החבר, אין לי שמץ למה. וזה מאוד מזיק לי, יצא לי גם בעבר להיות בקבוצה שממש יורדים בה על חבר וצחוקים עליו. אני יצאתי מהקבוצה לפני כמה שבועות. אבל אני בעצם קולט מה הוא הקושי - זה בצחוק, זה בצחוק אחי נו אחי צוחקים הוא חבר שלנו. וזה למה שאני מרגיש שזה בסדר. איך אוכל להתחמק לרגעים כאלה. לא להיות חלק מהשיחה, או להקשיב ללשון הרע. בבקשה בבקשה עזרה, מקווה שניסחתי את עצמי בצורה מספיק טובה..

קודם כל אתם מדהימים. זכות עצומה לעם ישראל!!יש לי דבר שמפריע לי מאוד, אני לומדת עכשיו עם מחנכת שחינכה שנה שעברה את אחותי הגדולה וזה ממש מקשה עלי בכך שאני כל הזמן משווה אותה לסיפורים שאחותי סיפרה עליה וגם אני מרגישה שהמורה גם קצת משווה אותי לאחותי..יותר מזה שהיום היה לי איתה פיצוץ ובשיחה שהיא דיברה איתי הרגשתי ממש את ההשוואה ביני לבין אחותי. זה ממש קשה לי. מה לעשות?

הגעתי למסקנה שממש קשה לי להחמיא לאנשים...וגם כשאנשים אחרים מקבלים מחמאות אני ישר כזה חושבת אבל למה היא טובה יותר ממני..מה אפשר לעשות?

הי אמא שלי מעירה לי הרבה. הרבה בקטע של צניעות וגם סתם על דברים קטנים כאלה. כל פעם שהיא עושה את זה פשוט באלי ללכת ולבכות עם עצמי שעות ולעשות בדיוק ההפך ממה שהיא אמרה. זה עושה לי רע, לא מרגישה שזה בונה אותי בשום צורה הביקורת הזאת ואני גם רואה שהיא מעירה לאחים שלי הגדולים שהם כבר אפילו לא גרים בבית. למה אני צריכה להרגיש בית ספר בבית שלי? ועוד משהו, יש דרך לדחות את האנטיות הזאת שאני מרגישה? תודה