היי, טוב אממ... קודם כל הכבוד על המיזם! אתם תותחים. ועכשיו לשאלה- אני רוצה שאנשים יקנאו בי, זה מתבטא בכל מיני דברים שאני לא רוצה לפרט, אבל אם תוכלו בבקשה לנסות לעזור לי למרות שזה לא מפורט, אשמח! תודה
ש. תודה רבה על הפרויקט המדהים הזה! אתם עושים עבודת קודש! לאחרונה שומעים על לא מעט התנהגויות שליליות של אנשים אחד כלפי השני. אני מתכוונת לדברים קיצוניים כמו אלימות בקרב נשים עד כדי רצח, הטרדות מיניות, בעלי עסקים שמרמים אנשים וגורמים להם להיכנס לחובות ומבטיחים דברים ולא מקיימים (למשל קניית ריהוט לבית). השאלה שלי היא איך התורה רוצה שנתייחס לאנשים האלה? האם יש מקום לדון אותם לכף חובה או שמא לגלות כלפיהם זכות? מה הכוונה לדון לכף חובה? לשנוא, לכעוס, להגיד עליהם דברים רעים. כי באופן טבעי אחרי ששומעים מקרים כאלו זה גורם לסלידה מהבן אדם. מצד שני אני יודעת ומאמינה שבתוך כל אחד קיים טוב ולעיתים זה גם נובע מבעיות נפשיות שיש לאדם.. איך התורה מצפה מהחברה להתייחס אליהם?
השבת היה לי מקרה ממש מעצבן בשולחן שבת- שמעתי את אחותי מדברת עליי כזה עם אח שלי וזה ממש עצבן אותי. עכשיו לשאלה- מה עדיף להגיד לה ששמעתי ואז כזה מין הסתם אני אתעצבן עליה, או פשוט לשתוק/להתעלם ולהראות שהכל סבבה כי יש את המשפט הזה של האחים של יוסף שלא להיות אחד בפה ואחד בלב אלא שהפה והלב צריכים להיות שווים (משהו כזה) אבל יש גם את הזה שצריך לשתוק גם אם מדברים עליך(יש גם משפט כזה לא זוכרת בדיוק). קיצרר אשמח לתשובה כדי שאדע מה לעשות. ואין עליכם בעולם באמת מלכים איך שאתם עוזרים/עוזרת לנו כל כך, קיצר תודה ענקית.
היי! חברות שלי בשבט כל הזמן מנסות לדחוף את הבנים לכל דבר. לי אין שום רצון, לא כי משהו, פשוט כי הן לא הן כשהן לידם. וזה פשוט לא קשור ומעצבן. ואני הזאת שיוצאת המוזרה/ המעצבנת. מה לעשות? מין וגיל(: בת 14
איך אפשר לדעת שהיהדות היא לא רק דרך לשלוט על האוכלוסייה? ושמי שכתב את התנ"ך הם פשוט קבוצה של אנשים חכמים מאד שידעו לפתח שיטה שמגנה על עצמה מפני ספקות? הרי האמונה בה׳ מבוססת על זה שאנחנו מאמינים בכל מה שכתוב בתנ״ך, על בריאת העולם והאפשרות לניסים וכו׳. אבל איך מלכתחילה אפשר לסמוך על התנ״ך עצמו?
היי, מדריכת כיתה ח ומרגישה שחניכות שלי לא מקשיבות לי בפעולות. ב״ה יש לי הרבה חניכות ומרגיש לי שלאורך כל הפעולה הכיפית של המשחקים הן נהנות, צוחקות ומשתתפות, וכשמגיע החלק של המסר הוא עובר בצורה עקומה ברמותתת. פתאום הן נזכרות לשתף אותי בלוז החודשי שלהם לתקופה הקרובה או לספר לי מה קרה להן ולדבר ביניהן. אני שמחה שהן משתפות, אבל מה הקטע לא להבין שזה לא הזמן? כל פעם אני משתיקה אבל כלום לא עוזר זה פשוט נגמר מהר כי הן נותנות תחושה של- נו תזדרזי אני תכף נרדמת. מה לעשות?
אהלן אז ככה, יש לי מדש בעייתי. לא מה שאתם חושבים, אני מתכוון ממש בעייתי. מעבר ללא להשקיע, לא להיות מעורב, ולא להראות שום עניין בהדרכה עצמה אלא רק במסביב (החבר'ה בצוות וכו'), גם מזיק באופן אקטיבי לחניכים עם הערות גסות, קללות ובכללי דוגמא אישית על הפנים. בוא נגיד שהוא עשה כמה דברים בחייו שלא בדיוק יקנו לו גן עדן ובאופן כללי הוא די מנותק מחיי דת(לא באופן חיצוני ברור, עדיין הולך עם כיפה, אבל מכמה דקות שיחה עם הבן אדם זה מאוד ברור) אני מרגיש שעם כמה שאני משקיע בהדרכה, ואני משקיע המון, הוא פשוט גורר את כל השבט אחורה ומסוגל למחוק שבועות של התקדמות בהערה אחת, במיוחד שהחניכים שלנו צעירים מאוד וסופגים טונות של דוגמא אישית. בלית ברירה ניסיתי לדבר עם הקומונרית על סיום התפקיד שלו אבל היא רמזה לי שזה לא בשליטתה ופשוט להמשיך לחרוק שיניים. אני ממש מרגיש שאני לא מסוגל להמשיך ככה יותר. מה עושים??
ואו איזה זכות זה לשאול אותכם השאלה היא כזאתי מה אני עושה שלא מאמינים לי שחושבים שאני משקרת ואני לא! (אני הצודקת) זה יכול להוציא אותי מדעתי
אני רוצה לא לרצות לדבר עם בנים. איך עושים את זה?
יש אצלנו ילד דתי שמגיע תמיד לבית שלנו והוא מגיע בגלל שחסר לו משהו אהבה או יחס והוא תמיד מנסה לקבל ממני יחס וזה לא מתאים לי כי אני דתיה ולא מדברת עם בנים אבל אין לי את הלב לא לדבר איתו כי אני יודעת שהוא צריך את זה אבל מצד שני זה מגיע לזה שאני כל הזמן חושבת עליו ואני לא יודעת מה לעשות האם זה נכון מה שאני עושה נ.ב. שכחתי לרשום שהילד בן 12
ש. היי(: בשנה הבאה אהיה מדריכה שמינית באולפנה.. בעצם גדולה מהם בשנה. איך יוצרים קשר טוב? הפער הקטן טוב להדרכה? עד כמה הוא צריך להיות נוכח? אשמח לטיפים בכללי על הדרכת שמינית בכללי, ועל עצם כך שיש פער די קטן ביננו..
איך יודעים מתי סלחתי באמת? הייתי בטוחה שסלחתי לגמרי, עד שהענין הזה התעורר וכל העלבון עלה לי שוב וכעסתי על מי שפגע בי.. אז איך אני יודעת מתי לגמרי לגמרי מחלתי בלב שלם?