אהלןן גילו לי צליאק(אלרגיה לגלוטן) לא מזמן.. עכשיו השאלה שלי זה מה לעשות בארוחת שבת, אני לא יכולה לאכול לחם.. אז לברך על נטילת ידיים ואז לא לאכול? או נגיד לברך ברכת המזון למרות שלא אכלתי לחם? תודה:))))
מה החשיבות של חומרות בהלכה? נגיד יותר חמור להפסיק בדיבור תוך כדי קריאת שמע מאשר להפסיק בדיבור תוך כדי פסוקי דזמרה, אבל למה אומרים לנו את זה? מה זה משנה אם בקריאת שמע יותר חשוב? אם יאמרו שחשוב אז יבינו, וכשמעלים את החומרה זה רק יכול לגרום לזלזל בחומרה הפחותה יותר... ואם זה כדי שנפחד יותר, אז גם אם רק יגידו שחשוב יפחדו. אז למה בכלל יש השוואה מה חמור יותר ומה פחות, מה חשוב יותר ומה פחות? תודה רבה על הפרוייקט המדהים הזה!! אתם עוזרים המון!
אהלן, תודה רבה על הפרוייקט המדהים הזה!! אז בעז"ה שנה הבאה אני הולכת לאולפנה עם פנימייה מלאה, ויש לי קצת חששות מהפנימייה, הנסיעות הארוכות, החברות החדשות, הריחוק מהבית וכו.. אשמח אם תוכלו לתת קצת טיפים. תודה רבה!
מרגיש לי שאני מסתכלת יותר מידי על הציונים שלי בלימודים בלי להתרכז במאמץ וזה לא טוב לי... אני יודעת שהמאמץ וההשקעה חשובים, אבל בתכלס מעניין אותי רק הציון בלי קשר לכמה למדתי, וזה מכניס אותי ללחצים וזה לא טוב לי.. איך אפשר להתרכז גם בדרך ובהשתדלות?
טוב זאת לא בדיוק שאלה.. יותר משהו שמציק לי ואני לא מצליחה להבין, חשבתי אולי תוכלו להאיר את עיניי:) אני לא מבינה איך זה ברגע שלבן אדם יש דעה מסוימת או מחשבה מסוימת, רגע אחד היא סתמית וטפשית, אבל אם במקרה איזה גאון אמר את זה לפני 200 שנה אז פתאום יש לזה חשיבות ואותו בן אדם נחשב חכם.. מה הדעה שלו לא הייתה מספיק טובה בלי שהיא תהיה זהה לאחת של מישהו אחר? אם אני מציעה בשיעור תורה תשובה לקושי מסוים, אז יש התעלמות. אבל אם במקרה אני אקלע לדעה של הרמב"ן פתאום המורה תגיד וואו מרשים.. מה דברים שאני אומרת הם עם חשיבות רק אם מישהו אחר אמר אותם? אל הדבר הבא שאני אגיד יתייחסו לא בהתרשמות כמו למי שבדיוק קלע לדעה של אותו איש חשוב.. ובכלל, מה הופך בן אדם לחשוב כל כך? הלמדנות שלו? עובדה שבכלל לא מסתמכים על זה כי נניח יש בן אדם שנחשב מאוד גדול בתורה והוא מאוד מבוסס במעמד שלו, עדיין ישתמשו בדברים שהוא אמר גם לפני שהוא היה ככה מלומד.. בקיצור אני קצת לא מבינה את הקטע למה מה שאני אומרת פחות חשוב אם הוא לא כמו שמישהו אחר אמר..
איך כולם עוברים בגרויות ומצליחים בחיים? מרגיש לי שאני בחיים לא אצליח לעמוד בכל העומס שיש לי, אני פשוט אתייאש ולא תהיה לי עבודה ואני לא אתחתן כי לא תהיה לי עבודה, מי ירצה אישה שאין לה כח ללימודים ושהיא לא יכולה לפרנס בכלל וזהו אני יהיה בן אדם בודד כל החיים כי בכיתה יב לא היה לי כח ללמוד הסטוריה אנגלית ותנך
אני רוצה חדר לבד. כרגע אחותי איתי בחדר ואני לא סובלת אתזה זה מעצבן וכל הזמן ויכוחים על דברים והתעצבניות. יש לנו עוד חדרים רקים שיכולים לשמש, אבל ההורים לא מרשים מה לעשות?
ש.מדריכה של שבט הראה. ובזמן האחרון אני מרגישה שיש מדריכות שמשקיעות ממש בחניכים אבל בקטע שהן מרימות אירועים ומסיבות, אוכל מושקע וכזה.. ואני פחות טובה הדברים של להרים הפקות וכו.. בעייני מה שיותר חשוב בהדרכה זה כן ההשפעה על החניכים והקשר אישי והדוגמא אישית שזה דברים שאני כן משקיעה בהם המון וממש משתדלת ב"ה! אבל תמיד כשמדריכות אחרות עושות דברים כאלו זה גורם לי להרגיש מדריכה פחות טובה.. גם אם מה שהן עשו זה לא ככ לפי הכללים(קורונה) או סתם פחות חינוכי או אפילו פשוט בלי תוכן.. זה גורם לי להרגיש שאני גם צריכה לעשות הפקות כאלו ודברים "שווים", גם אם אני משקיעה הרבה יותר זמן בקשר אישי עם החניכים או בפעולות ולהעביר מסרים ולא רק "חגיגות".. אשמח לעצות.. או לשמוע את הדעה.. וממש אשמח שתענה מישהי שהייתה מדריכה🙃 תודה גדולה!!
היי ❤️ אוקיי אז השאלה שלי היא ככה... השנה אני התחלתי כיתה ט באולפנה עם פנימייה, אני באתי מאיפה שאני גרה עם עוד בערך 15 בנות ואני רק עם עוד ילדה אחת איתי בכיתה... ויש בכל שכבה 4 כיתות. ישר על תחילת השנה ממש לא הסדרתי עם הכיתה שלי זאת אומרת שלא מצאתי את המקום שלי לא היה לי כלכך דיבור עם בנות וגם במקביל חברה שלי מהכיתה שהגיעה איתי מהיישוב התרחקה ממני.. אני לא יודעת כלכך למה... לעומת זאת שתי החברות הכי טובות שלי ביחד בכיתה אחרת ופשוט באופן אוטומטי יותר באתי אליהם והייתי עם הכיתה שלהם ובאמת שהיה לי שם ממש כיף וטוב והחברתי שם לעוד הרבה בנות לא דווקא מהמקום שבאתי ממנו.. ואז ביקשתי לעבור כיתה כי אמרתי לעצמי תכלס פה כאילו לא טוב לי ופה טוב לי, אני רוצה שיהיה לי טוב. נתנו לי כזה שבוע לראות ולהחליט מה שאני רוצה... אחרי השבוע הזה עדייו רתיתי לעבור אבל ההנהלה של האולפנה אמרה לי שהם החליטו שזה לא נראלהם מתאים ושיהיה לי הכי טוב בכיתה ששיבצו או בהתחלה.. הייתי ממש מבואסת מיזה וקשה לי מאד להשלים עם זה. כל זה קרה בסביבות חנוכה ומאז עוד לא חזרנו לאולפנה... ועכשיו כנראה אנחנו בקרוב חוזרות וכל החברות שלי נורא מתרגשתת ובא להם לחזור וזה ורק אני ממש לא רוצה לחזור כי תכלס אני לא באמת קשורה לכיתה וסתם אני מפחדת שלא יהיה לי טוב.. אני רוצה לציין שבכללי אני ילדה מאד חברותית ואני מסתדרת בקלות בכל מקום מבחינה חברתית ובכלל לא חשבתי לפניי האולפנה שיהיו לי בעיות כאלו ולכן זה גם נורא הפריע לי... וגם כאילו רציתי לשאול איך אני יכולנ תכלס לנסות להשקיע ולהתמקד בקשרים בכיתה למרות שלא כלכך טוב לי שם כי תכלס בסוף הקשרים של הכיתה זה מה שנשאר ... אה וגם אני רוצה להוסיפ שכל העניין עם הקורונה היה ממש מבאז כי לא עשו לנו שום פעילות עם כל השכבה או עם שכבות אחרות אז זה נורא הגביל לכיתות. וואי זה יצא ממש ממש אורך🙈 סורי
וואו וואו וואו!! אני ככ מלאת כעס ותסכול לגביי הממשלה שלנו. למה הם משחררים, דואגים, ותומכים(!!) במחבלים, בעזה, ובאוייבים שלנו- אבל בשבויים שלנו(!!!)(גולדין שאול ומנגיסטו) אשכרה מהחיילים ומעם שלנו!! לא מתקדם באמת כלום. איזה מין מדינה זאת שדואגת קודם לאוייבים שלה..?! פשוט גורם לי לפעמים ככ להתבייש במדינה ולהתכחש למציאות הזאת. וכמובן חשוב לי לציין שאפו ענק וגאווה לכל האזרחים שפעלו והראו תמיכה במשפחות ובתהליך השבתם! אבל פשוט לא מבינה איך האנשים מהממשלה, המקבלי החלטות, יכולים פשוט להמשיך את סדר יומם ולא לעסוק באמת בהשבה שלהם. ולמה נוטים לשייך את זה לדת או לקהילה מסויימת?? פרקתי את תסכולי, מצטערת אם יצא לי חריף מידיי.. אשמח לשמוע מה יש לכם לומר בעיניין, בתור חבר'ה שיכול להיות שמבינים קצת יותר ממני. תודה רבה:)
היי, קודם כל אין כמוכם ופשוט תודה ענקיתת!😘 אז ככה, הרבה פעמים אני כאילו מרגישה שאני ״צריכה אישור של החברה״ וזה נורא נורא נוראא מציק לי... כאילו אני שלמה עם זה, אני יודעת שעשיתי את הדבר הנכון ובכל זאת מאוד מטריד אותי מה שאחרים חושבים על זה ואיך שהם מתייחסים לזה.. אני אתן דוגמא ממש מעכשיו... לפני כמה ימים לא הרגשתי טוב בכלל... סוג של התעלפתי ואז חבר טוב שלי הרים אותי כזה וטיפל בי (אני שומרת נגיעה) אז כאילו גם עכשיו אני שלמה עם זה וגם באותו רגע אבל משהו בתוכי הציק לי שכאילו שאלתי אנשים שלא היו בסיטואציה וכאילו לא תמיד הם מסכימים עם המעשה או עם הדבר וזה כאילו ממש מציק לי מצד אחד ומצד שני אני זאתי שביקשתי מהם להביע דעה... כאילן זה מרגיש לי כמו סתירה פנימית כזאתת... אשמח לטיפים איך להיות באמת שלמה עם הדברים שאני עןשה ושלא אצטרך ״אישור״ של החברה👌🏻
שלום! קודם על רציתי להגיש ממש תודה על הפלטפורמה הזאת היא ממש עוזרת!!! אני בשביעית ועכשיו זו התקופה שנרשמים לשלפ עכשיו אני ממש בהתלבטות אם לקחת על עצמי כזה פרוייקט וגם אני לא כל כך טובה בלימודים אז אני לא יודעת אם אני אשרוד את זה... אבל העניין הוא שאני באמת רוצה ומרגישה שאני מתאימה ויכולה לעזור לחברה במסגרת הזאת.. אשמח לטיפים איך לדעת אם אני מתאימה ואיך הייתה החוויה שלך בתור שלפ וכמה אתם חושבים שזה לוקח מבחינה לימודית תודה!