תודה לכל מוסיפי התשובות; שחר בן אטיה, רוני, אוריה לביא, מאור שפירא, תמר , תהילה חדד, ליהיא, יעל, גפן אוליבסטון, אלדד סופר, בת ציון, צופיה אורלב, אוריה, שחר

טוב זאת לא בדיוק שאלה.. יותר משהו שמציק לי ואני לא מצליחה להבין, חשבתי אולי תוכלו להאיר את עיניי:) אני לא מבינה איך זה ברגע שלבן אדם יש דעה מסוימת או מחשבה מסוימת, רגע אחד היא סתמית וטפשית, אבל אם במקרה איזה גאון אמר את זה לפני 200 שנה אז פתאום יש לזה חשיבות ואותו בן אדם נחשב חכם.. מה הדעה שלו לא הייתה מספיק טובה בלי שהיא תהיה זהה לאחת של מישהו אחר? אם אני מציעה בשיעור תורה תשובה לקושי מסוים, אז יש התעלמות. אבל אם במקרה אני אקלע לדעה של הרמב"ן פתאום המורה תגיד וואו מרשים.. מה דברים שאני אומרת הם עם חשיבות רק אם מישהו אחר אמר אותם? אל הדבר הבא שאני אגיד יתייחסו לא בהתרשמות כמו למי שבדיוק קלע לדעה של אותו איש חשוב.. ובכלל, מה הופך בן אדם לחשוב כל כך? הלמדנות שלו? עובדה שבכלל לא מסתמכים על זה כי נניח יש בן אדם שנחשב מאוד גדול בתורה והוא מאוד מבוסס במעמד שלו, עדיין ישתמשו בדברים שהוא אמר גם לפני שהוא היה ככה מלומד.. בקיצור אני קצת לא מבינה את הקטע למה מה שאני אומרת פחות חשוב אם הוא לא כמו שמישהו אחר אמר..

  •  15/03/2021 17:09
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

איך כולם עוברים בגרויות ומצליחים בחיים? מרגיש לי שאני בחיים לא אצליח לעמוד בכל העומס שיש לי, אני פשוט אתייאש ולא תהיה לי עבודה ואני לא אתחתן כי לא תהיה לי עבודה, מי ירצה אישה שאין לה כח ללימודים ושהיא לא יכולה לפרנס בכלל וזהו אני יהיה בן אדם בודד כל החיים כי בכיתה יב לא היה לי כח ללמוד הסטוריה אנגלית ותנך

  •  15/03/2021 17:07
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

אני רוצה חדר לבד. כרגע אחותי איתי בחדר ואני לא סובלת אתזה זה מעצבן וכל הזמן ויכוחים על דברים והתעצבניות. יש לנו עוד חדרים רקים שיכולים לשמש, אבל ההורים לא מרשים מה לעשות?

  •  15/03/2021 16:04
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

ש.מדריכה של שבט הראה. ובזמן האחרון אני מרגישה שיש מדריכות שמשקיעות ממש בחניכים אבל בקטע שהן מרימות אירועים ומסיבות, אוכל מושקע וכזה.. ואני פחות טובה הדברים של להרים הפקות וכו.. בעייני מה שיותר חשוב בהדרכה זה כן ההשפעה על החניכים והקשר אישי והדוגמא אישית שזה דברים שאני כן משקיעה בהם המון וממש משתדלת ב"ה! אבל תמיד כשמדריכות אחרות עושות דברים כאלו זה גורם לי להרגיש מדריכה פחות טובה.. גם אם מה שהן עשו זה לא ככ לפי הכללים(קורונה) או סתם פחות חינוכי או אפילו פשוט בלי תוכן.. זה גורם לי להרגיש שאני גם צריכה לעשות הפקות כאלו ודברים "שווים", גם אם אני משקיעה הרבה יותר זמן בקשר אישי עם החניכים או בפעולות ולהעביר מסרים ולא רק "חגיגות".. אשמח לעצות.. או לשמוע את הדעה.. וממש אשמח שתענה מישהי שהייתה מדריכה🙃 תודה גדולה!!

  •  15/03/2021 15:32
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

היי ❤️ אוקיי אז השאלה שלי היא ככה... השנה אני התחלתי כיתה ט באולפנה עם פנימייה, אני באתי מאיפה שאני גרה עם עוד בערך 15 בנות ואני רק עם עוד ילדה אחת איתי בכיתה... ויש בכל שכבה 4 כיתות. ישר על תחילת השנה ממש לא הסדרתי עם הכיתה שלי זאת אומרת שלא מצאתי את המקום שלי לא היה לי כלכך דיבור עם בנות וגם במקביל חברה שלי מהכיתה שהגיעה איתי מהיישוב התרחקה ממני.. אני לא יודעת כלכך למה... לעומת זאת שתי החברות הכי טובות שלי ביחד בכיתה אחרת ופשוט באופן אוטומטי יותר באתי אליהם והייתי עם הכיתה שלהם ובאמת שהיה לי שם ממש כיף וטוב והחברתי שם לעוד הרבה בנות לא דווקא מהמקום שבאתי ממנו.. ואז ביקשתי לעבור כיתה כי אמרתי לעצמי תכלס פה כאילו לא טוב לי ופה טוב לי, אני רוצה שיהיה לי טוב. נתנו לי כזה שבוע לראות ולהחליט מה שאני רוצה... אחרי השבוע הזה עדייו רתיתי לעבור אבל ההנהלה של האולפנה אמרה לי שהם החליטו שזה לא נראלהם מתאים ושיהיה לי הכי טוב בכיתה ששיבצו או בהתחלה.. הייתי ממש מבואסת מיזה וקשה לי מאד להשלים עם זה. כל זה קרה בסביבות חנוכה ומאז עוד לא חזרנו לאולפנה... ועכשיו כנראה אנחנו בקרוב חוזרות וכל החברות שלי נורא מתרגשתת ובא להם לחזור וזה ורק אני ממש לא רוצה לחזור כי תכלס אני לא באמת קשורה לכיתה וסתם אני מפחדת שלא יהיה לי טוב.. אני רוצה לציין שבכללי אני ילדה מאד חברותית ואני מסתדרת בקלות בכל מקום מבחינה חברתית ובכלל לא חשבתי לפניי האולפנה שיהיו לי בעיות כאלו ולכן זה גם נורא הפריע לי... וגם כאילו רציתי לשאול איך אני יכולנ תכלס לנסות להשקיע ולהתמקד בקשרים בכיתה למרות שלא כלכך טוב לי שם כי תכלס בסוף הקשרים של הכיתה זה מה שנשאר ... אה וגם אני רוצה להוסיפ שכל העניין עם הקורונה היה ממש מבאז כי לא עשו לנו שום פעילות עם כל השכבה או עם שכבות אחרות אז זה נורא הגביל לכיתות. וואי זה יצא ממש ממש אורך🙈 סורי

  •  15/03/2021 14:25
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

וואו וואו וואו!! אני ככ מלאת כעס ותסכול לגביי הממשלה שלנו. למה הם משחררים, דואגים, ותומכים(!!) במחבלים, בעזה, ובאוייבים שלנו- אבל בשבויים שלנו(!!!)(גולדין שאול ומנגיסטו) אשכרה מהחיילים ומעם שלנו!! לא מתקדם באמת כלום. איזה מין מדינה זאת שדואגת קודם לאוייבים שלה..?! פשוט גורם לי לפעמים ככ להתבייש במדינה ולהתכחש למציאות הזאת. וכמובן חשוב לי לציין שאפו ענק וגאווה לכל האזרחים שפעלו והראו תמיכה במשפחות ובתהליך השבתם! אבל פשוט לא מבינה איך האנשים מהממשלה, המקבלי החלטות, יכולים פשוט להמשיך את סדר יומם ולא לעסוק באמת בהשבה שלהם. ולמה נוטים לשייך את זה לדת או לקהילה מסויימת?? פרקתי את תסכולי, מצטערת אם יצא לי חריף מידיי.. אשמח לשמוע מה יש לכם לומר בעיניין, בתור חבר'ה שיכול להיות שמבינים קצת יותר ממני. תודה רבה:)

  •  15/03/2021 14:21
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

היי, קודם כל אין כמוכם ופשוט תודה ענקיתת!😘 אז ככה, הרבה פעמים אני כאילו מרגישה שאני ״צריכה אישור של החברה״ וזה נורא נורא נוראא מציק לי... כאילו אני שלמה עם זה, אני יודעת שעשיתי את הדבר הנכון ובכל זאת מאוד מטריד אותי מה שאחרים חושבים על זה ואיך שהם מתייחסים לזה.. אני אתן דוגמא ממש מעכשיו... לפני כמה ימים לא הרגשתי טוב בכלל... סוג של התעלפתי ואז חבר טוב שלי הרים אותי כזה וטיפל בי (אני שומרת נגיעה) אז כאילו גם עכשיו אני שלמה עם זה וגם באותו רגע אבל משהו בתוכי הציק לי שכאילו שאלתי אנשים שלא היו בסיטואציה וכאילו לא תמיד הם מסכימים עם המעשה או עם הדבר וזה כאילו ממש מציק לי מצד אחד ומצד שני אני זאתי שביקשתי מהם להביע דעה... כאילן זה מרגיש לי כמו סתירה פנימית כזאתת... אשמח לטיפים איך להיות באמת שלמה עם הדברים שאני עןשה ושלא אצטרך ״אישור״ של החברה👌🏻

  •  15/03/2021 14:19
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

שלום! קודם על רציתי להגיש ממש תודה על הפלטפורמה הזאת היא ממש עוזרת!!! אני בשביעית ועכשיו זו התקופה שנרשמים לשלפ עכשיו אני ממש בהתלבטות אם לקחת על עצמי כזה פרוייקט וגם אני לא כל כך טובה בלימודים אז אני לא יודעת אם אני אשרוד את זה... אבל העניין הוא שאני באמת רוצה ומרגישה שאני מתאימה ויכולה לעזור לחברה במסגרת הזאת.. אשמח לטיפים איך לדעת אם אני מתאימה ואיך הייתה החוויה שלך בתור שלפ וכמה אתם חושבים שזה לוקח מבחינה לימודית תודה!

  •  14/03/2021 11:34
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

ש.‏ יישר כח גדול! ‏ השאלה היא כזאת.. אני בשירות לאומי והכרתי מישהו שאני ממש רואה את האפשרות שנצא ‏בעתיד.. כי הוא כזה די בסגנון שלי וכו'.. אפילו חברה שמכירה את שנינו אמרה שתשדך כשיהיה רלוונטי שנינו דוסים כאלה ‏הבעיה שאין לנו קשר ואני רק חושבת עליו כל היום.. ‏וקראתי בתשובה אחת כאן שאסור להתפלל על מישהו ספציפי אלא להתפלל שה׳ יביא לי את מי שהכי ‏טוב בשבילי אז איך מתמודדים עם זה שאני חושבת על מישהו ספציפי אבל לא יכולה להתפלל על זה?‏ תודה רבה!

  •  12/03/2021 12:19
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

  •  09/03/2021 07:51
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

שלום אשמח לתשובה:) אני והאישיות שלי זה חלק מהנשמה שבי? אם כשאומרים שהנשמה זוכה לתענוג בעולם הבא, אז זה כולל "אותי" ואת מי שאני והאישיות וזה? או איזה רוח מנותקת?.. מרגיש לי שאני מתאמצת בשביל זה ככ הרבה, ואם בסוף זה יהיה משהו שמנותק ממני זה לכאורה לא שווה לי. ואם זה כן כולל את האישיות, אז בסוף נשמה יכולה להיות בכמה גופים בכמה גילגולים.. אז איך זה מסתדר עם לשמור על אישיות וכזה?

  •  06/03/2021 20:35
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

היי, יישר כוח גדול על כל העבודה המדהימה שלכם! רציתי לשאול מה דעתכם על חיבוטי אמונה. יוצא לי הרבה לחשוב על הסיבות של היותנו פה בעולם. מצד אחד מאוד ברור לי שזה כדי לתקן עולם במלכות שד-י. מצד שני, לא פשוט ללכת יום יום עם אמונה גדולה. הרבה פעמים התפילות לא יוצאות טוב, והחיים עמוסים ומבלבלים וקשה להכניס את ה' לכל החיים שלנו כפי שהייתי רוצה. קראתי בספר של חנן פורת שאם לאדם יש חיבוטי אמונה זה כבר טוב כי זה אומר שיש לו נקודת הנחה מאמינה, אבל אני כן אשמח לשמוע איך אפשר לקבל יותר חיזוקים באמונה - לימוד, חשיבה.. ובכלל מה דעתכם על כל החיבוטים האלה. ברור שזה לגיטימי ובטח בגיל ההתבגרות, אשמח לשמוע מעבר לזה. תודה רבה!

  •  06/03/2021 18:50
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות