כל השאלות שנשאלנו

אוקיי תודה ענקית על המקום הזה, באמת מבורךך. אני מרגישה שמלא דברים סוגרים עליייי. אני כל היום עסוקה בלרצות חבר ולרצות להתחתן ואז אני קולטת שאני אפילו לא בת 17 וזה ככ רחוק ממני ובנתיים אני עסוקה בבגרויות ומתכונות ומלא דברים ככ לא מעניינים ונמאס ליי. אני חושבת עלזה ומרגישה תסכול מהציפייה הכל כך רחוקה, ואז אני מפסיקה לחשוב עלזה ונכנסת לייאוש מהלימודים ומאלפי המטלות שיש לי לעשות ואני לא עושה אותם כי אני מיואשת מהעומס. אני לא בן אדם דכאוני, הכי ההפך, כלפי חוץ אף אחד לא יתאר לעצמו שיש לי רגעים כאלו בכלל. אבל אני מפחדת שאני אפול לשם. אני מתגעגעת לעבר מאוד ומפחדת להתבגר ולגדול כי כיף לי וטוב לי עם החברה והסביבה שאני נמצאת בה, ועם זאת כמו שכבר אמרתי מיואשת מהגיל שלי ורוצה לעבור אותו ולהתחתן, לגמור את הבגרויות להתקדם הלאה. אבל אז אני מפחדת להכנס לדיכאון מהגיל כשאתבגר, מהחיים החדשים. אני מרגישה שאני משתגעת אפילו לא הצלחתי להסביר את עצמי😅 אני אבין אם לא יהיה איך לעזור לי אבל שמחתי לפרוק;))

בכיתה י"א, מתלבטת אם לצאת לשל"ף בנע. מישהו שהיה ויכול לשתף איזה תכונות הוא חושב שצריך בשביל זה, למי זה מתאים, למה לצאת בכלל? מה החשיבות של הפרויקט? יתרונות, חסרונות.. זה שווה את זה? למה כדאי/לא כדאי לצאת? גם קצת פרקטי..- בתי הספר ששולחים אליהם באמת גרועים והכל תלוי רק בי? בהכרח הבנות שיהיה איתי בכיתה יהיו לא דתיות עם תיקים במשטרה? זה נשמע מצחיק אבל אני באמת לא יודעת למה לצפות .. ובכלל, איך אני יודעת אם יש בי את התכונות האלה? בחיים לא עמדתי במצב כמו זה אז איך אני יודעת אם אני אסתדר בכיתה חדשה לדוגמא, או אצליח להשקיע בלימודים עם עוד 6 בנות בדירה.. יש דרך לדעת או שכל מי שהולך לא באמת יודע ומקווה לטוב? בנוסף, מה לעשות אם המורה לא תומכת בזה ואומרת שכדאי לי לא ללכת? היא מכירה אותי והכל אבל יצא לי בחיים שאמרו לי שאני לא מסוגלת ובסוף הוכחתי שכן. גם זה מפחיד ללכת למרות שאמרו לי שלא כדאי, זה מחויבות שאני חייבת להצליח ממש אחרת יסתכלו עליי במבט של אמרנו לך וזה מביך.. איך אני יודעת מה הדבר הנכון לעשות?

הייי אשריכם על הפרוייקט המדהים הזה אז השאלה שלי היא כזאת: יש לי חברה שאני חברה שלה הרבה זמן, אבל זה מרגיש לי בזמן האחרון שכאילו שכשאני רוצה שהיא תעזור לי במשהו היא מדברת רק על עצמה. אני אומרת לה מה אני עושה ב-א ואז היא גם אומרת על עצמה אויי מה אני עושה ב-א וכזה וזה ממש מבאס...

אהלן😀 אם לכם מושג כמה אתם תותחים בפרויקט המטורף הזה.. תודה!! אנחנו מתנדבים ביחד כמה חבר'ה, שזה אומר שאנחנו עובדים ביחד ונמצאים ביחד הרבה.. אחד החבר'ה ואני לאט לאט נהיים יותר בקשר (לא מוגדר, אבל פתאום קלטתי שאנחנו נמצאים ביחד פול, מתחילים לדבר על נושאים יותר מהותיים ועוד כל מיני דברים), אבל אני לא רוצה חבר עכשיו.. כאילו כיף לי איתו ואני לא רוצה שנהיה פחות בקשר אבל אני מפחדת מלהיות זוג כי אם נפרד אז הקשר יהיה פחות טוב מעכשיו.. גם אני אשמח לעצות מה לעשות איתו, וגם בכללי- איך לא לפחד לחזק קשרים.. עם אנשים בכללי, לא רק עם בנים תודה עצומה!

יש מישהי שממש חושבת שאני חברה טובה שלה וזה יוצר מצבים לא ככ נעימים.. היא באמת אחלה ואני באמת סבבה איתה אבל לא מחפשת שנהיה חברות יותר טובות.. אני יודעת שזה לא יהיה כיף ואני לא אהנה בחברות כזו ואני באמת בטוב עם מה שעכשיו פשוט ממש לא נעים לי ממנה שהיא בטוחה שאני ככ חברה שלה.. מה אפשר לעשות? בסוף אכפת לי ממנה ואני לא רוצה שהיא תיפגע חס ושלום תודה!!

אהלןן גילו לי צליאק(אלרגיה לגלוטן) לא מזמן.. עכשיו השאלה שלי זה מה לעשות בארוחת שבת, אני לא יכולה לאכול לחם.. אז לברך על נטילת ידיים ואז לא לאכול? או נגיד לברך ברכת המזון למרות שלא אכלתי לחם? תודה:))))

מה החשיבות של חומרות בהלכה? נגיד יותר חמור להפסיק בדיבור תוך כדי קריאת שמע מאשר להפסיק בדיבור תוך כדי פסוקי דזמרה, אבל למה אומרים לנו את זה? מה זה משנה אם בקריאת שמע יותר חשוב? אם יאמרו שחשוב אז יבינו, וכשמעלים את החומרה זה רק יכול לגרום לזלזל בחומרה הפחותה יותר... ואם זה כדי שנפחד יותר, אז גם אם רק יגידו שחשוב יפחדו. אז למה בכלל יש השוואה מה חמור יותר ומה פחות, מה חשוב יותר ומה פחות? תודה רבה על הפרוייקט המדהים הזה!! אתם עוזרים המון!

אהלן, תודה רבה על הפרוייקט המדהים הזה!! אז בעז"ה שנה הבאה אני הולכת לאולפנה עם פנימייה מלאה, ויש לי קצת חששות מהפנימייה, הנסיעות הארוכות, החברות החדשות, הריחוק מהבית וכו.. אשמח אם תוכלו לתת קצת טיפים. תודה רבה!

מרגיש לי שאני מסתכלת יותר מידי על הציונים שלי בלימודים בלי להתרכז במאמץ וזה לא טוב לי... אני יודעת שהמאמץ וההשקעה חשובים, אבל בתכלס מעניין אותי רק הציון בלי קשר לכמה למדתי, וזה מכניס אותי ללחצים וזה לא טוב לי.. איך אפשר להתרכז גם בדרך ובהשתדלות?

טוב זאת לא בדיוק שאלה.. יותר משהו שמציק לי ואני לא מצליחה להבין, חשבתי אולי תוכלו להאיר את עיניי:) אני לא מבינה איך זה ברגע שלבן אדם יש דעה מסוימת או מחשבה מסוימת, רגע אחד היא סתמית וטפשית, אבל אם במקרה איזה גאון אמר את זה לפני 200 שנה אז פתאום יש לזה חשיבות ואותו בן אדם נחשב חכם.. מה הדעה שלו לא הייתה מספיק טובה בלי שהיא תהיה זהה לאחת של מישהו אחר? אם אני מציעה בשיעור תורה תשובה לקושי מסוים, אז יש התעלמות. אבל אם במקרה אני אקלע לדעה של הרמב"ן פתאום המורה תגיד וואו מרשים.. מה דברים שאני אומרת הם עם חשיבות רק אם מישהו אחר אמר אותם? אל הדבר הבא שאני אגיד יתייחסו לא בהתרשמות כמו למי שבדיוק קלע לדעה של אותו איש חשוב.. ובכלל, מה הופך בן אדם לחשוב כל כך? הלמדנות שלו? עובדה שבכלל לא מסתמכים על זה כי נניח יש בן אדם שנחשב מאוד גדול בתורה והוא מאוד מבוסס במעמד שלו, עדיין ישתמשו בדברים שהוא אמר גם לפני שהוא היה ככה מלומד.. בקיצור אני קצת לא מבינה את הקטע למה מה שאני אומרת פחות חשוב אם הוא לא כמו שמישהו אחר אמר..

איך כולם עוברים בגרויות ומצליחים בחיים? מרגיש לי שאני בחיים לא אצליח לעמוד בכל העומס שיש לי, אני פשוט אתייאש ולא תהיה לי עבודה ואני לא אתחתן כי לא תהיה לי עבודה, מי ירצה אישה שאין לה כח ללימודים ושהיא לא יכולה לפרנס בכלל וזהו אני יהיה בן אדם בודד כל החיים כי בכיתה יב לא היה לי כח ללמוד הסטוריה אנגלית ותנך

אני רוצה חדר לבד. כרגע אחותי איתי בחדר ואני לא סובלת אתזה זה מעצבן וכל הזמן ויכוחים על דברים והתעצבניות. יש לנו עוד חדרים רקים שיכולים לשמש, אבל ההורים לא מרשים מה לעשות?