כל השאלות שנשאלנו

ש.מדריכה של שבט הראה. ובזמן האחרון אני מרגישה שיש מדריכות שמשקיעות ממש בחניכים אבל בקטע שהן מרימות אירועים ומסיבות, אוכל מושקע וכזה.. ואני פחות טובה הדברים של להרים הפקות וכו.. בעייני מה שיותר חשוב בהדרכה זה כן ההשפעה על החניכים והקשר אישי והדוגמא אישית שזה דברים שאני כן משקיעה בהם המון וממש משתדלת ב"ה! אבל תמיד כשמדריכות אחרות עושות דברים כאלו זה גורם לי להרגיש מדריכה פחות טובה.. גם אם מה שהן עשו זה לא ככ לפי הכללים(קורונה) או סתם פחות חינוכי או אפילו פשוט בלי תוכן.. זה גורם לי להרגיש שאני גם צריכה לעשות הפקות כאלו ודברים "שווים", גם אם אני משקיעה הרבה יותר זמן בקשר אישי עם החניכים או בפעולות ולהעביר מסרים ולא רק "חגיגות".. אשמח לעצות.. או לשמוע את הדעה.. וממש אשמח שתענה מישהי שהייתה מדריכה🙃 תודה גדולה!!

היי ❤️ אוקיי אז השאלה שלי היא ככה... השנה אני התחלתי כיתה ט באולפנה עם פנימייה, אני באתי מאיפה שאני גרה עם עוד בערך 15 בנות ואני רק עם עוד ילדה אחת איתי בכיתה... ויש בכל שכבה 4 כיתות. ישר על תחילת השנה ממש לא הסדרתי עם הכיתה שלי זאת אומרת שלא מצאתי את המקום שלי לא היה לי כלכך דיבור עם בנות וגם במקביל חברה שלי מהכיתה שהגיעה איתי מהיישוב התרחקה ממני.. אני לא יודעת כלכך למה... לעומת זאת שתי החברות הכי טובות שלי ביחד בכיתה אחרת ופשוט באופן אוטומטי יותר באתי אליהם והייתי עם הכיתה שלהם ובאמת שהיה לי שם ממש כיף וטוב והחברתי שם לעוד הרבה בנות לא דווקא מהמקום שבאתי ממנו.. ואז ביקשתי לעבור כיתה כי אמרתי לעצמי תכלס פה כאילו לא טוב לי ופה טוב לי, אני רוצה שיהיה לי טוב. נתנו לי כזה שבוע לראות ולהחליט מה שאני רוצה... אחרי השבוע הזה עדייו רתיתי לעבור אבל ההנהלה של האולפנה אמרה לי שהם החליטו שזה לא נראלהם מתאים ושיהיה לי הכי טוב בכיתה ששיבצו או בהתחלה.. הייתי ממש מבואסת מיזה וקשה לי מאד להשלים עם זה. כל זה קרה בסביבות חנוכה ומאז עוד לא חזרנו לאולפנה... ועכשיו כנראה אנחנו בקרוב חוזרות וכל החברות שלי נורא מתרגשתת ובא להם לחזור וזה ורק אני ממש לא רוצה לחזור כי תכלס אני לא באמת קשורה לכיתה וסתם אני מפחדת שלא יהיה לי טוב.. אני רוצה לציין שבכללי אני ילדה מאד חברותית ואני מסתדרת בקלות בכל מקום מבחינה חברתית ובכלל לא חשבתי לפניי האולפנה שיהיו לי בעיות כאלו ולכן זה גם נורא הפריע לי... וגם כאילו רציתי לשאול איך אני יכולנ תכלס לנסות להשקיע ולהתמקד בקשרים בכיתה למרות שלא כלכך טוב לי שם כי תכלס בסוף הקשרים של הכיתה זה מה שנשאר ... אה וגם אני רוצה להוסיפ שכל העניין עם הקורונה היה ממש מבאז כי לא עשו לנו שום פעילות עם כל השכבה או עם שכבות אחרות אז זה נורא הגביל לכיתות. וואי זה יצא ממש ממש אורך🙈 סורי

וואו וואו וואו!! אני ככ מלאת כעס ותסכול לגביי הממשלה שלנו. למה הם משחררים, דואגים, ותומכים(!!) במחבלים, בעזה, ובאוייבים שלנו- אבל בשבויים שלנו(!!!)(גולדין שאול ומנגיסטו) אשכרה מהחיילים ומעם שלנו!! לא מתקדם באמת כלום. איזה מין מדינה זאת שדואגת קודם לאוייבים שלה..?! פשוט גורם לי לפעמים ככ להתבייש במדינה ולהתכחש למציאות הזאת. וכמובן חשוב לי לציין שאפו ענק וגאווה לכל האזרחים שפעלו והראו תמיכה במשפחות ובתהליך השבתם! אבל פשוט לא מבינה איך האנשים מהממשלה, המקבלי החלטות, יכולים פשוט להמשיך את סדר יומם ולא לעסוק באמת בהשבה שלהם. ולמה נוטים לשייך את זה לדת או לקהילה מסויימת?? פרקתי את תסכולי, מצטערת אם יצא לי חריף מידיי.. אשמח לשמוע מה יש לכם לומר בעיניין, בתור חבר'ה שיכול להיות שמבינים קצת יותר ממני. תודה רבה:)

היי, קודם כל אין כמוכם ופשוט תודה ענקיתת!😘 אז ככה, הרבה פעמים אני כאילו מרגישה שאני ״צריכה אישור של החברה״ וזה נורא נורא נוראא מציק לי... כאילו אני שלמה עם זה, אני יודעת שעשיתי את הדבר הנכון ובכל זאת מאוד מטריד אותי מה שאחרים חושבים על זה ואיך שהם מתייחסים לזה.. אני אתן דוגמא ממש מעכשיו... לפני כמה ימים לא הרגשתי טוב בכלל... סוג של התעלפתי ואז חבר טוב שלי הרים אותי כזה וטיפל בי (אני שומרת נגיעה) אז כאילו גם עכשיו אני שלמה עם זה וגם באותו רגע אבל משהו בתוכי הציק לי שכאילו שאלתי אנשים שלא היו בסיטואציה וכאילו לא תמיד הם מסכימים עם המעשה או עם הדבר וזה כאילו ממש מציק לי מצד אחד ומצד שני אני זאתי שביקשתי מהם להביע דעה... כאילן זה מרגיש לי כמו סתירה פנימית כזאתת... אשמח לטיפים איך להיות באמת שלמה עם הדברים שאני עןשה ושלא אצטרך ״אישור״ של החברה👌🏻

שלום! קודם על רציתי להגיש ממש תודה על הפלטפורמה הזאת היא ממש עוזרת!!! אני בשביעית ועכשיו זו התקופה שנרשמים לשלפ עכשיו אני ממש בהתלבטות אם לקחת על עצמי כזה פרוייקט וגם אני לא כל כך טובה בלימודים אז אני לא יודעת אם אני אשרוד את זה... אבל העניין הוא שאני באמת רוצה ומרגישה שאני מתאימה ויכולה לעזור לחברה במסגרת הזאת.. אשמח לטיפים איך לדעת אם אני מתאימה ואיך הייתה החוויה שלך בתור שלפ וכמה אתם חושבים שזה לוקח מבחינה לימודית תודה!

ש.‏ יישר כח גדול! ‏ השאלה היא כזאת.. אני בשירות לאומי והכרתי מישהו שאני ממש רואה את האפשרות שנצא ‏בעתיד.. כי הוא כזה די בסגנון שלי וכו'.. אפילו חברה שמכירה את שנינו אמרה שתשדך כשיהיה רלוונטי שנינו דוסים כאלה ‏הבעיה שאין לנו קשר ואני רק חושבת עליו כל היום.. ‏וקראתי בתשובה אחת כאן שאסור להתפלל על מישהו ספציפי אלא להתפלל שה׳ יביא לי את מי שהכי ‏טוב בשבילי אז איך מתמודדים עם זה שאני חושבת על מישהו ספציפי אבל לא יכולה להתפלל על זה?‏ תודה רבה!

שלום אשמח לתשובה:) אני והאישיות שלי זה חלק מהנשמה שבי? אם כשאומרים שהנשמה זוכה לתענוג בעולם הבא, אז זה כולל "אותי" ואת מי שאני והאישיות וזה? או איזה רוח מנותקת?.. מרגיש לי שאני מתאמצת בשביל זה ככ הרבה, ואם בסוף זה יהיה משהו שמנותק ממני זה לכאורה לא שווה לי. ואם זה כן כולל את האישיות, אז בסוף נשמה יכולה להיות בכמה גופים בכמה גילגולים.. אז איך זה מסתדר עם לשמור על אישיות וכזה?

היי, יישר כוח גדול על כל העבודה המדהימה שלכם! רציתי לשאול מה דעתכם על חיבוטי אמונה. יוצא לי הרבה לחשוב על הסיבות של היותנו פה בעולם. מצד אחד מאוד ברור לי שזה כדי לתקן עולם במלכות שד-י. מצד שני, לא פשוט ללכת יום יום עם אמונה גדולה. הרבה פעמים התפילות לא יוצאות טוב, והחיים עמוסים ומבלבלים וקשה להכניס את ה' לכל החיים שלנו כפי שהייתי רוצה. קראתי בספר של חנן פורת שאם לאדם יש חיבוטי אמונה זה כבר טוב כי זה אומר שיש לו נקודת הנחה מאמינה, אבל אני כן אשמח לשמוע איך אפשר לקבל יותר חיזוקים באמונה - לימוד, חשיבה.. ובכלל מה דעתכם על כל החיבוטים האלה. ברור שזה לגיטימי ובטח בגיל ההתבגרות, אשמח לשמוע מעבר לזה. תודה רבה!

קודם כל תודה רבה על הפרויקט הזה !! זה כ"כ עוזר! אז לשאלה שלי: אני מדריך בסניף לשבט של גדולים כיתה ח', ומה אני לא יעשה הם פשוט לא יודעים להעריך כלום! לדוגמא אני בא אליהם לבית להביא להם צ'ופר- שום תודה שום כלום. אני מרגיש שאני פשוט סתם משקיע, סתם נותן מעצמי הם פשוט כפויי טובה! מה לעשות זה באמת מתסכל, אני רוצה שתקופת ההדרכה שלי באמת תהיה משמעותית בשבילי ושגם אני יקבל ולא רק אתן. תודה רבה. בן 16

קודם כל תודה ממש על המיזם הזה!!! אוקי אז אני פמיניסטית. לא בקטע של לשנוא גברים אלא בקטע של שיוויון. אני לא אומרת שגברים ונשים נוצרו שווים אני סך הכל אומרת שמגיעות להם לפחות אותם אפשרויות ומאוד מאוד מציק לי הקטע הזה שאומרים שאישה צריכה לשמור את עצמה לבעלה. שאישה לא יכולה לשחק עם גברים או מול גברים. שאישה צריכה להיות יותר נחבאת אל הכלים. למה? למה לגברים מותר כל מיני דברים למשל פעם- להתחתן עם כמה נשים ועדיין אישה צריכה לשמור את עצמה לבעלה? למה גברים יכולים ללכת עם מכנסיים קצרות ובנות חייבות לפי ההלכה חצאית עד השוק? אני יודעת שלהם יש התמודדיות אחרות אבל זה לא אומר שלבנות אין את ההתמודדיות האלו. נגיד במשחק עם גברים לבנות אסור כי זה חושף את הנפש(אם אני לא טועה) אז למה לגברים מותר לחשוף את הנפש שלהם לכל אחד? זה לא הגיוני שגם הם ישמרו את עצמם לנשותיהם בעתיד?

*‏אהלן! *‏אני מחפשת שירות לשנה הבאה... האם לחפש שירות לפי איפה שאני עכשיו, שאני יותר יודעת שאני טובה בו? או לחפש מקום שהייתי רוצה להיות בו, שהשאיפה שלי היא להיות אדם כזה שיתאים למקום? תודה גדולה לכם, על הכל!