ש. אהלן. אני גרה במרכז ועושה השנה שירות לאומי בעיר בפריפריה בדרום. אני מפחדת שלא תבינו אותי טוב. אני אוהבת מאוד את האוכלוסיה כאן ולא מרגישה הבדלים אמיתיים ביננו. הנוער כאן מדהים ופעיל מאוד ומוסיף המון לקהילה ולעיר! עם זאת, אני מרגישה שיש דברים שעד עכשיו ראיתי כלא לגיטימיים ולא נכונים, ופתאום התפיסה שלי מתחילה להתערער (עישון, שתיה, קשרים לא טובים וזוגיות באותם מינים..). אני כן מרגישה שאני חוזרת לחממה התורנית-חברתית בדירת שירות וזה עושה לי טוב, אבל כשיוצאים ונפגשים שוב עם הנוער - הדברים צפים..אני מרגישה מעורערת ורוצה להחזיר את עצמי לתמימות. קשה לי לקלוט שעם ישראל והציונות הדתית מורכבים מהרבה יותר אוכלוסיות ממה שהכרתי. מרגישה שחטפתי ניפוץ בועה רצינית כי אני עם הנוער כל היום ובמרכז אני גרה בסביבה של דוסים ולא חוויתי דברים כאלה (ברור שיש, אני לא ראיתי..)תודה לכם על הפרויקט. מעריצה ומעריכה מאוד. אתם עושים עבודת קודש אמיתית.
ש. שלום,אני מאוד מודה לכם על מה שאתם עושים, זה כל כך מקל ועוזר לשאול דברים ולקבל עליהם תשובה אז תודה!אני אספר קצת על עצמי ואז תבוא השאלה.ביסודי הייתי בן אדם מאוד לא נחמד (בלשון המעטה).עשיתי חרם על אנשים ועשו עליי חרם ועוד כל מיני דברים נוראים שאני לא אספר פה כי זה קשה לשמוע.בכל אופן במהלך השנים התבגרתי והשתנתי מאוד וקיום אני נמצאת במקום אחר ברוך ה'.אבל הזכרונות מהעבר מיסרים אותי ואני מרגישה שהרסתי חיים של אנשים.חלק מאלה שהכירו אותי ועשיתי להם את זה נמצאות איתי באותו כיתה..חלקם חברות טובות שלי וחלקן פחות.. הם אמרו שסלחו לי אבל זה לא כך.מידי פעם הנושא עולה: "כן את ממש השתנית אבל אני לא שוכחת איך עשית עליי חרם.." ודברים בסגנון.וכל פעם שאומרים את זה אני מרגישה שתוקעים לי סכין בלב.אני מתיסרת ברגשות אשם ומבינה שלסליחה שלי אין כמעט משמעות כי אי אפשר למחוק את הזכרונות.מצד אחד אני מאוד מנסה להיות שמחה ואני רוצה באמת להתנתק מהעבר ולהתחיל דף חדש בחיים מצד שלי אני נמצאת עם אותם אנשים שמזכירים לי את זה הרבה (לא בכוונה כמובן). ותאמת אני מבינה אותם כי גם לי יש צלקות מהיסודי ולא פעם רציתי להגיד לאותן בנות שהשפילו אותי גם את עשית לי על וכל אבל התאפקתי ולא אמרתי כי אני יודעת כמה פוגע ולא נעים זה שמזכירים את זה.בקיצור זה מאוד קשה, מצד אחד לרצות לפתוח דף חדש מצד שני זה עדיין בזכרון..יש פתרון?לא פעם חשבתי על הרעיון לעבור לאולפנה ולמקום שלא מכירים אותי אבל מרגיש לי שזה סתם לברוח מהמציאות..
ש. למה יום כיפור הוא דווקא בתאריך הזה? צריך יום לכפר על המעשים שלנו, אני לגמרי מבינה אבל למה דווקא שם ולא בכל תאריך אחר בשנה?
שלום,קודם כל (ובטח נמאס לכם לשמוע.. אבל) תודה רבה רבה, אתם עושים עבודת קודש!!עכשיו לשאלתי, לאחרונה חשבתי על משמעות המילה "תמים" ומה היא בעצם אומרת... ממה שהבנתי משמעותה היא לא אדם שלא יודע דברים, במילים אחרות 'מטומטם', כמו שנוטים לחשוב.. אז מה היא אומרת בעצם? ומה זה אומר "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"?שוב תודה.
קשה לי בצורה מוגזמת עם בל תשחית, אם מישהו מהמשפחה משאיר אוכל בצלחת אני פשוט אוכל את זה כדי שזה לא יזרק לפח, לא משנה אם אני כבר מפוצצת או משהו אחר...
ש. היי! זה יהיה לי ממש טוב אם תוכלו לענות על השאלה כמה שיותר מהר:) אז, אני מדריכת מעלות. עכשיו יש לי חניכה שפשוט זורקת היערות חסרות טאקט ופוגעות כלפי כולם , אני יודעת שאני צריכה לעשות לה שיחה על זה ולעשות עם זה משהו כי השבת מה שהיא אמרה באמת גרם לי להבין עד כמה המצב גרוע. איך אתם ממליצים לעשות שיחה כזאת כדי שזה באמת יהיה יעיל ולא סתם שיחה שהיא תשכח ממנה ליום למחרת? מה אתם ממליצים לעשות אם גם השיחה לא תעזור? אני יודעת שהחניכה לא עושה את זה ממקום רע אלא ממקום פשוט חסר טאקט/ להרגיש טוב יותר עם עצמה, אבל להגיד לילד בשבט שהוא מכוער, להגיד לי שאני נראית בהריון ולהגיד לחניכה שלא עם הביטחון עצמי הכי וואו שהיא חופרת (והיו עוד הרבה הערות שהיא זרקה מהסוג הזה) זה ממש מוגזם. תודה רבה, אתם אנשים מדהימים מדהימים!!!!!
ש. קודם כל תודה רבה לכם!! פרויקט מדהים ומקום נפלא לשאול שאלות ולקבל תשובות תורניות ותומכות! א. יש מצבים בהם אבא שלי מתנהג בצורה ממש לא יפה, לא נורמלית ולא בריאה, הוא מעביר הרבה ביקורת וכשהוא כועס הוא יכול לדבר בצורה מאוד פוגענית ומעליבה כלפי אמא שלי או כלפינו, אני מבינה שזה לא בסדר אבל מקבלת את זה שכנראה זה מה שה' רוצה ושלא סתם נולדתי למשפחה הזאת, משתדלת לא לענות ואפילו לרחם עליו שהוא מתנהג בצורה כזאת אבל קשה מאוד אחרי זה לכבד אותו ולהתנהג כאילו לא קרה כלום... איך אפשר להתגבר על מידת הכעס כלפיו? ולהצליח לכבד אותו ולענות לו יפה למרות ההתנהגות הלא נורמלית הזאת...? ב. לפעמים אני מרגישה לבד... קשה בתקופה הזאת בבית, ואפילו עם המשפחה שהם הכי קרובים ככ קשה...איך אפשר להתמודד? וליהנות מהזמן בבית בלי לסבול גם שיש התנהגויות לא יפות? ג. איך אפשר שההתנהגות הזאת בבית לא תשפיע לעתיד שלי כשאבנה את הבית שלי בעז"ה, ולא להיפגע מההתנהגות הלא יפה הזאת...?
ש. קודם כל ממש תודה! אני קוראת הרבה מההודעות והתשובות מאוד עוזרות לי! השאלה שלי נוגעת לחבר, בן זוג. למרות שאני עדיין ילדה, צעירה, אני ממש רוצה חבר, אבל כל פעם שאני קרובה לזה אני מתחילה לפחד, מתחילות לי כל מיני חששות, מה אם זה לא הזמן הנכון? מה אם הוא לא האחד שלי? מה אם אנחנו לא מתאימים? מה אם הוא ינצל אותי? מה אם יהיה לי קשה לשמור נגיעה ובסוף ניגע אחד בשני ואז הוא ייפרד ממני ואני ארגיש שניצלו אותי? יש לי עוד שאלה שקשורה לשאלה הראשונה... יש לי רצון להתנשק בגיל הזה (אני לא יודעת אם זה לגיטימי) ואמא שלי רוצה שאני אשמור נגיעה מחבר שלי וגם אני, אבל זה קשה, ואני מפחדת שמרוב הרצון לגעת אחד בשני, בסוף ניגע ואני ארצה להתנשק ובסוף נתנשק ואני לא אדע מה להגיד לאמא שלי, יהיה לי יותר מידי קשה להסתיר ממנה דבר כזה. ויותר מזה, איך אני ארגיש?
ש. היי ותודה:) אני ישנה מספר שעות די סבבה בלילה, משתדלת לא ללכת לישון/לקום מאוחר מידי, ועדיין יש לי מצפון בכל פעם שאני קמה מאוחר מהרגיל או ישנה שנצ. אני אומרת לעצמי שנורמלי בגיל הזה להיות עייפים כל הזמן ולישון הרבה, ושזה בריא, אבל בעצם מה עדיף? לזרום עם העייפות ולתת לגוף לנוח כמה שהוא צריך, או לנסות לאתגר את עצמי לישון קצת פחות ולקום מוקדם יותר בבקרים?
שלום רב. קודם כל תודה רבה רבה רבה על כל הפרויקט המדהים הזה שאתם עושים! זה לא מובן מאליו... עכשיו ככה, מאז שאני זוכר את עצמי לא הייתי בנאדם גס כלומר תמיד ידעו שהוא (כאילו אני) לא גס ואי אפשר לשתף אותי בדברים גסים אבל לפני משהו כמו שנה וחצי התחלתי לדבר גס ואף לצערי 😭😭😭 לדבר לפעמים באופן מיני על בנות מול חברים שלי... זה מרגיש לא מכבד ומגעיל לפעמים אבל זה נורא כיף באותו הרגע... מה לעשות??
ש. טוב אז לבנים שבינכם(;שלום שלום!לא מזמן הייתה שאלה הפוכה. בתור בת די מסקרן אותי הצד השני. הייתם רוצים שיתחילו אתכם? מעדיפים לעשות את הצעד בעצמכם? אם נניח לבחורה יש מספיק אומץ כדי להתחיל, מה הדרך הנכונה לעשות את זה? הודעה ישירה/עקיפה/גורם שלישי?נניח שלא הייתם מעוניינים, הייתם עונים להודעה? מתעלמים? בתודה, מישהי שהתלבטה אם לעשות צעד 🕺🙃
איך אפשר להיות בטוחה שזה זה? שאין אחד אחר שיותר מתאים לי?