אני מאמינה שיש ה' והוא ברא את העולם (וזה לא כל כך מפריעה לי..) אבל מה הקשר בין זה לבין לעשות את כל המצוות זה שהוא אמת סבבה אבל מאיפה לעזאזל הספר חוקים הזה קשור פה??וגם מה אכפת לו באמת אם אני נותנת לנהג באוטובוס את הכסף ביד או לא? מה הוא נהנה לראות את כל הכסף מתפזר?😉 סתם בקיצור א. למה לי לקיים את התורה (גם אם אני מאמניה בה') ב. מה הקטע בפרטים הקטנים? תודה רבה רבה
איפה עובר הקו בין העצמה אישית לגאווה ו"כוחי ועוצם ידי"? איך אפשר, גם מעשית, להאמין בעצמנו ולהאמין שאנחנו מסוגלים להתמודד גם עם סיטואציות קשות בלי להפוך לסוג של מושא סגידה בעיני עצמנו ועדיין לזכור שהכל זה מה'?
היי. לא מזמן שלחתם פוסט ארוך לגבי בנים-בנות שממש שינה לי את המחשבה.., והחלטתי לשנות את כל הגישה שלי ולהשתפר בנושא הזה...אבל, מה אני עושה אם כבר יש לי רגשות כלפי מישהו? אמנם לא יצרתי איתו קשר אז פשוט החלטתי להדחיק את זה אבל זה מרגיש לי לא באמת אמיתי ונכוו. אני מרגישה כאילו אני מנסה לעבוד על עצמי. מה אני יכולה לעשות?
היי אני שמיניסטית וכבר ממש מכניסים אותנו באולפנא למחשבות על שנה הבאה וכו'.. אני רוצה לעשות שירות לאומי ואני מבולבלת מכמה כיוונים😣 קודם כל אני בכלל מבולבלת מה מתאים לי ומה אני רוצה ובמה אני טובה, ואני לא יודעת איך זה ישפיע לי על המשך החיים ועוד... ודבר שני אני יודעת ששירות לאומי את אמורה לחשוב על זה שאת נותנת מעצמך וזה שליחות ומותר לך להתמלא אבל בסוף הנקודה של שנה הבאה היא לתת מעצמך ואת האמת אני לא כל כך בטוחה שיש לי כוח עכשיו לתת ולהיות עוד פעם באיזו מסגרת ובאיזה לוז שאני צריכה לעמוד בו במקום שירות (מדרשה זה לא בראש לי כרגע בכלל, בין השאר גם בגלל זה אבל גם עוד) ואני יודעת שאומרים שאפשר להנות מהשנה הזו אבל אני רוצה לפעמים מרגישה שיותר משאני רוצה לתת ולעזור למדינה אני חושבת על מה יהיה לי הכי כיפי וטוב שנה הבאה וזה מבלבל לגמרי.... מקווה שהבנתם את השאלה שלי למרות הבלבול ותודה! אתם עושים עבודת קודש! 💜
אני מרגישה שאני לא חיה, רק שורדת. מה העניין בחיים האלה?
אנחנו יוצאים כבר מעל שנה. אני אוהבת אותו מאוד ואנחנו תדרים מעולה ביחד. הכימיה בינינו טובה, אנחנו שנינו משקיעים כמה שאפשר בקשר אבל גם ממש נותנים מקום אחד לשני. אנחנו מתאימים מאוד והקשר שלנו אולי הכי טוב שיכול להיות, ויש כבר מחשבות רציניות על חתונה. אבל יש בעיה אחת שקצת מפחידה אותי - אנחנו לא רבים בכלל. תמיד אמרו לי שכל זוג רב, לכל זוג יש פעמים שכועסים אחד על השני ויש מתח ומריבות ונפילות, אבל לא היה לנו שום דבר כזה מאז שהתחלנו לצאת לפני שנה, וגם עוד לפני כשהכרנו והיינו חברים טובים בלי להיות זוג רשמי. זה בעייתי שאנחנו לא רבים? זה אומר שיש משהו לא בסדר? בדרך כלל אני לא אחת שרבה, אז אולי זה כן בסדר... בכל מקרה, אשמח לייעוץ. תודה! בת 18
רציתי לשאול על התפילה. אני ממש משתדלת להתפלל כל יום תפילה אחת ולרוב אני מצליחה להתכוון והתפילות משמעותיות עבורי. אבל הרבה פעמים נוצר מצב שאני נגיד בדיוק קמתי או שאני לא מרוכזת בגלל משהו שקרה או שאני סתם לא במצב רוח אבל אני חייבת להתפלל כי עוד מעט נגמר הזמן. ואז נוצר מצב שאני לא מצליחה להתרכז אז אני סתם ממלמלת את התפילה על אוטומט וכאילו מראש ידעתי שזה מה שיקרה. ואז אני שואלת את עצמי למה את מתפללת כאילו אני אשכרה סתם ממלמלת דברים... ותכלס זה בשביל שלא יהיה לי מצפון אח"כ שלא התפללתי. באותם מצבים היחס שלי לתפילה הוא כמו כל סתם דבר שלקחתי על עצמי כמו לרוץ או משהו שאני חייבת לעשות כדי לא לאכזב את עצמי ואז אני עושה ומסמנת וי. ואז אני מרגישה שהתפילה זה סתם דבר שאני עושה על אוטומט. למרות שאני מאוד מבינה ומתחברת לתפילה אבל המצבים האלה הופכים אותה למשהו הרבה יותר קטן ולא משמעותי בעיני. יכול להיות שזה גם רלוונטי לעוד דברים כמו לימוד תורה שלפעמים עושים סתם כי צריך בלי רגש ואז מאבדים את המשמעות. השאלה היא איך להתייחס לזה ולהתמודד עם התחושות האלה. אגב תודה רבה לכם על המקום לשאול שאלות!! מעריכה את זה בטירוף בת 15
מה זה נפילות ברשת? כל הזמן כותבים את זה ואף פעם לא באמת הסבירו לנו(בבתי ספר)...תודה רבה! בת 15
לומדת גיטרה ברוך ה. בעיקר בעצמי אבל לפעמים גם יש מישהו שעוזר לי. השאלה שלי היא, מותר לי לשיר מכוער לידו? כדי שהוא יבין איזה שיר וזה...בינתיים אני רק שורקת ומזמזמת ולא מבינים מזה כלום.. בת 16
היי, אני סובלת מדיכאון(ולא בפעם הראשונה)... אני יודעת שאתם לא עוסקים בבעיות נפשיות מורכבות, אני רק רוצה לשאול, למי אני יכולה לפנות? אני לא מסוכנת לא לעצמי ולא לאף אחד ועדיין נראה שכל גורם שאדבר איתו (יועצת ביה"ס וכדו') יהיה מחויב לדווח להורים שלי לפחות על העובדה שאני בקשר איתו שזה די גרוע מבחינתי. למי עוד אפשר לפנות? בת 17
היי אני יודעת שאמנם אני קטנה (בת 13 כיתה ח') אבל עברתי הרבה בחיים שלי.. ורק לאחרונה קלטתי שיש בנות שאני לא ברמה שלהן והן לא ברמה שלי אבל בכל זאת כיף לי איתן.. אני מאד סובלת בחברה שלי בבית ספר והן עושות לי רע עכשיו לא מזמן מצאתי חברות אבל הן דיי הזויות הן כאילו ערסיות שאבבניקיות שעושות שטויות עם בנים וזה ממש לא מתאים לי מכל הבחינות שיש! אבל בכל זאת הן מבינות אותי עושות לי טוב ובאמת כיף לי איתן! אבל הן לא ברמה שלי מכל הבחינות.. מה לעשות? בת 13
אז ב"ה החלמתי מקורונה אחרי שנדבקתי מחברה שלי בבית ספר. זה גרם לי להעביר את ראש שנה רחוקה מכל המשפחה שלי, לסבול מתסמינים של המחלה וגם לכאב נפשי. עכשיו כשיש לי את התופעות לוואי (שזה לא פחות גרוע מהמחלה עצמה) וגם כשהיה לי את הוירוס, כל פעם שאני מרגישה לא טוב או נזכרת בתקופת החגים העצובה שהייתה לי שהייתי צריכה לעבור לבד, אני מתעצבנת וכועסת על החברה שהדביקה אותי.. ברור שהיא לא עשתה את זה בכוונה, אבל היא בכלל לא הקפידה על מסכה וריחוק (ואני מאוד הקפדתי). אני לא רוצה לכעוס עליה, והיא חברה שלי, אבל אני גם לא יכולה להתכחש לרגשות שלי שאני באמת כועסת עליה.. מה אפשר לעשות?