כל השאלות שנשאלנו

ש. אהלן! לפעמים יוצא לי לשבת לדבר עם בנים לא אישי כחלק מקבוצה. ואני בנאדם נחמד מטבעי שמדברת עם כולם בלי הבדל, וכבר קרה שבנים לא הבינו נכון את הנחמדות הזו. דיברתי עם מישהי שאמרה לי שהראש שלהם לא עובד כמו שלנו.. אני הייתי נחמדה סתם, ואיך אני ידע לאן לוקחים את זה? אז מה להפסיק להיות נחמדה לבנים? שאני יתכחש אליהם כדי שלא יחשבו כל מיני דברים לא נכונים??

אוקיי, האמת שזה קצת מביך אבל פשוט יש לי פחד פסיכי מברקים ורעמים, באמת ברמה שיש ברקים ורעמים אני פשוט בבית בוכה, אני לא יודעת מה לעשות כי זה ממש עוצר לי את החיים בחורף. אשמח לפתרונות איך להתגבר על הפחד, תודה לכם צדיקים.

אני שונאת את עצמי. כל פעם אחרי שאני נופלת אני פשוט שונאת את עצמי. אני רוצה להפסיק, רוצה לעצור עם זה.. אבל אחרי כמה ימים אני שוכחת שזה מה שרציתי ונופלת שוב🤦‍♀️ נמאס לי כבר מזה, בחמישית אפילו נכנסתי למיני דיכאון כזה בגלל הדבר הזה! עזרה?🙏

אני לומדת בכיתה יב. יש לי חברה שלאחרונה גיליתי שהתפיסת עולם שלה שונה משלי (ומשל שאר החברות שלנו) בצורה מהותית, והאמת שזה גורם (לפחות) לי לקצת עצבים כלפיה. אתן דוגמא; יום אחד הלכנו לכותל ובדרך לכותל אמרתי לחברות שהיו איתי - ואו תראו איזה מדהים זה שאנחנו יכולות לבוא לכותל... לפני משהו כמו 70 שנה היינו רק יכולות לחלום על זה! ואז התחלנו לדבר בכלל על זה שיש מדינה ואיזה מדהים זה, ואז החברה הזאת אמרה "אני לא מבינה בכלל מה הקטע של יום העצמאות... זה לדעתי חג חילוני ואין לו שום קטע ומה אנחנו בכלל שמחים שיש מדינה.. היא חילונית וכו' " (לא בדיוק במילים האלה אבל משהו כזה...) בקיצור אנחנו היינו בהלם כי מבחינתנו זה חג לכל דבר ויש לנו מדינה שזה ואו.. והיא לא עפה על זה בכלל ולהפך... ותאמת זה ממש הכעיס אותי (לא ממש הראתי את זה.... אבל עדיין). זאת דוגמא אחת ... מה אני יכולה לעשות עם זה? אולי לא מתאים בכלל שנהיה חברות

הי.. תודה רבה על הפרויקט הזה! המון תשובות עוזרות ומתחברות לי גם בחיים! אוקי.. אז בערך לפני שנה התחלתי לראות המון סרטים לא צנועים בעליל, עם תכנים פורנוגרפיים, הייתי ממש מכורה לזה, לא הלכתי לישון בלי סרט. ב"ה לפני חצי שנה בערך, הצלחתי להיגמל והפסקתי לחלוטין לראות סרטים, (אני רואה סדרות אבל נקיות יחסית וב"ה מתקדמת.)אז מה הבעיה? מאז התכנים האלה לא יוצאים לי מהראש.. כל הזמן רצים לי קטעים בראש.. אני סובלת מזה ממש.. מה אפשר לעשות כדי לשכוח את זה? אני מפחדת שזה יפגע לי בע"ה עם בעלי.. בת 15

יש לי ב"ה חברות וחברות טובות, הן אוהבות את האופי שלי וכיף להן בחברתי. אין לי בעיה של ביטחון עצמי או משהו בגלל לחץ חברתי. הבעיה שלי היא שאני לא אוהבת את האופי שלי, לא אחרים. זה לגיטימי? כאילו אני ממש מנסה לשנות את עצמי כי אני לא אוהבת את הדרך שלי (לא שהיא רעה פשוט אני לא אוהבת..)אני מנסה להיות אדם יותר רגוע, עניו, לא מלאה רעש ואנרגיה כמו שאני עכשיו.. אבל תמיד כשאני לא שמה לב להתנהגות שלי, שאני נהנית או משהו, אני חוזרת להיות אותה אחת, מי שאני. השינוי שאני רוצה לעשות נקרא שאני הופכת להיות מי שאני לא? אני יכולה להשתנות או שאני צריכה להישאר כמו שאני? מה אפשר לעשות עם זה?

בזמן האחרון אני מרגישה שאני מקיימת מצוות בלי משמעות ובלי אמונה מאחורי זה. פתאום עלתה לי שאלה- איך אני אמורה להאמין שיש באמת אלוקים אם אין שום הוכחה? בתכל'ס זה נשמע לי סיפור לא אמיתי שמישהו פעם החליט לכתוב.. פתאום נבראו החיות, השמיים הפכו לים, גם האנשים נבראו.. לא יודעת זה נשמע לי לא מציאותי..

למה תמיד כשחושבים על אירוסין ונישואין אז חושבים אוטומטית שהגבר מציע לאישה, למה נשים לא מציעות לגברים להתחתן? לא כבר הגיע הזמן להיות שיוויונים/ות בעניין, זה כבר 2020 נקבה, 17

כל פעם כשאני אומרת שאני לא בטוחה שאני רוצה להמשיך להיות דתיה וכו', אנשים שואלים אותי למה אני לא מאמינה בה' וכו', אבל לא זאת הסיבה שאני רוצה לצאת בשאלה, אני לא רוצה כבר להאמין בה', זה עול כבד מדי ואני פשוט לא רוצה את זה, וטוב לי עם המרחק הרחוק שלי עם ה', אני לא רוצה להתקרב, אני מודה שיש הרבה דברים טובים בדת ובכללי וגם ביהדות, ואני מקבלת הרבה מהם, אבל כל כך קשה לי להסביר לאנשים שגם אם אני לא אשמור ואדייק עם כל מצווה, גם אז אני אוכל להיות מאושרת ושמחה עם עצמי, איך אני מסבירה את זה לאנשים? נקבה

אני מאמינה שיש ה' והוא ברא את העולם (וזה לא כל כך מפריעה לי..) אבל מה הקשר בין זה לבין לעשות את כל המצוות זה שהוא אמת סבבה אבל מאיפה לעזאזל הספר חוקים הזה קשור פה??וגם מה אכפת לו באמת אם אני נותנת לנהג באוטובוס את הכסף ביד או לא? מה הוא נהנה לראות את כל הכסף מתפזר?😉 סתם בקיצור א. למה לי לקיים את התורה (גם אם אני מאמניה בה') ב. מה הקטע בפרטים הקטנים? תודה רבה רבה

איפה עובר הקו בין העצמה אישית לגאווה ו"כוחי ועוצם ידי"? איך אפשר, גם מעשית, להאמין בעצמנו ולהאמין שאנחנו מסוגלים להתמודד גם עם סיטואציות קשות בלי להפוך לסוג של מושא סגידה בעיני עצמנו ועדיין לזכור שהכל זה מה'?

היי. לא מזמן שלחתם פוסט ארוך לגבי בנים-בנות שממש שינה לי את המחשבה.., והחלטתי לשנות את כל הגישה שלי ולהשתפר בנושא הזה...אבל, מה אני עושה אם כבר יש לי רגשות כלפי מישהו? אמנם לא יצרתי איתו קשר אז פשוט החלטתי להדחיק את זה אבל זה מרגיש לי לא באמת אמיתי ונכוו. אני מרגישה כאילו אני מנסה לעבוד על עצמי. מה אני יכולה לעשות?