היי אני מכיתה ח'.. יש לי חברה הכי טובה מהגן ואנחנו תמיד היינו ביחד...לאחרונה חשבתי על האופציה לעבור לפנימייה... אבל העניין הוא שהיא לא רוצה פנימייה ואני כן רוצה פנימייה וכך זה הגיע למצב שאנחנו צריכות להיפרד.. מה לעשות? מצד אחד אני לא מרגישה קשורה לאולפנה שאני נמצאת בה כרגע ומאד יעשה לי טוב פנימייה.. מצד שני אני מאד רוצה להישאר עם החברה שלי מה לעשות? מה כדאי?
היי מה קורה?:) אז ככה, אין לי ביטחון עצמי בכלל. כל הזמן אני מרגישה שאני צריכה לקבל אישור מהסביבה על זה שאני טובה, וחכמה וחברה טובה וכו' אני לא יצליח להעריך את עצמי בחיים...אני חייבת אישורים לזה.
הי התחלתי שיעור א' ובישיבה לומדים כל הזמן גמרא. איך לימוד הגמרא יעזור לי להיות אדם יותר טוב? איך מזה אני אמור לתקן ולשפר את העולם ולקרב את כולם ליהדות ולקב''ה? לימוד אמונה וסוגיות עדכניות נראים לי כל כך יותר חשובים ושהרבה יותר יעזרו לי בשליחות שלי כאדם דתי. מה זה משנה סוגיות לא רלוונטיות על שור שנגח את הפרה ואיזה עדות מחייבת שבועה.. מה כל העניין בללמוד כמעט אך ורק גמרא כל היום? תודה רבה!!
א. איך אני אמורה לדעת מה השליחות שלי? (אין לי מושג גם מה הכישרון שלי, כל התחומים של אומנות ומחול והסגנון הזה זה כיף לי אבל אני לא טובה בזה. אני כן טובה בחברתי, לדבר עם אנשים וכו', אבל זה לא נראה לי כשרון, כשרון אמור לבוא נראה לי לידי ביטוי במשהו יותר פיזי כמו אפיה- שרואים את התוצאות באותה שניה כאילו, וחברה זה לא באמת כישרון...) ב. אומרים שצריך בכל שניה לנסות לעשות את השליחות שלך אבל ברגע שבנאדם גומר את השליחות שלו בעולם אז הוא מת לא?! אז למה שאני ירצה לעשות את השליחות שלי? בת 16
איך מאזנים בין פנימיות לחיצוניות(תיאום)? גם מבחינת הצניעות והמצוות אבל לא רק, אלא גם בין מי אני באמת בתוכי ובין מה שאנשים חושבים עליי מבחוץ. הרבה פעמים יש לי את המחשבה של מה חושבים עליי שאני עושה את זה ואת זה / איך שאני מתנהגת / לובשת / אומרת, ולא עושה באמת את מה שטוב לי ושאני רוצה. מן פחד כזה של איך ישפטו אותי עוד לפני שמכירים אותי. אשמח לטיפים מה לעשות בעניין.
אז ככה, יש לי חברה מאוד טובה! אפילו הכי טובה (מבחינתי) כל דבר שקורה לי אני מספרת לה, והיא יודעת עלי הכל ואני יודעת עליה.. הבעיה היא שאני לא מפסיקה להיפגע ממנה. אני מרגישה שהיא לא מעריכה אותי בכלל, שאני מובנת לה מאליו. היא ילדה אהובה ומתוקה ואני יודעת שאם אני לא יחזיק את החברות שלנו זה לא יבוא ממנה. אני רואה שיש בחברות שלנו בעייתיות-אני עושה הכל בשבילה והיא חד משמעית לא! אבל אני יודעת שאם אני אעזוב אותה (שרק זה כמעט בלתי אפשרי מבחינתי, היא איתי בחדר באולפנה, בהתנדבות, ובחברה בסניף, חוץ מזה שאני אוהבת אותה ברמות ואני פשוט לא אצליח) לא יפריע לה.. היא פשוט תלך ל100 בנות האחרות שמתות להיות חברות שלה ולמלא לה את החסר.. והבעיה העיקרית היא שבאולפנה לא נפתחתי לבנות אחרות.. אז יצא שהיא החברה היחידה שלי שם וכל השאר כבר בחבורות ולא נפתחות אלי.. אני אני מפחדת מאוד שיצא שאני אשאר פשוט לבד. (וחשוב לציין שדיברתי איתה על זה אפילו כמה פעמים וזה לא עזר.. אז אני כבר לא מאמינה שלדבר שוב יעזור..)יש רעיונות שתתנו לי איך להתרחק ממנה? להתחיל מחדש עם בנות אחרות? כי איתה כבר ניסיתי והחברות הזאת לא עושה לי טוב למרות כל מה שאני מנסה!! תודה♡
אני הבכורה. לפני כמה שנים אח שלי חלה בסרטן. זה דרש ממני להיות הרבה בבית לעזור לנקות להיות עם האחים שלי הקטנים. תוך כדי הלימודים שלי בבי"ס. כי אחד מההורים שלי עבד והשני היה בבית חולים כי אח שלי היה מאושפז הרבה. כן, ממש כמו "אמא קטנה". לא היה לי כזה ברירה עם המציאות. ופשוט קיבלתי את זה. השתדלתי לעשות את זה בשמחה וכמה שיותר להישאר בשגרה למרות החוסר שגרה שאח שלי מאושפז ושאבא ואמא שלי לא בבית... עם הזמן שעבר התחלתי לתת לאחים שלי משימות כמו תתלה כביסה, תזרוק את הזבל וכו'. כי לא היה מישהו אחר שיגיד את זה... הקשר שלי עם ההורים שלי (שהם הורים הכי טובים שיכלתי לקבל [בשבילי] ואני מודה עליהם בענק) לא כ"כ היה קשר קרוב. והייתי בתחילת גיל ההתבגרות שהייתי ממש צריכה אותם ובמיוחד את אמא שלי. זה ממש צד אחד מכל הסיפור ויש לי עוד מלא לכתוב אבל כדי שאני לא יחפור ושבאמת תענו לי על השאלה (אני כבר כותבת אותה) אני יעצור פה. זה נשאר שעד עכשיו אני אומרת לאחים שלי מה לעשות והסמכות של ההורים שלי פחות מורגשת בבית. גם הקשר שלי עם אמא שלי הוא ברמה ממש ממש נמוכה. ואני משלמת על זה מחיר יקר. אני מודה לקב"ה על ההתמודדות הזאת. למדתי ממנה הרבה לחיים!! אבל בכ"ז זה דבר שפגע בי... השאלה שלי: 1. איך אני יכולה להפסיק להגיד לאחים שלי מה לעשות כל הזמן? 2. איך אני יכולה לחזק או יותר נכון להחזיר את הקשר שלי עם אמא שלי?
לא מזמן עברתי דירה ובמקום שעברתי אליו יש שני סניפים, אחד תורני ויותר בכיוון שלי ואחד פחות תורני ויותר מעורב שאני פחות מתחבר לזה. הקטע שהסניף התורני לא פעיל כמעט והסניף השני ממש פעיל. אחרי התלבטות החלטתי שאני אנסה בסניף הפחות תורני. באחת הפעולות של הריקוד שמתי לב שאנחנו רוקדים עם הבנות, ולא הכי מתאים לי. אני עכשיו לא יודע מה לעשות...
ש היי אשמח להמלצות לספרים על אמונה, עבודת המידות, צניעות, תפילה, מצוות...
ש. איך בנות יכולות ללמוד יותר תורה, כאילו איזה דרכים או ספרים ממולצים או סרטונים או ספרי חבורתא יש לכם ללימוד תורה לבנות כי אין לנו איזה מדרשה או משהו כזה , ואני אישית וגם חברות שלי מעוניינות..
שואלים יקרים! ראינו את הצורך שעלה מכם למענה מקצועי ולכן החלטנו לרכז עבורכם רשימה של אנשי מקצוע ששותפים איתנו בפרויקט. חשוב לנו להדגיש שאיננו לוקחים אחריות על הטיפול. אנחנו רואים חשיבות בלהעזר באנשי מקצוע, זה מעשה אחראי שנובע מבגרות ורצינות. אנשי מקצוע הם אנשים טובים שרוצים להיטיב ולסייע לנו, הם יכולים לעזור לנו להבין את המקור למצוקות שלנו, לעזור לנו להכיל את הרגשות הקשים שלנו כלפי עצמנו ולהפוך את הקושי לחוויה מלמדת, מעצימה ומצמיחה. התהליך הזה קורה באמצעות אישיותם הטובה והכלים שיש ברשותם- ובסופו אנו נקבל בזכותם כלים שילוו אותנו לכל החיים(:
היי, שאלה קצת טכנית.... הבנתי לאחרונה שאני לא מרוצה מהיקף הידע ההלכתי שלי(אני כן באה מבית דתי, אבל יש לי המון תהיות לגבי דקויות של הלכה ואין כל כך את מי לשאול בבית). בזמנים רגילים הייתי ניגשת לספריה באולפנה ודואגת ללמוד, אבל עכשיו אני לא כל כך יכולה... הצעות/טיפים למקומות שאפשר ללמוד בהם בכל זאת? אני מתכוונת לאתרים וכדו', אפילו לא רק בנושאים של הלכה כי בכללי אני אשמח ללמוד עוד דברים כמו אמונה וכו'. אשמח גם להמלצות לגבי ספרים מסוימים. תודה רבה!