אני נמצאת בדיוק בשלב שמדברים עליו כל הזמן, השלב של "הבנייה העצמית" אני רוצה להיות שמחה, מאירה ואחת שתמיד יהיה כיף להיות לידה אבל לפעמים כשאני מנסה אני מרגישה שאני רק הופכת להיות השטותית והריקה. יש דרך להיות באמת מאושרת? באמת לשמוח מהכול או שיש אנשים שזה מוטבע בהם ומעבר לזה אין לי מה לעשות?
איך פותחים מעגלים חברתיים נוספים? אני גרה ביישוב ששכבת גיל שאתה נמצא בו זה בעיקר החברים/ות שלך (ממש אפשר לראות את זה בכל שכבות הגיל) מעבר לזה בטח יהיה בלימודים...בפנימיות. אני וחברות שלי לומדות ביחד אנחנו ממש כ-ל היום ביחד כבר מילדות גם בסניף, גם בבית ספר, גם בערבים, גם בנוער. לא שזה משהו רע אבל כבר הגענו לתיכון ורוצים לפתוח עוד מעגלים רחבים יותר...ממקומות שונים...וממש להכיר אנשים חדשים ולשלב בין כמה מעגלים וסוגי אנשים. אז יש לי שתי שאלות, איך לפתוח מעגלים חברתיים נוספים? איך מתחילים לעשות את זה ?מה להגיד? בת 15
קשה לי שאין לי חברות טובות אבל בעצם אני גם יודעת למה אני כל הזמנה מקנאה בחברות שלי אז אני לא מצליחה למצוא לי חברות טובות... איך מתגברים על זה?
כבר המון זמן שיש מישהי שלא יוצאת לי מהראש, ואני לא חושב שכדאי להתחתן בגיל מוקדם לכן אני לא מנסה ליצור איזשהו קשר.. מצד שני כתוב 'שמא אחר יתפסנה'. מה אני אמור לעשות? אני מפחד שאם אני אחכה אני עלול 'לפספס' אותה ואז כל החיים אני אוכל את עצמי שלא ניסיתי מוקדם יותר, במיוחד שזה קשה שלא לנסות ליצור קשר בכללי כי זה כל הזמן יושב עלי, והלב מאוד רוצה בקשר למרות שהמוח יודע שזה לא נכון עכשיו.. איך זה מסתדר ביחד שאני צריך להתאפק ולחכות עם 'שמא אחר יתפסנה'?
על פי התורה לגבר מותר להתחתן אם כמה נשים ולאשה מותר רק גבר אחד, למה לאשה אסור להינשא לכמה גברים , הבדל מפלה, מהו ההבדל המהותי בעניין הזה בין אישה לגבר.
ש. יש לי שאלה שתשמע בהתחלה לא קשורה...אני רוצה לשחק כדורגל ברמה מקצועית (כמובן שלא בשבת!) אבל אני לא יודע מה ה' רוצה ממני כאילו אני לא יודע אם הניסיון שלי זה לעמוד בפיתוי ולא לשחק כדורגל אם זה לשחק ותוך כדי לקדש שם שמיים אם זה קשור לזה ואם זה לא. וכל הקטע הזה משפיע לי על היום יום זכר 14
איך משתחררים מהמחשבות על חבר? אני יודעת שחבר בגיל הזה זה לא נכון ולא מתאים.. ועדיף לחכות עם זה. אבל אני חושבת על זה המון, באלי חבר, מישהו שיהיה איתי, שבאמת יאהב אותי, שיהיה לי כיף לדבר איתו. איך אפשר להשתחרר מהמחשבות האלה ולהתרכז ולשמוח בחברות שיש לי? באלי להצליח להבין שהחברות שלי באמת אוהבות אותי והן גם שם בשבילי. גם אם זה לא חבר.. איך עושים את זה? אני מבינה את זה בראש אבל בתכל'ס במחשבה אני מרגישה שהחברות שלי לא מספיקות לי ואני צריכה חבר בן. חבר אמיתי.
רציתי סתם לשאול כמה משיבי נפש יש פה-כמה אנשים בערך עונים על השאלות, חח זה לא משנה כמה, זה לא הכמות זה האיכות...😉 אוקיי ועכשיו לשאלה שלי-שאלו את זה כמה פעמים פה אבל אני מגיעה מכיוון אחר, איך אפשר להסביר לחילוני או כל אדם אחר שלא מאמין בה' שהוא באמת קיים? אני יודעת שהוא קיים כי אני פשוט יודעת את זה, ככה גדלתי מגיל 0 וזהו, אחרי שאני כבר יודעת זה עוזר לי באמת להאמין לכל הסיפורים בתנ''ך ולהבין שכל הניסים זה באמת מה' והוא נמצא איתנו כל הזמן. אבל בן אדם לא מאמין- יכול להגיד שכל הניסים זה בכלל מקרים או שהתנ"ך לא באמת קיים וזה סתם סיפורים מוזרים שמישהו המציא. ניסיתי לחשוב על כל מיני תשובות אבל כל שאלה יש תשובה - איך יודעים שזה באמת ה' ולא סתם מקרה? שוב- אני מאוד מאמינה, יודעת שה' קיים ורואה את זה גם בימנו- לדוגמא מלחמת העצמאות (או מלחמה אחרת אני לא זוכרת בדיוק חחח) היו ניסים אבל באותה מידה אפשר להגיד שזה היה סתם מזל. בקיצור- איך אפשר להסביר שה' קיים? תודה רבה ואני מקווה שהבנתם אותי.
שלום, אני שמיניסט, וכמו בכל שנה, עוסקים בכל הנושא של בחירת ישיבות שנה הבאה. כדי לבחור ישיבה יוצאים לשבושים, הבעיה שעם הקורונה יותר קשה, יש ישיבות שלא פתוחות בכלל לשבושים, ויש ישיבות שפתוחות אבל השבושים הם בקפסולה נפרדת וכו'. אני כשאני בא לבדוק ישיבה אני רוצה לחוש את הישיבה, הבעיה שהאינטרקציה נמוכה, ואין חברותות עם אנשים מהישיבה, וזה מקשה עליי לחוש את הישיבה, ולראות מה אני חושב עליה. איך אני יכול לבחור ישיבה במציאות כזו? לחוש ולהרגיש האם הישיבה מתאימה לי או לא? אשמח לתשובה מהירה זכר, 17
טוב אז אני גרה בבניין שממש קומה מעלי דרה משפחה עם 4 ילדים עם אוטיזם קשה. לאמא מאוד קשה איתם והיא פשוט לא שולטת על עצמה! אני לא רוצה לשפוט חס וחלילה, אני לא במקום שלה אבל כל הזמן שומעים את ההתעללויות של האמא ואת הילדים בוכים וצורחים. אף אחד לא עושה עם זה כלום. אמא אומרת שעדיף לא להתערב. אני מכבדת את אמא, אבל אני ממש לא מסכימה עם זה, אני מרגישה שאני חייבת להתערב, כי אם לא אני, הילדים ימשיכו להיות מפוחדים כל הזמן! אני רואה שלילדים קשה מאוד ואני מרגישה שאני ממש חייבת לעשות משהו. מה אני יכולה לעשות?
ש. הי, תודה רבה רבה על הפרוייקט המדהים הזה! יש לי חברה שאני לא יודעת מה לחשוב לגביה. מצד אחד אני מרגישה שהיא מנצלת אותי, והיא גורמת לי לאבד חברות אחרות (פעם אחת היא רבה עם מישהי מריבה ממש גדולה ובגלל זה הפסדתי את החברה. כי היא סיבכה אותי בזה למרות שלא רציתי, וגרמה לי לאבד את מי שהיא רבה איתה, למרות שכן רציתי להיות חברה שלה.) והיא כל זמן מדברת על דיכאון וכזה וזה גורם לי להרגיש לא טוב. ומצד שני היא ממש רוצה שאני ימשיך להיות חברה שלה ואנחנו סוג של שלישייה שתמיד רגילים לראות אותנו ביחד וכשלא כל הזמן שואלים. אני חייבת לציין שניסיתי כבר כמה פעמים להתרחק מהחברה הזו אבל היא לא משחררת בקלות, ואני מפחדת שאם אני יפסיק להיות חברה שלה זה יפגע לי בקשר עם החברה השניה שאיתנו בשלישייה. מקווה ממש שתענו מהר תודה רבה!
ש. אממ אז ככה.. יש לי חברה ממש טובה שיש לה מדש שבזמן האחרון הם התחילו ממש להסתדר.. וכאילו היא מספרת לי על זה מלא ולא מפסיקה להגיד לי כמה שהוא חמוד ואיזה כיף היה להכין איתו דברים ואיזה נחמד הוא כלפיה.. אני מניחה שזה כי הם לא כ"כ הסתדרו לפני כן אז היא מתלהבת פתאום שכן.. היא פשוט מדברת עליו המון וכל פעם שהיא עושה את זה אני מתחילה לכעוס עליה.. כאילו להתעצבן שהיא כל הזמן מדברת עליו... וזה קצת מביך אבל אני חושבת שזה בגלל שהוא מוצא חן בעיניי בעצמי.. אני באמת באמת לא רוצה עכשיו חבר ובמודע משתדלת פחות לדבר איתו (לא הכי עובד לי..) אבל עדיין כל פעם שהיא מזכירה אותו בהקשר חיובי כלפיה זה ממש מעצבן אותי גם זה מרגיש לי שהיא מנסה כל הזמן להגיד נראה לי הוא בקטע שלי נראה לי הוא בקטע שלי.. ואני לא יודעת אם זה בגלל המצב שאני נמצאת בו שאני מפרשת את זה ככה או בגלל שזה באמת קיים..בד"כ אם יוצא לי שמישהו מוצא חן בעיניי אני פשוט לא עושה עם זה כלום כי אני לא חושבת שזה נכון עכשיו ומחכה שזה יעבור איכשהו, אבל עכשיו כשהיא מדברת עליו ככה ממש קשה לי עם זה אני מרגישה כאילו אני צריכה לעשות לה דווקא ולמצוא חן בעיניו במקומה למרות שאני לא רוצה!! לא חבר בגיל הזה ולא לפגוע בה כי היא חברה ממש טוב שלי.. אשמח לעצות.. מקווה שאני מובנת.