כל השאלות שנשאלנו

ש. למה ה' ברא את האדם? בכללי. אני מבינה למה כל אדם נברא. אבל למה לברוא אנשים סה"כ?(התשובה שה' פה כדי להיטיב זה ממש לא מספק)

ש. עד כמה העונש בעבודת השם צריך לקחת משקל בחיים? על כל מעידה של אדם הוא צריך לחשוב על העונש?

האם לסלוח אומר גם להפסיק לכעוס או שאפשר לסלוח ולהמשיך לכעוס כי וואלה פגעו בך?

לאחרונה שמתי לב שיש לי חברה די טובה, שבחבורה שלנו רוב הבנות רואות אחת את השניה בתור חברות די טובות וגם אני רואה אותה בתור חברה די טובה , אבל אני מרגישה שהיא לא תופסת ממני חברה טובה כמו מהשאר. ואני לא יודעת אם בכלל כדאי לי לפנות אליה ולדבר איתה על זה כי אנחנו באמת לא קרובות כמו שאר הבנות. ואולי עדיף פשוט 'לעזוב את זה' ולשחרר ממנה ופשוט להישאר בחברות בינונית ,אני כן רוצה להתחבר איתה יותר אבל לפעמים אני חושבת שזה בעיקר כי הן כולן מסביבי בקשר הרבה יותר טוב איתה. תודה רבה זה באמת יוזמה מבורכת ❤️💫

קראתי את שאלה 1290 וזה היה פשוט מדהים איך שיכולתי להזדהות עם השואלת (ברוב הדברים...) הבעיה שלי זה שקשה לי נורא להיפתח לאנשים, לדבר איתם לעומק, שזה קצת מוזר כי אני בנאדם מאוד עמוק והרבה אומרים לי שאני מאוד בוגרת לגילי. עד עכשיו הרגיש לי שלאף אחד לא היה "ראש" כמו שלי, אצל רוב הבנות החברות הייתה מאוד שטחית ורק של "צחוקים". היה לי טוב עם זה אבל תמיד חיפשתי משהו יותר עמוק ועכשיו שאני בכיתה חדשה יש אולי אפשרות שאמצא מישהי, חברה טובה, שתוכל להקשיב ולהכיל אותי אבל עכשיו זה כבר לא "בעיה" של החברה שאני נמצאת בה, אלא ה"בעיה" היא בי! שקשה לפתוח ולשתף. וזה לא רק עם חברות, זה גם משפחה...יש לכם כמה תשובות? עצות? גם איך אפשר לשמור על קשר בזמן הזה? תודה מראש!

בכיתה י"א, ולקראת הבגרויות יצא לי להיכנס להרבה דיונים סביב נושא של העתקות. אשמח אם תוכל/י להתייחס לנושא, למה טוב/רע להעתיק, במה זה יכול להשפיע. ועוד שאלה בנושא, נניח שאדם למד למבחן, השקיע והתכונן טוב, הוא אדם ישר שמאוד משתדל לא להעתיק, הוא ענה על שאלה כלשהי אבל במקרה הוא ראה תשובה של נבחן אחר וע"י כך נזכר בתשובה המדויקת יותר, האם מותר לו לשנות את תשובתו? ובמקרה שאם היה חושב עוד קצת היה מגלה את התשובה אבל עכשיו ראה אותה דרך חברו, האם הוא יכול לשנותה? תודה רבה!

בזמן האחרון אני חושב לעצמי מאיפה לי לדעת בכלל שיש אלוקים ואני גם תוהה מה ההיגיון שיש אחד כזה ואם יש למה הוא לא מראה לנו את הנוכחות שלו בעולם?

היי אשמח להמלצות לספרים על אמונה, עבודת המידות, צניעות, תפילה, מצוות...בת 16

אני בת שירות, שנה ראשונה. אין צורה יותר יפה לכתוב את זה מאשר ככה: אני רעבה.. פשוט רעבה. דמי המזון שמספקים לנו לא כל כך מספקים, לא תמיד נעים לבקש להתארח ולא תמיד יש משפחה להתארח אצלם. מה אפשר לעשות? אשמח ממש לתשובה מעשית.

יצא לי בזמן האחרון לשים לב להרבה מצבים שיש לי חוסר בטחון לקבל החלטות על פי מה שאני חושב אלא רק אם אני רואה שגם חברים שלי עושים את זה או עשו את זה בעבר או שאני רואה שחבר עושה משהו מסוים ואני אומר שאולי אני גם צריך לעשות את זה(ואז מרגיש לי שאני מחקה אותו ולא פועל מתוך עצמי) ,או שיוצא לי הרבה להתווכח עם חברים שלי על כל מיני דברים ואז כשהם מעלים טיעון אני פשוט חושב שהם צודקים ולא מצליח לשמור על דעתי(זה יותר קורה לי עם אנשים ספציפיים) ואני ממש רוצה לדעת איך אני יכול להרגיש שלם וצודק עם מה שאני אומר בצורה מאוזנת ולא שבכל "וויכוח" אני ארגיש שאני טועה? אני יודע שזה נשמע קצת מוזר פשוט שמתי לב לזה במלא מקרים ואשמח לחיזוק או עצה.

ש. הי, קודם כל תודה רבה על ההזדמנות לשאול באופן אנונימי!! ועכשיו לשאלה: השנה בתקיעת שופר לקחתי על עצמי להשתפר בנטילת ידיים ובכיבוד הורים. אני יודעת איך אני יכולה להתחזק בנטילת ידיים - לקרוא הלכות ודברים בנושא ולנסות ליישם בחיים...אבל הבעיה היא שאני לא כל כך יודעת איך להשתפר בכיבוד הורים. גם לפני שלקחתי על עצמי את זה, השתדלתי לכבד את הוריי ולעזור להם...אז מה אני אמורה לעשות כדי באמת לקיים את מה שלקחתי על עצמי?

קשה לי. בעיקר עכשיו בקורונה אני מרגישה שאין לי בשביל מה לקום בבוקר. אני מרגישה שאני לבד שהמשפחה שלי וחברות שלי לא שמים לב שקשה לי לא רואים שאני נשברת. וזה ממש מוביל אותי לשאלות בשביל מה אני חיה פה? כל בוקר שאני קמה אני מרגישה חסרת תועלת אז בשביל מה לקום?