מה האינטרס של אלוקים שברא גויים שמאמינים בכלל באלוהים אחרים? למה שלא ייברא רק יהודים שיאמינו רק בו?
שאלה בעניין שירות לאומי- אני בתהליך החיפושים למקום שירות לאומי לשנה הבאה ומעבר שזה קשה למצוא מקום טוב עם לא רק תקן טוב אלא עם אנשים יש לי איזושהי אכזבה מעצמי יש הרבה תקנים שנשמעים לי באמת וואו אבל זה סביב הדרכה/ הדרכה חלקית ואני אספר טיפה על עצמי- אני לא שקטה ולא רעשנית בחברה, עם חברות טובות אני לגמרי דברנית ובכיתה שואלת מלא אבל הקושי היחידי שיש לי זה בעניין הלדבר מול אנשים לדוגמא להציג מצגת מול קבוצה/ כיתה, ועוד בסגנון הזה. אני אישית לא הייתי בתנועת נוער ככה שלא חוויתי את עניין הדרכה. אפשר לקרוא לזה פחד במה באמת. והדבר הזה באמת שמציק לי כי אם לא היה לי את זה באמת שיש כמה תקנים מעולים בשבילי, מבאס אותי נורא איך אפשר בכללי להשתפר בזה כי בחיים האמיתיים צריך לדבר לפעמים מול הרבה אנשים ומה אני יעשה בעניין השירות? זה לא שזה רק האופציה היחידה שלי, יש עוד אך פחות מלהיב אותי
רציתי לשאול איך "בזיעת אפיך תאכל לחם" מתקיים היום, בעידן שלנו שהכול מהיר וזמין, האם זה לא מתקיים, אם כן אז זה אומרת שאנחנו קרובים לגאולה?
יש לי מלא חברות שחברות של בנים, האם אני צריכה גם להתחבר לבנים? או בכלל להתרחק מהם? בבית ספר שלי אני נקראת דוסה לעומת כולם בגלל שמהבית חונכתי להתלבש יותר צנוע...כדאי לי להשתנות ולהיות כמו כולם או להחזיק בדעות של הוריי?
האם אני חייב להיות תמיד עם הילדים ה"דוסים" שכביכול יותר דומים לי או שלהיות עם חבר'ה זורמים יותר, ואיך לשלב את שני הדברים האלה?
היי, תמיד הייתי בדעה כזאת שהכול לטובה... אם קורה משהו זה כנראה משמיים, סתם דוגמא- אם פספסתי את האוטובוס ואני ממש מתבאסת כנראה שאני לא הייתי אמורה להיות באותו מקום(ברור לי שכל אדם צריך גם לעשות את ההשתדלות שלו אבל נראה לי הבנתם).אבל אז חשבתי על זה ואמרתי שאולי ה' רוצה להעניש אותי, עשיתי משהו לא בסדר אז ה' ''מחזיר'' לי/ מסמן לי איזה משהו משמיים, בקיצור- איך אני יכולה לדעת שבאמת הכול לטובה? תודה מראש;)
למה בחברה דתית כאשר יש לנו רגשות למישהו/י אנחנו לא מספרים?
היי! לפעמים קורה לי שאני מדמיינת שאני עושה מעשים שהם לא על פי התורה , למשל-רוקדת ושרה מול גברים, מתלבשת חשוף, אני אדם דתי והולכת עם ארוך רוב הזמן ואני מרגישה זה ממש מערער אותי מבחינת האמונה שלי ויש לי פחד שהדברים האלו שאני חושבת עליהם יקרו באמיתי בסוף, אני שמיניסטית ומכירה בנות שיצאו מהאולפנה שלי ונהיו חילוניות לגמרי, מפחיד אותי בטירוף. אשמח לעצות.
לומדים על שלושת האבות ועל יוכבד ועמרם בכל מיני בחירות ודברים שהם עשו לדוגמה בקשר לזוגיות, שבלעדיהם תכלס לא ידוע אם היה יהדות בכלל ועם ישראל ואנחנו... ועוד כל מיני אנשים בתנך ולא בתנך, פעם והיום שההחלטות שלהם והבחירות שלהם ממש משמעותיות שבלעדיהם כל המציאות הייתה שונה...אז השאלה שלי היא איפה המקום שלנו האנשים הקטנים בתוך כל זה? נגיד אני, אני לא יחידה מסוגי כאילו אני סך הכול בן אדם רגיל ופשוט.. אז מה המקום שלי בעולם?איפה אני יחסית לאנשים כל כך משמעותיים שכל בחירה שלהם משנה עולמות? ואני לא מחפשת להיות כאילו איזה דמות או איזה משו שלומדים עליו בכלל בכלל (אם זה היה נשמע)... אז זה לא בא ממקום כזה.. רק ממקום של כאילו מה אני איפה אני, זה לא הגיוני שיש לי אפס משמעות כי אז נראה לי לא הייתי, אבל זה גם לא הגיוני לי שיש לי כל כך הרבה משמעות וביחד עם זה אחריות מטורפת יכול להיות שיש בחירות שלי שהם ככה גדולות ומשמעותיות? תודה רבה על כל הזמן המחשבה וההשקעה זה ממש לא מובן מאליו❤️ וסליחה אם זה יצא מבולגן ולא ברור🙈
אני בכיתה י ואני אחת כזו שפחות אכפת לה מהלימודים. יש מבחן, אני אעדיף ללכת עם חברות לסניף או סתם לדבר או אפילו להשתעמם בבית במקום ללמוד. זה לא נגמר בזה שאני מעדיפה, כי כל אחד מעדיף לעשות כל דבר מאשר ללמוד, אני באמת עושה הכול חוץ מללמוד! ואני לא יודעת מה לעשות עם זה. כל הזמן מסבירים לי שזה ייפגע בי בעתיד וכנראה אני באמת לא מבינה כמה זה ייפגע בי אם אני לא עושה עם זה כלום. עוד נקודה- אני מאוד אוהבת ללמוד על האמונה ועל הצניעות וזה משהו שאני רוב הזמן עושה במקום ללמוד ואני באמת מרגישה שזה בונה אותי ובאמת שאם אני אשב ואלמד עכשיו מתמטיקה אני מבזבזת את הזמן. אני מרגישה שאני יכולה לעשות אלף ואחת דברים שבאמת ייתרמו לי במקום ללמוד מתמטיקה או אנגלית או כל מקצוע. מה לעשות? בת חמש עשרה וחצי
היוש. אני יודעת שכבר כל הזמן כותבים לכם תודה וכמה שאתם משמעותיים וכו'. לכאורה אני מרגישה פחות צורך לחזור על זה, אבל בכ"ז אני אומרת לכם תודה!! תודה ענקית!! כי באמת אתם כ"כ משמעותיים!! אין לכם מושג כמה! אלמלא לא הייתם פה לא הייתי יודעת מה הייתי עושה... אוקי, ולשאלה...שאלה קצת מוזרה אבל היא ממש ממש מציקה לי!!אימא שלי (שהיא האמא הכי מדהימה וטובה {בשבילי} שיכלתי לקבל!) כל הימים אוכלת (יותר נכון לועסת🤪) מסטיקים. הבעיה היא שהיא לועסת ממש בקול!! וגם כשאנחנו אוכלים ביחד ארוחת צהריים וכו' אז היא לועסת ממש בקול. זה ממש מפריעה לי ואני לא יכולה לסבול את זה!!וגם, כשמגיעים אלי חברות זה ממש פדיחות!! כוח אני יודעת שזה מציק להם ממש!!לא נעים לי להגיד לה...מה אני יכולה לעשות? תודה מראש! אין עליכם!!
אני תמיד מרגישה שלא מעריכים אותי כמו אני, תמיד אני מרגישה צורך להוכיח את עצמי, כאילו אני לא מספיק טובה כמו שאני. ההורים שלי, משפחה, חברות, אולפנה, סניף לא משנה תמיד אני מרגישה שאני לא טובה ומשווים אותי לאחרים. אני לא יודעת אם זה בגלל חוסר ביטחון עצמי או מה שהחברה משדרת אבל אני מניחה שגם וגם. הרבה פעמים אני מרגישה שאני נסחפת אחרי החברה ולא תמיד מצליחה להוציא את עצמי בצורה הכי טובה, לא בקטע משוויץ או מהו אבל באמת אני חושבת שיש לי כוחות מטורפים ואני מוכשרת וחכמה אבל תמיד כאילו מסתכלים על החלק שלא מצליח להוציא אותי לפועל וכאילו אנשים סביבי לא רואים אותי כמו שאני עם כל הכוחות והחוזקות וגם עם החולשות אלא רק כילדה חלשה שלא יודעת מה לעשות עם עצמה... מה לעשות??? אני כבר משתגעת! איך אפשר לחיות בחברה שכל כך שופטת אותך ואנשים לא באמת מעריכים אותך??