כל השאלות שנשאלנו

אני בכיתה י"ב עכשיו כולם מכל הכיוונים שואלים אותי מה אני הולכת לעשות שנה הבאה... את האמת שאין לי מושג. אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל לחשוב על זה. אני לא מהבנות שיודעות כבר שנים מה הן רוצות. יש כל-כך הרבה נושאים שמעניינים אותי והכל כל כך מבלבל. יש כל-כך הרבה ארגונים של שירות, כל-כך הרבה תקנים ואפשרויות.. איך בכלל מוצאים משהו בכל הערימה הזאת?. יש איזה טיפים או משהו שיכול לעזור להבין מה הולך עם כל הדבר הזה? ועוד שאלה.. לגבי מדרשה, אשמח לדעת מה דעתך.. שילוב כבר בשנה הראשונה? להקדיש לזה שנה שלמה או לא לעשות בכלל...המשך יום קסום😍

אני בן 17.5 ועברנו לפני כמה חודשים ליישוב חדש, הכניסו אותי לגרעין כאן של החבר'ה ,אבל אני מרגיש שזה לא זה...אני כאילו לא מכיר אותם כל כך ולא הכי מצליח להתחבר. לפני שבוע וחצי בערך הכרתי גם כמה מהבנות של הגרעין...הן ממש נחמדות ואחת במיוחד, דיברנו בוואטסאפ קצת והיא ממש חמודה, הבעיה היא שהיא חברה של אחד החבר'ה פה, מהגרעין שלנו כביכול. וזה ממש מתסכל כי אני סוג של התאהבתי בה ואני פשוט בחוסר אונים ולא יודע מה לעשות ואיך לעשות, גם יש מצב שכל מה שאני מדבר איתה היא אומרת לו וזה כל כך לא נעים. גם ככה לא הכי כיף לי במקום החדש הזה אז לפחות שזה יילך לי בטוב לא ?!

ברוך ה יש לי חבר, טוב לי איתו בטירוף! הוא שינה אותי רק לטובה. אני בשמינית והוא התחיל ישיבת הסדר ואנחנו כמעט שנה יוצאים...בזמן האחרון אני לא מפסיקה לדמיין אותנו מתחת לחופה, לא מפסיקה לחשוב על הרגע שאנחנו מתחתנים והאמת אפילו לא יצא לנו לדבר על זה יותר מדי כי זה ממש מוקדם בשביל שנינו....יש משהו פסול בלדמיין דברים כאלה? זה פוגע באיזו שהיא צורה?

אני יודעת שאני לא בגיל לחשוב על מקצוע לעתיד שלי אבל עדיין, אני מרגישה שאני חייבת למצוא כיוון, ולמען האמת עד עכשיו חשבתי שאני אהיה מורה או משהו בסגנון אבל אני שומעת הרבה אנשים (כולל כאלה שהם מהמשפחה שלי) שלא ממש "תומכים" בזה, אני רואה את זה בדרך שבה הם מדברים על המקצועות האלה (אני לא אפרט בגלל איזה נושאים, אבל לפעמים יש להם ביקורת ואף נימת זלזול) ופתאום זה נורא מדאיג אותי, הרי אני רוצה לרצות אותם ואני לא רוצה שיגידו עליי דברים כאלה של זלזול כמו שאני שומעת....אני די לא יודעת עכשיו מה לעשות בעתיד וגם הביטחון במקצוע שראיתי את עצמי בו, והאדם שחשבתי שאהיה התערער...ממש אשמח לעצה מה לעשות!. בת

יש לי חברה טובה. ויש לה בעיה, היא לא משתפת בשום דבר שקורה לה. אני יודעת שקשה לה, ואני יודעת שלפעמים לא טוב לה והיא אף פעם לא תאמר.. לא רק אותי היא לא משתפת אלא גם את כל החברות הטובות שלה. אני מבינה שהיא לא חייבת לספר לנו הכול אבל בשבילה, שתדבר קצת, שתפרוק. זה משפיע עליה, מרגישים .

הי יש לי שני אחים בהפרש ממש קטן של שנה יש לי אח שאני אוהבת ממש ואח שאני פחות אוהבת ולפעמים שיש לי פרצי אהבה לאח שאני פחות אוהבת אז הוא ממש מאושר מזה אבל זה קורה פעם ב.... וממש עצוב לי שזה ככה אבל אני לא מצליחה לאהוב אותו או לבוא אליו פתאום בחיבוקים ונשיקות כמו לאח שאני כן אוהבת..

לפני קצת פחות מחצי שנה נפרדתי מהחצי שלי. פשוט הרגשה כזאת שהוא החצי! לא יודעת להסביר...בקרוב אנחנו נדבר, והאמת שאני לא מסוגלת לעמוד בזה נפשית. מרגיש לי שזה גדול עליי.. שיש מצב שהשיחה הזאת תגרום לי לאבד אותו לגמרי. פליז שהתשובה לא תהיה יותר מידי אמונית ורגשית...תודה לכם!!

אמאלהה אני חייבת את התשובה כמה שיותר מהר (לפחות בשבוע הקרוב אם תוכלו זה יהיה מעולה ממש) אז ככה לפני כמה ימים היה לי דייט עם מישהו ובגלל הקורונה קבענו באחד הפארקים כדי סתם להסתובב ולדבר הבחור היה מאוד נחמד וזרם אבל הייתה בעיה אחת ענקית ! הוא ממש גבוה !! זה כעיקרון ממש לא מפריע לי אבל אני נמוכה ממש והייתי צריכה לרוץ אחריו כל הזמן כי הוא הולך מהר ממש והוא פשוט לא שם לב שאני רצה כל הזמן ומתנשפת (אני ממש לא בכושר;) אוף אני פשוט לא יודעת איך להגיד לו את זה בלי לפגוע בקשר שהתחיל להיות ביננו והיה קצת קשה לא לשים לב שקשה לי עם הקצב אז אולי זה אומר משהו על האופי שלו אם הוא לא ראה את זה בכלל ולא האט? אשמח לתשובה כמה שיותר מהר💃

מה ההבדלים בין עמותות השירות? האגודה, שילת, חיבור חדש, עמינדב ובת עמי. לכל עמותה יש ימי כיף וסמינריונים שונים? תנאים שונים? איפה כדאי להיות? אני יודעת שצריך לבחור את התקן עצמו ולא להחליט לפי איזה עמותה באלי, ובכל זאת אשמח שתענו (; זה די דחוף כי אני הולכת למיונים המוקדמים בחנוכה😅

שלום! כשחברה שלי עצבנית\ עצובה\ מאוכזבת ממשהו, אני מנסה לעזור לה, הבעיה היא שאני לא יודעת איך. אני אומרת את מה שאני הייתי רוצה לשמוע באותו הרגע ולפעמים אני חושבת שזה לא מספיק לה. לדוגמה, לפעמים היא צריכה שיהיו אמפתיים ורק יגידו לה שהכול יהיה בסדר ושהכול לטובה, לפעמים היא צריכה שאני אוכיח אותה ואגיד לה שהיא טועה ואנסה להצדיק את הצד השני ויש גם מקרים שהיא פשוט רוצה לפרוק ושאני לא אגיב או אשאל שאלות וכדומה. רציתי לשאול איך אני יכולה להיות חברה יותר טובה ולדעת תמיד איך ובאיזה אופן היא רוצה שאני אהיה שם בשבילה? אני מצטערת אם השאלה הזאת יותר מידי ספציפית אבל אני ממש מרגישה שהיא תמיד עוזרת לי ואני לא תמיד שם בשבילה כשהיא צריכה את זה...

תמיד שמדברים, איכשהו אני יוצאת ממורמרת על כל העולם, ואני לא כזאת! אבל פשוט בדיבור וכזה יוצא לי תדמית כזאת...מה עושים?

היי (: לא אני שאלתי את השאלה אבל אשמח לעוד פירוט ממי שענתה על שו"ת 1086. לא כתוב את השם שלה...אני מדריכה שנה שנייה ומרגיש לי שהקורונה די דפקה את הקשר האישי עם החניכות. יש לך רעיונות איך כן לעבוד על זה בייחוד בתקופה הזו? חניכות בכיתה ה'...חשוב לי לציין שהן לא עצמאיות, וההורים לא הכי זורמים שיש. תודה לך!!!