ש. הפרויקט שלכם מדהים תודה רבה מראש! בימים האחרונים קרו מספר דברים גדולים בעולם- רעידת האדמה בטורקיה והפיגוע בווינה. אבל למרות כל הדיווחים על הפצועים המתים והנרצחים אני אפילו לא טורח להיכנס לכתבה, אני מחליק את המבזק בלי להניד עפעף. איך זה יכול לקרות לי? אני בדרך כלל הכי רגיש ומתחשב שאפשר. יכול להיות שהשתנתי בצורה כ"כ קיצונית שאפילו כשיהודים נרצחים אני מחליק את המבזק בלי רגש בכלל? בן 16
ש. היי, הפרויקט הזה מדהים! (מקווה שהשאלה שלי קשורה לפה אבל לא יודעת את מי עוד אפשר לשאול) אני כותבת שירים, ועוד לא יצא לי להראות לאף אחד כי הם אישיים מדי בשביל לחשוף לאנשים קרובים. אתם יודעים אולי על מקום שאפשר לפרסם באופן אנונימי?
איך אפשר להאמין בעצמנו, שאנחנו מסוגלים, שיש לנו יכולת מדהימה וכו' ועדיין לא לחשוב על עצמנו כעל "חצי אלים"(אפילו לא באופן מודע), לא להגיע לגאווה ול "כוחי ועוצם ידי"?
ש. היי, אני לא מי שכתבה את שאלה 1176 אבל אני נורא מתחברת אל השאלה. אין לי חברות נפש, יש לי רק חברות שנחמד לי איתן כי נטו זה מה שיש, כי הן גרות קרוב או נמצאות איתי בכיתה אבל אין אף אחת שאני מתחברת אליה באמת-אין לי בנות שאני מכירה באותו וויב שלי. השאלה שלי היא בעיקרון איך אני יכולה להכיר אנשים חדשים בזמן הקורונה?
למה גברים אומרים ברוך שלא עשני אישה ונשים מברכות שעשני כרצונו? לא יותר עוצמתי לומר כל בוקר שאני מקבל את איך שהקבה עשה אותי?
שמעתי על מישהו דתי שלובש ציצית שאומר שלבישת הציצית גורמת לו להתרחק באופן מעשי מחטאים, עכשיו אני בת, ואני מרגישה שאין לי שום דבר חיצוני שיכול לעזור לי להתרחק מחטאים ולהיות אדם יותר טוב , אני לובשת חצאיות, אבל חצאיות יש את כל הסוגים, קצרות, ארוכות, חשופות, צמודות , שלפעמים הם לא לפי ההלכה, אני ברוך ה' הולכת עם חצאיות די ארוכות אבל אני לא מרגישה שזה מונע ממני לעשות חטאים וכו'. אשמח לדעת תשובה ואפילו עצות , תודה רבה רבה רבה
למה אם אני רוצה משהו כל כך אני לא מצליח?? לדוגמה אני מנסה לרדת במשקל אבל אני לא מצליח מין וגיל *בן 16
ש. איך לקום מנפילות רוחניות? בגלל יצר הרע וכו' ❤ נקבה, 16
השאלה (יותר בעיה) שלי היא כזאת...אבא שלי לא מקפיד על תפילות, שחרית הוא הפסיק ממזמן, מנחה וערבית אני לא זוכרת מתי היה מתפלל בקבוע והדבר היחיד שעוד החזיק אצלו היה תפילות ערב שבת, בוקר שבת וערבית של מוצא"ש. בזמן האחרון אבא שלי הפסיק ללכת גם לערבית של מוצאי שבת. זה ממש כואב לי. (במיוחד בקורונה, שאין כל כך בתי כנסת) אני לא יודעת מה לעשות. אני מאוד רוצה שהמשפחה תתחזק אבל אני לא יכולה לחנך אף אחד. יש משהו שאפשר לעשות?
אז יש אחת שאני מכיר כבר די הרבה זמן- לא הרבה מאוד אבל הרבה. והיה לנו קשר מיוחד ידידים כזה וככל שהתקדם הזמן אני גיליתי יותר ויותר כמה היא מדהימה ומושלמת ו...(אני עומד לצאת נקבה עכשיו) התחלתי לאהוב אותה באמת לא אובססיבי עכשיו אבל מאוהב. אני בן אדם מאוד ישיר והיא בן אדם מאוד מקשיב אז היה לי בנוח להגיד לה איך אני מרגיש. לקח לה זמן להבהיר את הנקודה אבל זה לא היה... הדדי. אני לא מרגיש עכשיו לוזר או משהו ואני עכשיו באמת יודע שזה היה טוב שהיא התייחסה לנושא טיפה בפחות רגישות ממני כי קשר זוגי זה היה באמת לרעתנו. זמן טוב להגיד לכל הנערים פה שלא סתם אומרים לכם שחברה בגיל צעיר זה לא טוב (אני מאמין בללמוד בדרך הקשה, אבל כל אחת שתיתן לה את הלב שלך לא תחזיר אותו שלם לגמרי ואחרי 10 חברות כבר לא יהיה לך מה לתת). עכשיו אחרי שזה קרה לקחתי זמן לחשוב אבל העובדה שאנחנו במסגרת משותפת(סניף) דוחקת אותי פה טיפה... כי מצד אחד אני לא רוצה לאבד אותה כי גם הקשר שלנו בתור ידידים הוא אחד הדברים היותר חזקים שחוויתי והיא בן אדם טוב שתמיד אפשר לסמוך עליו. וגם בלי קשר כל האנשים שאני מכיר אוהבים להיות בחברתה כי היא מצחיקה והיא אחלה. אבל מצד שני אני רוצה להתקדם מפה ולא להישאר במצב הזה כי אני מכיר חברים שחוו פרידה ולא התקדמו מאז ואז נפרדו וחזרו מיליון פעמים עד צאת הנשמה. חבר שלי הציע לי פשוט להתקדם ולשכוח אותה אבל זה קשה כי היא לא השתנתה בכלום. מה אתה מציע לעשות כדי להתקדם? תודה מראש