ש. האם מידת הרחמים היא באמת רחמים? כי הרי הקב''ה ברא אותנו כך שאנו לא יכולים להסתדר עם מידת הדין בלבד, כלומר שאם היה רק דין מן הסתם לא היינו שורדים יותר מדי זמן... אז מידת הרחמים הכרחית, לכן- האם היא באמת רחמים (לפנים משורת הדין) או לא (כי היא נצרכת אז זה לא 'בונוס' ). ומכאן- האם אנחנו צריכים להודות עליה לה' באופן מיוחד, כי באמת ה' לא חייב לנהוג איתנו במידת הרחמים או שלא, כי בעצם הוא כן חייב- כי בלעדיה פשוט לא היינו מסתדרים (וכך ה' ברא אותנו... כלומר ברא אותנו שאנו חייבים את מידת הרחמים)... תודה על ההשקעה, המחשבה והזמן!!!
ש. שלום שלום:) אני בהתלבטות ואשמח שתתנו לי כמה כיוונים ואם נכון לעשות את הדבר. לפני כמעט שנה הייתי בקשר עם בחור שנתיים. קשר ממש נחמד וטוב- בקיצור בסופו הוא הבין ממני וייב מסוים, קשר יותר חזק ומחייב והוא הרגיש אליי דברים ואני לא. עכשיו היה בסיס למה שהוא ציפה לו, אני דיברתי בתמימות ומאוד זרמתי בשיח וכנראה זה שידר לו משהו מסוים. הוא רשם לי הודעה שהוא ממש מאוכזב ושהוא ציפה למשהו אחר. אני עושה חשבון נפש עם עצמי בימים האחרונים ואני ממש מרגישה מצפון, אשמה ומועקה שנתתי לו כביכול פתח להאמין בקשר שלנו.(זה קרה לי עם עוד בחור, מאז אני ממש משתדלת לא להאריך בשיחות בווצאפ במיוחד עם בנים כי במציאות הדברים הרבה יותר ברורים). אני משתדלת לא לשמור בבטן אבל מאחר שלא דיברתי עם הבן מעל שנה אני מתלבטת אם זה שייך לדבר איתו על זה ולסיים יפה יפה. אני לא יודעת באיזה מצב הבחור נמצא ואם הוא עדיין מרגיש אליי דברים אני ממש משערת שלא, הוא במקום אחר עכשיו. אשמח שתכוונו אותי אם לעשות את הצעד הזה או שהוא מיותר ואיך להסיר את המועקה הזו. תודה רבה רבה לכם! בת 17
ש . אני ממש לא מזלזלת בה' אני פשוט מנסה למצוא תשובה לשאלה הזאת מאז שאני זוכרת את עצמי ואף פעם לא מצאתי תשובה שסיפקה אותי, תמיד אמרו לי "את פשוט חייבת להאמין שלה' היו את הסיבות שלו" "אם תנסי להבין את הסיבות של ה' תאבדי את עצמך" אז אני מקווה שתוכלו לעזור לי... אם ה' הוא כל כך חנון ורחום למה הייתה שואה? למה מעל מליון ילדים נרצחו? למה כל כך הרבה תינוקות נרצחו לפני שהספיקו לנשום את הנשימה הראשונה שלהם? למה לא הרגשנו את הנוכחות של ה' בזמן שהכי היינו צריכים אותו?
ש. כידוע, דווקא בגלות גדלה התורה של עם ישראל והשפעתו על ההיבט המוסרי בעולם. מתן תורה התרחש במדבר סיני בחו"ל, התלמוד שאנו פוסקים לרוב על פיו הוא התלמוד הבבלי. לעניות דעתי חתימת המשנה התבצעה לאחר חורבן הבית השני. השאלה שלי, האם אין זה ראוי שנקדם את הגאולה? והאם התורה תוקטן בעת הגאולה(המדרשים על חגים שמתבטלים, ספרי נבואות שנגנזים)? האם בעידן של עם ישראל בארצו, העבודה החומרית מתבטאת יותר מאשר הלימוד תורה? כביכול האם התורה המשמעותית צומחת דווקא בגלות?(תלמוד בבלי, משנה תורה לרמב"ם וכו'
ש. היי. אם אני לומדת מאמרים או קטעים על מידות שלא בהכרח קשורים לתורה או לתורה שבעל פה, טכנית זה נחשב לימוד תורה? כי זה מה שהתורה מכוונת אותנו
ש. תודה על העבודת קודש!! בת 18, הרבה פעמים הדלק והמנוע שלי לעשיית דברים הוא החשיבה על איך זה ייראה או ישמע, הרצון להוכיח, שידעו שאני עושה דברים גדולים. העניין הזה הוציא ממני המון טוב, אני ב"ה ממלאה את החיים שלי בעשייה, בקשר עם אנשים, גדלה ומתפתחת. אבל מרגיש לי שאני רוצה לעלות מדרגה ולעשות לשם לעשות נטו. איך אוכל להתקדם?? 💪
ש. היי, אני בת 17. אבא שלי בן 60+ והוא קצת מתחיל להזדקן... יש לו מכשירי שמיעה והוא מתחיל לשכוח דברים, גם דברים שהוא ידע כל החיים שלו. זה ממש מפחיד אותי. ואני יודעת שזה הגיוני בגיל 60 אבל אני לא מצליחה לשחרר את זה... כל פעם שהוא שוכח משהו אני מתחילה לפחד. אתם יכולים לעזור לי לקבל את זה איכשהו?
ש . היי, תודה ממש על מה שאתם עושים!! הרמב"ם מדבר על כך שאדם חכם הוא אדם שהולך בכל מידה באמצע ולא בקיצוניות. השאלה שלי איך יודעים למצוא את האמצע המדויק הזה? מפני שלכל בן אדם יש נטיות או העדפה (גם בלתי מודעת) למידות מסוימות שאליהן הוא יקפיד יותר. בנוסף כל אדם מושפע מהבית והסביבה שבה הוא גדל. יש בתים שמקפידים על מידות מסויימות יותר ומידות מסויימות פחות (לא בכוונה אלא ככה האדם) עכשיו אני רוצה באמת לכוונן ולדייק אותי לאמצע אבל אם גדלתי בסביבה מסוימת בה יותר נדיבים אבל גם יותר כועסים. כך אוטומטית הספקטרום שלי נגיד של מידת הכעס יצטמצם וכך גבול האמצע שלי לא באמת יהיה מדויק. אשמח שתעזרו לי לדעת למה אני צריכה לשאוף, לאיזה "אמצע" מדויק. תודה רבה רבה :)
ש. יש לי קושי גדול בלהאמין ולתפוס את החיים שמעל הנורמה.. את כל חיי הרוח... אני אסביר, אני מתפללת כל יום ב"ה ומשתדלת לעשות את רצון ה' באהבה. אבל מאוד קשה לי לומר תהילים ולהאמין שזה ישפיע או ללכת לקברי צדיקים ולהאמין שזה יעזור... אפילו סתם לעשות "מים אחרונים" ולהבין שזה מנקה ממני דברים רעים... ואת כל העיניינים שיש מעל הטבע (עקרונות בסיסיים בחוכמת הקבלה וכדומה... ) ועל זה בדיוק רציתי לשאול, זה בעיה? ניתן לעבוד את הקב"ה באופן רצוי ללא התחברות יותר מדי אל חיי הרוח שבהם? זה נקרא עבודת ה' חלקית? אני אחדד, ניתן לעבוד את ה' באופן האידיאלי ללא התחברות אל הדברים הגבוהים האלה?
ש. זה מרגיש לי קצת לא פייר, למה יש אנשים שהיו בשואה, אם הם שרדו אז לרוב איבדו את כל הקרובים להם ואז אחרי כל זה הם מגיעים לארץ ישראל וצריכים להתחיל להקים מדינה. וחלקם נופלים במלחמות פה את חלקם אין אף אחד שיזכור. אנחנו ישר הגענו לעולם שכבר יש מדינה ואין דברים גדולים שצריך לעשות. אפילו בתקופה של הקורונה כל מה שצריך כדי "להציל את העולם" זה לשבת בבית. למשל סבתא רבא שלי בגילי (17) שרדה את השואה, עלתה לארץ בספינת מעפילים, הייתה במחנה עצורים בעתלית, איבדה חלק מהמשפחה שלה ונשארה כמעט לבד. ומה אני בדיוק עשיתי? כלום
ש. הרבה פעמים אני מרגישה שאני לא סבלנית. שאין לי סבלנות לחכות שדברים יגיעו, אין לי סבלנות לקרוא את כל הדף במלואו או לראות את כל הסרטון בלי לדלג, לפעמים אני לא אקרא הודעות בשלמותן ואפספס כל מיני דברים חשובים וכו. אני ממש מתאמצת להרגיש ולהנות כמה שיותר ממה שיש עכשיו ולהתרכז בו אבל תמיד יותר קל לי להיות במחשבות על העתיד.. אשמח לטיפים אם יש לכם! גם על איך לעבוד על סבלנות וגם על איך להנות יותר ממה שיש עכשיו תודה רבה רבה!!!
ש שלום לכם שאלה שממש מעניינת וחשובה לי כל הזמן שמזכירים את אלוהים אומרים שהוא למעלה במרומים שומר אבל אומרים שהוא נמצא בכל מקום אז למה אומרים שהוא למעלה למה דווקא הלמעלה תפס את המקום שה' נמצא בו