היי, מחר אני ניגשת לבגרות בתנ"ך. חלק מהחומר זה הפרקים במלכים ב' שמספרים על גלות ישראל, וחלק זה הבטחות ה' לאברהם על נצחיות עם ישראל. התחלתי לחשוב על זה, נכון שאלוקים הבטיח לאברהם שנישאר העם הנבחר כל הזמן, אבל בספר מלכים כל מה שבני ישראל עושים זה לחטוא, ובכוונה- "ויעשו דברים רעים להכעיס את ה'". למה אלוקים לא עזב אותנו פשוט והלך לעם אחר שיקשיב לו יותר ויהיה יותר אסיר תודה?
נכשלתי בטסט. נהגתי מושלם ונפלתי בסוף על שטות בינתיים כל החברות עוברות טסט ורק אני נכשלת אני משתדלת לפרגן מכל הלב אפילו שזה קשה ברמות שאי אפשר לתאר. כולם אומרים לי שהכול לטובה וה' עושה מה שהכי טוב לי ואולי הייתה אמורה לקרות תאונה וה' לקח את התפילות שלך למשהו אחר... אבל נמאס לי מה כבר ביקשתי? ה' לא יכול לתת לי גם רישיון וגם למנוע את התאונה???
קשה לי לחזור לשגרה. לא יצאתי מהבית כמעט חודשיים, ואני מרגיש שבזמן הבידוד הזה התפתחתי מאוד מבחינה רוחנית תורנית ואישית וכשאני צריך לחזור עכשיו לשגרה-אני מרגיש שהיא לא מתאימה לאדם החדש שנהייתי. וגרוע מזה, אני מרגיש שהיא רק מקלקלת לי את מה שבניתי. כאילו עד עכשיו צללתי והחזקתי את האוויר, והייתה לי הזדמנות לצאת ולנשום אוויר ועכשיו אני צריך לחזור ולצלול חזרה. איך אפשר לשמור על עצמי ועל האישיות הרוחנית שלי חזקה?
אשריכם ואשרי חלקכם, תודה. בכל התקופה הזו, אנו נבחנים מהבית. להורים שלי מאוד חשוב שהציונים שלי יהיו גבוהים והם טוענים שאם הציונים האלו ישרתו אותי בעתיד, זה בסדר שאעזר בחומר בשעת המבחן בבית. מה אתם אומרים על זה?
שלום:) ב"ה חברה שלי התארסה(היא בת 18) וממש קשה לי לשמוח בשבילה..אני כן שמחה- אבל גם ברגע ששמעתי נהייתי עצובה מאוד, סתם, בלי סיבה..פשוט התחשק לי לבכות.. איך להצליח לשמוח בשבילה? במיוחד כשאני לא יודעת את הסיבה לעצב? אני בת 17
לפעמים אני מרגישה שדוחפים לי תשובות שטחיות מידי לשאלות עמוקות בצורה שחוסמת את האפשרות לשאול עוד, זה גורם לי לא כל כך לשאול שאלות. איך אפשר לפתח את היכולת לשאול שאלות בצורה שתעזור לי להעמיק יותר? (שאלות בהרבה נושאים, לא משהו ספציפי).
היי אשריכם ממש!! צדיקים אמיתיים!! אני שביעיסט בישיבה תיכונית ויש לי חבר בכיתה ט' (חמשוש) אנחנו חברים ממש טובים ואני מנסה למלא לו את התפקיד של האח הגדול שאני הייתי רוצה בכיתה ט'.... אבל זה פשוט לא הולך, אני מרגיש שאני רודף אחריו כמו מטומטם והוא מתנהג לפעמים כמישהו שלא רוצה את הקשר הזה, ומצד שני זה כן הולך ושאנחנו מדברים אז אנחנו חברים!! זה נהיה כבר רדיפה מידי ואני מרגיש ממש מובך ומוזר וגם חברים שלי אמרו לי את זה. מה אני עושה איתו???
תודה רבה לכם, אתם עושים דבר נפלא! אני מאוד מאמינה בקב"ה, ושהדרך שלו היא הדרך הנכונה! אבל אני לא יכולה שלא לשאול את עצמי לפעמים- למה הנשים קצת מופלות? למה לבנים מותר לשיר ולנשים לא. גם שירת גברים היא מושכת. ואתם לא מבינים כמה קשה זה שיש כישרון אך לשמור אותו לעצמך.. למה גברים יכולים ללכת בלי חולצה ואנחנו אפילו לא יכולות להראות את המרפק. ויש את עניין הריקוד וכן הלאה. אני לא יכולה לא לתהות לפעמים למה נשים צריכות כ"כ לשמור שלא להיות מושכות, ואילו אותם דברים שגם מושכים בנות מותרים לגברים..
היי, בת 16;) יש הרבה מקרים בתנ"ך שלא מתייחסים לנשים ועל חלקם מצאתי דווקא תשובות יפות, אבל אני לא מצליחה להבין איך יכול להיות שמדברים כל כך הרבה על המפקד (גם בפרשה שלנו) ועל זה שכל אחד הוא שם ולא רק מספר, ועל החשיבות של כל אחד אבל בעצם לא סופרים את כולם. מי שנגיד לא בגיל שסופרים במפקד אז מילא כי יספרו אותו מתישהו, אבל הנשים כאילו לא קיימות. פתאום אין לנו משמעות בעם?
נכשלתי כבר ב2 טסטים ןקיבלתי טסט 3 לעוד כמעט חודש. אין לי כוחות לעשות עוד שיעורי נהיגה ןלגשת לעוד טסט כשיש סיכוי שאני אכשל (למרות שאני יודע לנהוג). אני מרגיש שזה ניסיון קשה מדי בשבילי וכועס על ה' שנתן לי אותו. זה מרגיש לי צביעות וכפירה אבל זה מה שאני מרגיש. מותר לכעוס על ה'? איך להתגבר על הכישלון ולהמשיך הלאה?
השאלה שלי היא כזאת, קורה לי הרבה פעמים שאני לא מרגישה משמעותית בעולם, אני מרגישה שאני חלק לא הכרחי ממנו... אני יודעת שלכל אדם יש תפקיד ייחודי רק לו וכל אדם מגיע לעולם לזמן ומקום מדויק- אבל עדיין קשה לי להרגיש את זה, איך אפשר לחזק את תחושת השייכות והשליחות שלי בעולם?