כל השאלות שנשאלנו

אשריכם ואשרי חלקכם, תודה. בכל התקופה הזו, אנו נבחנים מהבית. להורים שלי מאוד חשוב שהציונים שלי יהיו גבוהים והם טוענים שאם הציונים האלו ישרתו אותי בעתיד, זה בסדר שאעזר בחומר בשעת המבחן בבית. מה אתם אומרים על זה?

שלום:) ב"ה חברה שלי התארסה(היא בת 18) וממש קשה לי לשמוח בשבילה..אני כן שמחה- אבל גם ברגע ששמעתי נהייתי עצובה מאוד, סתם, בלי סיבה..פשוט התחשק לי לבכות.. איך להצליח לשמוח בשבילה? במיוחד כשאני לא יודעת את הסיבה לעצב? אני בת 17

לפעמים אני מרגישה שדוחפים לי תשובות שטחיות מידי לשאלות עמוקות בצורה שחוסמת את האפשרות לשאול עוד, זה גורם לי לא כל כך לשאול שאלות. איך אפשר לפתח את היכולת לשאול שאלות בצורה שתעזור לי להעמיק יותר? (שאלות בהרבה נושאים, לא משהו ספציפי).

היי אשריכם ממש!! צדיקים אמיתיים!! אני שביעיסט בישיבה תיכונית ויש לי חבר בכיתה ט' (חמשוש) אנחנו חברים ממש טובים ואני מנסה למלא לו את התפקיד של האח הגדול שאני הייתי רוצה בכיתה ט'.... אבל זה פשוט לא הולך, אני מרגיש שאני רודף אחריו כמו מטומטם והוא מתנהג לפעמים כמישהו שלא רוצה את הקשר הזה, ומצד שני זה כן הולך ושאנחנו מדברים אז אנחנו חברים!! זה נהיה כבר רדיפה מידי ואני מרגיש ממש מובך ומוזר וגם חברים שלי אמרו לי את זה. מה אני עושה איתו???

תודה רבה לכם, אתם עושים דבר נפלא! אני מאוד מאמינה בקב"ה, ושהדרך שלו היא הדרך הנכונה! אבל אני לא יכולה שלא לשאול את עצמי לפעמים- למה הנשים קצת מופלות? למה לבנים מותר לשיר ולנשים לא. גם שירת גברים היא מושכת. ואתם לא מבינים כמה קשה זה שיש כישרון אך לשמור אותו לעצמך.. למה גברים יכולים ללכת בלי חולצה ואנחנו אפילו לא יכולות להראות את המרפק. ויש את עניין הריקוד וכן הלאה. אני לא יכולה לא לתהות לפעמים למה נשים צריכות כ"כ לשמור שלא להיות מושכות, ואילו אותם דברים שגם מושכים בנות מותרים לגברים..

היי, בת 16;) יש הרבה מקרים בתנ"ך שלא מתייחסים לנשים ועל חלקם מצאתי דווקא תשובות יפות, אבל אני לא מצליחה להבין איך יכול להיות שמדברים כל כך הרבה על המפקד (גם בפרשה שלנו) ועל זה שכל אחד הוא שם ולא רק מספר, ועל החשיבות של כל אחד אבל בעצם לא סופרים את כולם. מי שנגיד לא בגיל שסופרים במפקד אז מילא כי יספרו אותו מתישהו, אבל הנשים כאילו לא קיימות. פתאום אין לנו משמעות בעם?

נכשלתי כבר ב2 טסטים ןקיבלתי טסט 3 לעוד כמעט חודש. אין לי כוחות לעשות עוד שיעורי נהיגה ןלגשת לעוד טסט כשיש סיכוי שאני אכשל (למרות שאני יודע לנהוג). אני מרגיש שזה ניסיון קשה מדי בשבילי וכועס על ה' שנתן לי אותו. זה מרגיש לי צביעות וכפירה אבל זה מה שאני מרגיש. מותר לכעוס על ה'? איך להתגבר על הכישלון ולהמשיך הלאה?

השאלה שלי היא כזאת, קורה לי הרבה פעמים שאני לא מרגישה משמעותית בעולם, אני מרגישה שאני חלק לא הכרחי ממנו... אני יודעת שלכל אדם יש תפקיד ייחודי רק לו וכל אדם מגיע לעולם לזמן ומקום מדויק- אבל עדיין קשה לי להרגיש את זה, איך אפשר לחזק את תחושת השייכות והשליחות שלי בעולם?

האם יש עיניין אמוני להיות חיילים (גברים) בצהל?

אני בן 16 ויש לי חברה,ההורים שלי לא יודעים מזה ואני מפחד לספר להם כי אני חושב שהם לא יקבלו את זה יתאכזבו ויגידו לי לנתק תקשר,אבל מצד שני ממש לא באלי לחיות בהסתרה מההורים שלי וזה גם יוצר מצבים של שקרים ואני ממש לא יודע מה לעשות

היי, בוקר טוב!! מקווה שתוכלו לענות לי. יש לי שאלה , הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי ובעיקר לאחרונה בהחלטות קשות. ולא תמיד אני מספיק מאמינה בכללי או בעצמי שאעשה את ההחלטה הנכונה. היום איזה פוסט בפייסבוק כבש את עיני של חברה חילוניה שקיבלה איזשהו התקשרות עם המתים (במקרה שלה אמא שלה) באמצעות אדם שמתיימר להיות הקישור עם המתים, ואת האמת שהוא די קלע בול לדברים שנשמע שאמא שלה באמת יכלה להגיד. הוא קלע בנקודות הכואבות ביותר שלה. בחלומות שאמא שלה תמיד רצתה שיהיו לה, ובעוד דברים שלא הגיוני שהיה יכול לדבר לבד. אני מתלבטת אם להאמין לזה, וזה כל כך אמין . לאדם קוראים יריב אפרת, ואני מתלבטת אם זו נחשבת עבודה זרה, או תקשורת עם המתים שהיא אסורה. הרי בסופו של דבר, אם האדם שמת בחר להעלות את דעותיו אולי זה מותר? וגם זה נשמע כל כך אמיתי! השאלה כל כך מציקה לי- למה אם הקב"ה ברא את הכלי הזה בחיינו אז אסור לנו להשתמש בו?

היי אני בת 16 וחצי ואני משתדלת להאמין בה׳ הפחד הגדול שלי זה כשאני אצא מהבועה הקטנה שאני חיה בה לעולם האמיתי אני אגלה שהכל לא נכון איך אני יכולה לחזק את באמונה שלי בה׳ ולא לחשוב מחשבות כאלו?