כל השאלות שנשאלנו

ש. כידוע, דווקא בגלות גדלה התורה של עם ישראל והשפעתו על ההיבט המוסרי בעולם. מתן תורה התרחש במדבר סיני בחו"ל, התלמוד שאנו פוסקים לרוב על פיו הוא התלמוד הבבלי. לעניות דעתי חתימת המשנה התבצעה לאחר חורבן הבית השני. השאלה שלי, האם אין זה ראוי שנקדם את הגאולה? והאם התורה תוקטן בעת הגאולה(המדרשים על חגים שמתבטלים, ספרי נבואות שנגנזים)? האם בעידן של עם ישראל בארצו, העבודה החומרית מתבטאת יותר מאשר הלימוד תורה? כביכול האם התורה המשמעותית צומחת דווקא בגלות?(תלמוד בבלי, משנה תורה לרמב"ם וכו'

ש. היי. אם אני לומדת מאמרים או קטעים על מידות שלא בהכרח קשורים לתורה או לתורה שבעל פה, טכנית זה נחשב לימוד תורה? כי זה מה שהתורה מכוונת אותנו

ש. תודה על העבודת קודש!! בת 18, הרבה פעמים הדלק והמנוע שלי לעשיית דברים הוא החשיבה על איך זה ייראה או ישמע, הרצון להוכיח, שידעו שאני עושה דברים גדולים. העניין הזה הוציא ממני המון טוב, אני ב"ה ממלאה את החיים שלי בעשייה, בקשר עם אנשים, גדלה ומתפתחת. אבל מרגיש לי שאני רוצה לעלות מדרגה ולעשות לשם לעשות נטו. איך אוכל להתקדם?? 💪

ש. היי, אני בת 17. אבא שלי בן 60+ והוא קצת מתחיל להזדקן... יש לו מכשירי שמיעה והוא מתחיל לשכוח דברים, גם דברים שהוא ידע כל החיים שלו. זה ממש מפחיד אותי. ואני יודעת שזה הגיוני בגיל 60 אבל אני לא מצליחה לשחרר את זה... כל פעם שהוא שוכח משהו אני מתחילה לפחד. אתם יכולים לעזור לי לקבל את זה איכשהו?

ש . היי, תודה ממש על מה שאתם עושים!! הרמב"ם מדבר על כך שאדם חכם הוא אדם שהולך בכל מידה באמצע ולא בקיצוניות. השאלה שלי איך יודעים למצוא את האמצע המדויק הזה? מפני שלכל בן אדם יש נטיות או העדפה (גם בלתי מודעת) למידות מסוימות שאליהן הוא יקפיד יותר. בנוסף כל אדם מושפע מהבית והסביבה שבה הוא גדל. יש בתים שמקפידים על מידות מסויימות יותר ומידות מסויימות פחות (לא בכוונה אלא ככה האדם) עכשיו אני רוצה באמת לכוונן ולדייק אותי לאמצע אבל אם גדלתי בסביבה מסוימת בה יותר נדיבים אבל גם יותר כועסים. כך אוטומטית הספקטרום שלי נגיד של מידת הכעס יצטמצם וכך גבול האמצע שלי לא באמת יהיה מדויק. אשמח שתעזרו לי לדעת למה אני צריכה לשאוף, לאיזה "אמצע" מדויק. תודה רבה רבה :)

ש. יש לי קושי גדול בלהאמין ולתפוס את החיים שמעל הנורמה.. את כל חיי הרוח... אני אסביר, אני מתפללת כל יום ב"ה ומשתדלת לעשות את רצון ה' באהבה. אבל מאוד קשה לי לומר תהילים ולהאמין שזה ישפיע או ללכת לקברי צדיקים ולהאמין שזה יעזור... אפילו סתם לעשות "מים אחרונים" ולהבין שזה מנקה ממני דברים רעים... ואת כל העיניינים שיש מעל הטבע (עקרונות בסיסיים בחוכמת הקבלה וכדומה... ) ועל זה בדיוק רציתי לשאול, זה בעיה? ניתן לעבוד את הקב"ה באופן רצוי ללא התחברות יותר מדי אל חיי הרוח שבהם? זה נקרא עבודת ה' חלקית? אני אחדד, ניתן לעבוד את ה' באופן האידיאלי ללא התחברות אל הדברים הגבוהים האלה?

ש. זה מרגיש לי קצת לא פייר, למה יש אנשים שהיו בשואה, אם הם שרדו אז לרוב איבדו את כל הקרובים להם ואז אחרי כל זה הם מגיעים לארץ ישראל וצריכים להתחיל להקים מדינה. וחלקם נופלים במלחמות פה את חלקם אין אף אחד שיזכור. אנחנו ישר הגענו לעולם שכבר יש מדינה ואין דברים גדולים שצריך לעשות. אפילו בתקופה של הקורונה כל מה שצריך כדי "להציל את העולם" זה לשבת בבית. למשל סבתא רבא שלי בגילי (17) שרדה את השואה, עלתה לארץ בספינת מעפילים, הייתה במחנה עצורים בעתלית, איבדה חלק מהמשפחה שלה ונשארה כמעט לבד. ומה אני בדיוק עשיתי? כלום

ש. הרבה פעמים אני מרגישה שאני לא סבלנית. שאין לי סבלנות לחכות שדברים יגיעו, אין לי סבלנות לקרוא את כל הדף במלואו או לראות את כל הסרטון בלי לדלג, לפעמים אני לא אקרא הודעות בשלמותן ואפספס כל מיני דברים חשובים וכו. אני ממש מתאמצת להרגיש ולהנות כמה שיותר ממה שיש עכשיו ולהתרכז בו אבל תמיד יותר קל לי להיות במחשבות על העתיד.. אשמח לטיפים אם יש לכם! גם על איך לעבוד על סבלנות וגם על איך להנות יותר ממה שיש עכשיו תודה רבה רבה!!!

ש שלום לכם שאלה שממש מעניינת וחשובה לי כל הזמן שמזכירים את אלוהים אומרים שהוא למעלה במרומים שומר אבל אומרים שהוא נמצא בכל מקום אז למה אומרים שהוא למעלה למה דווקא הלמעלה תפס את המקום שה' נמצא בו

היי,אני יודעת שהשאלה הזאת נשלחה כבר בצורה אחרת, אבל בכל זאת אני ממש מבקשת שתענו לי,כי כאן זה המקום היחיד בו אוכל לקבל תשובה. אני כל הזמן חוזרת ושבה לעשות את אותה עבירה,ממש קשה לי לעמוד בפני היצר. עשיתי את אותה עבירה לאחרונה כמה וכמה פעמים ומפאת המצב וההסתגרות בבית,אני כל כך חוששת מהאפשרות שלא אוכל לעצור את עצמי בפעם הבאה. אני מרגישה שנאה עצמית ולא מבינה למה דווקא זה קורה לי.?? למה ה' בחר בי לניסיון הזה??כל כך נמאס לי.. קראתי את התשובות לשאלות דומות כאלה,אך אין משהו שסיפק אותי. אני אשמח כל כך שתענו לי.

שלום! לאחרונה התחלתי ממש להתעניין בחזון הצמחונות של הרב קוק. בגדול אני יודעת מה זה אומר, אבל אשמח אם תוכלו לתת לי עצות איך אני יכולה ללמוד על זה יותר, מאיזה ספרים וכו'... תודה! בת 18...

אומרים שכל בעיה שלנו או קושי הוא מדרגה עבורנו או ניסיון, נכון? אני לא יכולה לומר שכל חיי היו קושי אך גיל ההתבגרות היה.. מיוחד. שונה. לא קל. עברתי הרבה ועל הרבה אני כבר לא שואלת שאלות. כי אין טעם, אלו החיים שלי וזה המטען שלי. אבל לאחרונה זה מוגזם. השנה האחרונה שלי הייתה כל כך קשה, מלאה בבכי, בכאב. ואני שואלת את עצמי "למה?!?" לא צמחתי מזה, לטובה לפחות. נוסף לי עוד נדבך כאב. למה לפעמים מרגיש שאנחנו מקבלים עונש משמים? למה אנחנו לא יכולים לחוות את הדברים הללו כדברים טובים בחיים? למה הכל זה שריטות? וגם אם חשבתי שמשהו בה ה כנשיקה זה רק פותח עוד צלקת. מה עושים?