ש. היי:)לאחרונה אני עובדת בעסק של אחותי, ויוצא שלפעמים התשלום לא בדיוק חופף עם השעות, או שהיא מבקשת ממני לעשות דברים בתחזוקת הבית שלה.איך שומרים על יחסי עובד- מעביד בלי לפגוע ביחסי אחיות?איפה עובר הגבול?
היי אני מדריכה שנה שנייה בלי מדשית ואני פשוט מרגישה שאני לא מועילה לחניכות שלי... אני בכיתה יא ואני צריכה להשקיע הרבה בלימודים ובכללי חוץ מההדרכה יש לי המון דברים שאני צריכה ורוצה לעשות ויוצא שאין לי זמן להשקיע בחניכות שלי כמו שאני באמת חושבת ומאמינה שצריך להשקיע.. הבעיה זה שאנחנו סניף ממש קטן ואם אני עוזבת לא בטוח שיש מי שתחליף אותי.. עדיף לי פשוט לעזוב את ההדרכה או להשאר ולתת להם את הקצת שאני יכולה לתת עכשיו?
ש. הבנתי שהעיקר בכיבוד הורים זה היחס ולא העזרה עצמה. אבל מה עם מקרה שאני כלפי חוץ מכבדת את אמא שלי ועוזרת לה בשמחה וכו' אבל בתכלס בפנים אני עצבנית על זה ולא עוזרת משמחה בכלל.. זה נחשב כיבוד הורים? או שעדיף לא לעשות בכלל? תודה על הפרויקט המדהים הזה!
ש. היי! קודם כל אשריכם! הפרויקט שלכם חשוב ומחכים ביותר!! רציתי לשאול פשוט מה הכוונה תורה שבעל פה.. זה המשנה והגמרא אבל מה עוד? מה המקור לכל זה? הרי אומרים שגם תורה שבע"פ קיבלנו ממשה רבינו, אבל איך זה המשנה? הרי במשנה מוזכר לנו שזה רבנים שחיו הרבה אח"כ? סליחה אם זה בורות ותודה רבה!
דבר ראשון- תודה על המקום לשאול! עכשיו לשאלה - יש לי התקפים של כאבים מאוד חזקים (לא בעיה רפואית, פשוט משהו שכואב ולא מסוכן). אבל כאבים חזקים בטירוף. זה יכול לשתק אותי תוך כמה דקות ולא מעניין מה עשיתי מה תכננתי- אני עכשיו במיטה. הבעיה הנוספת שנלווית לקושי הזה זה קושי אמוני. אני שוכבת ובוכה לה', מתחננת שיפסיק אבל הכאב ממשיך. כל תפילה כמעט אני מבקשת על העניין הזה אבל המצב ככה לפחות שנה וחצי. ואני לא מבינה למה ה' עושה לי את זה. אני יודעת שזו שאלה ילדותית וזה לא עובד ככה אבל אני באמת לא מבינה. יכול להיות שזה עונש? שזה אמור לעורר אותי לתשובה? זה עובד ככה? (נ. ב. ניסיתי את הקטע של התשובה ואני עושה תשובה ומקבלת על עצמי גם דברים בזמן הכאב ממש עצמו, עדיין אין שיפור...)
שלום לכם! אני בכיתה יא' ואני בסה"כ ילדה טובה.. פשוט לפעמים יוצא לי לחשוב אם אני לא אתחרט אחרי זה כשאני יגדל שלא התפרעתי ועשיתי בלאגן בגיל הזה ואז אני ירצה לפרוץ גבולות בגיל יותר מבוגר.. מה אומרים?
טוב אז שלום לכם!! וכל הכבוד ממש על העשייה המבורכת שלכם!! אוקי אז העניין הוא כזה יש לי ממש רצון לפתוח ערוץ יוטיוב, כי אני ממש טובה באיפור ובכל מה שקשור לזה ואני כל הזמן צופה ביוטיוב בסרטונים כאלה וממש ממש בא לי גם לעשות כאלה!! בלי קשר אני רואה גם קידוש השם באיזשהי דרך, כי זה מראה שצניעות וכל מה שקשור בסטייל ואיפור לגמרי הולכים ביחד!! עכשיו מה שמונע ממני לעשות את זה זה כי אני יודעת שאני יהפוך להיות ממש הבדיחה של השכבה.. וגם המשפחה ממש ממש לא תקבל את זה בטוב אני לא מהבנות שמוערבות יותר מידי ברשתות חברתיות (באינסטגרם טיק טוק וכל זה..) בקיצור יש לי באמת רצון לפתוח ערוץ כזה ולהיות מצליחה אבל אין לי אומץ כי התגובות מהסביבה לא יקבלו את זה בטוב בכלל!! ואף אחד לא רוצה להיות במקום חברתי/ משפחתי שלועגים לו מה לעשות?
הי, תודה רבה לכם על המיזם המהמם הזה!! יש לי אחות קטנה ממני בשלוש שנים ויש לה אופי שונה ממני מאוד. לגמרי הפוך משלי. לאחותי יש בעיה של התפרצויות זעם כאלה והיא כל הזמן כועסת ועצבנית. אפילו אם אני רוצה לנסות להתקרב אליה היא ישר מרחיקה אותי. הבעיה העיקרית היא שאני שמה לב שהיא ממש מבאסת לכל המשפחה את האווירה כמו ארוחות שבת או או טיולים ואפילו סתם נסיעות באוטו. היא מביאה איתה ענן שלילי לכל מקום. איך להתמודד עם זה? אני לא מצליחה לדבר אליה ונמאס לי כבר שכל הדברים המשפחתיים שלנו הופכים לשליליים בגללה. מה לעשות?
איך אפשר לתת מעצמי לבת הזוג שלי ולא לוותר על המקום שלי בזוגיות? איפה נכנס החלק של הויתור אם תוך כדי אני מאבד את עצמי?
יש לי שאלה שכבר הרבה זמן מעסיקה אותי- אני יודעת שיש מעלה גדולה להתפלל על דברים ולבקש מהקב"ה, אבל גדלתי על זה שהוא מכוון הכל בעולם והכל בהשגחה פרטית וברור שכל דבר שה' עושה זה לטובתינו.. אז בעצם זה קצת סותר כי מה הקטע שאני יתפלל אם אני כביכול לא יודעת מה טוב בשבילי והקב"ה ממילא יכוון הכל בצורה הכי טובה גם בלי התפילה שלי! בעצם יוצא שאין לי על מה להתפלל כי אין לי בשביל מה לבקש על משהו שנראה לי ממבט של בנאדם שיהיה לי טוב.
היי, תודה ממש על הפרוייקט הזה! רעיון מדהים ועוזר לכל כך הרבה מהנוער!! יש מישהו שהיה לי קשר איתו, אני יודעת שאנחנו לא מתאימים, אני אפילו אגיד שהוא נראה לי קצת מוזר ולא בשבילי, פשוט בכל מובן זה לא זה. אבל אני כל היום חושבת עליו. פשוט ככה. מהרגע שאני קמה ועד שאני הולכת לישון אני רק חושבת עליו וזה מחרפן אותי! מחרפנת אותי עוד יותר הידיעה שהוא בקטע שלי (יצא לו להגיד לי את זה) וזה כל כך קשה כי אני יודעת שברגע שאני רוצה זה קורה. ואני לא רוצה אבל אני כן רוצה. אני בתסביך. אני כאילו מאוהבת בו ולא סובלת אותו. איך יוצאים מיזה?
דבר ראשון רציתי לומר לכם תודה על הפרוייקט המדהים הזה!! ממש עבודת קודש אשריכם!!😃 אז השאלה היא איך לגרום למשהו להפתח? יש לי אח שגדול ממני בכמה שנים, ואני יודעת שעוברת עליו תקופה לא קלה, והייתי רוצה לעזור לו ואולי לנסות לשמוע אותו, להקשיב ואני לא יודעת איך לגרום לו להפתח מעצמו ושירגיש שאני פה תמיד לשמוע (גם אם אני קטנה ממנו) ושירגיש חופשי לדבר... אשמח לתשובה יחסית מהר.