ש. השאלה: אהלן, בשבט אנחנו ממש מעורבים (עם הבנים כמובן) כל יום יוצאים וכל הזמן יחד, ואני ממש בתוך זה אני חברה ממש של הבנים ובקשר ממש טוב איתם וכרגע אני מרגישה שזה פחות מתאים לי כל הקשר איתם מבחינה דתית אני רוצה להתחזק וגם אני מרגישה שיכול להיות לי עתיד זוגי עם אחד מהם וכל הקשר היומיומי איתם סתם הורס את זה. אם אני אתנתק מהם אני אתנתק גם מחברות שלי, או שאני לא יהיה מחוברת לשבט. ודיברתי כבר עם חברות שלי והם לא כל כך מבינות מה אני רוצה.. מה לעשות? תודה רבה על הכל! שהשם יברך אתכם:)
ש. יש לי חבר ממש טוב שאני בקשר איתו כבר למעלה מחמש שנים, ולאחרונה הקשר שלנו מעצבן אותי כי אני מרגיש שהקשר נהיה מהצד שלו רק (בעיקר) למטרות של "ניצול" (עשית את השיעורי בית? סיימת את המשימה? אתה יכול לעשות בשבילי משהו? וכו') וזה ממש מבאס אותי. אני גם לא יודע מה לעשות כי מצד אחד לא באלי לנתק את הקשר מצד שני הוא לא נחמד לי ויש לי חברים שיותר נחמד לי איתם... מה לעשות? ברור שאני לא רוצה לפגוע בו ואני כן עומד להיפגש איתו בבית ספר סניף וכו'...) תודה רבה על כל התשובות!!
ש. היי:) באופן כללי אני די טובה עם אנשים ובהבעת התעניינות וקשב, אבל אני מרגישה שלאחרונה קצת קשה לי לפתח שיחה עם אנשים, ההתעניינות שלי ירדה והשיח נתקע כזה. אשמח לטיפים בנושא.
מה טוב ונכון בעולם של תורה ומצוות? ש היי, קודם כל תודה ענקית על המקום לשאול זה מדהים שעולה לי שאלה אני ישר באה וכותבת ומחזירים לי תשובה ארוכה ומפורטת וכמובן שעונה על הכל. אז לשאלה בית ספר חילוני ביקש לראיין אותי בתכנית שהם מראיינים מגזרים שונים בחברה הישראלית. אז הם שאלו אותי שאלות ששלחו לי מראש אז ידעתי מה אני עומדת לענות והייתי מוכנה, אבל אז התקילו אותי בשאלה שלא כל כך ידעתי מה לענות עליה, מישהו שאל ״מה אנחנו מפסידים מזה שאנחנו חילוניים ולא דתיים״? הייתי ממש בלחץ ולא כל כך ידעתי מה לענות לו, עניתי לו בקצרה על עבודת המידות ועשיית הטוב ושבת וברכות.. אבל בתכלס, מה הם מפסידים?
קשה להגיד במילים כמה הפרוייקט הזה פשוט תדהים!! עבודת קודש ממש, תודה רבה! אז לשאלה ;) יש לי חברה שהייתה איתי בבית ספר היסודי ועכשיו אנחנו לא לומדות באותה אולפנה. היא לומדת באולפנה מגוונת מבחינת רמה תורנית ויש שם בנות מבתים יותר וכאלה פחות.. אז גם לפני הקורונה ובעיקר במהלכה, ראיתי את הסטטוסים שלה בווצאפ וראיתי שהיא התחילה לעשן ולבלות בחוץ בשעות מאוד מאוחרות ובמקומות לא משהו, היא מסתובבת עם חברים וחברות שהיא מכירה פתאום (אני לא יודעת מאיפה...) נראה שהחבורות האלו משפיעות עליה ממש מהרבה בחינות, נפשית, פיזית, ורוחנית... זה לא שלפני זה היא כן היתה דוסית, תמיד היא הלכה לפעמים עם מכנסיים והיו לה חברים וכ'ו, אבל נראה לי שבזמן האחרון זה הולך לכיוון לא טוב בכלל. במפתיע, לפי כמה ימים היא שלחה לי הודעה שהיא מרגישה שבזמן האחרון היא רוצה להתחזק קצת וללמוד, ושבשבתות היא כבר פחות, אבל חגים היא מכבדת במיוחד ליד ההורים שלה.. והיא אמרה לי שזה רצון כזה שאם היא תעשה זה יספק אותה.. אני ב"ה לומדת באולפנה תורנית מאוד, ונחשבת בחורה תורנית בעיניה ובעיני הסביבה. עכשיו העניין הוא שבמוצאי שבת האחרונה הסתכלתי בסטטוסים וראיתי שהיא העלתה בערב שבת ממש בשעות הערב- לילה, דבר ראשון הייתי בהלם ודבר שני לא ידעתי איך לענות לה על השאלה שהיא כתבה לי לפני כמה ימים שעוד לא דיברנו על זה כי רציתי לדבר איתה פנים אל פנים מאשר הודעות... (אני לא חושבת שהיא מודעת עד כמה הדברים שהיא עושה לא טובים לבריאותה הנפשית והפיזית) הילדה הזאת חשובה לי, ואני גם יודעת שהילדות שלה לא היתה קלה... בהתחלה היה לי רצון כזה לעזור לה ולעשות סוג של שליחות , ולא ידעתי איך, אבל כשראיתי שהיא חיללה שבת זה כבר היה נראלי דבר שאני לא אוכל לבוא ולשנות משהו... בקיצור אשמח ממש לעצות, זה טפה דחוף. סליחה אם יצא לי ארוך מדי, תודה רבה. בת 16
שלום, אין עליכם!! אתם פשוט מצילים נפשות! תודה ממש ממש! השאלה שלי- יש לי הרבה פעמים עצב פנימי כזה שתוקף אותי, סתם, בלי שום סיבה מסויימת.. עצב ממש חזק שכזה משתלט על הלב, הוא ממש גורם להרגשה רעה ומחשבות לא טובות.. איך אפשר להתמודד איתו? איך יודעים בכלל ממה הוא נובע? והכי חשוב, איך אפשר להיות שמחים באמת, ברמה שגם הנפש תהיה בעצמה שמחה באמת? נקבה 18, כ' שבט
ש. היי, יש לי שאלה בנוגע לחיפוש בת זוג מצד אחד שמעתי שבני הזוג הם כמו שני חלקים בפאזל-אי אפשר לחבר שני חלקים זהים,רק שני חלקים שונים יתחברו. מצד שני קראתי גם שלבני הזוג צריך להיות אותה(או לפחות דומה) השקפת עולם,דעות וכו וכאילו, אני גם לא רוצה לחיות עם מישהי ששונה ממני בתכלית...עזרה? מין וגיל: בן 19 תאריך: 6 בפבואר
ש. השאלה: פייסבוק או אינסטגרם? מה ההבדל? למה פייסבוק כן ואנסטגרם לא? אני באמת לא מבינה את ההבדל מין וגיל: * בת 16 תאריך: * כ״ו שבט
היי! ב"ה הגעתי לגיל שאני רוצה להשלים את עצמי. אני חושבת שאני מוכנה להקים בית. לא בדיוק עכשיו, עוד חצי שנה, שנה. אני באמת רוצה! אני עוצרת את עצמי עוד קצת ועוד קצת כי אני לא מרגישה שבגיל הזה זה חכם, אבל בשלה אני כן. הדבר היחידי שעוצר אותי מלהתקדם עם הרצון הזה, זו המשפחה שלי. הם לא מתנגדים וכו', אבל הבית שלנו לא באמת מתפקד. אחים שלי כלום קטנים ויש לי אח אחד בגיל ההתבגרות, וכאן סוף סוף סיימתי את החפירה והגעתי לפאנצ', הכל נופל עליי. אני סופר אוהבת את המשפחה שלי, והכי רוצה שיהיה להם טוב ומושלם. לכן אני עוזרת ומנקה ומעדיפה משפחה על חברות ומנצלת כל דקה בבית. הכל בשביל שיהיה יותר טוב בבית. אני לא צריכה עצות על מה לעשות בנידון, כי אין עם מי לדבר. אבל איך אני מנתקת את זה ממני? אני רוצה להתקדם בחיים ולהתחתן בשנה הקרובה. אני לא מסוגלת להתחיל לצאת כשהבית שלי יתפרק. איך מנתקים??? איך עושים את ההפרדה??
היי תודה על המקום לשאול ועל השאלות והתשובות היפות(: יש לי שאלה קצת לא קשורה🙃 מה המטרה של ימים כמו יום השואה ויום הזיכרון? כאילו לזכירה יש משמעות בפני עצמה? מה הערך של לזכור ? לאן הזכירה הזאת אמורה להוביל אותנו?
למה הקב"ה ברא אותנו שאנחנו נהיה צריכים לאכול ולישון? אחרי הכל אנחנו פה בעולם הזה כדי לקיים את השליחות שלנו, את רצון ה', וכשאנחנו ישנים ואוכלים זה מבזבז זמן שהיינו יכולים להקדיש אותו למקומות טובים יותר, לא?
אני לא יודעת איך לדבר עם בנים🤷♀️ אני תמיד מתפדחת ושותקת ומתביישת לדבר. זה אפילו יכול לבוא לידי ביטוי בזה שאני אשב רגע ביחד עם חברות אצחק ואזרום ואז שנייה אחרי שבנים יגיעו אני פתאום משתתקת ואז חושבים עליי ושופטים מראש שאני ביישנית ומופנמת אבל זה ממש לא ככה. אולי זה בגלל שאין לי אחים בנים שגדולים ממני?אולי זה בגלל שאני כמעט ולא בקשר ובסביבה עם בנים? אני יודעת שזה לא דבר רע ושזה לגיטימי להרגיש ככה אבל באלי כבר שזה יעבור את השלב ההתחלתי הזה והכל יהיה יותר פתוח. חברות שלי באות ומדברות איתם רגיל כמו שהם מדברות איתי אבל לי לוקח זמן להיפתח לאנשים. איך אוכל להיות יותר פתוחה?