שלום :) האח הקטן שלי (13) כל הזמן עושה דברים שאסור לו כשההורים לא בסביבה. אני, בתור אחות גדולה, ממש נלחמת בעצמי לא להלשין עליו כל פעם. עכשיו, כשאני רואה אותו עם חברים בלי מסכה, כשברור לו שאסור, והוא הוזהר בפעמים הקודמות שנתפס, האם להגיד להורים? אין אופציה לדבר איתו, סביר להניח שגם אם יקבל עונש הוא יעבור אותו וימשיך להוריד את המסכה עם החברים.
שלום, האם מותר לי לא לשמור נגיעה מחבר שלי?(בקטע של סתם כיפים או חיבוקים וכזה) תודה מראש:)
קשה לי לקבל סמכות. אני יודעת שזה משהו דפוק אצלי! אני מרגישה שזה הורס לי כל דבר טוב שיש. לא משנה כמה אני משתדלת, תמיד זה יוצא ממני ופוגע גם בי וגם בצד השני...
שלום וברכה, השאלה שלי היא קצת לא נשמעת ובד"כ כשהיא נשאלת היא נדחית במחי יד. אני ישמח שתענו. ותודה רבה מראש. - האם בציוניות הדתית אין מעין הדחקה של ספרדיות? המיקוד שלי הוא בעיקר להדחקה שקוראת בעולם התורה, *הדחקה לא מודעת, כלומר, הדרך המרכזית בציונות הדתית הושפעה מהרב קוק, הרב צבי יהודה ומתלמידיו שכולם אשכנזים, והמוסדות והתנועות שהוקמו כולן מאותה תורה, ובכן האם זה נכון לדעתכם? ב. האם בכלל ניתן ליצור זהות מזרחית מערבית ספרדית- בשילוב תורת הרב קוק? ** אין כוונתי לנעימה ספרדית/פיוטים/ וכו' אני מתכוון לדרך בלימוד התורה: לדוגמה תורת הרב בצמ"ח עוזיאל זצ"ל, הרב דוד הכהן סקלי זצ"ל, הרב משה כלפון הכהן, הרב שלום משאש, הרב יוסף משאש, הרב חיים דוד הלוי, הרב בן איש חי, הרב משה מלכה ועוד ועוד.
למה אסור לראות אלימות או לשמוע שפה גסה? אני לא רואה שהדברים האלה משפיעים עלי או משו בסגנון זה כן לא נעים כשזה קורה לידי אבל נגיד אני רואה סרט אז מה הבעיה? אם יש סרט שבגלל האלימות בו זה שש עשרה או שמונה עשרה ומעלה אני כן מרגיש בסדר לסמן שאני בגיל הזה אז בשפה הגסה אני יכול להבין שזה יכול לגרום לי לדבר ככה אבל מה הבעיה לראות אלימות? לאו דווקא סרטי היאבקות נגיד זה חלק מאיזה סרט או משו תודה רבה על הפרויקט עזרתם מאוד.
ש. אני נמצאת בקבוצת ווצאפ עם הרבה אנשים שתומכים אחד בשני, בני ובנות נוער שבחיים לא פגשנו מהארץ שכל הזמן דואגים אחד לשני, שואלים אחד לשלומו של השני ותמיד אפשר לפרוק ולהגיד הכל כל עוד זה בצורה מכובדת... בתקופה שהייתי בסיטואציה שהייתה לי ממש קשה יצא לי לדבר עם מישהו מהקבוצה והוא ממש עזר לי להתגבר על זה.. השבוע נזכרתי בכמה שהוא עזר לי וחזרתי לדבר איתו בווצאפ, אני יודעת שהוא עוזר להרבה נוער בקבוצה והוא באמת נחמד.. אני מרגישה שהשיחות איתו עושות לי באמת טוב, השאלה אם זה בעייתי בגלל שהוא גבר? הרי אין לנו שום כוונה להיפגש אי פעם ואני אפילו לא יודעת איך הוא נראה.. הוא גם בן 18 אז אנחנו אפילו לא קרובים בגיל... אני לא באמת יודעת אבל אני חושבת שהוא רואה אותי כאחותו הקטנה או איזו חניכה שלו או משהו כזה.. תודה מראש, אני מאוד מעריכה אתכם ואת העבודה שלכם!!\
ש. השאלה: אהלן, בשבט אנחנו ממש מעורבים (עם הבנים כמובן) כל יום יוצאים וכל הזמן יחד, ואני ממש בתוך זה אני חברה ממש של הבנים ובקשר ממש טוב איתם וכרגע אני מרגישה שזה פחות מתאים לי כל הקשר איתם מבחינה דתית אני רוצה להתחזק וגם אני מרגישה שיכול להיות לי עתיד זוגי עם אחד מהם וכל הקשר היומיומי איתם סתם הורס את זה. אם אני אתנתק מהם אני אתנתק גם מחברות שלי, או שאני לא יהיה מחוברת לשבט. ודיברתי כבר עם חברות שלי והם לא כל כך מבינות מה אני רוצה.. מה לעשות? תודה רבה על הכל! שהשם יברך אתכם:)
ש. יש לי חבר ממש טוב שאני בקשר איתו כבר למעלה מחמש שנים, ולאחרונה הקשר שלנו מעצבן אותי כי אני מרגיש שהקשר נהיה מהצד שלו רק (בעיקר) למטרות של "ניצול" (עשית את השיעורי בית? סיימת את המשימה? אתה יכול לעשות בשבילי משהו? וכו') וזה ממש מבאס אותי. אני גם לא יודע מה לעשות כי מצד אחד לא באלי לנתק את הקשר מצד שני הוא לא נחמד לי ויש לי חברים שיותר נחמד לי איתם... מה לעשות? ברור שאני לא רוצה לפגוע בו ואני כן עומד להיפגש איתו בבית ספר סניף וכו'...) תודה רבה על כל התשובות!!
ש. היי:) באופן כללי אני די טובה עם אנשים ובהבעת התעניינות וקשב, אבל אני מרגישה שלאחרונה קצת קשה לי לפתח שיחה עם אנשים, ההתעניינות שלי ירדה והשיח נתקע כזה. אשמח לטיפים בנושא.
מה טוב ונכון בעולם של תורה ומצוות? ש היי, קודם כל תודה ענקית על המקום לשאול זה מדהים שעולה לי שאלה אני ישר באה וכותבת ומחזירים לי תשובה ארוכה ומפורטת וכמובן שעונה על הכל. אז לשאלה בית ספר חילוני ביקש לראיין אותי בתכנית שהם מראיינים מגזרים שונים בחברה הישראלית. אז הם שאלו אותי שאלות ששלחו לי מראש אז ידעתי מה אני עומדת לענות והייתי מוכנה, אבל אז התקילו אותי בשאלה שלא כל כך ידעתי מה לענות עליה, מישהו שאל ״מה אנחנו מפסידים מזה שאנחנו חילוניים ולא דתיים״? הייתי ממש בלחץ ולא כל כך ידעתי מה לענות לו, עניתי לו בקצרה על עבודת המידות ועשיית הטוב ושבת וברכות.. אבל בתכלס, מה הם מפסידים?
קשה להגיד במילים כמה הפרוייקט הזה פשוט תדהים!! עבודת קודש ממש, תודה רבה! אז לשאלה ;) יש לי חברה שהייתה איתי בבית ספר היסודי ועכשיו אנחנו לא לומדות באותה אולפנה. היא לומדת באולפנה מגוונת מבחינת רמה תורנית ויש שם בנות מבתים יותר וכאלה פחות.. אז גם לפני הקורונה ובעיקר במהלכה, ראיתי את הסטטוסים שלה בווצאפ וראיתי שהיא התחילה לעשן ולבלות בחוץ בשעות מאוד מאוחרות ובמקומות לא משהו, היא מסתובבת עם חברים וחברות שהיא מכירה פתאום (אני לא יודעת מאיפה...) נראה שהחבורות האלו משפיעות עליה ממש מהרבה בחינות, נפשית, פיזית, ורוחנית... זה לא שלפני זה היא כן היתה דוסית, תמיד היא הלכה לפעמים עם מכנסיים והיו לה חברים וכ'ו, אבל נראה לי שבזמן האחרון זה הולך לכיוון לא טוב בכלל. במפתיע, לפי כמה ימים היא שלחה לי הודעה שהיא מרגישה שבזמן האחרון היא רוצה להתחזק קצת וללמוד, ושבשבתות היא כבר פחות, אבל חגים היא מכבדת במיוחד ליד ההורים שלה.. והיא אמרה לי שזה רצון כזה שאם היא תעשה זה יספק אותה.. אני ב"ה לומדת באולפנה תורנית מאוד, ונחשבת בחורה תורנית בעיניה ובעיני הסביבה. עכשיו העניין הוא שבמוצאי שבת האחרונה הסתכלתי בסטטוסים וראיתי שהיא העלתה בערב שבת ממש בשעות הערב- לילה, דבר ראשון הייתי בהלם ודבר שני לא ידעתי איך לענות לה על השאלה שהיא כתבה לי לפני כמה ימים שעוד לא דיברנו על זה כי רציתי לדבר איתה פנים אל פנים מאשר הודעות... (אני לא חושבת שהיא מודעת עד כמה הדברים שהיא עושה לא טובים לבריאותה הנפשית והפיזית) הילדה הזאת חשובה לי, ואני גם יודעת שהילדות שלה לא היתה קלה... בהתחלה היה לי רצון כזה לעזור לה ולעשות סוג של שליחות , ולא ידעתי איך, אבל כשראיתי שהיא חיללה שבת זה כבר היה נראלי דבר שאני לא אוכל לבוא ולשנות משהו... בקיצור אשמח ממש לעצות, זה טפה דחוף. סליחה אם יצא לי ארוך מדי, תודה רבה. בת 16
שלום, אין עליכם!! אתם פשוט מצילים נפשות! תודה ממש ממש! השאלה שלי- יש לי הרבה פעמים עצב פנימי כזה שתוקף אותי, סתם, בלי שום סיבה מסויימת.. עצב ממש חזק שכזה משתלט על הלב, הוא ממש גורם להרגשה רעה ומחשבות לא טובות.. איך אפשר להתמודד איתו? איך יודעים בכלל ממה הוא נובע? והכי חשוב, איך אפשר להיות שמחים באמת, ברמה שגם הנפש תהיה בעצמה שמחה באמת? נקבה 18, כ' שבט