אני בתסביכים חברה טובה שלי ואני רצינו ממש מקום שירות מסויים כבר כזה דיברנו על צחוקים שנעשה שם הנסיעות הארוכות לשם ביחד שיהיה כיף וכו' ואני התקבלתי והיא לא.. מרגישה לא נעים לסגור שם מה לעשות?? פליזוש תענו מהר כי זה דחוףף תודההה מראשש
היי מה קורה? דבר ראשון ממש תודה ככה על ההזדמנות לפתוח ולשאול זה ממש מציל!! דבר שני, יש לי שאלה קצת מביכה ואגואיסטית מקווה שיצליח להסביר את עצמי עד הסוף.. טוב אז ככה- תמיד אומרים לנו להתפלל שייבנה בית המקדש ושיהיה התגלמות הטוב ןהשכינה וכל הרשעים ימותו ולא יהיה חטאים ומחלות וכל זה..אבל תכלס, מי אמר שאני באמת רוצה שייבנה בית המקדש? טוב לי במציאות חיים שלי עכשיו. טוב לי שאני צריכה להתפלל. טוב לי שאני צריכה להאבק על שמירת המצוות. טוב לי שקשה לקיים חלק דברים ואני צריכה לעבוד על עצמי ועליהם. וכשיבוא המשיח אז יהיה ברור שיש ה', יהיה ברור מה צריך לעשות ובעיני זה קצת יאבד את הקטע שלו..אם לא יהיו ניסיונות אז מה הגדולה שבלקיים את המצוות? אם יהיה כל כך ברור שיש אלוקים בשביל מה עם ישראל פה להיות אור לגויים? למה אני פה כדי לעשות טוב אם כבר הגיע לעולם התגלמות כל הטוב? זה ממש מאבד את המומנטום של להתאמץ ולעבוד על המידות, ולשמור מצוות גם כשקשה וזה יהיה כל כך קל לעבוד את ה' עד שמה שאנחנו נעשה כמעט לא יהיה שווה ערך.. אז למה שאני ארצה שבית המקדש ייבנה??
אהלן, קודם כל תודה! דבר שני יש לי בעיה כזו חשבתי על חברויות וכו' בשנים האחרונות וגיליתי שיש בנות שמגדירות אותי בתור חברה טובה שלהן אבל אני לא, אני עונה להן ומתייחסת אליהן כאילו הן כן גם כי בסוף אני לא סובלת מה אבל גם כי בסוף כיף שיש לך מעגל קרוב ועדיף זה מכלום אבל בתכלס אני לא מרגישה שהן חברות טובות שלי, נגיד כשקורה לי משהו אני לא ארגיש בנח לפנות אליהם וזה מרגיש לי קשרים מאולצים ממש.. מזה חברה טובה בכלל? ודבר שלישי (סליחה על האורך) שדי מתקשר לשני יש לי חסימות בפני אנשים, אני לא מרגישה בנח להיות מי שאני זה נובע מההרגשה שאני לא ברמה של אנשים, אין לי מה לתת או לחדש.. נמאס לי להתבחבש בתוך עצמי, מה עושים??
אהלןן. תודה ענקית על הפרויקט. תזכו למצוות!! לא ככ יודעת אם השאלה קשורה לפה, אבל אם תוכלו לענות בהקדם אני ממש ישמח:) אני וחברה דיברנו עלזה והגענו למסקנה שאנחנו לא עושות שום דבר גדול ומשמעותי באמת ושבא לנו לעשות איזה משהו..אז כמה שאלות: 1. חשבנו לשפץ מעיין לעילוי נשמת מישהו.. הבעיה שאין לנו מושג איך עושים את זה(אנחנו לא ככ מטיילות אז לא יצא לנו להכיר מעיינות באזור המרכז שצריכים שיפוץ). איך מוצאים מעיין שאפשר לשפץ? למי פונים לאישור? 2. אם יש לכם רעיון למשהו אחר. משהו של עשיה בפועל(לא נגיד ביקור קשישים, התנדבות אצל משפחות וכו, שזה ממש חשוב ואת זה אני ב"ה עושה:), אלא משהו שהוא פיזית משמעותי ונותן סיפוק). 3. אני ממש מרגישה שאני מבזבזת את הכוחות שיש לי בתקופה הזאת.. רוב החברות שלי בטטות ולא עושות כלום.. אנחנו או לומדות או סתם קובעות בשכונה שלנו.. השכבה שלי והשבט שלי גם די רדומות כולם.. אני ממש מרגישה שאני רוצה לעשות דברים גדולים ואין לי מושג איך כי אין שום זרימה בחברה שאני בה, וגם שאני ועוד כמה חברות מנסות ליזום משהו, בדכ אין זרימה.. מה אפשר לעשות? ניסחתי קצת מוזר, אבל מקווה שהבנתם ותענו:) תודה!!!
שלום ותודה לכם על המקום לשאול!! אני מרגישה שאני כל הזמן רודפת אחרי הרצון לקשר עם בנים. יותר בקטע הזוגי. אני לא באמת רוצה את זה אבל אני כל הזמן מסתכלת על בנים ודי חושבת על זה שהייתי רוצה להיות איתם. הקטע הוא שבגלל זה אני כל הזמן נדלקת על בנים. ואני יכולה להגיד שכרגע אני דלוקה על איזה 4. ואוף פשוט לא באלי שזה יהיה ככה. זה מעצבן אותי שאני כל הזמן רודפת אחרי זה ומחפשת את זה, ועוד כשאני בכלל חושבת שקשר כזה הוא לא נכון. אשמח לעזרה. תודה רבה לכם!
שלום, ב"ה התברכתי בהרבה כשרונות... אני אחרי פרידה די משמעותית, והפנמתי שזה הזמן שלי להשקיע בעצמי, לקחתי את זה בשיא הרצינות, אני קם כל בוקר בחמש, ומתאמן, לומד, נותן את הכל... הבעיה היא, שלאחרונה חבר שיתף אותי שהוא נורא מקנא בי, (נורא מעריך אותו על האומץ לשתף אותי) הוא מקנא לא רק בתכונות שלי, גם במראה שלי... ו"שלכאורה" יש לי יותר סיכויים עם בנות.. ניסיתי לגרום לו לעשות שינוי אצלו ולא רק להצטער שיש "טובים" ממנו, הבעיה היא שנורא קשה לי לדעת שכל שנייה שהוא איתי, הוא מקנא... אני נורא אוהב אותו ורוצה שיהיה לו טוב, רק לא יודע איך, אשמח אם תעזרו לי ❤️❤️❤️
איך למצוא את האיזון בין לפרגן לעצמי ולפעמים גם לוותר לעצמי ולא יותר מדי לכעוס... ומיד שני גם שתהיה משמעת עצמית שאני אוכל להספיק כל מה שאני צריכה? וגם איך אפשר לחזק את הביטחון העצמי ויותר להאמין בעצמי? (ועדיין לשים גבולות וגם בכללי איך אפשר).
יש לי בעיונת.. קשה לי לחלוק עם אחרים הצלחות לי. לדוגמא- סיכמתי למבחן, אני אעדיף לשמור את הסיכום לעצמי ולא לשלוח לחברות..
שקרים, יוצא לי לשקר הרבה על החיים כדי להוציא את עצמי ״בסדר״ לספר דברים שהם לא נכונים כדי ליצור רושם טוב. זה בא לידי ביטוי כשאני עם חברים או עם המורים ולפעמים גם מול ההורים והמשפחה😬 אשמח לעצות איך להיפטר מזה. תודה מראש!
זאת שאלה שנפוצה פה אבל בכל זאת.. יצא לי לפני די הרבה זמן לפגוש מישהו, אני מכירה את המשפחה שלו והוא אפילו למד אצל אבא שלי, ויש לי רגשות כלפיו שאני לא חושבת שהם ממש שטחיים. אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש שלי ואני לא יודעת אם הוא לא יוצא כי אני יודעת שהוא הבחירה הנכונה או שאני סתם חושבת ממקום של יצר הרע. הבעיה היא גם שאנחנו גרים במקום מאוד מאוד תורני, ולא יצא לי להתקל בסיטואציות כאלה הרבה פעמים, אז אני לא יודעת, ואני חושבת שגם הוא מזהה אותי ולא יודעת מה אמיתי פה
היי, רציתי קודם כל להגיד ממש תודה! ❤️ יש לי חברה שעד לפני שנה-שנתיים היינו חברות ממש ממש טובות עם קשר עמוק ממש! ואז תקופה ארוכה הרגשתי שהיא מתרחקת ומתחמקת ממני. ניסיתי קצת להבין, דיברתי עם חברות אחרות שלי שהם גם חברות שלה, ניסיתי לחזק את הקשר ושום דבר לא עזר.. ואז החלטתי פשוט לדבר איתה ולהסביר לה מה הרגשתי מהצד שלי ופשוט להבין אם היא רוצה שנחזק את הקשר או לא, שאני ידע מה היא רוצה ולמה לצפות. הסברתי לה מה הרגשתי בתקופה האחרונה, היא הסבירה לי את הצד שלה והיא באמת התחרטה וביקשה סליחה ואמרה שהיא כן רוצה לחזק את הקשר וכו' אז חשבתי שעכשיו יהיה בסדר אבל עכשיו אני פשוט מרגישה שכשאנחנו רק שתינו מדברות היא ממש מתוקה ואז כשאנחנו ליד בנות היא בקושי מתייחסת אלי נראלי פשוט כי אני קצת פחות מקובלת ממנה ואני גם מקבלת קצת הרגשה של התנשאות מצידה.. זה כאילו מרגיש כל הזמן כאילו היא עושה לי מניפולציות בערך, חצי מהזמן היא מתוקה ומדהימה ואז אחרי זה לא שמה עלי.. כאילו חצי מהזמן אני אוהבת אותה וחצי מהזמן אני ממש כועסת עליה. ואני פשוט לא יודעת מה לעשות כי מצד אחד אני באמת כן רוצה את הקשר איתה ומצד שני אין לי כוח שזה יהיה כמו שזה היה כי זה ממש היה לי קשה. וגם בכללי מה שקרה איתה קצת הרס לי את האמון באנשים כי היינו חברות כ''כ טובות ודברים כ''כ השתנו ואני באמת כבר לא יודעת עם מי זה עוד יכול לקרות לי וזה באמת שובר אז אני לא רוצה לעבור אתזה שוב... זהו, סליחה על האורך ושוב תודה רבה!!
שלום ותודה רבה על המקום לשאול, אתם לא יודעים אפילו כמה אתם עוזרים לי😅 אני מרגישה שאני עושה הרבה טעויות לאחרונה, אני לא יודעת מה נכון עבורי ואני מבולבלת לגמרי! אני מרגישה פתאום כיאלו אני לא יודעת מי אני, כיאלו הלכתי לאיבוד בתוך עצמי. אני בת 16 ותמיד שניסיתי לדבר על זה אמרו לי שזה הגיל אבל עדיין קשה לי לקבל את זה. ההרגשה הזאת משפיעה עלי מאוד, ועל שיקול הדעת שלי, ומכניסה אותי ללחץ. אשמח ממש לקבל קצת הכוונה איך להתמודד במצב כזה תודה מראש💎