כל השאלות שנשאלנו

בסניף שלי אני בגרעין נחשון, ויש איתי ילד בצוות שאני לא יכולה לעבוד איתו. בכלל. ברמה של לא להגיע לישב"צים או להתנדבות אם אני יודעת שהוא יהיה שם. אני מרגישה שזה מפריע לי בהתנהלות שלי בצוות ובכללי. אני לא רוצה לפרוש או משהוא. אבל זה לא נסבל. אני מרגישה ממש לא נעים לידו, שהוא מדבר איתי או מסתכל עלי אני פשוט רוצה לבכות. תודה רבה ומקווה שהייתי מובנת.

מגיל צעיר חונכתי להאמין, הקדוש ברוך הוא קיים, הוא דואג לנו וכל זה. כשנכנסתי לתיכון (ישיבה תיכונית) הרמה הרוחנית שלי עלתה וגם האמונה, התחלתי להאמין יותר בזה שהקדוש ברוך הוא אוהב אותי, שהוא אבא של כולנו, התחלתי יותר לבטוח בו ולשים את כל דאגותיי עליו. אני מחלק את זה לשני סוגי אמונה - סוג ראשון - אמונה שהקדוש ברוך הוא קיים, שהוא הראשון, היחיד והוא שליט העולם. סוג שני - לבטוח בו, להאמין שהוא דואג לי, שהוא אוהב אותי ושהוא יקבל אותי למרות כל החטאים והנפילות שלי. לאחרונה, אני לא יודע למה- הסוג השני פשוט מתחיל להיעלם לי, כאילו כמובן שאני עדיין יודע שהוא אוהב אותי וכל זה, ואני כן מאמין בזה עדיין וזה כאילו נמצא לי בתת מודע אבל אני כבר לא חושב על זה יותר מדי. כאילו למשל כשיש לי איזה קושי אז אני כבר פחות פונה אליו ויותר "מסתמך על עצמי", או למשל כשאני חושש ממשהו או דואג או למשל חושב על העתיד ועל דברים שאמורים לקרות לי בוודאות (למשל צבא או חתונה) אני פשוט פוחד שהוא לא רוצה שזה יקרה והוא לא יתן לזה לקרות (=אני לא בוטח בו). כאילו הסוג השני הזה מתמסמס לו לאט לאט ונעלם אצלי (אבל עדיין נשאר בתת מודע שלי) אני לא יודע ממש איך להסביר את זה, מקווה שהבנתם. אשמח לתשובה, תודה רבה🙏🙏

היי, כבר הרבה זמן שיש לי רצון להתחיל לשמור נגיעה ואחרי שהגעתי למצבים שלא רציתי ולא חשבתי לעולם שאגיע אליהם ומשם עליתי והתחזקתי יחסית אני רוצה להתחיל לשמור נגיעה בשביל להתחזק ולהיות באמת יותר שלמה כי אני מרגישה שזה כל הזמן גורם לי לחזור אחורה, אבל יש לי חבר שאיתו אני יודעת שלא אהיה מסוגלת לשמור נגיעה , האם זה באמת שווה משהו שאתחיל לשמור אבל ממנו ומהחבר הכי טוב שלי לא ?

נחשפתי לתכנים נוראים שפשוט מטמאים לי את הנפש אני כל כך רוצה לחזור להיות נקייה טהורה בלי מחשבות שנוצרו בעקבות התכנים האלה שראיתי ואני יודעת לעצור ולא לראות את אותם תכנים אבל בעולם שלנו כשבהרבה סדרות וסרטים יש קטעים כאלו זה פשוט בלתי נגמר איך זה יכול להפסיק?

קודם כל רוצה להגיד תודה רבה על הפרוייקט אתם פשוט צדיקים !!!!אז ככה- לא מזמן ראיתי סדרה שבנות מהשכבה המליצו לי לראות (בנות איכותיות חשוב לציין) ובסדרה היה הרבה דברים שהזדעזעתי ... ועדיין אני לא מצליחה להתאושש מהסדרה היא נכנסה לי עמוק ללב ואפשר להגיד שהנפש שלי צולקה. לאו דווקא דברים לא צנועים או משהו כזה, אלא דברים אחרים שהקצינו ברמות ואני לא מאמינה שחברות שלי אשכרה ראו את הסדרה ועוד המליצו לי לראות אותה !אני לא מצליחה להירדם בלילות כי אני רק חושבת על הסדרה הזאת... אני לא כבר לא יודעת מה לעשות ולא שיתפתי את ההורים שלי בזה כי הם לא מבינים באמת...חשבתי אולי להתקדם בעבודת ה' יותר ממה שאני בדרך כלל , ואולי ללמוד ספר אמונה שיטהר את הנפש שלי. כי באמת שכבר אני לא מסוגלת מרוב מחשבות...

דחוף דחוף אני רוצה לכתוב מכתב למישהו, ואני פשוט לא מצליחה לשבת ולכתוב. איך כותבים? ממש לשפוך את הלב..

וואי נמאס לייי!חברות שלי (נחשבות חברות טובות) כל הזמן יוצאות בלעדי למקומות! זה קורה כל הזמן!אני פתאום אחר צהרים אחד רואה שהן מעלות מלא תמונות שלהן מאיזה שהוא מקום שהן היו בו, וסתם שאני שואלת מהתעניינות את אחת מהן איפה הן היו, היא פשוט מספרת לי, ובלי טיפה של בושה! פעמים בודדות שהיא חושבת להגיד משהו על זה שהן לא הזמינו אותי, הרבה פעמים היא פשוט מספרת את זה כעובדה!אני יכולה לגלות גם שבוע אחרי שהן יצאו לטיול, הלכו לים, נסעו ביחד, והן יכולות להחליף שעות אחרי זה חוויות מול הפרצוף שלי בלי להתבייש בכלל!זה כואב לי, וזה תופעה שחוזרת על עצמה כבר כמה שנים. הן מחשיבות את עצמן חברות טובות שלי, וגם אני אותן, הן חשובות לי באמת, ואני לא מבינה למה הן עושות לי את זה!חשוב לציין שבפעמים שהן הזמינו אותי, היו הרבה סיטואציות שלא יכולתי לבוא, אז גם נוצרה לי מן תדמית בפניהן כמישהי שלא באה, אבל זו סיבה לא להזמין? לא ליידע? זה קרה אפילו ביום הולדת שארגנו למישהי שבכלל חברה הרבה יותר טובה שלי. איך שאני רואה את זה, מן הראוי שהן היו מזמינות אותי גם אם יש סיכוי שאני לא אוכל לבוא, אני בן אדם ואני לא תמיד יכולה, ויותר מזה אני פשוט חברה טובה שלהן ומגיע לי לדעת, מגיע לי להיות שותפה! אני סוחבת את זה איתי תקופה ארוכה מאוד ואני מודה לכם על ההזדמנות שאתם נותנים לשאול שאלות ולפרוק, אז מה אני יכולה לעשות?כבר דיברתי עם אחת מהן על פעמים מסוימות שלא הוזמנתי וזה לא מנע מהתופעה לחזור על עצמה.אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות!אני גם בן אדם שקשה לו להטיח אשמה או להתלונן על דברים כאלה מול חברות, באמת שזה לא נעים לי...בקיצור, אשמח לעצה, תודה רבה!

שלום לכם ממש רוצה להתחיל ללמוד על הרב קוק באופן מסודר, ואין לי מושג מאיפה להתחיל בכלל.. אשמח להכוונה מסודרת שלכם. בעיקר מבחינת ספרים. איזה ומה הם בגדול. תודה רבה רבה:-)

שלום!! אני לא יודעת אם זה לגיטימי שזה קורה ולגיטימי שאני מרגישה ככה אבל קורה הרבה דווקא בתקופה האחרונה שאבא שלי מחבק את אמא שלי ומנשק אותה ( בלחי) במרחב המשפחתי. לא יודעת אם זה קורה רק אצלנו. אבל זה ממש מפריע לי. זה גורם לי להרגיש לא בנח אני לא יודעת למה. קשה לי ממש לראות את זה. השאלה היא האם זה משהו שלא בסדר בי או שיש עוד אנשים שזה מפריע להם? תודה לכם!!בת 15

היי! ראשית רציתי להגיד לכם תודה רבה על הפרוייקט :)ורציתי לשאול אם גלגול נשמות זה דבר שקיים והוא אמיתי ? ואם כן איך זה הגיוני ?ואיזה רבנים תומכים או מתנגדים לזה תודה!

היי..קודם כל ממש תודה על הפרוייקט המדהים הזה!!!דבר שני...לקחתי על עצמי לאחרונה (בעקבות אירוע כלשהוא לא אפרט) לומר תהילים על כל חולה שמפרסמים להתפלל לרפואתו וזה..עכשיו לצערי יש טונות כאלה וכל הזמן אני רואה פרסומים של להתפלל לרפואת ואני מקפידה ממש להגיד כמה פרקים תהילים אבל זה יוצא המון המון פרקי תהילים..כעיקרון זה דבר מבורך אבל אני מתלבטת אם זה לא כבר מזלזל בתהליך? שכול רבע שעה אני אומרת לפחות שני פרקי תהילים מרגיש לי קצת כאילו זה כבר איבד את המעלה הגדולה של זה הופך למשהו זול ויומיומי...אשמח לשמוע מה אתם אומרים...

אהלן...טוב אני אעשה את זה קצת וקולע..יש לי הרבה מה לתת, יש לי מה לתרום, ברוך ה' הוא ברא אותי עם הרבה כשרונות ושכל. יש לי כוח להשפיע ולתת ואני מסוגלת לעשות דברים מטורפים..(לא בקטע משוויץ חס וחלילה פשוט מודעות עצמית)אבל אני מרגישה שלא מעריכים אותי מספיק, שלא רואים את כל מה שיש לי לתת ולתרום אלא רק את הפאשלות והדפאקים...זה תמיד חוסם אותי והביטחון העצמי שלי צונח לרצפה.. במשפחה, בשבט, עם חברות, בכול מקום, אני חושבת שאני לא באמת מצליחה להביא לידי ביטוי את מה שאני ומי שאני..ואז גם לא מערכים אותי ולא באמת מכירים אותי ואז שוב פעם הביטחון העצמי נוחת חשוב פעם אני לא באמת מצליחה להביע את עצמי וזה הופך לגלגל כזה שמאוד קשה לי לצאת ממנו..מה אני אני יכולה לעשות?