היי! ראשית רציתי להגיד לכם תודה רבה על הפרוייקט :)ורציתי לשאול אם גלגול נשמות זה דבר שקיים והוא אמיתי ? ואם כן איך זה הגיוני ?ואיזה רבנים תומכים או מתנגדים לזה תודה!
היי..קודם כל ממש תודה על הפרוייקט המדהים הזה!!!דבר שני...לקחתי על עצמי לאחרונה (בעקבות אירוע כלשהוא לא אפרט) לומר תהילים על כל חולה שמפרסמים להתפלל לרפואתו וזה..עכשיו לצערי יש טונות כאלה וכל הזמן אני רואה פרסומים של להתפלל לרפואת ואני מקפידה ממש להגיד כמה פרקים תהילים אבל זה יוצא המון המון פרקי תהילים..כעיקרון זה דבר מבורך אבל אני מתלבטת אם זה לא כבר מזלזל בתהליך? שכול רבע שעה אני אומרת לפחות שני פרקי תהילים מרגיש לי קצת כאילו זה כבר איבד את המעלה הגדולה של זה הופך למשהו זול ויומיומי...אשמח לשמוע מה אתם אומרים...
אהלן...טוב אני אעשה את זה קצת וקולע..יש לי הרבה מה לתת, יש לי מה לתרום, ברוך ה' הוא ברא אותי עם הרבה כשרונות ושכל. יש לי כוח להשפיע ולתת ואני מסוגלת לעשות דברים מטורפים..(לא בקטע משוויץ חס וחלילה פשוט מודעות עצמית)אבל אני מרגישה שלא מעריכים אותי מספיק, שלא רואים את כל מה שיש לי לתת ולתרום אלא רק את הפאשלות והדפאקים...זה תמיד חוסם אותי והביטחון העצמי שלי צונח לרצפה.. במשפחה, בשבט, עם חברות, בכול מקום, אני חושבת שאני לא באמת מצליחה להביא לידי ביטוי את מה שאני ומי שאני..ואז גם לא מערכים אותי ולא באמת מכירים אותי ואז שוב פעם הביטחון העצמי נוחת חשוב פעם אני לא באמת מצליחה להביע את עצמי וזה הופך לגלגל כזה שמאוד קשה לי לצאת ממנו..מה אני אני יכולה לעשות?
מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם ההרגשה של גלגל שלישי בהדרכה? אנחנו 3 מדשיות, ואני חברה של אחת מהן היא חברה טובה שלי והבת השנייה אנחנו לא ככ בטוב, אנחנו לא מסתדרות ויש הרבה חילוקי דעות וגם סכסוכים ומריבות שהיו גם לפני ההדרכה וגם עכשיו, ושתיהן חברות ממש ממש ממש ממש טובות אחת של השנייה, יש להן מלא בדיחות שלהן והן כל היום ביחד במלא דברים ואז יוצא מצב שאני מרגישה מהן גלגל שלישי ולא כיף ולא טוב לי להדריך איתן ביחד..יש להן גם גישה כזאת שאם בת אחת לא מגיעה אז שתי הבנות האחרות צריכות לתקתק עבודה והבת שלא הייתה כנראה שתהיי פחות שותפה בדבר הזה.יש להן גם משהו שאם אני לא הייתי כי לא יכלתי מסיבה שלא קשורה לרצון שלי להיות שם, ואחכ איך שאני מסיימת אני שואלת אותן אם לבוא והם אומרות שהם סגרו את כל הדברים ועשו הכל ואם אני רוצה אני יכולה לבוא ואם לא אז לא, לא אכפת להן מה אני אבחר..דיברנו על זה והם אמרו שזה בא רק מאהבה(שברור לי שזה ציני כי הבת שיש לי איתה דברים אף פעם לא אכפת לה ממני והיא תמיד חושבת רק על עצמה ושהיא תהיי במרכז) ושהן לא רוצות להטריח אותי לבוא, אבל ההרגשה הזאת שלא אכפת להן ממני ושהן עושות הכל ויאללה לתקתק ואם דקה לא הייתי אז הן יעשו את הכל, לא עוזבת אותי וממש ממש קשה לי איתה.קשה לי גם בכל מקרה להיות קשורה לצוות, ובמיוחד לבנים מהצוות ולא יוצא לי להתחבר אליהם.. ובזמן שהן תקתקו את הדברים ביחד הן גם התחברו למדשים הבנים והיה להן כיף איתם וכ"ו ואני לא שותפה להרגשה הזאת..אני יודעת שהעליתי פה כמה נקודות אבל אשמח אם תענו לי לפחות על חלק מהם, אני בקבוצה 5ממש ממש ממש תודה! אין עליכם!
איך נרשמים לשירות לאומי ואיך יודעים מה לבחור? בן 16 עם פטור מהצבא
אהלן:) תודה על המיזם!איך מתייחסים לבנות עם קשיים חברתיים בשכבה? בנות שבאמת אין לי שום עניין להיות חברה שלהן (וב"ה לי יש את המקום שלי והחברות שלי) ובכל זאת מהמצפון פשוט לא נעים לי מהן. זה בנות שבמשך ימים שלמים יכול לצאת מצב שלא ידברו איתן ובאמת זה קשה לדבר איתן זה דורש ממך.. איך אפשר להצליח לתת להן יחס באמת, מהלב?
תודה רבה על המיזם המדהים הזה. אני כ"כ שמחה שהגעתי לזה לפני שבוע עשיתי את החיסון ה2. ויש לי חברה מהסניף שאנחנו בקשר סבבה, וכשאני שואלת אותה אם היא מתחסנת היא כל הזמן אומרת לי לא יודעת. גם יש עוד מישהי כזו. ואני לא יודעת למה אבל קשה לי שאומרים לי כל הזמן לא יודעת. אני כן מבינה שלפעמים לא יודעים, אבל קשה לי שהיא כל הזמן לא יודעת וזה מעצבן. גם ההחלטה שהיא אולי לא עושה חיסון קשה לי לקבל את הדעה הזו למרות שלכל אחד יש דרך אחרת להחלטות. ובמיוחד אחרי כל מה שהיה השנה. קשה לי להבין למה היא לא מתחסנת. ועוד יותר זה שהיא כל הזמן אומרת לי לא יודעת .אשמח לעצה
לא מרשים לי להתחסן.כל הקורונה ההורים שלי חששו לא אהבו שיצאנו החוצה והיו ממש לחוצים.עכשיו כשאני יכול לקבל חיסון גם זה הם לא מרשים. אם אעשה חיסון פשוט עוד חודש הכל יהיה פתוח חיי ואז שוב כל החברים יהיו "חופשים" ואני תקוע בבית.
שלום ותודה רבה לכם!! באמת אתם מדהימים!! נראלי זה הולך לצאת קצת ארוך אבל ממש חשוב לי שתצליחו להבין את הסיטואציה. אז ככה, אני ממש בהתלבטות עם עצמי כבר תקופה על קבוצות וואצפ שאני נמצאת בהן, שזה קצת מעבר לקבוצה-זה חבורה. ממש ממש כיף לי בחבורה הזאת וזה חברות מאוד טובות שלי. אבל הקטע הוא שאנחנו קבוצה של 5 מתוך שבט של 10, וזה לא ששאר החברות הן חבורה אחרת. אני מרגישה מלא פעמים פשוט לא נעים על זה שהן לא שם. פשוט זה בעמת מרגיש לי דוחה ברמות להיות חלק מקבוצה כשיש בנות שסוג של מוציאים החוצה. זה נותן בי תחןשה ממש לא טובה כשאני חושבת על זה, טבל מצד שני אני חושבת שאני כן צריכה את החבורה היותר קטנה שלי עם החברות הקרובות שלי, ושזה לא יהיה אותו דבר אם זה כל השבט. אבל אני עדיין מרגישה דוחה על זה כי ממש הגיוני שיש בנות שנפגעות מזה שהן לא שם. (קרו לי כמה סוטואציות כאלה ואני יודעת עד כמה זה מעליב ולא נעים) אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות. אמאלה סליחה על האורך אבל תודה רבה רבה לכם! אתם באמת מדהימים ברמות אחרות!!!
היי שאלה מצחיקה קצת...שמתי לב שהחוש שלי ליופי משתנה לפי מה שמקובל...נגיד אני אחשוב שמשהו לא יפה ומיושן ואז הוא ייכנס לאופנה ואתחיל לאהוב אותו. וזה מרגיש לי כאילו אני ממש מושפעת ולא מחוברת ל"אני" שלי. איך אפשר לדעת אם אני באמת אוהבת משהו או אם זה השפעה מבחוץ?
היה לי ידידה כבר תקופה ארוכה ואני החלטתי שזה לא מתאים לי קשר עם בנות בגיל הזה, והחלטתי שאני רוצה להפסיק את הקשר איתה. עכשיו השאלה שלי איך אני יכול להפסיק לדבר איתה בלי שהיא תיפגע? אני כבר לא שולח לה הודעות הרבה זמן וגם כשהיא שולחת לי אז אני עונה קצר ולעניין, כי אני באמת לא רוצה להרחיב את הקשר שלנו. מה אני יכול לעשות כדי לשכוח ממנה?
היה לי ידידה כבר תקופה ארוכה ואני החלטתי שזה לא מתאים לי קשר עם בנות בגיל הזה, והחלטתי שאני רוצה להפסיק את הקשר איתה. עכשיו השאלה שלי איך אני יכול להפסיק לדבר איתה בלי שהיא תיפגע? אני כבר לא שולח לה הודעות הרבה זמן וגם כשהיא שולחת לי אז אני עונה קצר ולעניין, כי אני באמת לא רוצה להרחיב את הקשר שלנו. מה אני יכול לעשות כדי לשכוח ממנה?