ש. תודה רבה על היוזמה המדהימה המדהימה הזאת! שאלה קצת מוזרה... אני לומד בישיבה עם פנימייה ולפעמים אנחנו הולכים לישון די מאוחר וחלקינו לא ממש בקטע של להתקלח. חשוב לי להבהיר שאני לא איסטניסט או משהו כזה פשוט גבר (במיוחד בגיל ההתבגרות) זה יצור מזיע ומסריח. איך אני משכנע את החברים שלי להתקלח (גם כשעייפים) בלי לפדח את עצמי ואותם? (עוד משהו חשוב- מדובר בכמות קטנה 2-3 ילדים)
ש. הי, קודם כל תודה רבה על הפרוייקט, באמת שהוא ממש תורם לי ועוזר לי. יש לי בעיה עם המדשית שלי. נכנסנו ביחד לפני חודשיים בערך להדרכה. בשבועיים הראשונים היה ממש מושלם!! אחרי שבועיים היא התחילה להשתלט עליי. כל דבר "קשה" ופחות נחמד היא מחייבת אותי לעשות, לדוג' לשלוח הודעות לאימהות, להכין פעולות, להכין משחקים, וכל הדברים ה"מהנים" היא עושה ולא נותנת לי לעשות. זה באמת ממש מרגיז וזה קורה כל הזמן!! זה באמת גורם לי לרצות לעזוב את ההדרכה, אבל מצד שני ההדרכה זה מה שחלמתי עליו מגיל קטן וגם החניכות שלי ואני ממש מחוברות. אני לא יודעת מה לעשות. ממש אשמח לתשובה מהר כי אני באמת במצב רע.
ש. שלום ותודה על היוזמה! למרות שברור לי שבכלל אי אפשר לתפוס את ה' במחשבה או בדמיון, ברוב הפעמים שאני חושב עליו/ מדבר עליו/ מדבר איתו אני מדמיין כאילו אני מדבר עם בן אדם. מה אני יכול לעשות פרקטית בשביל להפסיק לדמיין את ה' בתור דמות ולהתחיל להבין שאי אפשר לתפוס אותו בדמיון?
ש. היי. שלחתי את השאלה הזאת כמה פעמים אבל עדיין לא קיבלתי תשובה אז אני שולחת עוד פעם:) אז השאלה שלי זה איך במקום כל כך קדוש כמו בית מקדש הורגים חיות?! לוקחים חיים שזה דבר עם ערך מאוד מאוד גדול ביהדות. ולדעתי להקריב קורבנות זה יותר "רע" מאשר לאכול אותן כי באכילה יש רווח גשמי וצורך אמיתי לעומת ההקרבה שהיא משהו רוחני פנימי ולא חייבת להעשות על ידי הריגת בע"ח (עובדה שיש קורבנות מהצומח) אני חושבת שאם הייתי הולכת לביהמ"ק ורואה את כל הדם ששם, זה דווקא נורא מרחיק מהקדושה ובאיזשהו מקום מסגל לכהנים אכזריות- הריגת בע"ח לפחות שלוש פעמים ביום. שאלה שמטרידה אותי המון זמן ואני ממש אם אשמח אם תענו. *עדיפות למשיב\ה צמחוני\ת או טבעוני\ת תודה מראש זה ממש חשוב לי ואני מעריכה את כל הסבלנות!
ש. היי. שלחתי את השאלה הזאת כמה פעמים אבל עדיין לא קיבלתי תשובה אז אני שולחת עוד פעם:) אז השאלה שלי זה איך במקום כל כך קדוש כמו בית מקדש הורגים חיות?! לוקחים חיים שזה דבר עם ערך מאוד מאוד גדול ביהדות. ולדעתי להקריב קורבנות זה יותר "רע" מאשר לאכול אותן כי באכילה יש רווח גשמי וצורך אמיתי לעומת ההקרבה שהיא משהו רוחני פנימי ולא חייבת להעשות על ידי הריגת בע"ח (עובדה שיש קורבנות מהצומח) אני חושבת שאם הייתי הולכת לביהמ"ק ורואה את כל הדם ששם, זה דווקא נורא מרחיק מהקדושה ובאיזשהו מקום מסגל לכהנים אכזריות- הריגת בע"ח לפחות שלוש פעמים ביום. שאלה שמטרידה אותי המון זמן ואני ממש אם אשמח אם תענו. *עדיפות למשיב\ה צמחוני\ת או טבעוני\ת תודה מראש זה ממש חשוב לי ואני מעריכה את כל הסבלנות!
תגידו, אני לצערי לא עשיתי בגרות. בכלום. הייתי חתיכת עצלן. עכשיו אני רוצה לעשות. אני קולט שאי אפשר להתחיל לעשות כלום בלי זה. ככה נראה לי לפחות. האם באמת כדאי כל כך להשקיע בזה?זה נראה לכם קריטי? חוץ מזה, אני בצבא עכשיו. יש לי אפשרות לעשות את זה עכשיו? זה לא יפריע לי בשירות? ואני פחות רוצה לעשות את זה דרך המשקית חינוך כדי לא לצאת אהבל. בן 22
יצא לי לראות ביוטיוב סרטונים של דבר שנקרא "קבלה לעם" זה רב כזה שמדבר על חכמת הקבלה אני לא כל-כך יודעת איך להסביר על זה יותר מידי כי אני בעצמי הסתבכתי אשמח אם תראו סרטון אחד ותגידו לי אם מותר לראות את זה רוב האנשים שבאים להרצאות שלו הם חילוניים יש בודדים שהם דתיים עם כיפה "הרב" הזה בעצמו עם כיפה אבל אני לא בטוחה אם מותר לצפות בזה.
ש. וואו, התשובה ממש עשתה לי סדר בראשון למרות שלא אני שאלתי.. איך מגיעים עם ביטחון לטסט? איך מגיעים מרוכזים ונינוחים? אשמח לתשובה היום🙏🏻 הטסט שלי בע"ה ביום ראשון..
ש . הייייייי!!! קודם כל אני רוצה באמת באמת להודות לכם על המיזם המדהים, התשובות הסבלניות ובכללי העשייה המטורפת שלכם!!!ועכשיו לשאלה... בעקבות השבר בעם החלטתי מעצמי יותר להיקשר לאנשים שונים ממני וצברתי לי כמה חברים חילוניים שמאלניים...אני מרגישה לאט לאט שהם מתחילים להשפיע עליי- ללכת נגד ההורים שלי, הדת וכו'. מצד אחד, אני באמת רוצה את הקשר הזה עם אנשים ששונים ממני, ליצור חיבור, אהבה וכו'... אבל מצד שני, אני רוצה להמשיך להקפיד על ההלכות ורוצה לשמור על קשר טוב עם ההורים שלי (שאגב, לא מודעים לקשר הזה). אשמח לעצה.... (לספר להורים פחות אפשרי, הם יקבלו את זה לא טוב....)
ש. קודם כל שאפו ענק על המיזם!! יש לי חבר וזה הולך לחתונה בעז"ה. בכל פעם שאנחנו נפגשים אני מרגישה את הצורך להביא לו חיבוק. אני מרגישה שאני מראה שאני אוהבת יותר דרך מגע וגם לפעמים אני באמת צריכה את המגע הזה, את החיבוק הזה. אנחנו ממש רוצים לשמור נגיעה אבל אני פשוט לא מצליחה.. זה קשה לי. כשאנחנו בסביבת אנשים אנחנו שומרים נגיעה ולכן אני משתדלת להיות בסביבת אנשים אבל אני תמיד מחכה לשנייה הזאת שנהיה שנינו לבד כדי לקבל ממנו חיבוק. מה אני אמורה לעשות? איך אני יכולה להגיע למצב של מגע טהור וקדוש אחרי חתונה? בת 18
ש. נמאס לי להיות בבית. כל היום רק מעירים לי פה וצועקים עלי ועוד בקורונה אני בכלל מתחרפנת... אין לי כוח לזה אם הייתי יכולה הייתי עוברת לגור לבד. אני בדרך כלל בפנימייה ואפילו בסופ"שים קשה לי לחזור לבית. יש עצות?