האם לפי התורה זה דבר נכון שיהיו עבדים ושנשים יישארו בבית ולא ידעו לקרוא ולכתוב ועוד הרבה דברים שהיום רבנים אומרים שהם רעים? אם זה לא דבר טוב אז למה התורה לא מצווה לבטל את הדברים האלה? הרי התורה באה לתקן את העולם ואם הדברים האלה לא טובים היום הם גם לא היו טובים פעם. התורה היא נצחית וגם המוסר שלה, ומוסר נצחי לא משתנה. אשמח לשמוע את דעתכם, תודה רבה
שנת שירות בפתח.. מתלבטת בין ריכוז נוער לבין הדרכה באולפנה. (אי אפשר לשלב את שניהם) אפשר ששתי בנות יענו? אחת שעשתה ריכוז נוער ואחת (מה שילבת בתקן בוקר שלך?)שעשתה באולפנה. שיספרו על החוויה שלהן..
ש. שנת שירות בפתח.. מתלבטת בין ריכוז נוער לבין הדרכה באולפנה. (אי אפשר לשלב את שניהם) אפשר ששתי בנות יענו? אחת שעשתה ריכוז נוער (מה שילבת בתקן בוקר שלך?) ואחת שעשתה באולפנה. שיספרו על החוויה שלהן...
קודם כל תודה על הפרויקט המדהים הזה! אני כרגע בשנת מדרשה, באתי אליה כדי ללמוד תורה וכו' וגם כדי להתחזק בעבודת ה' ובמידות. הבעיה היא שמפחיד אותי להגיע לסוף שנה ולהרגיש שזה לא שינה אצלי כלום ושהשנה הזאת לא השפיעה עלי. אני יודעת שבסופו של דבר זה כן משנה משהו גם אם זה לא בולט וזה תהליך שלא קורה ברגע, אבל עדיין מפחידה אותי התחושה של הפספוס ואני לא יודעת מה לעשות כדי שזה לא יקרה.. תודה רבה :)
אני מכיר מישהו שהתחיל להיות לו דעות לגבי זה שאין אלוקים וכשאנחנו מתווכחים (במובן של לשמוע גם את האחר) אני מרגיש שאני לא יכול עליו (זה לא שחס וחלילה השתנה לי משהו בדעה) ואני רוצה לדעת איך לענות לו ולחזק אותו.
אשריכם!! יהי רצון שתוכלו לענות לי מתוך הבנה ומחשבה על המציאות אותה אני חווה🙏 אני תלמידת י"ב, בת 18. לומדת בתיכון חילוני שלא בעיר מגוריי. אני גרה במהלך השבוע אצל אחותי, ובסופ"שים "חוזרת להורים".(מהסיבה שעם כל הקורונה וכ'ו מלחיץ אותי לנסוע פעמיים ביום שעה לכל כיוון..) אני מרגישה מנותקת, אני לא רואה את המשפחה שלי כל השבוע, עמוסה עד מעל הראש בלימודים ובמספר התנדבויות שלי, ועכשיו גם נכנס עניין בדיקת המכינות/מדרשות לפני גיוס.. ממש קשה לי הריחוק והניתוק מהמשפחה. אשמח לעצות!
אשרייכם על הפרוייקטט, מטוורפיםם!! אני מדריכה של כיתה ט. ואני מנסה כל הזמן למשוך אותן לסניף, אם יש פעולה וכזה אני צריכה להתקשר לכל אחת כדי שהיא תגיע, וגם זה בסופו של דבר מגיעות רק 7 בנות מתוך 20 שמחוברות בפועל לקבוצה. זה נהיה מתיש, גם כשאני חופרת להן ומנסה לקבוע פעולה בתאריך שכולן יכולות הן לא מגיעות. אני באמת משקיעה בהן, והכי כיף לי להשקיע, אבל שיגיעו וייתנו לי במי להשקיע! יש לכם רעיונות איך אפשר להגיע לזה שהן יבואו יותר לסניף ויראו נוכחות? ותוודה על הפרוייקט המקסיםם הזההה:)
היי. ב"ה חברות שלי ואנשים בסביבתי חושבים שאני ממש טובה בלייעץ. כלומר, אני מצליחה לראות דברים מנקודת מבט של אנשים אחרים והרבה חברות מתייעצות איתי ובאות אלי כדי לקבל עידוד או עצה או ניחום וכו'. אני ממש שמחה לעזור ואני באמת מודה לה' שאני בן אדם שאנשים רואים אותו בצורה כזאת. הבעיה היא שהרבה פעמים אנשים מספרים לי דברים שאני לא רוצה לדעת. דברים קשים מדי או מבלבלים מדי, וגורמים לי בעצמי להיות חסרת מנוח או מפוחדת או לא יודעת מה. אני יודעת על חברות שלי הרבה דברים שאנשים אחרים לא יודעים עליהם, ולפעמים זה גורם לי לראות אותם בצורה מסוימת שמפריעה לי בשגרת היום יום שלי. לדוגמא יש לי חברה שסיפרה לי שהיא עברה אונס ממישהו שהיה קרוב אליה (ההורים שלה יודעים והכל , היא רק רצתה חיזוק ועידוד מחברה) . דיברתי איתה, עזרתי לה וכו', אבל אני מרגישה שעכשיו יש בי איזה משהו שאני חייבת להוציא ולשתף, ואני באמת לא יודעת איך לעשות את זה. מפילים עלי לפעמים הרבה דברים שאני מרגישה שהם לא מתאימים לגיל שלי או לאופי שלי להתמודד איתם ועם ההשלכות של זה, ואני לא יכולה לדבר על זה עם אף אחד. (הלכתי ליעוץ שלא ממש עזר ועכשיו בכל מקרה אני יודעת שלהורים שלי יש תקופה לחוצה ואני לא רוצה להפיל עליהם את זה, חוץ מזה שאני לא מרגישה בנוח לדבר איתם.) גם אין לי איך להימנע מלדעת את הדברים האלה, כי אני לא יכולה לסרב לחברה שצריכה עזרה, ואני אף פעם לא יכולה לדעת מראש מה היא הולכת להנחית עלי. חוץ מזה שבדרך כלל החברה עם הבעיה סובלת הרבה יותר ממני בגלל זה, ואני לא חושבת שאני יכולה להתלונן. כך או כך, יצא שאני שומרת הרבה דברים בבטן- חברות שנאנסו, שהתמכרו לאלכוהול, שההורים שלהן מאיימים אחד על השני, שיש להן בעיות רפואיות ,שיצאו מהארון (זה לדוגמא היה ממש קשה לי, כי נורא קשה להסתכל על חברה שלך באותה הצורה אחר כך, והרגשתי נורא אשמה.) אני ממש אשמח לשמוע אם יש איזה שהוא פתרון או דרך שלא כוללים יעוץ מקצועי.
שוואו! פרוייקט אדיר! אתם עונים על הרבה שאלות שהרהרתי בהם ולא שאלתי... היה לי רב שהסביר לנו באיזה שיעור שכאשר אדם ממש רוצה משהו - זה יצר הרע. הוא סיפר איזה סיפור על רב שלא אכל את האורז שלו, בדקו את האורז ומצאו שם תולעים, שאלו אותו איך הוא ידע והוא ענה שהוא פתאום ממש רצה לאכול את האורז וידע שזה יצר הרע. [מקווה שעד פה אני מובן:)] עכשיו השאלה: איזה מן חיים זה שאני צריך לעשות ההפך ממה שאני רוצה? למה ה' עשה את העולם ככה? למה ה' לא עשה שמה שטוב לאדם זה מה שהוא רוצה? (זה משהו שמציק לי, אבל לא אוכל אותי) ושוב, תודה ענקית על הפרוייקט!בן 16
ש.היי ממש תודה על האפשרות לשאול כי כרגע זה המקום היחיד שאני יכולה לברר בו ולשאול בכנות.אשמח ממש אם לא תפרסמו את השאלה (רק כזה משפט קצר) לא רוצה שיזהו או משהו.אז ככה. אבא שלי תמיד היה סוג של דמות משמעותית בחיים שלי אבל בצורה שלילית..(צונזר לבקשתך:)..מפחיד אותי שזה יקח אותי למקומות לא טוביםמצד אחד מרגישה באמת שאני צריכה דמות קצת יציבה בחיים שלי להשען עליה מצד שני יודעת שזה מתכון גרוע למלא דברים לא טובים.
ש.אהלן (: זאת שאלה די פרקטית, מעשית.. אבל מקווה שתהיה לכם תשובה עליה. תודה גדולה בכלל על המקום לשאול! אז.. בשגרה(שעכשיו חזרנו אילה) אני כמעט כל היום לא בבית. תמיד חוזרת ממש מאוחר מהאולפנה ולפעמים גם יש לי עוד כל מיני דברים לעשות. ככה שיוצא שאין לידי כל היום מקור אוכל זמין, ואם אני לא לוקחת איתי בבוקר המון אוכל(ואין זמן מוקדם בבוקר להתחיל להכין) יוצא שאני ממש לא אוכלת מסודר, מדלגת על ארוחות וכאלה.. אני יודעת שזה לא בריא ואשמח אם יש לכם טיפים מעשיים בשבילי. מקווה שזה המקום לשאלה. תודה!
היי אקדים ואומר שאני יודעת שאתם לא עונים על שאלות של פגיעה בגוף.. אני נמצאת בטיפול רגשי ובכל זאת קצת קשה לי.. מה אני יכולה לעשות כדי להרגיע את הרגשות שעולים ולא להגיע למצב של פגיעה?תודה!!