ההורים שלי מרביצים לי ולאחים שלי. לא מכות רצח אלא מה שנקרא "מכות חינוך". פעם דיברתי על זה עם אבא שלי והוא אמר שהוא מרביץ רק כשאין לו ברירה אבל בתכלס זה לא נכון. זה ממש דופק את האווירה בבית בגלל הפחד מההורים וגם מהאיומים וגם כי זה עושה אלימות בין האחים. אני לא יודעת מה לעשות וניסיתי לדבר איתם והם אמרו לי שככה מחנכים וככה זה אצל כולם אבל אני יודעת שיש בתים שההורים לא מכים את הילדים וזה ממש לא נעים לחיות ככה
👋היי כולם! טוב אז קודם כל באמת תודה על הפרויקט המדהים עזרתם לי מאוד! הייתה לי חברה טובה, ואני אומרת הייתה כי ניתקתי איתה קשר. היא הייתה חברה טובה שלי מהגן ובשנה שעברה הקשר התהדק והיא הייתה החברה הכי טובה שלי. הבעיה היא שהייתה לה עוד חבר'ה מישהי שממש לא סבלתי. היתה לי כל הזמן את ההרגשה שהיא לוקחת לי אותה. וכעסתי על עצמי כי הרגשתי קנאית אבל ההרגשה הזאת לא באה סתם. היו מקרים שהובילו את זה לדוגמא פעם אחת שחברה שלי בכתה ורציתי ללכת לעזור לה פתאום מי שאני לא אוהבת באה וצעקה עליי ללכת ושמספיק היא עוזרת לה ולא צריך את כל העולם. ואני בתוכי רציתי לצעוק עלייה:"מי את חושבת שאת בכלל את מכירה אותה רק שנתיים ואני כבר תשע שנים" אבל פשוט שתקתי ושמרתי את זה בבטן והיו עוד מלא מקרים דומים והתחלתי ממש לפתח שנאה לאותה ילדה. עם החברה הטובה שלי הפסקתי לדבר והתחלתי לשנוא את עצמי על כך כי לא רציתי לפגוע בה אז העדפתי לשתוק ולהתרחק ממנה כי היא כל הזמן הסתובבה עם אותה הילדה כנראה שהן חברות טובות. אני יודעת שהפתרון הכי טוב הוא לבוא ולדבר אבל אני לא מצליחה לעשות את זה ואני כבר שנה בנתק מהחברה הכי טובה שהיתה לי אי פעם. ועוד אחת מהסיבות שאני לא מדברת איתה זה כי אני לא רוצה לצאת קנאית וגם כי אני יודעת שזה לא יפתרו כי אני לא יכולה להגיד לה תפסיקי להיות חברה שלה מה עושים??
תודה רבה! ממש פרוייקט מדהים. ראיתי שבהרבה שאלות כתבתם שחשוב לפנות לדמות בוגרת על מנת שתוכל לעזור. יש לי סיטואציה מורכבת- חברה שלי מתמודדת עם משהו קשה וכנראה שאשתף את המחנכת שלנו בזה.. מה לדעתכם הדרך הכי נכונה לעשות את זה בלי לפגוע באמון של חברה שלי ובצורה הכי טובה? תודה רבה לכם!
התחלתי ללמוד את ספר הכוזרי, ושמתי לב שהחבר דוחה את הפילוסוף על סמך כך שהוא יודע שלבורא יש כוונה. אבל הוא מבסס את זה רק על סמך החלום שהוא חלם! איך אפשר לשלול אותו רק על סמך חלום של אדם אחד, וקל וחומר כשר' יהודה הנשיא המציא בעצמו את כל הדו-שיח בספר?
לא מזמן הצטרפתי רשמית לשומר החדש עם כמה חברות ורציתי לבקש שתתנו לי טיפים איך להעביר את היציאות לשטח בצורה המיטבית. אני מתכוונת לכך שברוך ה' בשומר יש נוער מכל הארץ, חילונים ודתיים כאחד, בנים ובנות, ואני מצד אחד כן רוצה לשמור על עצמי ולא להתדרדר או להיגרר, ומצד שני אני כן רוצה להיות נחמדה. אז איך אפשר לצאת הכי טוב ובקלות מזה? תודה רבה!!
איך נותנים כבוד לאנשים שגדולים ממני ואני צריכה לכבד אותם, אך הם מתנהגים יותר כמו חברים. (מדריכות וכו'...)??
מה המשמעות של להדליק נרות לעלוי נשמת צדיקים ולהתפלל? יש לזה משמעות וכח?
יש פעמים שאני מרגישה דחף להחצין את חיי.. שכולם ידעו שיש לי רישיון, שכולם ידעו שהשבת לא הייתי בבית, שכולם ידעו שנסעתי אתמול וכו'. זה טוב? איך מגיעים לאיזון? מה עושים עם זה? מעבר ל"תנסי למצוא מה המקור של זה"..
שלום לכם אנשים יקרים ונפלאים. אני כל הזמן, כל הזמן מוצא את עצמי שופט אנשים לחובה, והסיבה היחידה לכך היא שהם שונים מאוד ממני מבחינה חברתית-דתית, למרות שלאמיתו של דבר אם אני בוחן בצורה אובייקטיבית הם הרבה הרבה יותר צדיקים ממני. הבעיה היא שכשאני מנסה לדון אותם לכף זכות, מכיוון שאני יודע שאני לא באמת צודק, אני מרגיש שכל העולם שלי מתערער. אני רואה אנשים שנוהגים באורח שונה ממני, מבין את הסיבה לכך אך מתקשה להכיל ולכן מביט עליהם בעין רעה. ואני מרגיש כל כך רע עם זה😪 איך מתקנים?!?! יש לכם עצות פרקטיות? תודה רבה מאד מראש
מתלבטת מה לעשות בשנה הבאה התכנון היה שנה שניה של שירות.. אבל הקורונה דיי חירבה לי תשנה הראשונה וחשבתי על מדרשה.. ואז אמרתי לעצמי שנה שלמה או שילוב? ואם שילוב אז איזה שירות או תואר? יצא לי לדבר קצת עם אנשים וחלק אומרים ששנה שלמה זה בזבוז זמן.. אני מרגישה שאני קופצת למים העמוקים יותר מדי מוקדם , אין לי מושג מה אני רוצה ללמוד ובמה להתמקצע.. וזה קצת מתחיל להלחיץ.
תודה רבה על הפרוייקט המדהים הזה! מדברים איתי הרבה פעמים איך לכל אדם יש את הדרך המיוחדת שלו והשינוי שרק הוא יכול לעשות בעולם, אבל תכלס, אני בכלל לא מרגישה מיוחדת. אני ילדה רגילה בלי סיפור חיים יוצא דופן ולאחרונה ממש מעסיק אותי מה זה אומר 'המשמעות שלי', אני ממש לא מרגישה שיש משהו שרק אני יכולה לעשות, והרבה פעמים זה מייאש אותי כי אני לא מבינה למה דווקא אני נמצאת פה.